רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(ב) וּמִגְרָשׁ – רֶוַח מָקוֹם חָלָק חוּץ לָעִיר סָבִיב, לִהְיוֹת לְנוֹי לָעִיר, וְאֵין רַשָּׁאִין לִבְנוֹת שָׁם בַּיִת וְלֹא לִנְטֹעַ כֶּרֶם וְלֹא לִזְרֹעַ זְרִיעָה (ערכין ל"ג ע"ב).

(ג) וּלְכֹל חַיָּתָם – [לְכָל חִיּוּתָם], לְכָל צָרְכֵיהֶם (נדרים פ"א ע"א).

(ד) אֶלֶף אַמָּה סָבִיב – וְאַחֲרָיו הוּא אוֹמֵר אַלְפַּיִם [אַמָּה]; הָא כֵּיצַד? אַלְפַּיִם הוּא נוֹתֵן לָהֶם סָבִיב, וּמֵהֶם אֶלֶף הַפְּנִימִיִּים לְמִגְרָשׁ, וְהַחִיצוֹנִים לְשָׂדוֹת וּכְרָמִים (סוטה כ"ז ע"ב).

(יא) וְהִקְרִיתֶם – אֵין הַקְרָיָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַזְמָנָה (ספרי קנט), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי" (בראשית כז,כ).

(יב) מִגֹּאֵל – מִפְּנֵי גּוֹאֵל הַדָּם, שֶׁהוּא קָרוֹב לַנִּרְצָח.

(יג) שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט – מַגִּיד שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִבְדִּיל מֹשֶׁה בְּחַיָּיו שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לֹא הָיוּ קוֹלְטוֹת עַד שֶׁנִּבְחֲרוּ שָׁלֹשׁ שֶׁנָּתַן יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן (ספרי קס; מכות ט' ע"ב).

(יד) אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים וְגוֹמֵר – אַף עַל פִּי שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן תִּשְׁעָה שְׁבָטִים, וְכָאן אֵינָן אֶלָּא שְׁנַיִם וָחֵצִי, הִשְׁוָה מִנְיַן עָרֵי מִקְלָט שֶׁלָּהֶם, מִשּׁוּם דִּבְגִלְעָד נְפִישִׁי רוֹצְחִים (שם ושם), דִּכְתִיב: "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם" (הושע ו,ח; מכות י' ע"א).

(טז) וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ – אֵין זֶה מְדַבֵּר בְּהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג הַסָּמוּךְ לוֹ, אֶלָּא בְּהוֹרֵג בְּמֵזִיד, וּבָא לְלַמֵּד שֶׁהַהוֹרֵג בְּכָל דָּבָר – צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ שִׁעוּר כְּדֵי לְהָמִית, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֻלָּם: "אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ", דִּמְתַרְגְּמִינָן: "דְּהִיא כְּמִסַּת דִּי יְמוּת בַּהּ"; חוּץ מִן הַבַּרְזֶל, שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּכָל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ מַחַט, לְפִיכָךְ לֹא נָתְנָה בּוֹ תּוֹרָה שִׁעוּר לִכְתֹּב בּוֹ "אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ" (ספרי קס). וְאִם תֹּאמַר: בְּהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לְמַטָּה: "אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת" וְגוֹמֵר (להלן פסוק כג); לִמֵּד עַל הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה, שֶׁבְּהוֹרֵג בְּמֵזִיד הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

(יז) בְּאֶבֶן יָד – שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְלֹא יָד (ספרי שם).
אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ – שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר לְהָמִית, כְּתַרְגּוּמוֹ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן" (שמות כא,יח), וְלֹא נָתַן בָּהּ שִׁעוּר, יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ" (ספרי שם).

(יח) אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד [וְגוֹמֵר] – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט" (שמות כא,כ), יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? לְכָךְ נֶאֱמַר בְּעֵץ: "אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ", שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית (ספרי שם).

(יט) בְּפִגְעוֹ בוֹ – אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ עָרֵי מִקְלָט.

(כ) בִּצְדִיָּה – כְּתַרְגּוּמוֹ, "בְּכַמְנָא", בְּמַאֲרָב.

(כב) בְּפֶתַע – בְּאֹנֶס. וְתַרְגּוּמוֹ "בִּתְכֵיף", שֶׁהָיָה סָמוּךְ לוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ שָׁהוּת לְהִזָּהֵר עָלָיו.

(כג) אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ – הִכָּהוּ.
בְּלֹא רְאוֹת – שֶׁלֹּא רָאָהוּ.
וַיַּפֵּל עָלָיו – מִכָּאן אָמְרוּ: הַהוֹרֵג דֶּרֶךְ יְרִידָה – גּוֹלֶה; דֶּרֶךְ עֲלִיָּה, אֵינוֹ גּוֹלֶה (מכות ז' ע"ב).

(כה) עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל – שֶׁהוּא בָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל וּלְהַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם, וְהָרוֹצֵחַ בָּא לְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל, וּמְקַצֵּר אֶת יְמֵי הַחַיִּים; אֵינוֹ כְּדַאי שֶׁיְּהֵא לִפְנֵי כֹּהֵן גָּדוֹל (ספרי קס). דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהָיָה לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע תַּקָּלָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל בְּחַיָּיו (מכות י"א ע"א).
אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ – לְפִי פְּשׁוּטוֹ, מִן הַמִּקְרָאוֹת הַקְּצָרִים הִיא, שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִי מְשָׁחוֹ, אֶלָּא כְּמוֹ 'אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ הַמּוֹשֵׁחַ אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ'. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (דף י"א ע"ב), [לִרְאִיַּת דָּבָר, לְלַמֵּד] שֶׁאִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּמִנּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו, וּלְאַחַר מִכָּאן נִגְמַר דִּינוֹ, חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר מָשַׁח אוֹתוֹ". וְכִי הוּא מְשָׁחוֹ לְכֹהֵן, אוֹ הַכֹּהֵן מָשַׁח אוֹתוֹ? אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַנִּמְשָׁח בְּיָמָיו, שֶׁמַּחֲזִירוֹ בְּמִיתָתוֹ.

(כז) אֵין לוֹ דָּם – הֲרֵי הוּא כְּהוֹרֵג אֶת הַמֵּת, שֶׁאֵין לוֹ דָּם.

(כט) בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם – לִמֵּד שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין [קְטַנָּה] נוֹהֶגֶת בְּחוּצָה לָאָרֶץ (מכות ז' ע"א) כָּל זְמַן שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

(ל) כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ וְגוֹמֵר – הַבָּא לְהָרְגוֹ עַל שֶׁהִכָּה אֶת הַנֶּפֶשׁ.
לְפִי עֵדִים יִרְצַח – שֶׁיָּעִידוּ שֶׁבְּמֵזִיד וּבְהַתְרָאָה הֲרָגוֹ.

(לא) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר – לֹא יִפָּטֵר בְּמָמוֹן (ספרי קסא).

(לב) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ – לְמִי שֶׁנָּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג; אֵינוֹ נִפְטָר מִגָּלוּת בְּמָמוֹן, לִתֵּן כֹּפֶר לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ בְּטֶרֶם יָמוּת הַכֹּהֵן.
לָנוּס – כְּמוֹ לְנָס (בִּשְׁוָא וּבְקָמַץ), כְּמוֹ "שׁוּבֵי מִלְחָמָה" (מיכה ב,ח), שֶׁשָּׁבוּ מִן הַמִּלְחָמָה; וְכֵן: "נוּגֵי מִמּוֹעֵד" (צפניה ג,יח); וְכֵן: "כִּי מֻלִים הָיוּ" (יהושע ה,ה). כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר "שׁוּב" עַל מִי שֶׁשָּׁב כְּבָר, וּ"מוּל" עַל שֶׁמָּל כְּבָר, כֵּן תֹּאמַר לָנוּס עַל מִי שֶׁנָּס כְּבָר, וְקוֹרֵהוּ "נוּס", כְּלוֹמַר מֻבְרָח. וְאִם תֹּאמַר: לָנוּס – לִבְרֹחַ, וּתְפָרְשֵׁהוּ: לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִבְרֹחַ, לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת, לֹא יָדַעְתִּי הֵיאַךְ יֹאמַר: לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ? הֲרֵי עֲדַיִן לֹא נָס, וּמֵהֵיכָן יָשׁוּב?

(לג) וְלֹא תַחֲנִיפוּ – וְלֹא תַרְשִׁיעוּ, כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְלָא תְחַיְּבוּן".

(לד) אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ – שֶׁלֹּא תַּשְׁכִּינוּ אוֹתִי בְּטֻמְאָתָהּ.
כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אַף בִּזְמַן שֶׁהֵם טְמֵאִים, שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם (ספרי קסא; יומא נ"ז ע"א).