ביאור:ויקרא כג
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא כג)
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: מוֹעֲדֵיזמנים קבועים למפגש בני ישראל לפני ה' במקדש יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵיהכרזות על הזמנה להתאספות קֹדֶשׁ, אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי.
ג שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹןשביתה מוחלטת מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. {פ}
ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹןניסן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ, בֵּין הָעַרְבָּיִםאחרי הצוהריים, פֶּסַחתקריבו קרבן פסח לַיהוָה. ו וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ. ז בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. ח וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. {פ}
ט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: י דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּםקציר שעורים אֶת קְצִירָהּ, וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶרעשרית האיפה, כ-3.96 ליטר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. יא וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה לִרְצֹנְכֶםכדי שתהיו לרצון לפני ה', מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּתיום הראשון של פסח, השבתון לעיל (פסוק ז) יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן. יב וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר, כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהוָה. יג וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, אִשֶּׁה לַיהוָה, רֵיחַ נִיחֹחַ, וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִיןכ-6.6 ליטר. יד וְלֶחֶם וְקָלִידגן קלוי וְכַרְמֶלדגן טרי שעדיין לח לֹא תֹאכְלוּמהנקצר באותה שנה (איסור 'חדש') עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. {ס}
טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁהמהחיטה החדשה לַיהוָה. יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִםשתי חלות שְׁנֵיעשרון לכל חלה עֶשְׂרֹנִים, סֹלֶתקמח משובח תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה, בִּכּוּרִים לַיהוָה. יח וְהִקְרַבְתֶּם עַלעִם הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם, יִהְיוּ עֹלָה לַיהוָה, וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. יט וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים. כ וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַלליד לֶחֶם הַבִּכּוּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂיםוהכונה רק לשני הכבשים (ואין צורך להניף את השעיר בעודו בחיים), קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוָה לַכֹּהֵן. כא וּקְרָאתֶםתכריזו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם. כב וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַתקצה (פירוש למתנות עניים ראה לעיל יט, ט) שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {פ}
כג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִיתשרי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן, זִכְרוֹן תְּרוּעָהתזכירו את עצמכם לפני ה' על ידי תרועה בשופר מִקְרָא קֹדֶשׁ. כה כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. {ס}
כו וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כז אַךְאבל (בניגוד לחגים) בֶּעָשׂוֹרבעשירי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּהשהוזכר לעיל (פסוק כד), יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶםבתענית, וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁהשהוזכר לעיל (בפרק טז) לַיהוָה. כח וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כט כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ. ל וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. לא כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּתִשְׁעָהיש להוסיף מעט על הצום ולהתחיל אותו עוד מהתשיעי לחודש לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב, מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם. {פ}
| פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל - ארבעת המינים |
לג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: לד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהֹוָה. לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לו שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶתיום הסוגר את החג (וגם במשמעות של אסיפה) הִוא, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לז אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַחשלמים וּנְסָכִים, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לח מִלְּבַדוכל זה חוץ מהעולות של שבת שַׁבְּתֹת יְּהוָה, וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוָה. לט אַךְאבל (בניגוד לשאר החגים) בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָרמהודר (אתרוג) כַּפֹּת תְּמָרִיםשל עץ התמר (לולב) וַעֲנַף עֵץ עָבֹתהענף והעלים עבים (הדסים) וְעַרְבֵי(ערבות) נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹתבמקום באוהלים, (הסבר נוסף הוא שמדובר בענני הכבוד) הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
ביאורי פסוקים
כמה מאמרים על המבנה של פרשת המועדות - ויקרא כג:
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-12.
מערב עד ערב תשבתו שבתכם
זמנו של יום הכיפורים הוא בעשירי לחודש השביעי (חודש תשרי), (ויקרא כג כז): "אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא, מקרא קדש יהיה לכם, ועניתם את נפשתיכם, והקרבתם אשה לה'".
אך בהמשך נזכר תאריך קצת שונה, (ויקרא כג לב): "שבת שבתון הוא לכם, ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב , מערב עד ערב תשבתו שבתכם"
מה משמעות ההבדל?
1. אפשר לפרש ששני התאריכים שוים: " עשור לחודש " שווה " תשעה לחודש בערב מערב עד ערב ". מכאן שהיום מתחיל מהערב - מעת שקיעת השמש. זמן שקיעת השמש נמצא בדיוק על הגבול בין היום הקודם ליום הבא, ולכן אפשר לשייך אותו לשניהם - לתשיעי או לעשירי. " תשעה לחודש בערב " הוא בדיוק הנקודה שבה מתחיל היום העשירי.
