ביאור:ויקרא יט
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז
מהדורות נוספות של ויקרא: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: תוכן לספר ויקרא על פי נושאים, מהערך "ויקרא" בויקיפדיה
|
פרשת קדושים |
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, קְדֹשִׁים תִּהְיוּתהיו מוקדשים לה' ומובדלים מכל תועבה, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִיועליכם להידמות אלי במידותי הטובות יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ג אִישׁכל אחד מכם את- אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ד אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָהפסלים עשויים מיציקת מתכת לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ה וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה, לִרְצֹנְכֶםכדי שתהיו לרצון לפני ה' תִּזְבָּחֻהוּ. ו בְּיוֹםעד השקיעה בלבד זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָתוגם בלילה וביום שלאחריו, וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁיבלילה השני בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. ז וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פִּגּוּלמתועב הוּא, לֹא יֵרָצֶה. ח וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁקרבן יְהוָה חִלֵּל, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ. ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִירתבואת אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַתקצה שָׂדְךָ לִקְצֹר, וְלֶקֶטשיבולים בודדות שנשרו קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט. י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵלתחזור לקטוף אשכולות שאיחרו להבשיל וּפֶרֶטגרגר או שניים בודדים שנשרו כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. יא לֹא תִּגְנֹבוּ, וְלֹא תְכַחֲשׁוּבפיקדון שניתן לכם, ותאמרו שלא ניתן וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. יב וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר, וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה. יג לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל, לֹא תָלִין פְּעֻלַּתשׂכר עבודת שָׂכִיר אִתְּךָ, עַד בֹּקֶר. יד לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁוקל וחומר מי ששומע, וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָשהוא עד לכל מה שתעשה, גם אם החירש והעיור אינם עדים אֲנִי יְהוָה. טו לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂאתיטיב מתוך רחמים פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּרתיטיב מתוך כבוד פְּנֵי גָדוֹלאדם מכובד, בְּצֶדֶקתתייחס לכל אחד במשפט לפי הדין תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. טז לֹא תֵלֵךְ רָכִיללספר לשון הרע בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּםמול סכנה שיכולה לשפוך את דמו (בלי לעזור לו) רֵעֶךָ, אֲנִי יְהוָה. יז לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַאלא אמור לו מה לדעתך הוא עושה לא טוב תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיותיענש עבור החטא שלו, במקרה ששתקת ולא הצלת אותו חֵטְא. יח לֹא תִקֹּםתעשה נקמה וְלֹא תִטֹּרתשמור כעס ושנאה אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָאת רעך כָּמוֹךָ, אֲנִי יְהוָה. יט אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ, בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִםזיווג שני מיני בעלי חיים, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִםשני מיני צמחים, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵזצמר ופשתן ביחד (דברים כב יא) לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. כ וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִוא שִׁפְחָהדווקא גויה, לא אמה עברייה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁמיועדת לעבד עברי וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָההשתחררה בכסף אוֹ חֻפְשָׁהחופש לֹא נִתַּן לָהּ, בִּקֹּרֶתתחקיר ועונש תִּהְיֶה לֹא יוּמְתוּכי היא לא אשת איש גמורה כִּי לֹא חֻפָּשָׁה. כא וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֵיל אָשָׁם. כב וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן בְּאֵיל הָאָשָׁם לִפְנֵי יְהוָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. {פ}
כג וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹוכיסיתם אֶת פִּרְיוֹ, שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, לֹא יֵאָכֵל. כד וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ, קֹדֶשׁמאכל שיאכל כקודש הִלּוּלִיםשמביאים למקדש בהלל ותשבחות לַיהוָה. כה וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ, לְהוֹסִיףאם תקפידו על כך, אוסיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כו לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּםבשר עם הדם או על יד הדם (זה היה מנהג של עבודה זרה כמו האיסורים בהמשך), לֹא תְנַחֲשׁוּתנסו לדעת עתידות על פי סימנים וְלֹא תְעוֹנֵנוּתנסו לקבוע עתידות על פי זמנים (עונות). כז לֹא תַקִּפוּתגלחו מסביב פְּאַתאת צדדי רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ. כח וְשֶׂרֶטשריטה לָנֶפֶשׁלאות אבל על מת לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם, וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם, אֲנִי יְהוָה. כט אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ, וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה. ל אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אֲנִי יְהוָה. לא אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹתמכשפים המתקשרים למתים וְאֶל הַיִּדְּעֹנִיםקוסמים יודעי נסתרות אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָהלעשות חטא חמור בָהֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. לב מִפְּנֵי שֵׂיבָהאדם בעל שיער לבן, ובהשאלה חכם תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה. {ס}
לג וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם, לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם, הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. לה לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּטבשפיטת כל אדם, ולא רק שופטים, בַּמִּדָּהבמדידת אורך או רוחב, בַּמִּשְׁקָלמדידת כובד וּבַמְּשׂוּרָהובמדידת נפח. לו מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַתמידת נפח ביבש, כ-39.6 ליטר צֶדֶק וְהִיןמידת נפח בלח, כ-6.6 ליטר צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. לז וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אֲנִי יְהוָה. {פ}
ביאורי פסוקים
ויקרא יט' בראי הסימטריה
מאמר זה הוא הפרק הרביעי ב ספרו של ר' משה קליין "מעבר לפרק ופסוק – מבנה ומשמעות בתורה" .
זהו תרגום לעברית של המאמר
[http://www.chaver.com/Torah/Beyond%20Chapters%20and%20Verse%20Article.htm Beyond Chapter and Verse - Towards a Coherent Reading of the Torah ]
מאת משה קליין , מנהל [http://www.chaver.com אתר חבר ] .
תורגם ע"י זאב שקרוב, [http://he.judaism.wikia.com/wiki/Tnk1/tora/wyqra/mailto:airwolf103@hotmail.com airwolf103@hotmail.com ]
ראינו שהביטוי "אני ה' " חוזר שש-עשרה פעם בפרק בצורה כמעט נוסחתית, דבר זה עונה על ציפיותינו בקשר להתגלות של ה' מבין הכרובים. אם פרק זה מייצג את הארון – נוכל להבין את החזרה המרובה של התגלות ה' בגוף ראשון. בכל אופן, נראה בהמשך שלביטוי זה ישנה משמעות נוספת. הוא מספק את המפתח למציאת הטקסט החבוי "בתוך הארון".
נוסחה זו (אני ה') מחלקת את הפרק ל 15 מקטעים. בחלוקה זו אנו מתחילים בעצם, את ניתוח הפרק וקביעת חלקיו של הטקסט.
חמישה עשר מקטעים
ויקרא יט'
1 1 . .וידבר ה' אל משה לאמר. 2.דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדושאני ה' אלוהיכם
2 3.איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלוהיכם
3 4 .אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלוהיכם
4 5.כי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחוהו
6 .ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף
7.ואם האכל ואכל ביום השלישי פיגול הוא לא ירצה
8.ואוכליו עוונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה הנפש ההיא מעמיה
9.ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקציר ולקט קצירך לא תלקט
10.כרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוהיכם
5 11.לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו
12.ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם ה' אלוהיךאני ה'
6 13 לא תעשוק את רעך ולא תגזול ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר
14.לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלוהיך אני ה'
7 15.לא תעשו עוול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט את עמיתך
16.לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך אני ה'
8 17.לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא
18.לא תקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'
9 19.את חוקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאיים שדך לא תזרע כלאיים ובגד כלאיים שעטנז לא יעלך עליך
20.ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש הפדה לא נפדתה או חופשה לא ינתן לה ביקורת תהיה לא
יומתו כי לא חופשה.
21.והביא אשמו לה' אל פתח אוהל מועד אל אשם
22.וכיפר עליו הכהן באיל האשם לפני ה' על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא
23.וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם עורלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל
24.ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לה'
25.ובשנה החמישית תאבלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני ה' אלוהיכם
10 26.לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו
27.לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך
28.ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה'
11 29.אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה
30.את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'
12 31.אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם אני ה' אלהיכם
13 32.מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוהיך אני ה'
14 33.וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו
34.כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצריים אני ה' אלוהיכם
15 35.לא תעשו עוול במשפט במידה במשקל במשורה
36.מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים
37.ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אני ה'.
חילקתי את הטקסט ע"פ הביטוי הסוגר את כל מקטע – "אני ה' ". כל המקטעים, למעט הראשון, כוללים בתוכם יותר ממצווה (או חוק) אחת. בחלק מהמקטעים אין קשר ברור בין החוקים.
נמשיך לחפש את הסדר בעירבוביה. בכמחצית מן הקטעים הביטוי "אני ה' " מסתיים במילה "אלוהיך".
תוספת זו מאפשרת לחלק את הקטע חלוקת משנה. ארבעת המקטעים הראשונים מסתיימים בתוספת "ה' אלוהיך", ארבעת הבאים מסתיימים רק ב "אני ה' ".
נראה כעת השוואה בין המקטעים כאשר ארבעת הראשונים בטור שיסומןR (RIGHT ), וארבעת הבאים בטורL (LEFT ). בתוך הטורים כל קטע יסומן באות אנגליתD -A .
טבלה 1: שמונת המקטעים הראשונים
|
L A 11.לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו 12.ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם ה' אלוהיך אני ה' B 13 לא תעשוק את רעך ולא תגזול ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר 14.לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלוהיך אני ה' C 15.לא תעשו עוול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט את עמיתך 16.לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך אני ה' D 17.לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא 18.לא תקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה' |
R A 1 ..וידבר ה' אל משה לאמר. 2.דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם B 3.איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלוהיכם C 4 .אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלוהיכם D 5.כי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחוהו 6 .ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף 7.ואם האכל ואכל ביום השלישי פיגול הוא לא ירצה 8.ואוכליו עוונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה הנפש ההיא מעמיה 9.ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקציר ולקט קצירך לא תלקט 10.כרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוהיכם |
אנו רואים מיד שהכיוון הוא נכון. לכל טור יש נושא משותף, בנוסף לסיומת השווה. האבחנה הראשית היא שטורR מתייחס לה' ואל מצוות שבין אדם למקום, בעוד שטורL מתייחס לנושאים סוציאלים, שבין אדם לחברו. זוהי הראיה האמיתית הראשונה שהנוסחה הסוגרת היא כלי לשוני, שנעשה בו שימוש כדי לחלק את החוקים והמצוות לקבוצות. לחלוקה הראשונית של הטקסט למקטעים לא סימן ברור לתפקידה.
מעתה , אנו רואים שהכלי הלשוני באמת קשור "לתוכן" המקטעים.
(הערה: מעתה והלאה, כאשר אדבר על התוכן של המקטעים לא אחשיב את הנוסחה הסוגרת כחלק מן הטקסט, למעט בLA . לכן אם ישנו אזכור לה' רק בנוסחה הסוגרת, אחשיב זאת כאילו אין התייחסות
לכל אחד מארבעת הקטעים של טורL יש "רכיב דתי" . באופן דומה לכל חלק בטורR יש "חוקים המסדירים יחסים בין אנשים."
למעשה, ישנם רכיבים נוספים אשר חייבים להילקח בחשבון. עודפי השדה המוזכריםRD הם לטובת העני, המוזכר גם בLC . כך, "ויראת מאלוהיך" הנמצא בLB נראה לא במקום. אף על פי כן, חריגות אלו לא עושות את הטורים דומים יותר, אלא מצליחות להגדיר טוב יותר את ההבדלים ביניהם.
היוצא מן הכלל מחדד את החוק
שני יוצאי הדופן הבולטים של "הכלל הדתי" בטורR הם השארת לקט שכחה ופאה, וכיבוד הורים. שניהם מעשים פרטיים ומוגבלים. בנוגע לשדה, הרי שלא נאמר לתת את העודפים לעני אלא לעוזבם לו.
כך שלמעשה, אין בטורR מעשים העוברים את הגבול של מעגל המשפחה ואין מגע ישיר עם "האחר" מלבד ההורים. אבחנה זו מחדדת את ההבדל בין הטורים. אם בתחילה חשבנו שטורR מדבר על "פעולות דתיות" או משהו קרוב לזה, לאחר שלקחנו לתשומת לבנו את החריגות, אנו יכולים לומר שנושאו הוא "פעולות פרטיות" לעומת ההתייחסות האזרחית\ציבורית בטורL .
ישנן שתי התייחסויות לאל בטורL . 1)"לא תשבעו בשמי לשקר" 2)""ויראת מאלוהיך". אף אחת משתי התייחסויות אלה לא מזכירה עבודה או טקס לאל. שתיהן מתייחסות אליו כאל האחראי האולטימטיבי לסדר הציבורי.
לכן, למרות החריגות, אנו יכולים לומר שהטורים נבדלים בתוכן ומציגים שני שדות שונים של התייחסות – פרטי וציבורי. זוהי תחילתה של קריאה חדשה לגמרי של הטקסט.
הטורים חושפים טקסט א-ליניארי
אנו מתבוננים בטקסט לא רציף. דבר זה אומר שאיננו יכולים להבינו במלואו בקריאה המסורתית, פסוק אחרי פסוק. רבדים מסויימים ילכו כך לאיבוד. אנו חייבים לקרוא חלקים בטקסט, כמו המקטעים והטורים דלעיל, כיחידות בעלות משמעות. רק דבר זה עושה לאפשרי את הראייה של "טקסט בתוך טקסט".
האופן הנורמלי או "החיצוני" מציג כל מצווה כיחידה עצמאית. במקרה הטוב אנחנו לוקחים בחשבון א התוכן של מצוות הצמודות, לפני ואחרי, מצווה ספציפית, כדי ליצור מסגרת של התייחסות.
בכל אופן, לאחר שיצרנו חלוקות ותת-חלוקות בטקסט, יש לנו הקשרים חדשים כדי לבחון את האלמנטים בדיבור האלוהי. למשל, לכל מקטע בטוריםL וR יש גוון או נופך מיוחד הנגזר מהיותו דווקא בטור זה.
במהופך, דבר זה משרת בעצם פונקציה בצביעת התמונה של הטור. רמה זו של משמעות אינה נראית כלל בקריאה הליניארית הרגילה.
הניתוח שאנו מבצעים, מכוון להוציא את מירב המשמעות מהטקסט הא-ליניארי. אתן דוגמה ל"אינפורמציה" בטקסט, שהינה חסרת חשיבות בקריאה רגילה, אך משמעותית ביותר בהקשר לא רציף.
משמעות נוספת בקריאה הא-ליניארית
עמדנו על כך שהמרכיב העיקרי של טורL הוא משפט אזרחי. מספר ביטויים מצביעים על כך: "שכנך", "אחיך", "עמיתך" וכו'.
בLA ישנו ביטוי אחד כזה – "עמית".
בLB יש שניים – "רע" ו "שכיר".
בLC יש שלושה – "עמית", "עם" ו "רע".
בLD יש ארבעה – "אח", "עמית", "עם" ו "רע".
אם היינו קוראים את הטקסט בצורה ליניארית, מידע זה היה חסר חשיבות לחלוטין. אך מאיר וקבענו שארבעת המקטעים הם יחידת טקסט, לאותה אינפורמציה יש חשיבות גדולה. אנו יכולים לשייך את מספר הביטויים החברתיים למקומו של הקטע ברשימה. אנו יכולים לראות שהאלמנטים ממוספרים מאחד עד ארבע ע"י מספר מילות המפתח אשר קובעות את אופיו של המקטע.
נקודת מפנה ספרותית
אבחנה זו של "מספור פנימי" הינה נקודת מפנה מבחינה ספרותית\לשונית בקריאת טקסט אי-ליניארי.
דבר זה מוודא את תצפיותנו הקודמות בנוגע לאבחנה הכללית בין הטורים. תוך שהוא מוביל לכיוון חדש לחלוטין מבחינת חקירת רצף המקטעים בתוך הטורים. המספור הפנימי של טורR מרמז שישנה אינפורמציה נוספת שניתן ללקט ע"י בחינת סדר המקטעים. נראה שהקטעים מסודרים כך שתהיה זרימה הגיונית\מחשבתית בתוך הטורים.
