קטגוריה:בראשית לא מא
זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים.
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
זֶה־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶ֒ךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק)
-
עזרה
-
תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
זֶה־לִּ֞/י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּ/בֵיתֶ/ךָ֒ עֲבַדְתִּ֜י/ךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּ/שְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔י/ךָ וְ/שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּ/צֹאנֶ֑/ךָ וַ/תַּחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖/י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | דְּנָן לִי עַסְרִין שְׁנִין בְּבֵיתָךְ פְּלַחְתָּךְ אַרְבַּע עַסְרֵי שְׁנִין בְּתַרְתֵּין בְּנָתָךְ וְשֵׁית שְׁנִין בְּעָנָךְ וְאַשְׁנִיתָא יָת אַגְרִי עֲסַר זִמְנִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דְנַן לִי עֶשְרִין שְׁנִין בְּבֵיתָךְ פְּלַחְתָּךְ אַרְבַּסְרִי שְׁנִין בְּגִין תַּרְתֵּין בְּנָתָךְ וְשִׁית שְׁנִין בְּגִין עָנָךְ וּשְׁלַחַפְתָּא יַת אַגְרִי עִישַרְתֵּי חוּלְקִין: |
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(מא) "זה לי עשרים שנה בביתך". ר"ל אולי עלה בלבך טובתי, יען שהייתי עשרים שנה בביתך ולא נהגת עמי כראוי לשלם לפועל נאמן בית שעבד באמונה עשרים שנה. ועז"א זה לי, ר"ל מה שנוגע לי לטובתי, וגם ע"ז אראך חשבון ברור העול שעשית לי, " הנה עבדתיך ארבע עשרה שנה" בלא שום שכר, רק "בשתי בנותיך", וזה עולה אחת מהרמאות שעשה שנתן לו לאה עד שהוצרך לעבוד י"ד שנה בחנם, [עולה שניה] כי רק "שש שנים עבדתי בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים", ואיך תאמר שבאת אלי להשלים שכרי הלא היה בהפך, והראיה לזה. כי,
כלי יקר (כל הפרק)
"זה לי עשרים שנה בביתך". ולמעלה אמר זה עשרים שנה אנכי עמך, ולא הזכיר מלת לי, גם אמר עמך במקום בביתך. כי באמת יעקב לא היה בביתו של לבן כי אם חודש אחד, שנאמר וישב עמו חודש ימים משמע רק חודש ימים היה יושב עמו בביתו, אבל בכל שאר הזמנים היה מתגורר בשדות ואהלים לרעות צאן לבן ולא היה בביתו של לבן, כמו שאמר הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה, לכך אמר זה כ' שנה אנכי עמך אבל לא בביתך. ומ"מ אפילו זה החודש ימים אשר ישב בביתו של הרשע והרמאי לא היו בעיניו כימים אחדים, אלא כזמן ארוך לפי שימי צער היו לו שנראים כימים רבים, ואמר אויה לי כי גרתי משך זמן רב עם הרשע, ואם מעט הוא, לי. ר"ל בעיני שקול כאלו הייתי כל כ' שנה בביתו, לכך אמר זה לי עשרים שנה בביתך, באמת אינם כ' שנה כ"א חודש אחד לבד, אבל לי הוא שקול חודש זה כעשרים שנה, לא כמו שאמרה אמי וישבת עמו ימים אחדים, כי אולי לא ידעה אמי בגודל רשעתו, ולבי יודע מרת נפשו כמה צער סבלתי על היותי עמך בביתך ממש.
דבר אחר, מתחלה הזכיר יעקב את כל אשר עשה הוא עמו, איך היה עושה עמו באמונה, ואח"כ הזכיר את כל אשר עשה לבן לו, לכך אמר מתחלה זה עשרים שנה אנכי עמך, ר"ל אני עשיתי עמך באמונה, טרפה לא הבאתי אליך וגו', וכל סיפור זה הכל מדבר מאמונתו של יעקב. ואח"כ אמר לו ראה לעמת זה מה שעשית לי, ואמר זה לי עשרים שנה בביתך, ראה מה שעשית לי, הנה עבדתיך י"ד שנה בשתי בנותיך ושש בנים בצאנך, ועל כל זה ותחלף את משכורתי עשרת מונים, ולא כגמול ידי עשית לי, ובזה מיושב היטב מה שהזכיר מתחלה עמך, ואח"כ אמר זה לי ופירוש יקר הוא.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ראה: יעקב מהלל את עצמו ומאשים את לבן
וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים
מה? מתי? איך? למה?
עֲשֶׂרֶת מֹנִים
'עשרת מונים' לא מתכוון באמת שלבן רימה את יעקב בדיוק עשר פעמים, או נתן לו להתעשר רק בעשירית מההצלחה של יעקב. בצורה דומה נאמר על יצחק ש"ויִַּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, ויִַּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים, ויְַבָרְכֵהו יְּהוָה" (ביאור:בראשית כו יב), וברור שלא מדובר שהיבול היה בדיוק 100 פעמים יותר. 'עשרת מונים' מתכוון בצורה מוגזמת לעוול חמור.
יעקב השתמש בביטוי הזה גם כאשר הוא ניסה לשכנע את נשותיו להצטרף עליו למסע לכנען: "וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים, וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי" (ביאור:בראשית לא ז), יעקב בצורה זו הראה את גדולתו של אלוהיו.
וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי
- יעקב עבד שבע שנים ברחל, שזה מחיר מופרז מאוד, למרות שהוא קיבל אוכל ולינה אצל לבן. אולם יעקב הוא זה שהציע "ויַֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" (ביאור:בראשית כט יח) ואי אפשר להאשים את לבן, אלא אם לבן צחק עליו ולא הציע להוריד את המחיר למחיר נאות. כמובן שלבן לא היה יכול להוריד במחיר ולבזות את בתו.
- רחל ולאה - יעקב עבד שבע שנים וקיבל את לאה והיה צריך לעבוד עוד שבע שנים עבור רחל. לבן היה חיב לעשות זאת, ולתת את כל בנותיו ליעקב כדי לא להיות מואשם שנתן את הפחותה בבנותיו. בכל מקרה זה רק כפול עבודה ולא פי עשר. גם במקרה זה לבן לא היה יכול לתת הנחה ליעקב, כי אז הוא מוריד בערכה של רחל או לאה.
- יעקב הציע לקבל שכר את כל הכבשים החומים והעזים הלבנות, בצורה הרגילה של גידול כבשים. יעקב היה מקבל בערך 10% מהרווח השנתי, כי רוב הכבשים היו לבנים והעיזים כהות. אולם לבן לקח את כל הכבשים שיש בהם חום ועזים שיש להם לבן, וכך בצאנו של יעקב לא נשארו כבשים חומים ועזים לבנות והוא היה צפוי לקבל שכר אפסי עד סוף ימיו. (ראה: שכרו של יעקב), וכאשר יעקב קיבל כבשים מתאימים לו, ייתכן שלבן שינה את את התנאים כדבריו לנשותיו: "וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים, וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי. אִם כֹּה יֹאמַר, נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ, וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים, וְאִם כֹּה יֹאמַר, עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ, וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים " (ביאור:בראשית לא ז-ח). כנראה זאת התרמית שיעקב האשים את לבן.
- יעקב העניק ללבן את הזכות לקבוע מתי יעקב הרוויח מספיק, ככתוב: "בְּיוֹם מָחָר, כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ" (ביאור:בראשית ל לג), ולבן היה יכול להגביל את רכושו של יעקב ולקבוע שהוא קיבל מספיק בלי לשנות את סוג הכבשים שיעקב זכאי לקחת. מטרתו של לבן לא היתה להגביל את הרכוש אלא למשוך את הזמן שיעקב יהיה אצלו. לבן לא רצה שיעקב יעזוב לכנען. לבן פחד שעשו יהרג את יעקב ויפגע בנכדיו. לכן הוא החליף את משכורתו של יעקב כדי שיקח יותר זמן ליעקב לרכוש מספיק רכוש וצבא.
דפים בקטגוריה "בראשית לא מא"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.
