ראו פסוק כט

החרמת חיים

הפרק האחרון בספר ויקרא עוסק בדיני הקדשת רכוש לשם ה'. קרוב לסוף הפרק יש שני פסוקים שעוסקים בהקדש מסוג מיוחד - חרם : (ויקרא כז כח): "אך כל חרם אשר יחרם איש לה' מכל אשר לו, מאדם ובהמה ומשדה אחזתו, לא ימכר ולא יגאל; כל חרם - קדש קדשים הוא לה'. כל חרם אשר יחרם מן האדם - לא יפדה, מות יומת".

פסוק כח די ברור: כאשר אדם מחרים מרכושו, הוא אינו יכול לפדות את הרכוש, אלא הוא חייב לתת אותו לה'. זאת בניגוד להקדש רגיל, שדינו נזכר בפסוקים הקודמים בפרק, שאותו ניתן לפדות תמורת כסף. מפסוק זה נראה שחרם הוא פשוט סוג מיוחד של הקדש - הקדש שאותו אי אפשר לפדות.

אך לגבי פסוק כט - "כל חרם אשר יחרם מן האדם - לא יפדה, מות יומת" - נחלקו הדעות:

4. אולי יש להבין את הפסוק ע"פ מקום נוסף שבו נזכר חרם - פרשת יריחו ועכן יהושע ו יז: " "והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה לה'..." "ורק אתם שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו" ": העיר יריחו וכל רכושה הוקדשו לשם ה' כ"חרם", ונאמר שכל מי שייקח מן החרם, יהפוך גם את מחנה ישראל לחרם; ואכן, עכן מעל בחרם, ודינו היה מוות. לפי זה, ייתכן שהפסוק שלנו מדבר על אדם שמועל בחרם, ובא ללמד שדינו מוות. לפי פירוש זה, הפסוק נמצא במקומו הטבעי - אחרי שנזכרו דיני חרם, נזכר דינו של המועל בחרם.

• אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "כל המועל בחרם - לא ייפדה, מות יומת".
• אבל ייתכן שהכוונה היא, שכאשר אדם מועל בחרם, הוא הופך בעצמו לחרם (כמו שכתוב בספר יהושע); כך שהאדם למעשה מחרים את עצמו מבחירתו החופשית, ולכן מותר להרגו.

והפסוק עדיין מחכה להסבר טוב יותר...

פסוקים נוספים עם השורש חרם

1. (במדבר יד מה): "וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה"
2. (במדבר יח יד): "כל חרם בישראל לך יהיה"
3. במדבר כא ב: " "וידר ישראל נדר לידוד ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם." "וישמע ידוד בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה" "
4. (דברים א מד): "ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה"
5. (דברים ב לד): "ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד"
6. (דברים ג ו): "ונחרם אותם כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון החרם כל עיר מתם הנשים והטף"
7. (דברים ז ב): "ונתנם ידוד אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם"
8. (דברים ז כו): "ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא"
9. (דברים יג טז): "הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב"
10. (דברים יג יח): "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ידוד מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך"
11. (דברים כ יז): "כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך ידוד אלהיך"
12. (יהושע ב י): "כי שמענו את אשר הוביש ידוד את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם"
13. (יהושע ו כא): "ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב"
14. (יהושע ז א): "וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם ויחר אף ידוד בבני ישראל"
15. (יהושע ז יא): "חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם"
16. (יהושע ז יב): "ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם"
17. (יהושע ז יג): "קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר ידוד אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם"
18. (יהושע ז טו): "והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת כל אשר לו כי עבר את ברית ידוד וכי עשה נבלה בישראל"
19. (יהושע ח כו): "ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ישבי העי"
20. (יהושע י א): "ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם"
21. (יהושע י כח): "ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו"
22. (יהושע י לה): "וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים ככל אשר עשה ללכיש"
23. (יהושע י לז): "וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה"
24. (יהושע י לט): "וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה"
25. (יהושע י מ): "ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה ידוד אלהי ישראל"
26. (יהושע יא יא): "ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש"
27. (יהושע יא יב): "ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד ידוד"
28. (יהושע יא כ): "כי מאת ידוד היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה ידוד את משה"
29. (יהושע יא כא): "ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע"
30. (יהושע כב כ): "הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו"
31. (שופטים א יז): "וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה"
32. (שופטים כא יא): "וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו"
33. (שמואל א טו ג): "עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור"
34. (שמואל א טו ח): "ויתפש את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב"
35. (שמואל א טו ט): "ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו"
36. (שמואל א טו טו): "ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח לידוד אלהיך ואת היותר החרמנו"
37. (שמואל א טו יח): "וישלחך ידוד בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם"
38. (שמואל א טו כ): "ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול ידוד ואלך בדרך אשר שלחני ידוד ואביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי"
39. (שמואל א טו כא): "ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח לידוד אלהיך בגלגל"
40. (מלכים א ט כא): "בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עבד עד היום הזה"
41. (מלכים א כ מב): "ויאמר אליו כה אמר ידוד יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו"
42. (מלכים ב יט יא): "הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות להחרימם ואתה תנצל"
43. (ישעיהו יא טו): "והחרים ידוד את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים"
44. (ישעיהו לד ב): "כי קצף לידוד על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח"
45. (ישעיהו לד ה): "כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט"
46. (ישעיהו לז יא): "הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות להחרימם ואתה תנצל"
47. (ישעיהו מג כח): "ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים"
48. (ירמיהו כה ט): "הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם ידוד ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם"
49. (ירמיהו נ כא): "על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם ידוד ועשה ככל אשר צויתיך"
50. (ירמיהו נ כו): "באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית"
51. (ירמיהו נא ג): "אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה"
52. (יחזקאל כו ה): "משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני ידוד והיתה לבז לגוים"
53. (יחזקאל כו יד): "ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני ידוד דברתי נאם אדני ידוד"
54. (יחזקאל לב ג): "כה אמר אדני ידוד ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי"
55. (יחזקאל מד כט): "המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה"
56. (יחזקאל מז י): "והיה יעמדו עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד"
57. (מיכה ד יג): "קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי לידוד בצעם וחילם לאדון כל הארץ"
58. (מיכה ז ב): "אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם"
59. (חבקוק א טו): "כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל"
60. (חבקוק א טז): "על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה"
61. (חבקוק א יז): "העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול"
62. (זכריה יד יא): "וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח"
63. (מלאכי ג כד): "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם"
64. (דברי הימים א ב ז): "ובני כרמי עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם"
65. (דברי הימים א ד מא): "ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעינים אשר נמצאו שמה ויחרימם עד היום הזה וישבו תחתיהם כי מרעה לצאנם שם"
66. (דברי הימים ב כ כג): "ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית"
67. (דברי הימים ב לב יד): "מי בכל אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי אשר יכול להציל את עמו מידי כי יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי"
68. (קהלת ז כו): "ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה"
69. (עזרא י ח): "וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה"