ביאור:בבלי הוריות דף י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת הוריות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד | הדף המהדורה הרגילה



עמוד א (דלג לעמוד ב)

ואחר כך חטא ... מביא פר', חטא ואחר כך עבר ממשיחותו [ברישא] צריכא למימר?

משום דקתני גבי נשיא דכי עבר מנשיאותו ואחר כך חטא - כהדיוט מייתי, אהכי תני גבי משיח חטא ואח"כ עבר ... מביא פר.

[1]

מנא הני מילי?

דתנו רבנן: '(ויקרא ד ג) [אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם] והקריב על חטאתו [אשר חטא פר בן בקר תמים לה' לחטאת] מלמד שמביא חטאתו משעבר; שיכול והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה - אין מביא חטאתו משעבר, משיח שאין מביא בשגגת מעשה אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה - לא כל שכן? תלמוד לומר: 'והקריב על חטאתו' מלמד שמביא על חטאתו משעבר.'

ונייתי נמי נשיא מקל וחומר: ומה משיח שאין מביא בשגגת מעשה מביא חטאת משעבר, נשיא שמביא חטאת בשגגת מעשה - אינו דין שמביא חטאתו משעבר? - תלמוד לומר (ויקרא ד כב) אשר נשיא יחטא [ועשה אחת מכל מצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם]: כשהוא נשיא – אִין, כשהוא הדיוט - לא.

משנה:

חטאו עד שלא נתמנו ואחר כך נתמנו - הרי אלו כהדיוטות [2];

רבי שמעון אומר: אם נודע להם עד שלא נתמנו – חייבים, ומשנתמנו פטורים [3]!

איזהו 'נשיא'?

זה מלך, שנאמר (ויקרא ד כב) [אשר נשיא יחטא ועשה אחת] מכל מצות ה' אלהיו [אשר לא תעשינה בשגגה ואשם]: שאין על גביו אלא ה' אלהיו.

גמרא:

מנא הני מילי?

דתנו רבנן: (ויקרא ד ג) אם הכהן המשיח יחטא [לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים לה' לחטאת] [4] - פרט לקודמות [5]; שיכול והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה - אין מביא על הקודמות [6], משיח שאין מביא אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה - אינו דין שלא יביא על הקודמות!?

לא! אם אמרת בנשיא, שכן אין מביא חטאתו משעבר [7], תאמר במשיח שמביא חטאתו משעבר?

הואיל ומביא חטאתו משעבר - יביא על הקודמות! - תלמוד לומר 'המשיח יחטא': חטא כשהוא משיח – מביא; כשהוא הדיוט - אינו מביא.

ותניא נמי גבי נשיא כהאי גוונא: (ויקרא ד כב) אשר נשיא יחטא [ועשה אחת מכל מצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם] - פרט לקודמות; שיכול והלא דין הוא: ומה משיח שמביא חטאתו משעבר - אינו מביא על הקודמות, נשיא - שאין מביא חטאתו משעבר - אינו דין שלא יביא על הקודמות!

מה למשיח שכן אין מביא בשגגת מעשה, תאמר בנשיא שמביא בשגגת מעשה? - הואיל ומביא בשגגת מעשה - יביא על הקודמות! - תלמוד לומר (ויקרא ד כב) אשר נשיא יחטא [ועשה אחת מכל מצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם]: שחטא והרי הוא נשיא, ולא שחטא ועודהו הדיוט.

תנו רבנן: (ויקרא ד כב) אשר נשיא יחטא [ועשה אחת מכל מצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם] - יכול גזרה [8]? - תלמוד לומר: (ויקרא ד ג) אם הכהן המשיח יחטא [לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים לה' לחטאת]; מה להלן לכשיחטא [9] - אף [10] כאן [11] – לכשיחטא.

אמר מר: יכול גזרה; גזרה מהיכא תיתי [12]?

אמרי: אִין! אשכחן, דכתיב (ויקרא יד לד) [כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה] ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם: בשורה היא להם שנגעים באים עליהם - דברי רבי יהודה; רבי שמעון אומר: פרט לנגעי אונסין [13]'; לאו אמר רבי יהודה 'בשורה' [14]? הכא נמי אימא 'גזרה היא'! הלכך כתיב (ויקרא ד ג) 'אם' [15].

ולרבי שמעון - נגעי אונסין מי לא מטמו? והא תניא (ויקרא יג ב) אדם כי יהיה [בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים] - מן הדבור ואילך [16]; והלא דין הוא: טמא בזב וטמא בנגעים; מה זב מן הדבור ואילך [17] - אף נגעים מן הדבור ואילך!

