קטגוריה:בראשית נ כה

<< | ספר בראשית • פרק נ' • פסוק כ"ה | >>

וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה.

וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה.

וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיַּשְׁבַּ֣ע וַ - ו' החיבור
יַּשְׁבַּ֣ע - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7650
מורפ': HC/Vhw3ms יוֹסֵ֔ף יוֹסֵ֔ף - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3130
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בְּנֵ֥י בְּנֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׂרָאֵ֖ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp לֵאמֹ֑ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֑ר - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc פָּקֹ֨ד פָּקֹ֨ד - פועל, קל, מקור מוחלט

צורת יסוד: 6485 a
מורפ': HVqa יִפְקֹ֤ד יִפְקֹ֤ד - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6485 a
מורפ': HVqi3ms אֱלֹהִים֙ אֱלֹהִים֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpa אֶתְכֶ֔ם אֶתְ - מילית, מושא ישיר (את)
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp2mp וְהַעֲלִתֶ֥ם וְ - ו' החיבור
הַעֲלִתֶ֥ם - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: c/5927
מורפ': HC/Vhq2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עַצְמֹתַ֖י עַצְמֹתַ֖ - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 6106
מורפ': HNcfpc/Sp1cs מִזֶּֽה מִ - מילת יחס
זֶּֽה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד

צורת יסוד: m/2088
מורפ': HR/Pdxms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיַּשְׁבַּ֣ע מונח (משרת, דרגא 5) יוֹסֵ֔ף זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֶת־בְּנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

לֵאמֹ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

פָּקֹ֨ד קדמא (משרת, דרגא 5) יִפְקֹ֤ד מהפך (משרת, דרגא 5) אֱלֹהִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶתְכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְהַעֲלִתֶ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־עַצְמֹתַ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

מִזֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם - וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה מכאן, ממצרים (ואכן משה העלה את עצמותיו: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ וכו'" - שמות יג יט) ".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וְאוֹמִי יוֹסֵף יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר מִדְכָר דְּכִיר יְיָ יָתְכוֹן וְתַסְּקוּן יָת גַּרְמַי מִכָּא׃

ירושלמי (יונתן):

וְאוֹמֵי יוֹסֵף יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל לְמֵימַר לִבְנֵיהוֹן הָא אַתּוּן מִשְׁתַּעַבְּדִין בְּמִצְרַיִם וְלָא תְזִידוּן לְמֵיסוֹק מִמִצְרַיִם עַד זְמַן דְיֵיתוּן תְּרֵין פְּרוֹקִין וְיֵימְרוּן לְכוֹן מִדְכַּר דָכִיר יְיָ יַתְכוֹן וּבְעִידָן דְאַתּוּן סַלְקִין תַּסְקוּן יַת גַרְמַי מִיכָּא:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וישבע יוסף את בני ישראל. היה הכתוב ראוי לומר וישבע יוסף את אחיו, אלא מלמד שהשביע לכל מי שהוא מבני ישראל ואפילו העתידים להיות ואמר להם פקד יפקד אלהים אתכם, ולכך השתדל משה רבינו ע"ה שהעלה את עצמותיו וחשש לשבועתו של יוסף הוא שכתוב (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל, באר הכתוב כי מפני השבועה שהשביע את בני ישראל לקח הוא בעצמו כאלו יוסף השביעו בזה.

והנה זכה יוסף שיעלה משה רבינו ע"ה את עצמותיו באוכלוסא, הוא שכתוב (יהושע כד) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, שהרי בידוע כי משפט הלויה בקבורתו של צדיק הוא באוכלוסא שהוא ששים רבוא, וכמו שדרשו רבותינו ז"ל כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא.

והעליתם את עצמותי מזה, מן המקום הזה, יש שפירשו כי כל שבט ושבט העלו עצמות השבטים כגון שתאמר שבט ראובן העלה עצמות ראובן אביהם, ושבט יהודה העלה עצמות יהודה אביהם, וכן כל שבט ושבט.