ביאור:ויקרא ז
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא ז)
א וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא. ב בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעֹלָה יִשְׁחֲטוּ אֶת הָאָשָׁם, וְאֶת דָּמוֹ יִזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיבלפי חז"ל מספיק בשתי פינות המזבח: מזרחית-צפונית ומערבית-דרומית. ג וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יַקְרִיב מִמֶּנּוּ, אֵת הָאַלְיָה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב. ד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים, וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה. ה וְהִקְטִיר אֹתָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה אִשֶּׁה לַיהוָה, אָשָׁם הוּא. ו כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכְלֶנּוּ, בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ יֵאָכֵל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא. ז כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם, תּוֹרָה אַחַת לָהֶם, הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹהמשותף לחטאת ולאשם הוא שבשניהם הכהן המכפר על ידי הקורבן (הזורק את הדם) לוֹ יִהְיֶה. ח וְהַכֹּהֵן, הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת אִישׁ, עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב, לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. ט וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַלאו על מַחֲבַת, לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה. י וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָהאו חרבה, יבשה (ללא שמן), לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה, אִישׁ כְּאָחִיו. {פ}
יא וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַיהוָה. יב אִם עַל תּוֹדָהשבח והודיה על הטוב שעשה ה' יַקְרִיבֶנּוּ, וְהִקְרִיב עַלעִם זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶתמטוגנת, חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן. יג עַלעִם חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ, עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיועל הקורבן הנשחט לשם תודת השלמים שלו, של מביא קורבן התודה. יד וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּןמכל ארבעת מיני החלות תְּרוּמָה לַיהוָה, לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים, לוֹ יִהְיֶה. טו וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו, בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל, לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר. טז וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ, בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל, וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל. יז וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁיכלומר, מותר לאוכלו בו ביום, ובלילה, וביום למוחרת בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. יח וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה, הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ, פִּגּוּלמאוס יִהְיֶה, וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּאת עונשה תִּשָּׂא. יט וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל, בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף, וְהַבָּשָׂרשלא נטמא, כָּלכל אדם טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר. כ וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ. כא וְנֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכָל טָמֵא, בְּטֻמְאַת אָדָםבאדם טמא אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָהנבילה (לפי חז"ל מדובר גם בנבלה של בהמה טהורה) אוֹ בְּכָל שֶׁקֶץנבילה של שרץ טָמֵא, וְאָכַל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ. {פ}
כב וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כג דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז, לֹא תֹאכֵלוּ. כד וְחֵלֶב נְבֵלָהשמתה ללא שחיטה כהלכה וְחֵלֶב טְרֵפָהשיש בה מום שאמור להמית אותה תוך שנה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה, וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ. כה כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַיהוָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מֵעַמֶּיהָ. כו וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, לָעוֹף וְלַבְּהֵמָהדם של עוף ושל בהמה, אבל דם דגים וחגבים מותר. כז כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל דָּם, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ.
כח וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כט דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהוָה, יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַיהוָה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו. ל יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָה, אֶת הַחֵלֶב עַלעִם הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ, אֵת הֶחָזֶהאת החזה יביא לא בשביל להקטיר (כמו את החלבים) אלא רק לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָהתנועה מצד לצד (אך יש גם להניף למעלה ולמטה) לִפְנֵי יְהוָה. לא וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה, וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו. לב וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם. לג הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן, לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה. לד כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָההחזה שהונף (בפסוק ל) וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם, וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו, לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לה זֹאת מִשְׁחַתזכות הכוהנים עקב משיחתם אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו מֵאִשֵּׁי יְהוָה, בְּיוֹם הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן לַיהוָה. לו אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם. לז זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם, וְלַמִּלּוּאִים, וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. לח אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי, בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַיהוָה, בְּמִדְבַּר סִינָי. {פ}