לא! אם אמרת בזב, שכן אין מטמא באונס - תאמר בנגעים שמטמאין באונס [18]!? - תלמוד לומר: 'אדם כי יהיה': מן הדבור ואילך.

רבא אמר: [19] פרט לנגעי רוחות [20].

רב פפא אמר: פרט לנגעי כשפים [21].

תנו רבנן: (ויקרא ד כב) אשר נשיא יחטא [ועשה אחת מכל מצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם] - פרט לחולה.

משום דהוה ליה חולה אידחי ליה מנשיאותיה?

אמר רב אבדימי בר חמא: פרט לנשיא שנצטרע, שנאמר (מלכים ב טו ה) וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית [שפט את עם הארץ].

מדקאמר 'בבית החפשית' [22].

מכלל דעד השתא עבד הוה [23]? -

כי הא דרבן גמליאל ורבי יהושע: הוו אזלי בספינתא; בהדי דרבן גמליאל הוה פיתא, בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא [24]; שלים פיתיה דרבן גמליאל - סמך אסולתיה דרבי יהושע; אמר ליה: מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית סולתא?

אמר ליה: כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים [25], ואמרתי: שמא יעלה ויתעה אותנו!

אמר ליה: כל כך [26] בידך, ואתה עולה בספינה [27]?

אמר ליה: עד שאתה תמה עלי - תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה: רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שיודעין לשער כמה טפות יש בים ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש!

נתן [28] דעתו [29] להושיבם בראש [30]; כשעלה, שלח להם ולא באו; חזר ושלח ובאו; אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם [31]? -


עמוד ב

עבדות אני נותן לכם [32], שנאמר (מלכים א יב ז) וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה [ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים].

תנו רבנן: (ויקרא ד כב) אשר נשיא יחטא [ועשה אחת מכל מצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם]; אמר רבי יוחנן בן זכאי: אשרי [33] הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו: אם נשיא שלו מביא קרבן - צריך אתה לומר מהו הדיוט [34]? ואם על שגגתו מביא קרבן - צריך אתה לומר מהו זדונו [35]?

מתקיף לה רבא בריה דרבה: אלא מעתה, דכתיב (ויקרא ה טז) ואת אשר חטא מן הקדש ישלם [ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו], ובירבעם בן נבט, דכתיב ביה (מלכים א יד טז) [ויתן את ישראל בגלל חטאות ירבעם] אשר חטא ואשר החטיא [את ישראל] - הכי נמי דאשרי הדור הוא!?

שאני הכא, דשני קרא בדבוריה [36].

דרש רב נחמן בר רב חסדא: מאי דכתיב (קהלת ח יד) יש הבל אשר נעשה על הארץ [אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה הבל] - אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הבא בעולם הזה [37]; אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הבא בעולם הזה [38].

אמר רבא: אטו צדיקי אי אכלי תרי עלמי מי סני להו [39]?

אלא אמר רבא: אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם [40] כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה [41]; אוי להם לרשעים שמגיע אליהם [42] כמעשה הצדיקים של עולם הזה בעולם הזה [43].

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אתו לקמיה דרבא, אמר להו: אוקימתון מסכתא פלן ומסכתא פלן [44]?

אמרו ליה: אִין.

איעתריתו פורתא [45]?

אמרו ליה: אִין, דזבנן [46] קטינא דארעא [47]!

קרי עלייהו 'אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הזה בעולם הזה' [48].

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (הושע יד י) כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם? - משל לשני בני אדם שצלו פסחיהם: אחד אכלו לשום מצוה, ואחד אכלו לשום אכילה גסה [49]: זה שאכלו לשום מצוה – 'צדיקים ילכו בם'; זה שאכלו לשום אכילה גסה – 'ופושעים יכשלו בם'.

אמר ליה ריש לקיש: 'רשע' קרית ליה? נהי דלא עביד מצוה מן המובחר - פסח מי לא קאכיל?

אלא: משל לשני בני אדם, זה אשתו ואחותו עמו בבית וזה אשתו ואחותו עמו בבית; אחד נזדמנה לו אשתו ואחד נזדמנה לו אחותו; זה שנזדמנה לו אשתו – 'צדיקים ילכו בם', וזה שנזדמנה לו אחותו – 'ופושעים יכשלו בם'.

מי דמי? אנן קאמרינן חדא דרך [50], והכא שני דרכים [51]!?

אלא משל ללוט ושתי בנותיו: הן, שנתכוונו לשם מצוה – 'צדיקים ילכו בם'; הוא, שנתכוון לשם עבירה – 'ופושעים יכשלו בם'.