אם כך, מדוע נזכר ביטוי זה רק לגבי יום הכיפורים, שנמצא באמצע רשימת החגים בפרק? מדוע לא לגבי "יום תרועה" שנזכר לפניו, או חג הסוכות שנזכר אחריו?
-
-
- אולי זה משום שביום הכיפורים יש צום, והיה צריך להדגיש שהצום חל 24 שעות: " "ואין ספק כי גם כל החגים הם מערב עד ערב, אך הוסיף לפרש זה ביום הכיפורים מפני העינוי, שיוודע שצריך להתענות כ"ד שעות שלמות." " ( שד"ל ) .
- ואולי כדי ללמד, שההכנות לתענית צריכות להתחיל כבר בתשיעי לחודש, כדברי חז"ל " "כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב, כאילו מתענה תשיעי ועשירי" ".
-
2. אפשר גם לפרש להיפך: בדרך-כלל, בלשון המקרא, היום מתחיל מהבוקר, גם היום התשיעי לחודש כולל את הלילה שאחריו ונמשך עד הבוקר, ולכן היה צריך להדגיש שהתענית מתחילה כבר בערב השייך ליום התשיעי: " "עצם הדבר שהתורה טורחת ומזכירה, וחוזרת ומדגישה מערב עד ערב, הוא פשוט לפשוטו, להודיע כי השבתון והענוי מתחילים מן הלילה. ואם כן סדר הבריאה, למה לי קרא? אלא - סדר הבריאה הוא דבר אחד, וקביעת המועדות הוא דבר אחר" " (משה בן דב, ויהי ערב ויהי בוקר - הבריאה והמניין ) .
ואם היום מתחיל מהבוקר, מדוע השביתה מתחילה מהערב שלפניו? - אולי משום שגם בבריאת העולם, מעשה הבריאה הסתיים בסוף היום השישי , ולכן השבת של ה' התחילה כבר מהערב, ולכן השבת וכל המועדים מתחילים מהערב (שם) .
לעיון נוסף
-
-
- ועניתם את נפשותיכם = שלילת צרכי הגוף .
-
מאמרים מאתר ויקיטקסט
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
-
-
- שיחת תבנית:מקבץ ערכים ליום הכיפורים ג€“ ויקיפדיה : השאלה היא מדוע אתה מסיק מהם ששבת קדושה יותר (ומה עושים עם " שבת שבתון הוא לכם ", ועם "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד"). עוזי ו. 11:12, 1 באוגוסט 2007 (IDT) ... ( cache )
- תוצאות חיפוש : שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם: פ 8 . ויקרא פרק כג פסוק לט אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ ... ( cache )
- דברי יוסף-לקוטי הפרדס- חלק הדרוש והרמז - ויקרא : שבת שבתון הוא לכם . בסדר אחרי מות נאמר על יום הכפורים שבת שבתון היא לכם לשון נקיבה ובפרשה זאת נאמר הוא לכם לשון זכר: אולי יש לומר שידוע ששבת בראשית מכונה ... ( cache )
- על פרשת המועדים : נציין שהשבת הבראשיתית השבועית קרויה "שבת שבתון לה'" (פס' ג), ולעומתה על יום הכיפורים, הפחות ממנה בקדושה, נאמר " שבת שבתון הוא לכם " - לצרכיכם, ... ( cache )
- קטגוריה:ויקרא כה ב ג€“ ויקיטקסט : ... כד) "יהיה לכם שבתון" ואמר ביום הכפורים (שם לב) " שבת שבתון הוא לכם " ולשון הברייתא בתורת כהנים (פרק א ב) שבת לה' כשם שנאמר בשבת בראשית כך נאמר בשביעית שבת ... ( cache )
- תורה ֲ» ארכיון ֲ» פרשת אמור- פרשת המועדות חלק ב : חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם, שבת שבתון הוא לכם ג€¦". משום כך נראה לראות בלשונות אלה לשונות אופייניים לבחינה I. הביטוי המלא "שבת שבתון" ... ( cache )
- תורה ֲ» ארכיון ֲ» ג€�חודש ושבתג€� : (7) יום הכפורים אכן נקרא שבת שבתון להלן בפרשתנו: " שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותכם" (כג, לב). וגם "שבת שבתון היא לכם" (טז, לא). ... ( cache )
- דף קשר מספר 201 - שבת שובה ויום הכיפורים : דהנה יעויין בלשונו בפ"א מהל' שביתת עשור הלכה א': "מצות עשה לשבות ממלאכה בעשור לחודש השביעי, שנאמר שבת שבתון הוא לכם ". ושם בהלכה ד': "מצות עשה אחרת יש ביום ... ( cache )
- רעיא מהימנא ספר ויקרא פרשת בהר דף קיב. : לה', אבל אמר יהיה לכם שבתון, ואמר ביום הכפורים שבת שבתון הוא לכם . ולשון הברייתא בתורת כהנים, שבת לה', כשם שנאמר בשבת בראשית כך נאמר ... ( cache )
- ויקרא פרק כה : ... כי כל השבתות גם המועדים לשם ה' הן ולא יאמר באחד מהם "לה'", אבל אמר (לעיל כג כד) "יהיה לכם שבתון" ואמר ביום הכפורים (שם לב) " שבת שבתון הוא לכם ". ... ( cache )
- יום שבתון - מאמרים מאתר Reader : שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה ... לעוונות עמו ישראל. כיון שלהלכה אין מחילה ללא תשובה, מוקדש יום זה להתנקות ולהשתחרר מחטאים וקיבעונות שליליים ... ( cache )
