ביאור:ויקרא יא
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז
מהדורות נוספות של ויקרא: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: תוכן לספר ויקרא על פי נושאים, מהערך "ויקרא" בויקיפדיה
| רגל של גמל |
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם. ב דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ. ג כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָהבעלת פרסה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹתשפרסתה שסועה, מַעֲלַת גֵּרָהמחזירה אוכל שנלעס חלקית ונבלע זמנית ללעיסה שנייה (ראה בויקיפדיה) בַּבְּהֵמָה, אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ. ד אַךְ אֶת זֶהלהלן מנויים בעלי חיים בעלי סימן טהרה אחד, שלא מספיק להכשיר אותם לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה, אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס, טָמֵא הוּא לָכֶם. ה וְאֶת הַשָּׁפָן, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס, טָמֵא הוּא לָכֶם. ו וְאֶת הָאַרְנֶבֶת(לא ברור שמדובר בארנבת של ימינו, רק על כך בויקיפדיה), כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה, טְמֵאָה הִוא לָכֶם. ז וְאֶת הַחֲזִיר, כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר, טָמֵא הוּא לָכֶם. ח מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ, טְמֵאִים הֵם לָכֶם.
| דג אמנון |
ט אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם, כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּירהאיבר שבעזרתו שט הדג במים וְקַשְׂקֶשֶׂתקליפות קטנות המכסות את גוף הדג בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, אֹתָם תֹּאכֵלוּ. י וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם, שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם. יא וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם, מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ. יב כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם, שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.
| איה |
יג וְאֶת אֵלֶּהלהלן רשימה של עופות טמאים, וחז"ל נתנו סימנים לעופות טהורים: אצבע יתירה, זפק, לא דורס, קרקבן נקלף תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם, אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶסעוף דורס בגודלו של הנשר. ראה בויקיפדיה וְאֵת הָעָזְנִיָּהמהגדולים שבעופות הדורסים (בויקיפדיה). יד וְאֶת הַדָּאָה, וְאֶת הָאַיָּה(ראה בויקיפדיה) יש מפרשים שהדאה והאיה הן אותו עוף, וכן קיימות שיטות שונות לגבי ראה ודיה בדברים יד יג לְמִינָהּ. טו אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ. טז וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָהלא מדובר ביען אלא בדורס לילי הדומה לאוח וְאֶת הַתַּחְמָסכנראה מדובר בבז וְאֶת הַשָּׁחַף, וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ. יז וְאֶת הַכּוֹסעוף דורס קטן (ראה בערך כוס החורבות) וְאֶת הַשָּׁלָךְעוף דורס הניזון מדגים (ראה בויקיפדיה) וְאֶת הַיַּנְשׁוּף. יח וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָתעוף דורס, לגבי זיהוייה ראה בויקיפדיה וְאֶת הָרָחָםראה בויקיפדיה בערך "רחם (עוף)", אם כי חז"ל זיהו אותו עם השרקרק. יט וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָהואת האנפה (ראה בערך אנפתיים) לְמִינָהּ, וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּףבלשון התורה גם יונק שעף נחשב עוף.
| חרגול |
כ כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹףהחרקים הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע(או יותר מארבע רגליים), שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם. כא אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע, אֲשֶׁר (לא) לוֹ כְרָעַיִםהחלק העליון של הרגל מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּרלקפץ, לדלג בָּהֵן עַל הָאָרֶץ. כב אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ: אֶת הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ, וְאֶת הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת הֶחָגָב לְמִינֵהוּ. כג וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם, שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם. כד וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ, כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב. כה וְכָל הַנֹּשֵׂאהמרים, המזיז, גם מבלי לגעת מִנִּבְלָתָם, יְכַבֵּס בְּגָדָיוויטבול במקוה וְטָמֵא עַד הָעָרֶב. כו לְכָל'ולאלה תטמאו' לעיל בפסוק כד - תטמאו לכל... הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה, טְמֵאִים הֵם לָכֶם, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְמָא. כז וְכֹל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיוולא על פרסות בְּכָל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע, טְמֵאִים הֵם לָכֶם, כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב. כח וְהַנֹּשֵׂא אֶת נִבְלָתָם, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב, טְמֵאִים הֵמָּה לָכֶם. {ס}
כט וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ, הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ. ל וְהָאֲנָקָהשׂממית (?) וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה, וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶתזיקית (?). לא אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל הַשָּׁרֶץ, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָםבנבלתם יִטְמָא עַד הָעָרֶב. לב וְכֹלוכל כלי אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָםמאחד השמונה שרצים לעיל כאשר הם נבילות יִטְמָא, מִכָּל כְּלִי עֵץכל כלי עץ שהוא אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק, כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם, בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר. לג וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ, כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּכיוון שלא ניתן לטהר כלי חרס. לד מִכָּל הָאֹכֶלאוכל כלשהוא אֲשֶׁר יֵאָכֵלראוי לאכילה אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם, יִטְמָאיהיה ראוי להיטמא, וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶהראוי לשתיה בְּכָל כְּלִי יִטְמָאיכולים להיטמא. לה וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא, תַּנּוּר וְכִירַיִםכלי חרס שאין להם טהרה יֻתָּץיישברו טְמֵאִים הֵם, וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם. לו אַךְבניגוד למים המנותקים מהקרקע (בכלי, לעיל פסוק לד) מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִםושלולית מים יִהְיֶה טָהוֹר, וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָםואדם שנוגע בנבילה, אפילו טובל במקוה תוך כדי כך יִטְמָא. לז וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַצמח מחובר לקרקע אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ, טָהוֹר הוּא. לח וְכִי יֻתַּןיינתן על ידי אדם בכוונה מַיִם עַל זֶרַעשנעקר מן הקרקע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו, טָמֵא הוּא לָכֶם. {ס}
לט וְכִי יָמוּתמכל סיבה חוץ משחיטה כהלכה מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה, הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב. מ וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב, וְהַנֹּשֵׂא אֶת נִבְלָתָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב. מא וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ, שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל. מב כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹןעל בטנו כמו הנחש וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע4 רגליים או יותר, עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ, לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם. מג אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ, וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶםותיטמאו בָּם. מד כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי, וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. מה כִּי אֲנִי יְהוָה הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. מו זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם, וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ. מז לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר, וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל. {פ}
ביאורי פסוקים
מאמר מאת הרב אלחנן סמט, שפורסם לראשונה בעיונים בפרשות השבוע ב, שמיני.
אם אתם בעלי הזכויות על המאמר, אנא שקלו לפרסם אותו כאן, תחת רשיון לשימוש חופשי.
כך תעבירו את המאמר מרשות שאינה שלכם לרשות שהיא שלכם.