אני מתייחס לשלב זה בניתוח כאל נקודת מפנה מכיוון שהוא מעביר אותנו מתצפית על קבוצות חוקים בעלות מכנה משותף למסמך בעל מבנה ספרותי כה מורכב שיחייב אותנו לחפש הגדרה חדשה לסוג הטקסט שאנו קוראים.
משמעות נוספת בטורים
המספור הפנימי מצביע על כך שארבעת המקטעים בכל טור מסודרים ביניהם. סדר זה מכוון לשני תהליכים שונים. טורR מתחיל בהשוואה של "כל עדת בני ישראל" לה', בהצביעו על כך שהם דומים מספיק כדי שהעם יחווה משהו מקדושת האל ("קדושים תהיו כי קדוש אני"). הטור מסתיים בD עם הקרבת קורבנות אשר מצביעה על הפער בין האל לאדם. ישנה התייחסות מיוחדת לכך שהאדם יכול לחלל את הקדושה: "ואוכליו עוונו ישא כי את קדש ה' חלל". הטור מתחיל בקריאה לקדושה ומסתיים בחילול הקודש. ישנה ירידה מרומזת ותהליך הינתקות מהאל.
בטורL אנו רואים את התהליך ההפוך. ישנה התקרבות ל"אחר". הטור מתחיל עם סט של התנהגויות אנטי-חברתיות: "לא תגנובו ולא תכחשו איש בעמיתו". לקראת סוף הטור אנו מצווים "ואהבת לרעך כמוך", האחר הפך להיות מזוהה איתנו. מצב זה דומה למצב ההתחלתי בטורR , בו ה' מזהה את עצמו עם העדה הקדושה.
אם כן לשני הטורים יש תהליכים הפוכים: התרחקות מהאל בטורR , והתקרבות לזולת בטורL . הכיוונים ההפוכים מודגשים בעזרת הקשר בין הסוף של טורR "כי את קודש ה' חלל" להתחלה של טורL "וחללת את שם ה" . שני הקצוות,RA וLD , דומים גם מכיוון שהנושא של כל מקטע מזוהה עם עוד מישהו. האל והאדם בRA , והאדם מול שכנו בLD . כל טור הינו בעצם היפוך של הטור הנגדי. ברור שזהו אינו ניתוח מלא, אלא מעין קו מתאר לכזה. בכל אופן, נסתפק בהדגמת הפוטנציאל שבקו חקירה כזה.
הלוחות השניים נחשפים
אם החשבנו את גילוי "המספור הפנימי כנקודת מפנה, הרי שההקבלה בסדר הפוך בין הטורים היא קפיצת מדרגה. הקבלה זו חושפת רמת ארגון ותחכום לחלוטין לא צפויה באוסף חוקים תמים.
אספנו כבר מספיק ראיות כדי להראות שויקרא יט' מכיל הרבה יותר אינפורמציה מזו הנחשפת לקורא פרק זה בצורה ליניארית רגילה. כל האבחנות הנוגעות ליחס בין ארבעת הקטעים הראשונים לאלו הבאים אחריהם, נשענים על קריאה זהירה של הטקסט הא-ליניארי. ראשית חילקנו את הקטעים לפי השוני בסיומות ("אלוהיכם"), הטקסט הפנימי החל להופיע כשהמקטעים סודרו בטבלה.
נסתכל שוב בטבלה. מהי טבלה בעלת שני טורים אם לא זוג "לוחות" מקראי?! התחלנו לחשוף את הלוחות החבויים בארון.
יצרנו את הלוחות האלה בקריאתנו, כמו שמשה צווה ליצור את הלוחות השניים במו ידיו. הרסיסים של הלוחות הראשונים שמצאנו בפרק, הם רק רמז לכך שנמצא כאן זוג לוחות נוסף.
בעודי רושם שורות אלו, קופץ כמה צעדים בפענוח הלוחות, אני עדיין מלא התרגשות ופליאה כמו בפעם הראשונה שהבנתי מה מצאתי. עד כמה שזה ישמע לא סביר, אנו עומדים מול טקסט לא ידוע עד כה, בלב ליבה של התורה - הלוחות השניים.
פרק שני
הנח מכשול לפני עור
מכשול טקסטואלי
עד עתה בחנו רק את שמונת הקטעים הראשונים בטקסט מתוך חמישה-עשר קיימים. הבנת שבעת הקטעים הנותרים נשענת על גילוי העיקרון המנחה של שמונת הראשונים. המבנה של שבעת הקטעים
לא נגיש לחלוטין לפני סידור שמונת הראשונים בשני טורים מקבילים.
ברצוני להדגיש נקודה זו משתי סיבות. ראשית, זוהי ראיה נוספת של השימוש במורכבות הספרותית כדי ליצור טקסט סודי או אזוטרי. הלוחות לא נראות לקורא מזדמן, קל וחומר לציבור השומע את הטקסט נקרא בקול רם פעם בשבע שנים. שנית, וזוהי סיבה בעייתית יותר לגבי קורא המודרני, דבר זה מוביל לגילוי של אבני נגף או מכשולים שהושמו בפני הקורא ה"עיור", כזה שאינו מודע לטבע הנסתר של הטקסט. מכשולים אלו הם אותם חוקי סדר שהובילו לגילוי של הלוחות החלקיים שאותם בחנו.