- New year : ערב יום כיפור: טהרה, צדקה, תפילת מנחה עם וודוי, סעודה מפסקת, ברכת הבנים. 1. " שבת שבתון הוא לכם ". 2. "ועניתם את נפשותיכם": חמישה עינויים - אכילה ושתיה ... ( cache )
- יום כיפור : וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלהיכם:. . . . . כח) . שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב ... ( cache )
- New year : " שבת שבתון הוא לכם " ג. חמישה עינויים ד. "כי ביום הזה יכפר עליכם" ה. יום כיפור - יום זכרון סליחה ו. עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפור מכפר עד שירצה את ... ( cache )
- ארץ שהיא מהר סיני (פרשת בהר) : שבת שבתון - לכך כפלו הכתוב לומר שאסור בכל מלאכה, אפילו אוכל נפש, וכן יום הכפורים שנאמר בו (ויקרא כג לב) שבת שבתון הוא לכם , אסור בכל מלאכה, אבל יום טוב לא ... ( cache )
- פרשת לך לך : "מצוות עשה לשבות ממלאכה בעשור לחודש השביעי, שנאמר ' שבת שבתון הוא לכם ' " (הלכות שביתת עשור א', א). לאחר מכן הרמב"ם מדבר על איסור אכילה ושתיה: ... ( cache )
- ברכות ח : רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי, תנא ליה חייא בר רב מדפתי: כתיב (ויקרא כג,לב) [ שבת שבתון הוא לכם ] ועניתם את נפשתיכם ... ( cache )
- ויקרא, פרשת בהר, תש"ס, הרב זאב וייטמן : השביעי הזה יום הכפורים הוא שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם" (שם כג כז-לב). ביטוי מיוחד ומשותף זה מציין את ייחודן ומעלתן היתירה של שלוש הקדושות הללו: ... ( cache )
- מס : שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם". (ויקרא כ"ג, 32-26). - קיראו את הטקסט הנ"ל במלואו ... ( cache )
- וכל הנּפשׁ אשׁר : שׁ אשׁר לא תענּה בּעצם היּוֹם הזּה ... : שבת שבתון הוא לכם . וכבר כתבתי. מה שאמרו זכרונם לברכה. [. שבת כ. " ה ע. א". ] האי שבתון עשה הוא . כלומר שפירושו כאילו יאמר. שיבתו ביום זה ... ( cache )
- מקור החיוב להתענות בחמישה עינויים : שבת שבתון הוא לכם ועניתם. את נפשותיכם כאילו הוא יאמר. שחובה בו השביתה המיוחדת במלאכות והמעשים והשביתה המיוחדת במזון הגוף וקיומו ולכן אמר שבת ... ( cache )
- תאריך: : וראה גם דברי הרמב"ם פרק א מהלכות שביתת העשור הלכה א: "מצות עשה לשבות ממלאכה בעשור לחדש השביעי, שנאמר ' שבת שבתון הוא לכם '"; הלכה ד: "מצות עשה אחרת יש ביום ... ( cache )
- מכללת אורנים - ראש השנה ויוה"כ : (לא) כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם: (לב) שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם: במדבר פרק כט ... ( cache )
- ימים נוראים : וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלקיכם .. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם". ... ( cache )
- הפורטל הראשון של היהודים הקראים בישראל : ואין הפרש שביתת מלאכה ביום זה ובין יום השבת כי כן תיארו הכתוב שבת שבתון הוא לכם (שם) וכן אמר באזהרת המלאכה בו כל מלאכה לא תעשו (שם ל"א) במאמר סתמי בלי הסמיך ... ( cache )
- ספר ויקרא כדרכו : שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם פ. 4 א לג. וידבר ה' אל משה לאמר לד. דבר אל בני ישראל לאמר ... ( cache )
- Yeshiva.org.il - מהלך חגי תשרי : המצווה העיקרית ביום הכיפורים היא " שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את נפשותיכם" (ויקרא כג, לב). הרמב"ם מכתיר את הלכות יום הכיפורים בשם "הלכות שביתת העשור". ... ( cache )
- Ki Tisa Torah Reading - Parshah with Rashi : שבת שבתון: לכך כפלו הכתוב לומר שאסור בכל מלאכה, אפילו אוכל נפש, וכן יום הכפורים שנאמר בו (ויקרא כג לב) שבת שבתון הוא לכם , אסור בכל מלאכה, אבל יום טוב לא ... ( cache )
- Yeshiva.org.il - צום יום הכיפורים - עינוי נפש או כמלאכים : אנו היום בשבת שובה, לפני היום הקדוש והנורא יום הכיפורים, " שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את נפשותיכם וגו'". ונראה להתבונן בעומק מצוות היום להתענות בו, ... ( cache )
- kippur : 1. ערב יום כיפור: טהרה, צדקה, תפילת מנחה עם וודוי, סעודה מפסקת, ברכת הבנים. 2. " שבת שבתון הוא לכם " "ועניתם את נפשותיכם": חמישה עינויים - אכילה ושתיה ... ( cache )
- Daat Emet : הנה דרשו רבותינו את הפסוק ויקרא פרק כג, לב: " שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם" במסכת יומא פא ע"ב: "דתני חייא בר ... ( cache )
- צעירי חב"ד | צום יום הכיפורים | צום יום הכיפורים : שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם". צמים - כמו מלאכים. יום-הכיפורים הוא היחיד בשנה שהציווי להתענות בו נאמר במפורש ... ( cache )
- היום השביעי (בראשית ב ג-א) : כך ליום הראשון והשמיני של חג הסוכות (ויקרא כג לט וראו גם 36-35), וכך לראש השנה, המתואר כיום שבתון (שם, 24), ובמיוחד ליום הכיפורים: " שבת שבתון הוא לכם ועניתם ... ( cache )
- שרשור יום כיפור : וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה. כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם ... ( cache )
- צעירי חב"ד | החג ומהותו | יום כיפור - יום החתימה : שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם". למה צמים? יום-הכיפורים הוא היחיד בשנה שהציווי להתענות בו נאמר במפורש בתורה. ... ( cache )
- בס"ד פרק כ"ג, פסוקים א-מד: "...מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש ... : ... באמצעות ההדגשה " שבת שבתון הוא לכם " ג€“ יום שיש לשבות בו מכל מלאכה לרבות מלאכה לצורך אוכל נפש;; באמצעות החזרה והפירוט של אלה: (1) איסור המלאכה המוחלט; ... ( cache )
- פרשת אמור הרב יונתן גרוסמן יום הכיפוריםבפרשת השבוע אנו קוראים את ... : שבת שבתון הוא לכם ועִניתם את נפשֹתיכם,. א. בְּתשעה לחֹדש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם: קל לעמוד על ההשוואה שבין שני חצאי הציווי על יום הכיפורים. ... ( cache )
- תאריך: : מצות עשה לשבות ממלאכה בעשור לחודש השביעי שנאמר:15 " שבת שבתון הוא לכם ." המהרש"א מסביר16 כי ריש לקיש לומד את ששת ימי הפרישה כששת ימי חול לפני יום כיפור הנקרא ... ( cache )
- more "שבת שבתון הוא לכם " :
- פרשת לך לך : ' ועניתם את נפשתיכם בתשעה ', וכי בתשעה מתענין? והלא בעשור מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". ... ( cache )
- Kollel Yom Rishon : ועניתם את נפשתיכם בתשעה . ,. יכול בתשעה ? תלמוד לומר בערב. -. אי בערב יכול משתחשך ? תלמוד לומר בתשעה . הא כיצד ? מתחיל ומתענה. מבעוד יום . מלמד שמוס ... ( cache )
- Torah MiTzion - פרשה ברשת - : הגמרא דורשת את הפסוק: (7) " ועניתם את נפשתיכם בתשעה ". ישנה לכאורה סתירה בתוך הפסוק ביחס לזמן שבו מתחיל העינוי ביום הכיפורים. מצד אחד כתוב 'בתשעה' כלומר ... ( cache )
- תוספת שבת ג€“ ויקיפדיה : המקור להלכה זו הוא הברייתא במסכת יומא (פא:), הדורשת את הפסוק: " ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב", המתייחס לצום יום הכפורים, החל ביום העשירי לחודש תשרי (י' ... ( cache )
- עינוי יום הכיפורים ומשמעותו / חיים נבון : תנא ליה רב חייא בר רב מדפתי: כתיב ' ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב'; וכי בתשעה מתענין?! והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך - כל האוכל ושותה בתשיעי, ... ( cache )
- "Oh believers, fasting is prescribed for you as it was for those ... : דתני חייא בר רב מדפתי: ועניתם את נפשתיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין? והלא בעשור מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ... ( cache )
- מדריך למורה להוראת חודש תשרי - חלק ב : וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כח) כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלהיכם: ___ . . . .___ שבת שבתון הוא לכם לב) ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב ___ ... ( cache )
- ויקרא, פרשת אמור, תשנ"ט, מנשה אלישיב : ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש תשבתו שבתכם" ( ויק' כג כז, לב). חכמנו שאלו: "וכי בתשעה מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו ... ( cache )
- צעירי חב"ד | יום הכיפורים : שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם". ( ויקרא כ"ג, כ"ז-ל"ב). בואו להתפלל בבית הכנסת הפתוח: ... ( cache )
- במדבר, פרשת שלח לך, תשנ"ט, בעז שפיגל : וש"נ): "כתיב ' ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב' (ויק' כג לב), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל והשותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב ... ( cache )
- עטרת כהנים ישיבה : עצרת - יום שניתנה בו תורה, פוריא - ימי משתה ושמחה כתיב, מעלי יומא דכיפורי - דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי ... ( cache )
- יום הכיפורים, מועדי ישראל, בין אדם לאדם, בית-הכנסת : שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם". צמים - כמו מלאכים יום-הכיפורים הוא היחיד בשנה שהציווי להתענות בו נאמר במפורש ... ( cache )
- Default Normal Template : כמו שמצינו בסוגיא ביומא (פא עמוד ב) שיש חיוב מן התורה להוסיף על יום הכיפורים " ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש, יכול יתחיל ויתענה בתשעה - תלמוד לומר בערב. ... ( cache )
- יום כיפור מכפר על חטאי האדם : שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם". ( ויקרא כ"ג, כ"ז-ל"ב) ראש השנה הוא יום של דין ולמרבית הפלא, הוא נחגג לפני יום ... ( cache )
- פורומים - דרום אמריקה, מרכז אמריקה פורטל המטיילים : 6 אוקטובר 2005 ... שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם". צמים - כמו מלאכים. יום-הכיפורים הוא היחיד בשנה שהציווי להתענות ... ( cache )
- עין אילה - תרבות : שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם". ( ויקרא כ"ג, כ"ז-ל"ב) הדלקת נירות - 17:09 (נהוג להדליק גם נר נשמה). ... ( cache )
- ערב כיפור - הבלוגיה - תפוז אנשים : 15 ספטמבר 2007 ... " ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב" דהיינו שמליל עשירי בתשרי חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח. ... ( cache )
- יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת אמור : ... ההוא מקרב עמה כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם (אמור כג, כז-לא) ... ( cache )
- בס"ד, כ"ה באלול התשס"ב : "שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם". " תשבתו שבתכם", תראו את האבן עזרא. "תשבתו שבתכם. זה יום השבת לא יקרא שבת ישראל ... ( cache )
- באורי אגדות ברכות : כתיב ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב, וכי בתשעה מתענין, והלא בעשרה מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב, כאילו מתענה תשיעי ועשירי ... ( cache )
- ויהי ערב ויהיה בוקר - הבריאה והמנין / משה מ. בן-דב : ב) ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם (ויקרא כג, לב). נכון שמכאן לומדים חז"ל תוספת מחול על הקודש (יומא פא, ב) אך עצם הדבר שהתורה ... ( cache )
- פרשת לך לך : "שבת שבתון הוא לכם, ועִניתם את נפשֹתיכם, בתשעה לחדש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם". (ויקרא כ"ג, לב). אמנם, פשוט וברור הוא שגם הרשב"ם שמר שבת מהערב, ... ( cache )
- ביאור:בבלי ברכות דף ח ג€“ ויקיטקסט : ... תנא ליה חייא בר רב מדפתי: כתיב (ויקרא כג לב) [שבת שבתון הוא לכם] ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב [מערב עד ערב תשבתו שבתכם]; וכי בתשעה מתענין? ... ( cache )
- כרם ביבנה - ספרי הרבנים שליט"א : תוספת זו נלמדת מהפסוק "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב, מערב עד ערב" (ויקרא כג, לב). את תוספת השבת לשבתות וימים טובים לומדים מהמשך הפסוק "תשבתו שבתכם" ... ( cache )
- אנציקלופדיה : כל האיסורים הללו חלים החל "בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב" (ויקרא כ"ג, 32). כפי שמצווה לצום ביום-כיפור כן מצווה לאכול לפני התחלתו "סעודה מפסקת" החייבת להסתיים ... ( cache )
- -UNTITLED- : 32 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את־נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ־. ערב תשבתו שבתכם . יום שביע מתחיל בסוף של יום שישי בערב, עששמש שורחת וחושך מגיע (ראה גם מאמר ... ( cache )
- הו, ימים נוראים : כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם." ...
- more "לחדש בערב מערב עד " :
- פרשת אמור - שבעת ימים יהיה תחת אמו - גיליונות נחמה ליבוביץ : ואולי רצה בעל הטעמים, שיהיה מאמר "מערב עד- ערב תשבתו שבתכם " כולל כל החגים כפירוש דון יצחק. ואין ספק, כי גם כל החגים הם מערב עד ערב, אך הוסיף לפרש זה ביום ... ( cache )
- שוע"ר סי' שא : ... יוה"כ ט' באב, חנוכה ופורים. קטעים מגמרא ושוע"ר ג€“ הקשורים לנושא השיעור. אמור כג, לב. ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם . ... ( cache )
- ויגש : מערב עד ערב תשבתו שבתכם - אין לי אלא יום הכפורים, וזהו מערב עד ערב. ימים טובים מנין? תלמוד לומר: תשבתו. אין לי אלא יו"ט, שבת בראשית מנין? ... ( cache )
- פירוש שד"ל על ויקרא פרק כג : לב בתשעה לחדש בערב : שיעורו בתשעה לחדש בערב יהיה לכם שבתון , והוסיף פירוש ואמר מערב עד ערב תשבתו שבתכם , כך הוא לפי הטעמים , ואם היתה מילת בערב ברביע היה ... ( cache )
- הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | תחילת היום בהלכה, ויהי ערב ויהי בוקר : אבל נשמט ממך "בתשעה בחודש בערב, מערב עד ערב, תשבתו שבתכם ". דומה אני שעל כורחך, אם העשירי (שהרי ענין מתחיל "אך בעשור") מתחיל בערב ומסתיים בערב, גם ה-י"א כך. ... ( cache )
- ממחרת הפסח - ביטוי ופירושו / ידידיה וולף : לאחר מתן תורה שהיום הולך אחר הלילה שקדם לו, [כפי שנאמר: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם ]. י"ד בערב קרוי ט"ו, ולכן ממחרת הפסח' האמור ביהושע הוא ט"ז בניסן. ( cache )
- Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary - parshat : אז השיב: 'מערב עד ערב תשבתו שבתכם ' (ויקרא כג, לב). גם אני עניתי, כי זה הכתוב הוא על יום הכפורים לבדו. והראיה שאמר שבתכם (שם) לשון יחיד. ... ( cache )
- יום הכיפורים ג€“ ויקיפדיה : על פי הנאמר בפסוק "בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם ", למדו חז"ל שכמו שישנה מצווה לצום ביום כיפור ישנה מצווה לאכול בערב יום כיפור. ... ( cache )
- yeshiva.org.il - עלונים - קול צופיך פרשת השבוע פרשת האזינו תשס"ג : הגמרא מביאה (מסכת יומא פא, ב) את הפסוק "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם " (ויקרא כג). והגמרא דורשת מזה שכתוב 'מערב עד ערב' שמוסיף ... ( cache )
- יידישער לוח ג€“ �יקיפּעדיע : אויך ביי די פרשה פון יום כיפור זאגט די תורה בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם וואס ווייזט אויך אז די טאג פאנגט זיך אהן פון ביינאכט. ... ( cache )
- שיחות הראב"ע עם הצדוקים - ד"ר אברהם בן עזרא : למשל, יום הכיפורים שהוא יום אחד ג€“ לגביו נאמר בויקרא פרק כ"ג פסוק ל"ב ג€“ מערב עד ערב תשבתו שבתכם ". הראב"ע: "באותו פסוק מדובר רק ביום הכיפורים, ולכן נאמר שבתכם ... ( cache )
- ערוך השולחן אורח חיים תרח ג€“ ויקיטקסט : וכן ביציאה שוהה בעינויו מעט מליל אחד עשר סמוך לעשירי, שנאמר (שם): "מערב עד ערב תשבתו שבתכם ". עד כאן לשונו. כלומר: "עד ערב" ועד בכלל. ... ( cache )
- מוצש"ק פ' בה"ב כ"ג אייר תשס"ב : ונראה כיון שכבר קיים מ"ש מערב עד ערב תשבתו שבתכם וכן עד יום האחד ועשרים לחודש בערב א"כ מן התורה אינו מחיוב יותר. בלא קרא ק"ש בזמנו ולמקום שהגיע עוד יום אין ... ( cache )
- האי מיחזי כשקרא והאי לא מיחזי כשקרא אמ' שמואל יכילנא לתקוני לכולה ... : צריך שיהא לילה ויום מן החודש מנלן ר' יוחנן אמ' מערב ועד ערב תשבתו שבתכם ור' שמעון בן לקיש אמ' עד יום האחד ועשרים לחודש בערב מאי בינייהו אמ' אביי ... ( cache )
- בשמעתא בנין שלמה : מערב עד ערב תשבתו שבתכם : עד עינכם י מערב עד ערב לא יעזבוהו מלשתות. יודעים כין ייןאומים ג€¢ כמושעשוביוםפורים אבותיכם;. עומדים בבנדיס לבנים כמו מלאכים : ... ( cache )
- Wapedia - Wiki: הלוח העברי : בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם " (ויקרא כ"ג, 26, 32). הנוהג לציין את תחילת היום בערב היה קיים בבבל העתיקה, ויש חוקרים הטוענים כי זה מקור המנהג. ... ( cache )
- הפעלה מס' 7 מתוך התוכנית " עם ועולם "אשר טרם פורסמה: : שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם ". (ויקרא כ"ג, 32-26). - עיינו במקור מויקרא במלואו ובפרק ישעיהו נ"ח (פרק זה ... ( cache )
- קיצור ספר חרדים / מאת רבי אלעזר אזכרי : בכל מקום שנאמר "שבות" מצווה להוסיף מחול על הקודש בין בכניסתו ובין ביציאתו, כמו שקבלו חכמינו זיכרונם לברכה מדכתיב "מערב עד ערב תשבתו שבתכם ". ... ( cache )
- מס : שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם ". (ויקרא כ"ג, 32-26). - קיראו את הטקסט הנ"ל במלואו ... ( cache )
- Kollel Yom Rishon : מערב עד ערב תשבתו שבתכם . )3. השגות. הראב. " ד על הבעל המאור. אחר. הדברים האלא ואחר הגליון כלו והריח אשר הריח מן הכוזרי. ומחבורי ר ... ( cache )
- יום הכיפורים: שם: ______ "ג€¦בחודש השביעי בעשור לחודש {בעשרה בתשרי ... : "שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם " . ויקרא כ"ג. ראש השנה ויום כיפור והימים שביניהם נקראים "ימים נוראים" וכן ... ( cache )
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-06-18.
ארבעת המינים - להודות לה' על צמחי הארץ
אחת ממצוות חג הסוכות היא לקחת ארבעה מיני צמחים ולשמוח עמם לפני ה':
(ויקרא כג מ): "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים , וענף עץ עבת וערבי נחל , ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים"
דיני ארבעת המינים מפורטים בכמה מקומות, ראו למשל:
- ראו גם: מאמרים באתר דעת.
במאמר זה נסביר בקצרה את הפסוק.
מה הם ארבעת המינים?
על-פי חז"ל,
- פרי עץ הדר הוא אתרוג, שהוא פרי מהודר; זו הסיבה שהאתרוג וכל קרובי משפחתו הבוטניים מכונים עד היום הזה בשם "הדרים".
- כפת תמרים הוא לולב, הענף האמצעי של דקל תמרים.
- ענף עץ עבות הוא הדס משולש, הדס שהעלים שלו מסודרים בשלשות, מה שנותן לו מראה עבה ומהודר.
- וערבי נחל הם ענפים של עץ הערבה, עץ כפוף שגדל במקומות רבים ובפרט ליד נחלים.
למה משמשים ארבעת המינים?
התורה לא כותבת שיש לעשות משהו מסויים עם ארבעה מינים אלו - רק לקחת אותם ו לשמוח לפני ה' ; זה מתאים למנהג היהודי המקובל בימינו, לקחת את ארבעת המינים בפני עצמם ולרקוד איתם תוך כדי שירת ה"הלל" לה'.
בימי עזרא ונחמיה חגגו את חג הסוכות, ובין השאר:
נחמיה ח טו: "ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר: 'צאו ההר, והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת , לעשת סכת ככתוב" (פירוט). הם לקחו חמישה מינים, ששניים מהם נזכרים גם בפסוק שלנו, והשתמשו בהם כדי לעשות סוכות, כדי לבנות את הסוכות (למשל כדי לעשות מהם סכך). יש שהסיקו מכאן, שגם ארבעת המינים שנזכרו בפסוקנו משמשים לעשיית סוכות בלבד, כלומר, אין צורך ליטול אותם בפני עצמם אלא רק להשתמש בהם לבניית הסוכה. כך כתב אבן עזרא בשם הצדוקים, וכך נוהגים השומרונים עד היום - הם מסככים את סוכותיהם, בין השאר, בפירות מהודרים,
אולם, ראיה זו אינה מבוססת, שכן ישנם כמה הבדלים מהותיים בין הפסוקים:
- בפסוק בספר נחמיה לא נזכרו פרי עץ הדר וערבי נחל, ונזכרו לפחות שני מינים אחרים שאינם נמצאים בפסוקנו - עץ שמן, עץ זית.
- בספר נחמיה מודגשים העלים , ובפסוק שלנו מודגשים הענף או הכפה ;
מכאן שאין קשר בין הפסוקים - הפסוק בספר נחמיה מדבר על סיכוך, שעבורו מתאים יותר להשתמש בעלים, והפסוק שלנו מדבר על לקיחה בידיים, שעבורה מתאים יותר להשתמש בענף.
- בספר נחמיה נאמר שלקחו את המינים "לעשות סוכות" ובפסוק שלנו נאמר שיש לקחת את המינים "לשמוח לפני ה'".
מדוע דווקא ארבעה מינים אלו?
1. נראה שלקיחת ארבעת המינים מביעה הודיה לה' על כך שנתן לנו ארץ טובה עם צמחיה עשירה (ראו גם הצד הפולחני והצד החקלאי של חג הסוכות). כל אחד מארבעת המינים מציין איזור גיאוגרפי בארץ ישראל:
- האתרוג נפוץ בשפלת החוף,
- הלולב נפוץ בבקעת הירדן,
- ההדס נפוץ בהרים ,
- והערבה נפוצה בנחלים.
ע"פ הראי"ה קוק, ארבעת המינים הם חוט מקשר בין המצוות התלויות בגוף לבין המצוות התלויות בארץ: ""המצות שנוכל לחשבן לאמצעיות בין שתי המערכות, המצות התלויות בארץ ושאינן תלויות בארץ, הן מצות שהן חובת הגוף מצד עצמן, אבל הן קשורות לארץ ישראל בתוכנן הגלוי. באלה המצות מתרכזים שני הכוחות, הכח של המצוות התלויות בארץ והכח של מצות שהן חובת הגוף. המצוה המצויינה שכח הארץ הוא ניכר בה הרבה במצות הגוף היא מצות ארבעת המינים. ...חג הסוכות בכללו הוא כל כך מחובר לקדושת הארץ ושמחת פירותיה, עד שלמדונו חז"ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות" (הראי"ה קוק זצ"ל, הקדמה לספר 'עץ הדר השלם', עמ' ה).
וראו גם רמב"ם, מורה נבוכים ג מג.
חכמי ישראל מצאו רמזים נוספים בארבעת המינים:
2. לקיחת המינים מסמלת את אחדות עם ישראל. כל אחד מהם הוא משל לקבוצה בעם ישראל:
- האתרוג שיש לו ריח וטעם הוא משל לאנשים שלומדים תורה ומקיימים מצוות;
- התמר שיש לו רק טעם הוא משל לאנשים שרק מקיימים מצוות;
- ההדס שיש לו רק ריח הוא משל לאנשים שרק לומדים תורה,
- והערבה שאין לה טעם וריח היא משל לאנשים שלא לומדים תורה ולא מקיימים מצוות;
והתורה מנחה אותנו לאחד את כולם באגודה אחת לפני ה'.
3. כל אחד מהם הוא משל לחלק מגוף האדם:
- האתרוג דומה ללב,
- הלולב דומה לחוט השדרה,
- ההדס דומה ל...,
- ועלי הערבה דומים לשפתיים;
והם מסמלים שהאדם צריך לשמוח לפני ה' עם כל חלקי גופו: "כל עצמותי תאמרנה: ה' מי כמוך!".
ראו גם:
- מדוע חוגגים את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן?
- דיון ישן על ארבעת המינים בתורה ובימי נחמיה / פורום דרישת האלהים
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.
