לדלג לתוכן

רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו – מִשֶּׁנִּתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, שֶׁהֻבְטַח בִּשְׁמִירָה, נָשָׂא לִבּוֹ אֶת רַגְלָיו וְנַעֲשָׂה קַל לָלֶכֶת. כָּךְ מְפוֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (ע,ח).

(ב) יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים – מַשְׁקִים הָרוֹעִים אֶת הָעֲדָרִים; וְהַמִּקְרָא דִּבֵּר בְּלָשׁוֹן קְצָרָה.

(ג) וְנֶאֶסְפוּ – רְגִילִים הָיוּ לְהֵאָסֵף, לְפִי שֶׁהָיְתָה הָאֶבֶן גְּדוֹלָה.
וְגָלְלוּ – וְגוֹלְלִין, וְתַרְגּוּמוֹ "וּמְגַנְדְּרִין". כָּל לְשׁוֹן הֹוֶה מִשְׁתַּנֶּה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָתִיד וּבִלְשׁוֹן עָבַר, לְפִי שֶׁכָּל דָּבָר הַהוֹוֶה תָּמִיד – כְּבָר הָיָה, וְעָתִיד לִהְיוֹת.
וְהֵשִׁיבוּ – תַּרְגּוּמוֹ "וּמְתִיבִין".

(ו) בָּאָה עִם הַצֹּאן – הַטַּעַם בָּאָלֶ"ף [=מִלְּרָע], וְתַרְגּוּמוֹ "אָתְיָא". "וְרָחֵל בָּאָה" (להלן פסוק ט) – הַטַּעַם לְמַעְלָה בַּבֵּי"ת [=מִלְּעֵיל], וְתַרְגוּמוֹ "אֲתַת"; הָרִאשׁוֹן לְשׁוֹן 'עוֹשָׂה', וְהַשֵּׁנִי לְשׁוֹן "עָשְׂתָה".

(ז) הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל – לְפִי שֶׁרָאָה אוֹתָם רוֹבְצִים, כַּסָּבוּר שֶׁרוֹצִים לֶאֱסֹף הַמִּקְנֶה הַבַּיְתָה וְלֹא יִרְעוּ עוֹד. אָמַר לָהֶם: "הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל", כְּלוֹמַר: אִם שְׂכִירִים אַתֶּם – לֹא שִׁלַּמְתֶּם פְּעֻלַּת הַיּוֹם; וְאִם הַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּכֶם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה וְגוֹמֵר (בראשית רבה ע,יא).

(ח) לֹא נוּכָל – לְהַשְׁקוֹת, לְפִי שֶׁהָאֶבֶן גְּדוֹלָה.
וְגָלְלוּ – זֶה מְתֻרְגָּם "וִיגַנְדְּרוּן", לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָתִיד.

(י) וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל – כְּאָדָם שֶׁמַּעֲבִיר אֶת הַפְּקָק מֵעַל פִּי צְלוֹחִית (ב"ר ע,יב), לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל.

(יא) וַיֵּבְךְּ – לְפִי שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה (שם). דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁבָּא בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת; אָמַר: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אֲבִי אַבָּא – הָיוּ בְּיָדָיו נְזָמִים וּצְמִידִים וּמִגְדָּנוֹת, וַאֲנִי אֵין בְּיָדִי כְּלוּם (שם). לְפִי שֶׁרָדַף אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו בְּמִצְוַת אָבִיו אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ; וּלְפִי שֶׁגָּדַל אֱלִיפַז בְּחֵיקוֹ שֶׁל יִצְחָק (ד"ר ב,כ), מָשַׁךְ יָדוֹ. אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה לַצִּוּוּי שֶׁל אַבָּא? אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: טֹל מַה שֶּׁבְּיָדִי, וְהֶעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת (בראשית רבתי; ספר הישר).

(יב) כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא – קָרוֹב לְאָבִיהָ, כְּמוֹ: "אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ" (בראשית יג ח|בראשית יג,ח]]; פדר"א פל"ו). וּמִדְרָשׁוֹ: אִם לְרַמָּאוּת הוּא בָּא, גַּם אֲנִי אָחִיו בְּרַמָּאוּת; וְאִם אָדָם כָּשֵׁר הוּא, גַּם אֲנִי בֶן רִבְקָה אֲחוֹתוֹ הַכְּשֵׁרָה (ב"ר ע,יג; ב"ב קכ"ג ע"א).
וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ – לְפִי שֶׁאִמָּהּ מֵתָה, וְלֹא הָיָה לָהּ לְהַגִּיד אֶלָּא לוֹ (ב"ר שם).