ודלמא הוא נמי לשם מצוה הוא מכוין?

אמר רבי יוחנן: כל הפסוק הזה [(בראשית יג י) וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כֻלה משקה לפני שחת ה' את סדם ואת עמרה כגן ה' כארץ מצרים באכה צער] - לשם עבירה נאמר: וישא לוט - (בראשית לט ז) [ויהי אחר הדברים האלה] ותשא אשת אדניו את עיניה [אל יוסף ותאמר שכבה עמי]

את עיניו - (שופטים יד ג) [ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים] ויאמר שמשון [אל אביו] אותה קח לי כי היא ישרה בעיני

וירא - (בראשית לד ב) וירא אותה שכם בן חמור [החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה]

את כל ככר הירדן - (משלי ו כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם [ואשת איש נפש יקרה תצוד]

כי כלה משקה - (הושע ב ז) [כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה] אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי

והא מינס אניס?

תנא משום רבי יוסי בר רבי חוני: למה נקוד על וי"ו שב'קומה' של בכירה? - לומר לך שבשכבה לא ידע, אבל בקומה ידע.

ומאי הוה ליה למעבד? מאי דהוה הוה!?

נפקא מינה דלפניא אחרינא לא איבעי ליה למישתי.

דרש רבה: מאי דכתיב (משלי יח יט) אח נפשע מקרית עוז ומדינים כבריח ארמון?

'אח נפשע מקרית עוז' זה לוט, שפירש מאברהם [52];

'ומדינים כבריח ארמון' - שהטיל מדינים בין ישראל לעמון [53], שנאמר (דברים כג ד) לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' [גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם].

דרש רבא, ואיתימא רבי יצחק: מאי דכתיב (משלי יח א) לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע?

לתאוה יבקש נפרד - [54] - זה לוט, שנפרד מאברהם [55]

בכל תושיה יתגלע - [56] שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, דתנן: עמוני ומואבי אסורין איסור עולם.

ואמר עולא: תמר זנתה וזימרי זינה; תמר זנתה [57] - יצאו ממנה מלכים ונביאים; זימרי זינה [58] - נפלו כמה רבבות מישראל.

אמר רב נחמן בר יצחק: גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה, שנאמר (שופטים ה כד) תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך; מאן נינהו 'נשים באהל'? – שרה, רבקה, רחל ולאה [59].

[60] איני! והאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה!?

אימא [61] 'כמצוה שלא לשמה' [62].

אמר רבי יוחנן: שבע בעילות בעל אותו רשע באותה שעה, שנאמר (שופטים ה כז) בין רגליה כרע נפל שכב [בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד] [63];

והא קא מיתהניא מעבירה?

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אפילו טובתם של רשעים - רעה היא אצל צדיקים.

אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה: שבשכר מ"ב קרבנות [64] שהקריב בלק הרשע - זכה ויצתה ממנו רות [65], דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: רות - בת בנו של עגלון בן בנו של בלק מלך מואב.

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין שאין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה? – מהכא: דאילו בכירה, דקרייה מואב [66] - אמר ליה רחמנא למשה: (דברים ב ט) [ויאמר ה' אלי] אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה [כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה]; מלחמה -

הערות[עריכה]

  1. ^ גירסת רש"י: השתא יש לומר: עבר ממשיחותו ואחר כך חטא - מביא פר; חטא ואחר כך עבר ממשיחותו מיבעיא? - נשיא איצטריכא ליה: סלקא דעתך הואיל ועבר מנשיאותו ואחר כך חטא הוי כהדיוט, חטא ואחר כך עבר מנשיאותו נמי ליהוי כהדיוט - קא משמע לן. לישנא אחרינא: צריכא למימר דחטא ואחר כך עבר ממשיחותו דמביא פר; הא - כיון דתנא ליה עבר ממשיחותו, דמביא פר - כל שכן חטא ואחר כך עבר ממשיחותו דמביא פר? הא - לא קשיא; משום דקתני גבי נשיא כי עבר מגדולתו ואחר כך חטא כי הדיוט מייתי - סלקא דעתך אמינא כי חטא ואחר כך עבר נייתי נמי כי הדיוט? הלכך תנא גבי נשיא שחטא ואחר כך עבר דמייתי כי נשיא, ואיידי דתנא גבי נשיא 'חטא ואחר כך עבר' - תנא נמי גבי משיח: חטא ואחר כך עבר ממשיחותו מביא פר! ומה שכתוב בספרים 'תני גבי משיח עבר ואחר כך חטא' - לאו מתרצתא היא, ולשון ראשון עיקר, דקאמר 'השתא יש לומר כו'.
  2. ^ דרבנן - בתר חטא אזלי
  3. ^ דרבי שמעון - חטאה וידיעה בעי; והוא הדין דפליג רבי שמעון ברישא, דקתני: נשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו מביא שעיר; דרבי שמעון קאמר נמי דאם נודע לו משעבר - דאין מביא שעיר, דחטאה וידיעה בעי כשהוא נשיא
  4. ^ חטא במשיחות - הוא דמביא פר
  5. ^ לשחטא ואחר כך נתמנה, דהרי הוא כהדיוט, ואין מביא פר
  6. ^ כדאמר לקמן: אשר נשיא יחטא (ויקרא ד כב) - כשיחטא והרי הוא נשיא, ולא כשיחטא והרי הוא הדיוט
  7. ^ כדתנן: וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא - הנשיא כהדיוט
  8. ^ דגזרת מלך היא שנשיא יחטא; מדלא כתיב 'ואם נשיא יחטא'
  9. ^ מה יחטא האמור להלן – לכשיחטא, דהא כתיב 'אם'
  10. ^ יחטא האמור
  11. ^ גבי נשיא
  12. ^ כלומר: היכי מצית למימר יכול גזרה? דהיכא אשכחן גזרה כהאי גוונא
  13. ^ שאם באו נגעים על ידי נפיחת שד - דלא מיטמו
  14. ^ שהכתוב מבשרן שעתיד להיות, אף על פי שדבר רע הוא
  15. ^ - לכשיחטא, והכי נמי 'אשר נשיא יחטא' - לכשיחטא
  16. ^ דנגעים, בין באדם ובין בבתים - פטר בהן לפני הדבור: דאותן נגעים שארעו לפני הדבור - אין מטמאין לאחר הדבור
  17. ^ דכתיב (ויקרא טו ב) 'כי יהיה זב מבשרו': דזבין שהיו לפני הדבור אין מטמאין לאחר הדבור, אלא אם כן ראו זיבות אחר הדבור
  18. ^ כגון על ידי נפילה והכאה וכויה, או על ידי שד, והוא הדין לנגעי בתים דמטמאו באונס
  19. ^ לא קשיא: הא דקאמר רבי שמעון פרט לנגעי אונסין -
  20. ^ כגון נגעי רוחות, דעל ידי נפיחת שד, ולא על ידי אדם; וכי קתני 'תאמר בנגעים שמטמאין באונס' - כגון על ידי הכאה וכויה
  21. ^ כי אמר רבי שמעון פרט לנגעי אונס - על ידי כשפים: דלא מטמו; וכי קתני 'תאמר בנגעים דמטמאו באונס' - כגון שלא על ידי כשפים
  22. ^ דנעשה חפשי מן המלכות - כהדיוט דמי, ואינו מביא שעיר; ודלא כרבי יוסי, דאמר לעיל בפרק 'הורה כהן משיח' (דף ט.): 'מי שבא לידי עניות', והאי נצטרע - לא בא לידי עניות, דגזא דידיה מיהא איתיה
  23. ^ דשררות - עבדות הוא לו, לפי שמוטל עליו עול רבים
  24. ^ סולת; ולהכי נקט בהדי פיתא סולת [= קמחא]: לפי שהפת מתעפש, ואינו מתקיים כסולת
  25. ^ ומתעה את הספנים. שכן דרך של ספנים: לשעה הפורשין לים; רב החובל נותן עיניו [בצפון, והכוכב מתהלך לדרום, ורואה] בכוכב אחד העומד לימינו או לשמאלו; וכל זמן שרואה אותו כוכב לצדו אחר - יודע שנהפכה הספינה, ומיישרה לדרכה; וכוכב שעולה אחת לשבעים שנה, פעמים נראה בצפון ופעמים נראה בדרום; וכשרב החובל נותן עיניו בו בצפון והספינה תהפך בדרום ורואהו לצדו אחר - סבור שנהפכה הספינה, ומיישרה אחר הכוכב, והוא סבור ליישרה ומהפכה לדרך אחר, וכן הוא מתעה את הספנים