בצורה מאד לא ספורטיבית, הטקסט משנה את החוקים באמצע המשחק. בחלק השני של הפרק האבחנה בין "אני ה" ל "אני ה' אלוהיכם" כבר לא משמעותית. היא הייתה שימושית לזמן מוגבל, עד ששמונת הקטעים הראשונים יסודרו ארבעה מול ארבעה. אז התגלה שהם סודרו, בעצם, לפי עקרונות יסודיים יותר הקשורים לתוכן. לאחר שנקודה זו הושגה, האבחנה בין צורות הסיום כבר אינה משמעותית. אין לה חלק בפענוח של שבעת המקטעים הנותרים. הקורא שינסה ליישם שיטה זו בחלק השני של הפרק, יגלה שהיא הפכה למכשול בפני התקדמות. זוהי הנקודה אותה אני עומד להדגים. כאשר אסיים תהיה לנו הוכחה ברורה יותר לכך שאנו עומדים מול טקסט סודי.
תבנית שבעת המקטעים האחרונים
אנו מתקרבים לחלק די טכני של הניתוח. ברצוני להציג בקצרה כיצד שאר הפרק מתקשר לשמונת המקטעים הראשונים. דבר זה יסייע לנו להתחיל לדבר על כל הפרק מבלי לרדת כרגע לפרטים.
במקום ל"סחוב" אתכם דרך תאור מפורט ומייגע של הדרך בה הגעתי להארה, אני פשוט אציג את המבנה
הסופי של הפרק בצורת טבלה. לאחר מכן אסביר מדוע פורמט זה מייצג את הדרך בה חלקי הפרק מתקשרים. לפני שאציג את כל הטקסט ע"י טבלה נראה אותו בצורה סכמטית:
תאור סכמטי של ויקרא יט'
|
5 6 7 8 |
1 2 3 4 |
|
9 |
|
|
13 14 15 |
10 11 12 |
שבעת המקטעים האחרונים מתחלקים לשלושה. אחד כולל מקטע בודד, 9, ושני סטים של שלושה מקטעים כל אחד, 12-10, ו 15-13. שני הסטים המשולשים ממשיכים את הטורים הקודמים. המקטע הבודד משמש לפיסוק, ומפריד את ארבעת המקטעים העליונים משלושת התחתונים.
כעת לאחר שמבנה הטבלה ברור, אני הולך לבלבל קצת את הדברים ע"י החלפת המספרים 15-1, במציינים אחרים. מכיוון שזה נראה מיותר במבט ראשון, אסביר מדוע זה חיוני.
עקרונות בסיסיים של טקסטים טבלתיים
כל ספר ויקרא, חלקים בשמות ובדברים, כמו גם ששת סדרי משנה יוצרים סוג חדש של ספרות. טקסטים עתיקים אלו הכוללים מסמכים דתיים או חוקים, הינם א-ליניארים ומוצגים בצורה הטובה ביותר ע"י טבלה. פרסמתי כבר את סידור המשנה בצורת טבלה (מעל 500 פרקים) כל פרק הינו טבלה בפני נפרדת.
פורמט זה מבטא את היחסים הרעיוניים בין החלקים בפרק. כדי להבין נקודה זו, ולקשר אותה לטקסט שלנו, נסתכל תחילה על טבלה פשוטה בעלת שתי שורות ושני טורים:
|
L |
R |
|
1 |
||
|
2 |
הטורים מסומנים בL וR . השורות ממוספרות 2-1. ראינו קודם ששמונת הקטעים הראשונים מחולקים לשני סטים מקבילים. אנו עומדים לראות את ששת הקטעים הבאים מחולקים באותה צורה, ע"פ הקריטריון שחילק את שמונת הראשונים. שלושת הקטעים הראשונים של הקבוצה עוסקים בנושאים דתיים, בעוד ששלושת הבאים עוסקים בנושאים אזרחיים. כרגע, נתעלם מקטע 9, ונסדר את הקטעים הנותרים בטבלה:
|
L |
R |
||||
|
1 |
5 6 7 8 |
1 2 3 4 |
||||
|
2 |
13 14 15 |
10 11 12 |
||||
לכל הקטעים בטורL נושא משותף (חוקים דתיים) וכך גם לגבי הקטעים בR (חוקים אזרחיים). דבר זה גורם להצגה בצורת טבלה להראות יותר "הגיונית" מאשר קריאה רציפה.
כעת, נוסיף את העובדה שגם לכל אחת מהשורות, כמו לטורים, יש מאפיין ייחודי. דבר זה אומר שלכל אחד מארבעת התאים המרכיבים את הטבלה יש מרכיבים ייחודיים לו, שהם שילוב המאפיינים של הטור והשורה בה הוא נמצא.
ננסה להבהיר את הנקודה האחרונה ע"י הצגתה באופן סימבולי
|
L |
R |
||||
|
1 |
L 1 |
R 1 |
||||
|
2 |
L 2 |
R 2 |
||||
ניתן להסתכל על הטבלה במונחים של מערכת קואורדינטות קרטזית. כל נקודה (תא בטבלה) מוגדרת ע"י הצטלבות של טור ושורה. זהו מאפיין חיוני של כל סוגי הטקסטים הטבלתיים, וזוהי גם הסיבה מדוע אני עומד לשנות את סימון המקטעים. מעתה ואילך, אשתמש רק במציינים של הטבלה עבור המקטעים.
מכיוון שיש יותר ממקטע אחד בכל תא בטבלה, הסימן יכיל שלושה תווים. הראשון, 3-1, מציין את מספר השורה. התו השני, יציין את העמודה או הטור (R ,M ,L ). השלישי,A-D , מציין את מקום המקטע "בתוך"
התא שלו.
לדוגמה,RB 3 , מכוון אותנו למקטע השני בתא שנמצא בשורה השלישית בטור הימני.
נחזיר כעת את מקטע 9 לטבלה ונראה כיצד מסודר כל הפרק:
|
L 1 |
R 1 |
||||
|
L 2 |
M 2 |
R 2 |
|||
|
L 3 |
R 3 |
כמו שאסביר בהמשך, למקטע 9, יתחלק לשלושה חלקים. הם מופיעים בטבלה כR 2,M 2,L 2. במטרה להקל את המעבר מהציינים הסידוריים (15-1) לציינים החדשים, אני אסמן את המספרים הסידוריים בסוגריים מרובעים סמוך לתחילת כל מקטע. כך יראה הפרק כולו:
|
L 1 A (5) 11.לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו 12.ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם ה' אלוהיך אני ה' (6) B 13 לא תעשוק את רעך ולא תגזול ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר 14.לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלוהיך אני ה' (7) C 15. לא תעשו עוול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט את עמיתך 16.לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך אני ה' D (8) 17.לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא 18.לא תקום ולא תיטור את בני עמך =ואהבת לרעך כמוך = אני ה' 19.את חוקותי תשמורו |
1R (1) A 1 ..וידבר ה' אל משה לאמר. 2.דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם (2) B 3.איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלוהיכם (3) C 4 . אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלוהיכם (4) D 5.כי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחוהו 6 .ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף 7.ואם האכל ואכל ביום השלישי פיגול הוא לא ירצה 8.ואוכליו עוונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה הנפש ההיא מעמיה 9.ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקציר ולקט קצירך לא תלקט 10.כרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוהיכם |
||
|
2L A 23.וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם עורלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל B 24.ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לה' C 25.ובשנה החמישית תאבלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני ה' אלוהיכם |
M 2 A 20.ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש הפדה לא נפדתה או חופשה לא ינתן לה ביקורת תהיה לא יומתו כי לא חופשה. B 21.והביא אשמו לה' אל פתח אוהל מועד אל אשם 22.וכיפר עליו הכהן באיל האשם לפני ה' על חטאתו אשר חטא C ונסלח לו מחטאתו אשר חטא |
R 2 (9) A בהמתך לא תרביע כלאיים B שדך לא תזרע כלאיים C ובגד כלאיים שעטנז לא יעלך עליך |
|
|
L 3 A [13] 32.מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוהיך אני ה' [14] B 33.וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו 34.כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצריים אני ה' אלוהיכם [15] C 35.לא תעשו עוול במשפט במידה במשקל במשורה 36.מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים 37.ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אני ה'. |
R 3 A [10] 26. לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו 27. לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך 28.ושרט ל נפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה' B [11] 29.אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה 30.את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' C [12] 31. אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם אני ה' אלהיכם |
||
הטקסט המוצג בטבלה דלעיל מורכב משלוש שורות, 3-1. שמונת המקטעים הראשונים מהווים את שורה 1. סדר הקריאה הוא הסדר הרגיל של הפסוקים מR A-D 1 ל A -D L 1. שורה 2 היא עדיין מקטע אחד למרות החלוקה לשלוש, ע"פ הכלל הסוגר של "אני ה". הטקסט מצביע על כל שאנו חייבים לקרוא את שלושת הנושאים – כלאיים, שפחה נחרפת ועורלה יחד, מכיוון שישנו שם רק בלוק חוסם אחד. ("אני ה'
אחד") .
בשורה השלישית, יש שלושה מקטעים בכל אחד מהטורים. מקטעים אלו לא מתנהגים ע"פ כלל הסיום של
שורה 1. בכל אחד מן הטורים יש את שני סוגי הסיומות. למרות זאת, זה די ברור שמקטעים 12-10 הם המשך שלR 1, הם עוסקים בדברים דתיים. באופן דומה, מקטעים 15-13 ממשיכים לעסוק בנושאים אזרחיים.
התורה חושפת את עצמה
זוהי הנקודה בטיול, בה המדריך אומר "כולם לעצור ולשתות מים". עברנו כבר את הנקודה הקשה ביותר, ואנו יכולים להסתכל למטה ולהעריך את הנוף הנפרש לפנינו. כעת גם ניתן להעריך את התהליך המורכב של "ההתגלות" בטקסט. נעבור בקצרה על הצעדים, במטרה להדגיש כמה שלבים של סדר יש בתורה:
1.התורה מחולקת לחמישה ספרים.
2.המרכז של חמשת השלבים הוא ספר ויקרא.
3.ספר ויקרא מחולק ליחידות, בעיקר לפי נאומים אלוקיים.
פרק יט', שהוא נאום כזה, הוא מרכז הספר.
4.הפרק מחולק ליחידות משנה ע"פ סיומת "אני ה".
5.לסיומת יש שתי וריאציות.
6.שמונת המקטעים הראשונים מחולקים באופן רציף לשתי רביעיות ע"פ
הסיומת
7.כאשר משווים את שני הטורים מתגלה שהחלוקה אינה רק צורנית אלא
גם תוכנית.
8.ששת המקטעים האחרונים מתגלים כשתי שלשות רציפות המחולקות ע"פ
הנושאים של הטורים הקיימים. (הן לא מתנהגות ע"פ כלל הסיומת)
9.מקטע אחד נמצא מחוץ לחלוקה ה"תקנית" של הטקסט.
10.למקטע המרכזי יש מבנה מורכב המבוסס כולו על תוכן.
שאר פרק זה מוקדש להסבר מקיף של שלב 8. הפרק הבא יעסוק בשלבים 9 ו 10. יתכן ושמתם לב שהתחלתי להשתמש במונח "חשיפה" כמו למשל "הטקסט חושף את עצמו". דבר זה לא קרה במקרה או בגלל מחסור במונח טוב יותר (אם כי בגילי אין זה מן הנמנע לשכוח מילים...), אין כאן שום אפשרות לדבר על כוונת הסופר, רק על הכתוב ממש. הטקסט מדבר בעד עצמו. נראה בהמשך שהטקסט שאנו קוראים נבנה בצורה שתסתיר את המסר שהוא נושא, אך תספק רמזים לקורא המחפש אותו.
הדימוי המתאים ביותר הוא של מנעולים ומפתחות. הטקסט נמצא מאחורי סדרה של דלתות נעולות. כל שלב בניתוח שלנו פתח דלת אשר גילתה מה צפון בתוכה. עד כה, כל דלת חשפה אחת נוספת, וסיפקה מפתח כדי לפתחה. "החשיפה בשלבים" נראית תמונה של הטקסט עצמו, ולא של הניתוח. החשיפה של שורה 3 הינה הדוגמה הברורה ביותר לתהליך זה.
בפרק הקודם, דנו כיצד קריאה לא ליניארית של התורה חושפת משמעויות נוספות בטקסט. שורה 3 היא דוגמה נוספת לעיקרון זה. אם נקרא את התוכן של שורה זו בטקסט רציף, לא נמצא שום בסיס עליו נוכל לשייך את התוכן של חלקיו זה לזה. אין שום נושאים ברורים או קטגוריות שניתן להסביר על פיהן את קבוצת החוקים הספציפית הזו, ואת העיקרון על פיו היא מאורגנת.
רק שורה מספר 1 בטבלה יכולה לעשות זאת. ורק לאחר שהעמדנו את שורה 1 כיחידה רעיונית, יכולה שורה 3 לחשוף את עצמה.
אני אתחיל לדון בשורה 3 כיחידה רעיונית בפרק 4. לעת עתה, אני אגביל את הדיון לקשר הפורמלי בין שורות 1 ל3. במטרה להבהיר את הקשר, אציג כל טור בנפרד.
|
1R (1) A 1 ..וידבר ה' אל משה לאמר. 2.דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם (2) B 3.איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלוהיכם (3) C 4 . אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלוהיכם (4) D 5.כי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחוהו 6.ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף 7.ואם האכל ואכל ביום השלישי פיגול הוא לא ירצה 8.ואוכליו עוונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה הנפש ההיא מעמיה 9.ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקציר ולקט קצירך לא תלקט 10.כרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוהיכם |
|
R 3 A [10] 26.לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו 27. לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך 28.ושרט ל נפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה' B [11] 29.אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה 30.את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' C [12] 31.אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם אני ה' אלהיכם |
|
L 1 A (5) 11.לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו 12.ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם ה' אלוהיך אני ה' (6) B 13 לא תעשוק את רעך ולא תגזול ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר 14.לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשולויראת מאלוהיך אני ה' (7) C 15. לא תעשו עוול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט את עמיתך 16.לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך אני ה' D (8) 17.לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא 18.לא תקום ולא תיטור את בני עמך = ואהבת לרעך כמוך אני ה' = |
|
L 3 A [13] 32.מפני שיבה תקום והדרת פני זקןויראת מאלוהיך אני ה' [14] B 33.וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו 34.כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצריים אני ה' אלוהיכם [15] C 35. לא תעשו עוול במשפט במידה במשקל במשורה 36.מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים 37.ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אני ה'. |
כאשר מסתכלים בטבלאות, קל לראות את הדמיון בתוכן בין שורות 1 ל 3. הטורים המקבילים של כל שורה מכילים הקשרים לשוניים רבים ביניהם. בחינה מקרוב תחשוף עובדה מדהימה: לכל אחד מהמקטעים בשורה 3 יש "לינק" לשוני למקטע בטור שלו בשורה 1.
לדוגמהRC 3 מתחיל ב"אל תפנו אל". באותו טור בשורה 1,RC 1, מתחיל ב"אל תפנו אל". זהו הכלי הלשוני שמבטיח את האסוציאציה בין שתי השורות. נראה את ששת המקבילות:
מקבילות לשוניות בין שורות 1 ו 3
1
|
LB 3 B 29.אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה 30.את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' |
LB 1 B 3.איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו |
ישנן מספר הקבלות בין שני המקטעים. הברורה ביותר היא החזרה "את שבתותי תשמורו". היראה מההורים בL 1 מוחלפת ביראה מהאל ב 3L . המסגרת המשפחתית של הורים וילדים מL 1 ממשיכה בL 3 עם "בתך".
2
|
RC 3 C 31.אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם אני ה' אלהיכם |
1RC C 4 . אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלוהיכם |
שתי יחידות פותחות בביטוי "אל תפנו אל", בשתיהן הנושא הוא כוחות על טבעיים.
3
|
3RA D 26. לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו 27. לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך 28.ושרט ל נפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה' |
RD 1 D 5.כי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחוהו 6.ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף 7.ואם האכל ואכל ביום השלישי פיגול הוא לא ירצה 8.ואוכליו עוונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה הנפש ההיא מעמיה 9.ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקציר ולקט קצירך לא תלקט 10.כרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוהיכם |
אם היה צל של ספק אם זבח השלמים והשארת עודפי השדה צריכים להיקרא כיחידה אחת בא "לינק" משולש אלR 3 ומסיר אותו.שני המקטעים עוסקים באכילת בשר. בשניהם מופיעה המילה "נפש". ובשניהם מופיעה המילה "פאה".
4
|
LA 3 A 32.מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוהיך אני ה' |
LB 1 B ... 14.לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלוהיך אני ה' |
יראת ה' חוזרת בשני המקטעים. גם התוכן דומה, התייחסות כלפי מגבלות פיסיות מיוחדות.
5
|
LC 3 C 35. לא תעשו עוול במשפט |
LC 1 C 15.לא תעשו עוול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול |
בשניהם מופיע ביטוי זהה: "לא תעשו עוול במשפט".
6
|
LB 3 B 33.וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו 34.כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכםואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצריים אני ה' אלוהיכם |
LD 1 D 17.לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא 18.לא תקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה' |
בשניהם נאמר לאהוב את האחר "כמוך".
אין לי ספק שחלק מן הקוראים שחלק מן הקוראים יגידו שקשה להאמין שהקוראים והכותבים של אז הכניסו את עצמם לפרטים משעממים כאלו. אני מאמין שהקושי הרעיוני הוא אחד הגורמים לכך שכתיבה מוצפנת תהיה אפשרית. עצם העובדה שהטקסט מייגע מצמצמת את קוראיו לכאלה שמוכנים להשקיע את המאמץ לצלול לעומקו.
מכיוון שאני מחשיב את ספר ויקרא לטקסט כזה, אני הולך בשביל הפירורים שהשאיר אחריו הסופר. פרטי הדרך בה שורה 1 משתקפת בשורה 3, ישחקו תפקיד קריטי הפענוח התוכנית הכללית של הפרק בשלב מאוחר יותר בניתוח.
העדויות שאספנו עד עכשיו לחיבור שתי השורות, מאפשרות לנו לעשות חיבור נוסף, שבלעדיהן היה מוטל בספק. במטרה לעשות את ההקבלה אני חלקתי את פסוק יט', והפרדתי את "את חוקותי תשמורו" משאר המקטע. במקום לקרוא מצווה זו כפתיח לאיסורי הכלאיים, אני קורא אותה כסוגר לשורה 1. דבר זה יוצר הקבלה עם השורה הסוגרת של שורה 3 באותו טור. בכל מקרה זה די ברור שהטקסטים המקבילים סוגרים את הטורים המתאימים. דבר זה יכול להצביע על כך שהמלומד שחילק אי אז את הטקסט לפסוקים לא היה מודע לטקסט החבוי שהתחלנו לפענח או שפשוט רצה להקשות את הגישה אליו.
פרק שלישי
אינטרקציה סידרתית בין הדומה לשונה
או
מה עושה בחורה טובה במקום כזה?
קריאת הטקסט ע"פ מבנהו
לאחר שזיהינו את המבנה הספרותי השלם של כל הפרק, עלינו לתכנן אסטרטגיה לקריאת הטקסט ע"פ מבנהו. ראשית, עלי להסביר למה הכוונה ב"קריאה על פי המבנה", ומדוע טוב לעשות זאת.
בהקבלה תלמודית ניתן לשאול "למה הדבר דומה?" כלומר, מהי האנלוגיה המתאימה כדי להבהיר את הנקודה. אנו נדמה את הטקסט לבניין. אנו יכולים להסתכל על הבניין כערמה מסודרת של לבנים, או לחלופין, כסדרה של מקומות מגורים.
טענתי היא, שהקריאה הרגילה רואה את הטקסט כערמת לבנים. מסודרים היטב ככל שיהיו. מצד שני, קריאת הטקסט על פי מבנהו תאפשר למצוא את המטבח, לפתוח את המקרר ולאכול את הדייסה לפני ששלושת הדובים יגיעו. בצורה פרוזאית יותר: אנו רוצים להבין מה המסר המועבר על ידי המבנה. בנקודה זו, אני חושב שכבר איני צריך להוכיח שהמבנה יותר מדי מורכב מכדי להוות רק אמצעי להעברת רשימת חוקים.
המוקד בתוך המוקד – שורה 2
בפרק הקודם ראינו שנושאים דומים מסודרים בצורה סימטרית סביב שורה 2. סידור זה יוצר מסגרת הממקמת את השורה השניה במרכז של ויקרא יט'.
בפרק הראשון הזכרתי ש"סימטרייה מוקדית" היא אחת מאבני היסוד בארגון התורה, והתייחסנו לשני אספקטים שלה בטקסט. האחד קשור למבנה של מחנה בני ישראל סביב אוהל מועד כמרכז. השני הראה שספר ויקרא הוא מרכז התורה.
התחלנו את הניתוח של ויקרא מהמרכז, עם הטקסט המייצג את הארון. כעת, כשראינו שלטקסט זה עצמו יש מרכז – שורה 2, נראה מתאים להתחיל את הניתוח הפרטני ממקום זה.
מרכז זה מספק דוגמה מצוינת לקריאת הטקסט על פי מבנהו. יותר מכך, ניתוחו יאפשר לנו להבין מדוע המדרש משייך את "אבן השתייה", מקור הבריאה, לחלק הספציפי הזה בטקסט. זהו אינו רק מרכז התורה, טקסט זה גם כולל במבנהו את תהליך הבריאה.
המקטע המרכזי
|
L שנה: זמן |
M נפש: אדם |
R עולם: עצמים |
|
LA 23.וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם עורלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל LB 24.ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לה' LC |