(יג) וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ – כַּסָּבוּר מָמוֹן הוּא טָעוּן, שֶׁהֲרֵי עֶבֶד הַבַּיִת בָּא לְכָאן בַּעֲשָׂרָה גְּמַלִּים טְעוּנִים (שם).
וַיְחַבֶּק [לוֹ] – כְּשֶׁלֹּא רָאָה עִמּוֹ כְּלוּם, אָמַר: שֶׁמָּא זְהוּבִים הֵבִיא וְהִנָּם בְּחֵיקוֹ.
וַיְנַשֶּׁק לוֹ – אָמַר: שֶׁמָּא מַרְגָּלִיּוֹת הֵבִיא וְהֵם בְּפִיו (שם).
וַיְסַפֵּר לְלָבָן – שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא מִתּוֹךְ אֹנֶס אָחִיו, וְשֶׁנָּטְלוּ מָמוֹנוֹ מִמֶּנּוּ.

(יד) אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי – מֵעַתָּה אֵין לִי לֶאֱסָפְךָ הַבַּיְתָה, הוֹאִיל וְאֵין בְּיָדְךָ כְּלוּם; אֶלָּא מִפְּנֵי קֻרְבָה, אֲטַפֵּל בְּךָ חֹדֶשׁ יָמִים (ב"ר ע,יד). וְכֵן עָשָׂה; וְאַף זוֹ – לֹא בְּחִנָּם, שֶׁהָיָה רוֹעֶה צֹאנוֹ.

(טו) הֲכִי אָחִי אַתָּה – לְשׁוֹן תֵּימַהּ: וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁאָחִי אַתָּה, תַּעַבְדֵנִי חִנָּם?
וַעֲבַדְתַּנִי – כְּמוֹ 'וְתַעַבְדֵנִי' (אונקלוס). וְכֵן כָּל תֵּבָה שֶׁהִיא לְשׁוֹן עָבָר, הוֹסִיף וָי"ו בְּרֹאשָׁהּ וְהִיא הוֹפֶכֶת הַתֵּבָה לְהַבָּא.

(יז) רַכּוֹת – שֶׁהָיְתָה סְבוּרָה לַעֲלוֹת בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וּבוֹכָה; שֶׁהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִים: שְׁנֵי בָּנִים לְרִבְקָה וּשְׁתֵּי בָּנוֹת לְלָבָן, הַגְּדוֹלָה לַגָּדוֹל וְהַקְּטַנָּה לַקָּטָן (ב"ר ע,טז; ב"ב קכ"ג ע"א).
תֹּאַר – הוּא צוּרַת הַפַּרְצוּף, לְשׁוֹן "יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד" (ישעיהו מד,יג), קונפא"ש[1] בְּלַעַז.
מַרְאֶה – הוּא זִיו קְלַסְתֵּר.

(יח) אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים – הֵם "יָמִים אֲחָדִים" שֶׁאָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: "וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים" (בראשית כז,מד). וְתֵדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: "וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים" (להלן פסוק כ).
בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה – כָּל הַסִּימָנִים הַלָּלוּ לָמָּה? לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא רַמַּאי. אָמַר לוֹ: אֶעֱבָדְךָ בְּרָחֵל. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: רָחֵל אַחֶרֶת מִן הַשּׁוּק? תַּלְמוּד לוֹמָר בִּתְּךָ. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: אַחֲלִיף לְלֵאָה שְׁמָהּ וְאֶקְרָא שְׁמָהּ רָחֵל? תַּלְמוּד לוֹמָר: הַקְּטַנָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִיל, שֶׁהֲרֵי רִמָּהוּ (ב"ר שם).

(כא) מָלְאוּ יָמָי – שֶׁאָמְרָה לִי אִמִּי. וְעוֹד, מָלְאוּ יָמָי, שֶׁהֲרֵי אֲנִי בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנָה, וְאֵימָתַי אַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים? וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ; וַהֲלֹא קַל שֶׁבַּקַּלִּים אֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן! אֶלָּא לְהוֹלִיד תּוֹלָדוֹת אָמַר כֵּן (ב"ר ע,יח).

(כה) וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה – אֲבָל בַּלַּיְלָה לֹא הָיְתָה לֵאָה. לְפִי שֶׁמָּסַר יַעֲקֹב סִימָנִים לְרָחֵל, וּכְשֶׁרָאֲתָה [רָחֵל] שֶׁמַּכְנִיסִין לוֹ לֵאָה, אָמְרָה: עַכְשָׁו תִּכָּלֵם אֲחוֹתִי; עָמְדָה וּמָסְרָה לָהּ אוֹתָן סִימָנִים (מגילה י"ג ע"ב; ב"ב קכ"ג ע"א).

(כז) מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת – דָּבוּק הוּא, שֶהֲרֵי נָקוּד בַּחֲטָף [=פֵּרוּשׁ: בִּשְׁוָ"א], שָׁבוּעַ שֶׁל זֹאת (אונקלוס), וְהֵן שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, בִּגְמָרָא יְרוּשַׁלְמִית בְּמוֹעֵד קָטָן (ירושלמי מו"ק א,ז). [וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמָר שָׁבוּעַ מַמָּשׁ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לִנָּקֵד בְּפַתָּ"ח הַשִּׁי"ן. וְעוֹד, שֶׁשָּׁבוּעַ לְשׁוֹן זָכָר, כְּדִכְתִיב "שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת תִּסְפָּר לָךְ" (דברים טז,ט). לְפִיכָךְ אֵין מַשְׁמַע "שָׁבוּעַ" אֶלָּא שִׁבְעָה, שטיינ"א בְּלַעַ"ז (=תקופה בת שבעה ימים)].
וְנִתְּנָה לְךָ – לְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ "נֵרְדָה וְנָבְלָה" (בראשית יא,ז), "וְנִשְׂרְפָה" (שם פסוק ג); אַף זֶה לְשׁוֹן "וְנִתֵּן" (אונקלוס).
גַּם אֶת זֹאת – מִיָּד [לְאַחַר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה], וְתַעֲבֹד לְאַחַר נִשּׂוּאֶיהָ.

(ל) עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת – [אֲחֵרוֹת –] הִקִּישָׁן לָרִאשׁוֹנוֹת: מָה רִאשׁוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה, אַף הָאַחֲרוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּרַמָּאוּת בָּא עָלָיו (ב"ר ע,כ).

(לב) וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן – רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ, אָמְרָה: רְאוּ מַה בֵּין בְּנִי לְבֶן חָמִי, שֶׁמָּכַר אֶת הַבְּכוֹרָה לְיַעֲקֹב, וְזֶה לֹא מְכָרָהּ לְיוֹסֵף; וְלֹא עִרְעֵר עָלָיו, וְלֹא עוֹד שֶׁלֹּא עִרְעֵר עָלָיו, אֶלָּא שֶׁבִּקֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ מִן הַבּוֹר (ברכות ז' ע"ב).

(לד) הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי – לְפִי שֶׁהָאִמָּהוֹת נְבִיאוֹת הָיוּ, וְיוֹדְעוֹת שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹצְאִים מִיַּעֲקֹב, וְאַרְבַּע נָשִׁים יִשָּׂא. אָמְרָה: מֵעַתָּה אֵין לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה עָלַי, שֶׁהֲרֵי נָטַלְתִּי כָּל חֶלְקִי בַּבָּנִים (בראשית רבתי; תנחומא, ט).
עַל כֵּן – כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "עַל כֵּן", מְרֻבֶּה בְּאֻכְלוּסִין, חוּץ מִלֵּוִי, שֶׁהָאָרוֹן הָיָה מְכַלֶּה בָּהֶם (ב"ר עא,ד).
קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי – בְּכֻלָּם כְּתִיב "וַתִּקְרָא", וְזֶה כָּתַב בּוֹ "קָרָא". וְיֵשׁ מִדְרַשׁ אַגָּדָה בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה, שֶׁשָּׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּבְרִיאֵל, וֶהֱבִיאוֹ לְפָנָיו, וְקָרָא לוֹ שֵׁם זֶה, וְנָתַן לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, וְעַל שֵׁם שֶׁלִּוָּהוּ בְּמַתָּנוֹת קְרָאוֹ לֵוִי (עיין בראשית רבתי; פדר"א פל"ז).

(לה) הַפַּעַם אוֹדֶה – שֶׁנָּטַלְתִּי יוֹתֵר מֵחֶלְקִי, מֵעַתָּה יֵשׁ לִי לְהוֹדוֹת (ב"ר שם).


הערות[עריכה]

  1. ^ לעז זה נשמט במהדורת "לעזי רש"י" שברשותי.