  26. ^ חכמה
  27. ^ ואתה יורד לספינה לסחורה בשביל מזונותיך? כלומר: ואתה צריך לירד לספינה לצורך מזונות
  28. ^ רבן גמליאל
  29. ^ עליהם
  30. ^ כדי שיהו מתפרנסים [מאותה] שררה שיתן להם
  31. ^ שלא באתם בשליחות ראשון: שהייתם בורחים מן הגדולה
  32. ^ שהשררות - עבדות הוא לו לאדם, לפי שמוטל עליו עול רבים
  33. ^ 'אשר' כמו 'אשרי'
  34. ^ בתמיה, כלומר: אם המלך, שאין לבו כפוף - מרגיש ומביא קרבן על שגגתו, כל שכן שהדיוטות מרגישין, שלבם כפופים
  35. ^ בתמיה, כלומר: אם על שגגתו מרגיש - כל שכן שמרגיש על זדונו, וחוזר בתשובה
  36. ^ דבאידך כתיב 'אם כל עדת ישראל ישגו' (ויקרא ד יג); 'אם הכהן המשיח' (ויקרא ד ג); 'אם נפש', והכא כתיב 'אשר נשיא יחטא' (ויקרא ד כב) - ודאי 'אשרי' משמע
  37. ^ כלומר: אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הבא בעולם הזה, כלומר: שמגיע אליהם צרות לצדיקים בעולם הזה כדרך שמגיע לרשעים בעוה"ב
  38. ^ 'אוי' כמו 'ווי'; דהכא לא כתיב 'אשר', דמשמע: אוי להם לרשעים שמגיע אליהם טובות בעולם הזה כדרך שמגיע טובות לצדיקים בעולם הבא: דרעה היא לרשעים, כדכתיב: ומשלם לשונאיו אל פניו [להאבידו לא יאחר לשׂנאו אל פניו ישלם לו] (דברים ז י)
  39. ^ מי שנאוי הוא להם, כלומר: כלום רע להם לצדיקים שאוכלים שני עולמות: שיש להם טובה בעוה"ז ובעוה"ב
  40. ^ טובות
  41. ^ שיש להם טובה, כדכתיב 'ומשלם לשונאיו': דכך מגיע לצדיקים בעוה"ז - אשריהם שיש להם טובה בעולם הזה ולעוה"ב
  42. ^ צרות
  43. ^ [דמשמע: שבאים עליהם צרות כמו שבאים על הצדיקים בעוה"ז]; דהקב"ה עושה כדי לגבות חובם מהצדיקים בעולם הזה, כדי שיהא להם שכר טוב בעולם הבא: דכך מצינו צרות לרשעים בעוה"ז - אוי להם שאין להם טובה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא
  44. ^ כלומר: יש לכם מסכתא סדורה בפיכם, מסכתא פלוני ופלוני
  45. ^ כלומר: יש לכם עושר, ואין לכם לטרוח אחר מזונות, ויש לכם פנאי לעסוק תדיר בתורה
  46. ^ לכל חד וחד מינן
  47. ^ ומתזנינן מינה ברווחא
  48. ^ דאכלי צדיקים תרי עלמי
  49. ^ שלא לשום מצוה, אלא נתכוין לאוכלו לשם קנוח סעודה
  50. ^ דזה ילך בה, וזה יכשל בה
  51. ^ דלזה נזדמנה לו אשתו, ולזה נזדמנה לו אחותו
  52. ^ 'נפשע' = נמרד, שמרד בו: שפירש ממנו; 'עוז' - כמו 'עז' = אברהם, כדכתיב 'אל צור חוצבתם' (ישעיהו נא א) [הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם] [פסוק ב]
  53. ^ בינו ובין בני ישראל, כבריחים שנועלים שהחיצונים אינם יכולין ליכנס לפנים; וכך אין עמוני ומואבי יכולין להתערב בישראל
  54. ^ לתאוה של עבירה יבקש נפרד
  55. ^ דכתיב ביה 'ויפרדו איש מעל אחיו' (בראשית יג יא)
  56. ^ 'יתגלע' כמו 'ולפני התגלע' (משלי יז יד), לשון גלוי:
  57. ^ ונתכוונה לשום מצוה: כדי להעמיד זרע מן הצדיקים, כדכתיב 'כי ראתה כי גדל שלה [בראשית לח,יד]’
  58. ^ ונתכוון לשם עבירה
  59. ^ יעל נתכוונה לשם מצוה: כדי להתיש כחו ותהא יכולה להורגו
  60. ^ מדקאמר 'גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה' - מכלל דמצוה שלא לשמה גריעותא הוא;
  61. ^ גדולה עבירה לשמה
  62. ^ כלומר: לשום מצוה - כמצוה שלא לשמה
  63. ^ בין רגליה כרע [1], נפל [2], שכב [3], בין רגליה כרע [4], נפל [5], באשר כרע [6], שם נפל [7], שדוד - הרי שבעה
  64. ^ שלש פעמים שבעה מזבחות, פר ואיל במזבח
  65. ^ שיצא ממנה דוד, שריוה להקב"ה בשירות ובתשבחות (ברכות ז: בבא בתרא יד:)
  66. ^ משמע מאבי