ביאור:בבלי הוריות דף יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת הוריות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד | הדף במהדורה הרגילה



לא היה קרב" [1].

אמר לו: מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים?

אמר ליה: בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך.

אמר ליה (קהלת ט ו) גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה [וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש]

אמר ליה: (תהלים ט ז) האויב תמו חרבות לנצח [וערים נתשת אבד זכרם המה] [2]

אמר ליה: הני מלי היכא דאהנו מעשייהו, רבנן לא אהנו מעשייהו!?

הדר אתני ליה: "אמרו משום רבי מאיר: אילו היה תמורה לא היה קרב".

אמר רבא: אפילו רבי, דענוותנא הוא - [3] תנא "אמרו משום רבי מאיר", "אמר רבי מאיר" לא אמר [4].

אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן: חד אמר 'סיני' עדיף [5], וחד אמר 'עוקר הרים' עדיף [6].

רב יוסף סיני [7], רבה עוקר הרים.

שלחו לתמן: איזה מהם קודם?

שלחו להו: סיני עדיף, דאמר מר: הכל צריכין למרי חטיא [8]. ואפילו הכי לא קביל רב יוסף עליה.

מלך רבה עשרין ותרתי שנין, והדר מלך רב יוסף; וכל שני דמלך רבה - רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא חליף [9].

אביי ורבא ורבי זירא ורבה בר מתנה הוו יתבי, והוו צריכי רישא; אמרי: כל דאמר מלתא ולא מפריך - להוי רישא.

דכולהו איפריך, דאביי לא איפריך; חזייה רבה לאביי דגבה רישא [10], אמר ליה: נחמני, פתח ואימא [11]!

איבעיא להו: רבי זירא ורבה בר רב מתנה: הי מנייהו עדיף:

רבי זירא חריף ומקשה [12], [13] ורבה בר רב מתנה מתון ומסיק [14] – מאי? תיקו.

הדרן עלך כהן משיח וסליקא לה מסכת הוריות

הערות[עריכה]

  1. ^ דתנן במסכת בכורות בפרק בתרא (דף ס.): קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי - שלשתן מקודשין; התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר והאחד עשר קרב שלמים, ועושהו תמורה - דברי רבי מאיר; אמר לו רבי יהודה: וכי יש תמורה עושה תמורה? והא קיימא לן דאין תמורה עושה תמורה, כדתנן במסכת תמורה בפרק קמא (משנה ה, דף ה:); (במדבר יח יז) אך בכור שור ... קדש הן וכו' - הן קריבין ואין תמורתן קריבין; ומעשר יליף 'עברה' 'עברה' מבכור: כתיב הכא כל אשר יעבור תחת השבט (ויקרא כז לב) וכתיב התם בבכור (שמות יג יב) והעברת כל פטר רחם וגו'
  2. ^ דמשמע: אף על פי שכבר מתו - חרבות לנצח, ואין יפה להזכירם
  3. ^ הכא לא נהוג ענותנותא יתירא
  4. ^ דאמר 'משום רבי מאיר', ולא רצה לומר בהדיא 'אמר רבי מאיר'
  5. ^ מי ששנה משנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני
  6. ^ דחריף ומפולפל בתורה, אף על פי שאין משנה וברייתא סדורין לו כל כך
  7. ^ רב יוסף - קרו ליה 'סיני' לפי שהיו משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני, אבל לא היה מפולפל כרבה
  8. ^ כלומר: רב יוסף הוא מרי חטיא: שמשנה וברייתא סדורין לו מפי השמועה כנתינתן מהר סיני, דמשנה וברייתא - אבוהון דהלכתא
  9. ^ אומנא לביתיה לא קרא, שלא רצה לנהוג שררה בעצמו כל אותן השנים שמלך רבה, אפילו בהאי שררותא: שלא רצה להביא שום אומן בתוך ביתו, אלא כשהוא רוצה להקיז דם - היה האומן על לביתיה דרבה, ושם היה מקיז; ואית דגרסי: שלא רצה לנהוג שררות בעצמו כל אותן שנים שמלך רבה, כלומר: שלא היה לו פנאי להקיז עצמו, אלא היה עוסק כל שעה בתורה לפני רבה
  10. ^ כלומר ראה לו הרמת ראש
  11. ^ דמשמיא פסקו ליה רבותא; אביי קרו ליה 'נחמני'; (ואיכא דאמרי דבלשון גנאי קרי ליה 'נחמני', כלומר: עדיין אתה תלמידו של רב נחמן)
  12. ^ מתוך פלפול יתירא דהוה ליה - הוה מקשה ומתרץ
  13. ^ אבל
  14. ^ לא הוה חריף כל כך, אלא מתוך שהוא שוהה ומעיין יפה יפה - מסיק אליבא דהלכתא