קטגוריה:בראשית לא מב
נוסח המקרא
לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש
לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ.
לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עׇנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִ/י֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּ/פַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔/י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑/נִי אֶת־עָנְיִ֞/י וְ/אֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛/י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַ/יּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
<< · מ"ג בראשית · לא · מב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עׇנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | אִלּוּ לָא פוֹן אֱלָהֵיהּ דְּאַבָּא אֱלָהֵיהּ דְּאַבְרָהָם וּדְדָחֵיל לֵיהּ יִצְחָק הֲוָה בְּסַעֲדִי אֲרֵי כְעַן רֵיקָן שַׁלַּחְתָּנִי יָת עַמְלִי וְיָת לֵיאוּת יְדַי גְּלֵי קֳדָם יְיָ וְאוֹכַח בְּרַמְשָׁא׃ |
ירושלמי (יונתן): | אִילוּלֵי פּוֹן אֱלָהֵיהּ דְאַבָּא אֱלָהֵיהּ דְאַבְרָהָם וּדְדָחִיל לֵיהּ יִצְחָק הֲוָה בְסַעֲדִי אֲרוּם כְּדוֹן רֵיקָם שְׁלַחְתַּנִי יַת סִיגוּפִי וְיַת לֵיאוֹת יְדַיי גְלֵי קֳדָם יְיָ בְּגִין כֵּן אוֹכַח בְּרַמְשָׁא: |
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"ויוכח" - לשון תוכחה הוא ולא לשון הוכחה הוא
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וַיּוֹכַח – לְשׁוֹן תּוֹכָחָה הוּא וְלֹא לְשׁוֹן הוֹכָחָה (תרגום יונתן).
רשב"ם
• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
(מג). מה אעשה: היאך אוכל לעשות להם רעה:
(מט) והמצפה: דכתיב את מצפה גלעד:
יצף: מן צופה נתתיך, כמו ירב בארץ מן פרה ורבה:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
רמב"ן
• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ויש שפירש ופחד יצחק רמז ליום העקדה או ליום הברכה כי שם חרד יצחק חרדה גדולה שראה גיהנם תחתיו ואז קיים ברכתו של יעקב שאמר (בראשית כז) גם ברוך יהיה. זהו שאמר כי עתה ריקם שלחתני כלומר לולא אותו פחד שהיה בשבילי ולתועלתי.
וע"ד הקבלה ופחד יצחק היה לי במדתי ועם זה הזכיר ג' מדות האבות כסדר. וכן הזכיר עוד כסדר הזה בתפלה כנגד עשו. ומה שאמר תחלה לולי אלהי אבי על יצחק אביו אמר כן. ואחריו הזכיר אברהם לפי שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו. אחרי כן הזכיר בפירוש פחד יצחק כסדר המדות.
והרמב"ן כתב ופחד יצחק היה לי ע"ד האמת יבא הלשון כפשוטו ומשמעו והוא מדת הדין של מעלה. וממנו אמר הכתוב (הושע ג) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים. יאמר כי יבקשו הרחמים ומדת הדין של מטה ויביאו פחד יצחק אל ה' ואל טובו הנזכרים, עכ"ל.
את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש. ויוכח אותך אמש שלא הרגתני. וא"כ זכות יגיע כפיו הצילו מן ההריגה וזכות יראת שמים הציל ממונו, זהו שאמר ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם וגו'. ומכאן יש ללמוד גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
עוד יכוין לומר על זה הדרך אלהי אבי כנגד זכות אבות ואחר כך הזכיר ב' מדות שהיו לו שעמדו לו שהם מדת החסד ומדת הדין כנגד מדת החסד אמר אלהי אברהם כאומרו (מיכה, ז) חסד לאברהם, וכנגד מדת הדין אמר ופחד יצחק, ולזה לא אמר אלהי יצחק לרמוז על המדה שנתכוין לה, וזולת זה היה אומר אלהי יצחק שהרי מצינו שה' אמר לו (כ"ח י"ג) אלהי יצחק. וטעם שהזכיר ב' מדות אלו לומר כי הפליא חסדו עמו וגם עשה לו משפט עם לבן שהם ב' מדות וזולת אחד מהם לא היה מגיעו הטוב ליעקב:
את עניי וגו'. פי' שאם לא היה לו העוני הגם שהיה האמת אתו היה ה' מאריך אפו ולתת לו שכרו לעולם העליון, ולצד עניו קיים לו ה' (דברים כ"ד, ט"ו) ביומו תתן שכרו ונתן לו יגיע כפו:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
לולי אלהי אבי אלהי אברהם. כל מקום שנאמר "לולי", בזכות אבות. והכתיב: "כי לולא התמהמהנו"? כל עצמן לא עלו אלא בזכות אבות, שאילולי זכות אבות לא עלו משם לשלום. אית דמפיק לישנא אחרינא: כל מקום שנאמר לולי בזכות אבות הוא בא, חוץ מזה. אמרו ליה: אף זה בזכות אבות, בזכות קדושת השם, בזכות תורה, "לולי תורתך שעשועי", בזכות אמנה, שנאמר: "לולא האמנתי לראות בטוב ה'".
ואת יגיע כפי ראה אלהים. חביבה היא מלאכה מזכות אבות, שזכות אבות הצילה ממון, ומלאכה הצילה נפשות. זכות אבות הצילה ממון, לולי אלהי אבי וגו' כי עתה ריקם שלחתני; ומלאכה הצילה נפשות, את עניי ואת יגיע כפי.
<< · מ"ג בראשית · לא · מב · >>
- פרשנות מודרנית:
<< · ביאור · בראשית לא · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד · >>
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא מב.
ראה: יעקב מהלל את עצמו ומאשים את לבן
אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ
יעקב משתמש בדברי לבן להכות בו, כאילו שהוא מדבר בשם אלוהים, ושהוא יודע למה אלוהים הגן עליו.
לבטח שאלוהים לא הזהיר את לבן בגלל שיעקב היה עובד חרוץ ("יְגִיעַ כַּפַּי") או רצה להתעשר מהר ("עָנְיִי"). אלוהים הזהיר את לבן לא להחזיר את יעקב לחרן בטוב או ברע (רמב"ן)
כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי
יעקב הצהיר לאוזני בניו ובני לבן - שלבן הוא גזלן והיה לוקח את כל רכושו, שהוא עבד ביושר ולפי ההסכם במשך 20 שנים: "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, בְּבֵיתֶךָ, עֲבַדְתִּיךָ" (ביאור:בראשית לא מא).
יעקב אומר "רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי". יעקב מדבר בגוף יחיד על הנשלח. לא ברור עם יעקב מתכוון שלבן היה שולח אותו ללא המשפחה, או ללא הרכוש. בכל הנאום של יעקב, הוא רק מדבר על רכוש, לכן סביר שהמילה "רֵיקָם" פונה רק לרכוש, ויעקב נלחם לשמור על רכושו. יעקב לא מעלה בדעתו שלבן היה מונע ממשפחתו או ממנו, ללכת לכנען. ליעקב היה חשוב לשוב עם הרכוש כי זה היה הנסיון שיצחק הטיל עליו: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים" (ביאור:בראשית כח ג), לחזור עשיר עם משפחה גדולה. ובנוסף יעקב פחד לחזור לכנען ולפגוש את עשו ויושבי כנען בלי הצבא שלו.
לא ברור למה יעקב טוען שלבן היה לוקח לו את כל הרכוש? יעקב כבר עבד 20 שנים עם לבן, ונהנה להתעשר בביתו ולגדל משפחה גדולה. ייתכן שלבן שינה את משכורתו, אבל יעקב התעשר מאוד בשש שנות עבודה. ייתכן שיעקב הבין שבני לבן מתנכלים לו ורוצים לקחת את הרכוש, וכך יעקב האשים אותם ביחד עם לבן.
יעקב לא פחד מלבן ובניו
בהשוואה למה שיעקב עשה לפני הפגישה עם עשו, ניתן לראות שיעקב לא חשש מלבן. יעקב לא פיצל את העם לשתי מחנות, לא הזיז את המחנה במשך הלילה, לא ניסה לברוח מלבן, לא התפלל לאלוהים, לא שלח מתנות ללבן, לא הציג את המשפחה לפני לבן, ולא השתחווה לפני לבן כאשר לבן בא למחנה.
מכאן ניתן להבין שיעקב לא חשב שלבן רוצה לעשות לו רע, ואולי אפילו יעקב הבין שלבן בא כדי לשמור עליו מפני בניו, ובמשך המרדף שמר עליו משודדים.
פחד יצחק
בדחילו ורחימו ויסלחו לי מצוקי ארץ על פרשנותי השונה. בהיותי הדיוט וכנראה גם קצת "עם הארץ" בתורת ישראל. "פחד יצחק" להבנתי היא לשון שבועה. "שבועתו של יצחק". בתקופת המקרא, נהוג היה להישבע ע"י קירבה לחלציים. ובלשון הכתוב, "שים נא ידך תחת ירכי". המונח פאח'ד (פחד) פירושו בשפות השמיות ובערבית הוא "ירך". לכן הדברים ע"פ הקשרם הם "ירכו של יצחק", כמו רוצה לומר "הציווי שציוונו (בדרך של שבועה) יצחק". (אלי קטן)
וַיּוֹכַח
- "ויַּוֹכַח" - רש"י מסביר - לשון תוכחה הוא ולא לשון הוכחה הוא.
- "ויַּוֹכַח" - רמב"ן טוען - לשון הוכחה, כי אמר למעלה "שִׂים כֹּה, נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ; וְיוֹכִיחוּ, בֵּין שְׁנֵינו"ּ (ביאור:בראשית לא לז) ואמר עתה כי האלהים היודע הנסתרות הוא הוכיח בין שניהם ולכך לא אמר 'ויוכח אותך אמש'.
שניהם צודקים, למילה יש משמעות כפולה:
- ההוכחה שלבן רצה להרע לו ו"רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" היא שאדוני דיבר איתו קשות, והוכיח אותו, והזהיר: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד), ולבן מספר את זה ליעקב "יֶשׁ לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע; ואֵלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כט). כלומר: יעקב טען שתוכחת אלוהים מאמש היא ההוכחה שלבן רצה להרע.
<< · ביאור · בראשית לא · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד · >>
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לא מב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.