ביאור:ויקרא ד
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא ד)
|
עד כאן דובר בקורבנות נדבה (עולה, מינחה ושלמים), ומכאן ועד סוף הספר ידובר על קורבנות חובה (חטאת ואשם) |
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָהלא ידע שמה שהוא עושה אסור (או שלא ידע את חומרת העונש. אבל אין הכונה למי שעשה פעולה בטעות, מבלי שהתכוונן לעשות אותה כלל) מִכֹּל מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה.
ג אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַשנמשח בשמן כאשר מונה לתפקיד יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָםחטא של הכוהן יכול לגרום לחטאים של העם, וְהִקְרִיב עַלבגלל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַיהוָה לְחַטָּאת. ד וְהֵבִיא אֶת הַפָּר אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לִפְנֵי יְהוָה, וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַפָּר וְשָׁחַט אֶת הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה. ה וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר, וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵדהקודש. ו וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם, וְהִזָּה מִן הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה אֶת פְּנֵילכיוון פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ. ז וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְאֵת כָּל דַּם הַפָּרכל הדם שנשאר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ח וְאֶת כָּל חֵלֶב פַּר הַחַטָּאת יָרִים מִמֶּנּוּ, אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה עַל הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב. ט וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים, וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה. י כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִיםלעיל ג, ג, וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן עַל מִזְבַּח הָעֹלָה. יא וְאֶת עוֹר הַפָּר וְאֶת כָּל בְּשָׂרוֹ עַלעִם רֹאשׁוֹ וְעַל כְּרָעָיו, וְקִרְבּוֹוקיבתו ומעיו וּפִרְשׁוֹוצואתו. יב וְהוֹצִיא אֶת כָּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁןהמקום ששופכים בו את אפר המזבח וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ, עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף. {פ}
יג וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵלבית דין הגדול שהוא נציג כל העדה יִשְׁגּוּיתירו בשוגג דבר שאיסורו כרת וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל, וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְאָשֵׁמוּהחטא מוטל על בית הדין ועל הקהל. יד וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ, וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָלבית הדין וראשי השבטים פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד. טו וְסָמְכוּ זִקְנֵיחכמי, מנהיגי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה, וְשָׁחַט אֶת הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה. טז וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. יז וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעוֹ מִן הַדָּם, וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה אֵת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת. יח וּמִן הַדָּם יִתֵּן עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְאֵת כָּל הַדָּם יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. יט וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ, וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה. כ וְעָשָׂה לַפָּר, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאתשל יחיד, לעיל (פסוק ד) כֵּן יַעֲשֶׂה לּוֹ, וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם. כא וְהוֹצִיא אֶת הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרַף אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹןשל כהן משיח (כלומר, כפי שהוסבר לעיל לגביו), חַטַּאת הַקָּהָל הוּא. {פ}
כב אֲשֶׁרכאשר נָשִׂיאהמלך יֶחֱטָא, וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה, וְאָשֵׁםוהוא הכיר בעצמו בחטאו. כג אוֹ הוֹדַעעל ידי מישהו אחר אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ, וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים. כד וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹםמצפון למזבח (לעיל א, יא) אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה לִפְנֵי יְהוָה, חַטָּאת הוּא. כה וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה. כו וְאֶת כָּל חֶלְבּוֹ יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִיםלעיל ג, ג, וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ וְנִסְלַח לוֹ. {פ}
כז וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץאדם פשוט, שאינו כוהן גדול ולא נשיא, בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְאָשֵׁם. כח אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. כט וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת, וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעֹלָה. ל וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. לא וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ. {פ}
לב וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת, נְקֵבָה תְמִימָה יְבִיאֶנָּה. לג וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת, וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה. לד וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. לה וְאֶת כָּל חֶלְבָּה יָסִיר כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְהוָה, וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ. {פ}
