מ"ג בראשית נ כד
<< · מ"ג בראשית · נ · כד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲחוֹהִי אֲנָא מָאִית וַייָ מִדְכָר דְּכִיר יָתְכוֹן וְיַסֵּיק יָתְכוֹן מִן אַרְעָא הָדָא לְאַרְעָא דְּקַיֵּים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָחוֹי הָא אֲנָא מָיִת וַיְיָ מִידְכַּר יִדְכַּר יַתְכוֹן וְיִסַק יַתְכוֹן מִן אַרְעָא הָדָא לְאַרְעָא דְקַיֵים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקב: |
רשב"ם
ויישם: כמו ויושם, וכן וייקץ נח, כמו ויוקץ, מן ישב ויושב, מן יוצא המוצאים, היא מוצאת, מן ירד והורד המשכן:
בארון: נקבר בארץ:
כי עתידים היו להעלותו בארון, כששבת מהם אף וחרון, ועברו ירדן בשמחה ורון, חבצלת השרון:
ונחסל ויחי, אשפוך את שיחי להודי ושבחי לאמץ את כחי, השב נידוחי, ואם אבד נצחי, מבטן גוחי, ירח ניחוחי, מבור רק שלחי, דברים עד תומם:
הספל נחסל מפי רב זמם, עד כי הוא סלסל לוחות המרומם, איש ענו פסל מאבן דומם:
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · נ · כד · >>