ביאור:מ"ג בראשית נ כה
וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר[עריכה]
וישבע יוסף את בני ישראל. ולא השביע לבניו אלא אמר להם בשכם לקחתם אותי ושמה תחזירוני. ובמדרש יש שהשביעם שלא ידחקו את הקץ, כי יוסף ידע את הקץ כי יעקב גלה לו:
וישבע יוסף את בני ישראל. היה הכתוב ראוי לומר וישבע יוסף את אחיו אלא מלמד שהשביע לכל מי שהוא מבני ישראל ואפילו העתידים להיות ואמר להם פקד יפקד אלהים אתכם, ולכך השתדל משה רבינו ע"ה שהעלה את עצמותיו וחשש לשבועתו של יוסף הוא שכתוב (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל, באר הכתוב כי מפני השבועה שהשביע את בני ישראל לקח הוא בעצמו כאלו יוסף השביעו בזה: והנה זכה יוסף שיעלה משה רבינו ע"ה את עצמותיו באוכלוסא הוא שכתוב (יהושע כד) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, שהרי בידוע כי משפט הלויה בקבורתו של צדיק הוא באוכלוסא שהוא ששים רבוא, וכמו שדרשו רבותינו ז"ל כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא:
[מובא בפירושו לפרק מ"ט פסוק ל"א] ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת (שם פסוק כד), כי אחיו חיים היו, כי האריכו ימים יותר ממנו, כאשר אתה רואה בלוי. ואמר: (שם פסוק כה) וישבע יוסף את בני ישראל, כי בראותו שאחיו זקנים השביע כל בניהם וכל בית אביו שיצוו גם את בני בניהם לעת הגאולה, כי כלם יודעים הגלות:
פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם[עריכה]
וישבע יוסף וכו'. תימה למה אמר שני פעמים פקד יפקוד הכי הוה ליה למכתב אנכי מת והשבעו לי כי כאשר פקוד יפקוד אלהי' אתכם והעליתם את עצמותי וגו'. וי"ל דה"ק יעקב אבינו אמר פקוד יפקוד אלהים אתכם והעלה אתכם והעליתם את עצמותי ולכן כאשר פקוד יפקוד אלהים וכו' והה"ד אנכי אעשה כדבריך דריש סדרא:
פקד יפקד אלהים. פי' כמנין פקו"ד יחסר הבורא מן הגלות שלכם נבא עליהם שלא יהיו במצרים כי אם רד"ו שני' הרי לך שחסר הקב"ה מן השעבוד קץ שנים כמנין פקו"ד יפקוד אלהים ול' יפקוד יתפרש כמו ולא נפקד ממנו איש. אמנם קשיא לי כי מצאתי פקד חסר וי"ו ונראה דאי אמרינן יש אם למקרא ניחא:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ד] ורמז שני פעמים פ"א פ"א, פירוש כשם שמלכתי פ' שנים כן יבא לכם גואל בן שמונים שנה. אי נמי יפקוד לשון חסרון כמו ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא, מט). רמז שמנין פקוד חסר מת' שנה וישאר רד"ו.
וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה:[עריכה]
והעליתם את עצמותי מזה, מן המקום הזה, יש שפירשו כי כל שבט ושבט העלו עצמות השבטים כגון שתאמר שבט ראובן העלה עצמות ראובן אביהם, ושבט יהודה העלה עצמות יהודה אביהם וכן כל שבט ושבט:
[מובא בפירושו לבמדבר פרק כ"ז פסוק א'] למשפחות מנשה בן יוסף. למה נאמר והלא כבר נאמר בן מנשה אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ שנאמר (בראשית נ) והעליתם את עצמותי וגו' ובנותיו חבבו את הארץ שנאמר תנה לנו אחוזה. וללמדך שהיו כולם צדיקים שכל מי שמעשיו ומעשה אבותיו סתומים ופרט לך הכתוב באחד מהם ליחסו לשבח הרי זה צדיק בן צדיק. ואם יחסו לגנאי כגון (מ"ב כה) בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע בידוע שכל הנזכרים עמו רשעים היו: