בבא בתרא צא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · בבא בתרא · צא א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רשב"ם | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

אמהיפרכיא להיפרכיא ת"ר באין משתכרים בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות אמרו עליו על ר' אלעזר בן עזריה שהיה משתכר ביין ושמן ביין סבר לה כר"י בשמן באתריה דר' אלעזר בן עזריה גשכיח מישחא ת"ר דאין משתכרין פעמים בביצים אמר מרי בר מרי פליגי בה רב ושמואל החד אמר על חד תרי ווחד אמר תגר לתגרא ת"ר זמתריעין על פרקמטיא ואפי' בשבת א"ר יוחנן חכגון כלי פשתן בבבל ויין ושמן בארץ ישראל אמר רב יוסף טוהוא דזל וקם עשרה בשיתא ת"ר יאין יוצאין מארץ לחו"ל אא"כ עמדו סאתים בסלע א"ר שמעון אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח כאבל בזמן שמוצא ליקח אפי' עמדה סאה בסלע לא יצא וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר לאלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו ומפני מה נענשו ממפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ שנאמר (רות א, יט) ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי מאי הזאת נעמי א"ר יצחק אמרו חזיתם נעמי שיצאת מארץ לחו"ל מה עלתה לה וא"ר יצחק אותו היום שבאת רות המואביה לארץ ישראל מתה אשתו של בעז והיינו דאמרי אינשי עד דלא שכיב שיכבא קיימא מנו בייתיה אמר רבה בר רב הונא אמר רב אבצן זה בעז מאי קמ"ל כי אידך דרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמר רב מאה ועשרים משתאות עשה בעז לבניו שנאמר (שופטים יב, ט) ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים ובכל אחת ואחת עשה שני משתאות אחד בבית אביו ואחד בבית חמיו ובכולן לא זימן את מנוח אמר כודנא עקרה במאי פרעא לי תאנא וכולן מתו בחייו והיינו דאמרי אינשי בחייך דילדת שיתין שיתין למה ליך איכפל ואוליד חד דמשיתין זריז (סי' מלך אברהם עשר ) אמר רב חנן בר רבא אמר רב אלימלך ושלמון ופלוני אלמוני ואבי נעמי כולן בני נחשון בן עמינדב הן מאי קמ"ל שאפי' מי שיש לו זכות אבות אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ ואמר רב חנן בר רבא אמר רב אמיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו אמיה דהמן אמתלאי בת עורבתי וסימניך טמא טמא טהור טהור אמיה דדוד נצבת בת עדאל שמה אמיה דשמשון צללפונית ואחתיה נשיין למאי נפקא מינה לתשובת המינים ואמר רב חנן בר רבא אמר רב עשר שנים נחבש אברהם אבינו שלש בכותא ושבע בקרדו ורב דימי מנהרדעא מתני איפכא אמר רב חסדא עיברא זעירא דכותא זהו אור כשדים ואמר רב חנן בר רבא אמר רב אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד

רשב"ם[עריכה]

מהיפרכיא - אחרונה של א"י להיפרכיא ראשונה של סוריא דכיון דסמוכים כל כך מותרין:

אין משתכרין - לקנות יין ושמן וסלתות מבעה"ב למכור בשוק אלא בעה"ב עצמו ימכור לצריכין כמו שימכור לחנוני ומיהו לקנות חטין ולעשות פת מותר דכיון דאיכא טירחא שרי אבל למכור הדבר בעין כמו שקונה אותה מבעה"ב אסור דהא בעה"ב נמי מצי מזבין ליה בלא טורח:

סבר ליה כר"י בן בתירא - הלואי שיוקיר ולא יקנו ממנו:

פעמים - לקמיה מפרש:

בביצים - נ"ל משום דביצים אין בהם חיי נפש כל כך וגם טורח מרובה וריוח מועט הוא לעני המחזר בעיירות לקנות ביצים ולכך התירו לו להשתכר יותר משתות:

על חד תרי - מה שלקח בדינר לא ימכור בשני דינרים:

תגר לתגרא - אלא תגר ראשון ימכור לצריכין אבל לא לתגר אחר דיש כאן ריוח שתי פעמים לתגר ראשון ולתגר שני ומוקירן יותר מדאי אבל בשאר דברים מותר שאם יוקיר זה ימצא אחרים שימכרו בזול:

מתריעין - בתפלה:

על פרקמטיא שהוזלה - הבגדים טובים שהוזלו דאין כאן הפסד לעניים אם יוקירו:

והוא דזל - כל כך דקים עשרה בגדים בדמי שיתא שהוזלו קרוב למחצה:

אין יוצאין כו' - שמפקיע עצמו מן המצות:

מתה אשתו של בועז - ולאשמועינן אתא שהקב"ה מקדים רפואה למכה ויש לו לאדם לבטוח בהקב"ה:

עד דלא שכיב שיכבא - קודם שימות המת:

קיימא מנו בייתיה - עומד ומזומן כבר הממונה על ביתו ועומד במקומו:

אבצן - מן השופטים הוא בספר שופטים:

מאי קמ"ל - מה ריוח יש בדבר ומה אנו למידין שום מצוה מכאן:

כדרבה בר רב הונא כו' - דקאמר שכל בניו [של אבצן] מתו בחייו ומדקאמר אבצן זה בועז וכתב בבועז שנשא רות ואע"פ שהיו לו עדיין בנים הרבה אשמעינן (יבמות סב:) שאם נשא אדם אשה בבחרותו ישא אשה בזקנותו כמו שעשה אבצן דהיינו בועז לפי שהיה ירא שמא ימותו בניו מאשתו ראשונה בחייו ולא יהיה לו זכר וכתיב בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך (קהלת יא) דמהכא נמי דרשי' ליה וכדמפרש קרא טעמא כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה וגו' אבל אי לא אמר לן אבצן זה בועז הוה אמרי' אבצן לא נשא אשה אחרת ובועז נמי מעולם לא היו לו אשה ובנים עד שלקח רות:

מאה ועשרים משתאות - לששים בנים ובנות:

לכל אחד ב' סעודות - סעודת אירוסין שהיא מצוה כדאיתא בפסחים (דף מט.) וסעודת נשואין כל שבעת ימי המשתה קרי סעודה אחת יש לשונות אחרים ואין בהן ממש:

כודנא עקרה - פרדה עקרה:

במאי פרעא לי - אין לו בנים שיזמין לי לסעודתן:

וכולן מתו - ולא גרס תנא ומסקנא דמלתא דרבה בר רב הונא היא והכי הוה קים להו:

בחייך דילדת שיתין - שסופן למות:

למה ליך - מה בצע בלידתן:

איכפל - ונסיב אשה אחרת:

ואוליד חד דמשיתין זריז - והיינו עובד שהוליד בועז מרות ויצא ממנו דוד מלך ישראל ואיכא דפתרי ליה בשמשון דזריז משיתין דאבצן ולא נהירא כלל:

ושלמון - אבי בועז כדכתיב ושלמון הוליד את בועז:

ופלוני אלמוני - משמע ליה שם הגואל כדכתיב סורה שבה פה פלוני אלמוני:

בני נחשון - כדכתיב ונחשון הוליד את שלמון ושלמון הוליד וגו':

זכות אבות - אלימלך בן נחשון שהיה נשיא וחסיד:

אימיה דאברהם כו' - לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו צריכין אנו לידע שם אם אברהם ואגב גררא נקט אימיה דהמן לפי ששמותיהן שוין:

כרנבו - כרים מצאן טהורין הן ואברהם טהור עורב טמא הוא והמן נמי טמא היה:

אימיה דדוד - לפי שכל אמהות של מלכים כתובות בנביאים הוצרך לפרש גם אם דוד:

אימיה דשמשון - משום דאיירי בה קרא טובא וכתיב נמי לאביו ולאמו לא הגיד הוצרך לפרש שכל הדברים האלו שואלין המינים מה טעם אין אנו יודעין שמותן:

ואחתיה נשיין - כך שמה ואגב גררא דאימיה נסבה:

לתשובת המינים - ששואלין לנו יותר באלו מנשים אחרות כדפרישית טעמא ואנו משיבין להן שמסרו לנו הנביאים בעל פה:

נחבש - שחבשו נמרוד ובאגדה ראיתי דתרח אביו חבשו בשביל שהיה מאבד צלמיו:

כותא וקרדו - מקומות הן וכל זה להודיע חיבתו של אברהם אבינו:

עיברא זעירא - כך שמו וזהו אור כשדים שהושלך שם אברהם אבינו והרואה צריך לברך ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה כדתנן בהרואה (ברכות דף נד.):

תוספות[עריכה]

חד אמר על חד תרי. וא"ת מאי איריא ביצים אפי' שאר דברים נמי כדאמרי' (לעיל דף צ.) המשתכר אל ישתכר יותר משתות ותירץ ריב"ם דמיירי אפי' טרח דהיכא דאיכא טירחא יכול להשתכר יותר משתות כדאמרי' בהמפקיד (ב"מ דף מ:) איכא טירחא ודמי ברזנייתא ולרשב"א נראה דהכא מיירי אפי' בביצים שאינו לוקח מן השוק אלא מתרנגולת שבביתו דכי האי גוונא בשאר דברים שרי:

אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח כו'. תימה אם אינו מוצא ליקח אפי' אלף סאה בסלע מה יעשה כיון שאינו מוצא ליקח:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/בבא בתרא/פרק ה (עריכה)

קנד א מיי' פ"יד מהל' מכירה הלכה ח ועיין במגיד משנה , סמ"ג עשין עב , טור ושו"ע חו"מ סי' רלא סעיף כו:

קנה ב ג מיי' פ"יד מהל' מכירה הלכה ד , טור ושו"ע חו"מ סי' רלא סעיף כג:

קנו ד ה ו מיי' פ"יד מהל' מכירה הלכה ג , טור ושו"ע חו"מ סי' רלא סעיף כב:

קנז ז ח ט מיי' פ"ב מהל' תענית הלכה יד , טור ושו"ע או"ח סי' תקעו סעיף י:

קנח י כ ל מיי' פ"ה מהל' מלכים הלכה ט , סמג לאוין רב??: