ביאור:ויקרא כב
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא כב)
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו, וְיִנָּזְרוּויתרחקו (כאשר הם טמאים, כפי שיפורט להלן) מִקָּדְשֵׁימלאכול את הקורבנות שמביאים בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, אֲשֶׁרוהכונה לקודשי בני ישראל אשר... הֵםהעם מַקְדִּשִׁים לִי, אֲנִי יְהוָה. ג אֱמֹר אֲלֵהֶם: לְדֹרֹתֵיכֶם, כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִלְּפָנַי, אֲנִי יְהוָה. ד אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב, בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר, וְהַנֹּגֵעַ בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁטומאת מת אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע. ה אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ, אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ לְכֹל טֻמְאָתוֹטומאת אדם. ו נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב, וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם. ז וּבָאכאשר תשקע הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר, וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא. ח נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ, אֲנִי יְהוָה. ט וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ בוֹ כִּיאם יְחַלְּלֻהוּ, אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם. י וְכָל זָרמי אינו כהן לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁתרומה, תּוֹשַׁב כֹּהֵןמי שגר בביתו של הכהן (חז"ל פירשו שהכונה לעבד עיברי שנרצע) וְשָׂכִירשכיר של כהן, פועל של הכהן והכהן אחראי למזונותיו (חז"ל פירשו שהכונה לעבד עברי רגיל) לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ. יא וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁעבד השייך לכהן לגמרי (חז"ל פירשו שהכונה לעבד כנעני) קִנְיַן כַּסְפּוֹ, הוּא יֹאכַל בּוֹ, וִילִיד בֵּיתוֹבן שנולד לעבדים כנענים בביתו של הכהן הֵםהעבד ובנו יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ. יב וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר, הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל. יג וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ, וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל, וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. יד וְאִישׁמי שאינו כהן כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה, וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹייתן 25% נוסף על ערך הקרן עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ. טו וְלֹא יְחַלְּלוּוהקנס בפסוק הקודם, מטרתו היא שלא ימשיכו לעשות את הטעות הזאת, ולחלל אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּיתנו בני ישראל לַיהוָה. טז וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָםכי בכך יגרמו לבני ישראל לשאת עֲוֹן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם. {פ}
יז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יח דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה לְעֹלָה. יט לִרְצֹנְכֶםכדי שתהיו לרצון לפני ה', תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים. כ כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ, כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם. כא וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה לְפַלֵּאלהפריש נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן, תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן, כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ. כב עַוֶּרֶתעיוורון אוֹ שָׁבוּרשיש בו שבר רגל גלוי אוֹ חָרוּץבעצם בגלוי או בעפעף אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת, לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיהוָה, וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַיהוָה. כג וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַבעל איבר גדול יחסית לאחרים וְקָלוּטשיש לו פרסה לא שסועה, נְדָבָהתרומה לבדק הבית תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ וּלְנֵדֶראבל לקרבן לֹא יֵרָצֶה. כד וּמָעוּךְבביצה וְכָתוּתגם זה בביצה, וכאן היא נפגמה יותר וְנָתוּקבביצה עקורה ותלושה ממקומה וְכָרוּתבביצה שנחתכה לֹא תַקְרִיבוּ לַיהוָה, וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּתסרסו. כה וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה, כִּי מָשְׁחָתָםמומם, קילקולם בָּהֶם, מוּם בָּם, לֹא יֵרָצוּ לָכֶם. {ס}
כו וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כז שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַתעִם אִמּוֹ, וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהוָה. כח וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה, אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד. כט וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיהוָה, לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ. ל בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, אֲנִי יְהוָה. לא וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אֲנִי יְהוָה. לב וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. לג הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְהוָה. {פ}