קטגוריה:בראשית מה כד
נוסח המקרא
וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ.
וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃
וַ/יְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖י/ו וַ/יֵּלֵ֑כוּ וַ/יֹּ֣אמֶר אֲלֵ/הֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּ/דָּֽרֶךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְשַׁלַּח יָת אֲחוֹהִי וַאֲזַלוּ וַאֲמַר לְהוֹן לָא תִתְנְצוֹן בְּאוֹרְחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְשָׁדַר יַת אָחוֹי וְעַיְילוּ וַאֲמַר לְהוֹם לָא תִתְנְצוּן עַל עֵיסַק זַבִּנְתִּי דִלְמָא יִרְגְזוּן בְּכוֹן עָבְרֵי אוֹרְחָא: |
רש"י
בא"ד אל תפסיעו פסיעה גסה כו' נ"ב ולי נראה דהכל אחד דהא ודאי לא ציוה שלא יתעסקו בדברי תורה כלל אלא לא תתעסקו בדבר הלכה שהוא דבר עיוני כדמוקים בגמרא וה"ט משום שאמרו רז"ל כל הפוסק ממשנתו ואמר מה נאה אילן זה כו' והיינו דבר עיוני שלא יפסיק ויבלבל כל מה שעיין וא"כ ירגז עליה' הדרך כלו' שיתגבר הליכתם מחמת שבודאי תתעו אבל המדרש קאמר אל תפסיקו מדברי הלכה כלומר מגירסה מבוררת שיכול אדם להפסיק בה לצורכו ולחזור לפרקו ולא תתעו בדרך בודאי אל תפסקו ממנה כדאיתא בגמר' שנים שמהלכי' בדרך ואין בפיהם ד"ת ראוין לישרוף ומוקי לה למיגרם אלמא דבעי למיגרס ואולי הזהיר אותן יוסף על העיון שלא יעיינו בסוד פרשת עגלה ערופה ששלח אל אביו וק"ל ומה שפרש"י ד"א אל תפסיעו כו' תחילת דבריו הוא דברי רבי אליעזר ואחר כך מסיק תלמודא במתני' תנא אל תפסיעו כו' והכנסו בחמ' לעיר ונ"ל שסובר האי תנא שהזהיר אותן יוסף על רוב התגברות ההליכה יותר מדאי כגון להלוך עד הלילה מהרש"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אל תרגזו בדרך. אל תפחדו מלשון (דברים כח) ולב רגז. (דברים ב) ורגזו וחלו מפניך. ולפי שבנוהג העולם נושאי בר ולחם ומזון בימי הבצורת הם מתפחדים כ"ש בשובם עם כל רכושם ולא ימהרו לדבר, לכן אמר להם שילכו בזריזות וימהרו לבא כמו שאמר מהרו ועלו אל אבי ולא יפחדו בדרך כלל, כי שמו עליהם שהוא מושל על כל ארץ מצרים וחיי כל הארצות ההם בידו וממוראו ייראו הכל וילכו ויבאו בשלום, זה לשון הרמב"ן ז"ל.
ודרשו ז"ל אל תרגזו בדרך, אל תתעסקו בדבר הלכה מפני טורח הדרך. ולא מנע מהם כי אם העיון הגדול מפני הטורח אבל לא מנע מהם שלא ילמדו כלל ח"ו שהרי אמרו רז"ל שני תלמידי חכמים המהלכים בדרך ואין ביניהם ד"ת ראוים לישרף שנאמר (מ"ב ב) ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם, לפי שהיו מדברים דברי תורה ויפרידו הא לא היו מדברים היו נשרפים.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ולפי זה נוכל לתרץ, מה שמסיק בבר"ר ואל תעמידו עצמיכם מדברי תורה, היינו למגרס דיני התורה לדבר בם בלכתו בדרך, ומה שכתוב בגמרא אל תתעסקו בדבר הלכה היינו לעיוני, כי זה נקרא הלכה שהמעיין הולך ונעתק ממדריגה למדריגה, ומקשה מרבי אלעי שאמר שני ת"ח המהלכין בדרך ואין ביניהם ד"ת כו', כי לא אסיק אדעתיה עדיין לחלק בין לשון דבר הלכה לד"ת, עד שתירץ לו הא למיגרס הא לעיוני, ודקדוק הלשון מסייע אל התרצן כאמור, ולא פליגי כ"א במשמעות הכתוב אל תרגזו בדרך, אם הכוונה בו שלא יפסידו העיון ויטעו בו ע"י טורח הדרך, או להפך שלא יפסידו סתם דרך על ידי שלא יעסקו בתורה, כי דעת ר"א הוא שיוסף הזהירם שלא יתעסקו בדבר הלכה הצריך עיון וצילותא כיומא דאסתנא, כי יש לחוש שמא ירגז עליכם הדרך, מחמת טורח הדרך יהיה לכם לב רגז ובלתי מיושב, ועי"ז תבואו לידי טעות בעיון בדברים אלהיים, וזה שפירש"י תתעו ר"ל תבואו לידי טעות בעיון החכמות. אבל בב"ר רצה לפרש אדרבה שיוסף בא להזהירם שיתעסקו בתורה בדרך בדברים פשוטים, כדי שלא יתעו בסתם דרך כי התורה שעוסקין בה בדרך תנחהו אל מחוז חפצו לשלום, כמ"ש (משלי ו.כב) בהתהלכך תנחה אותך וגו', וביאור הכתוב אל תרגזו אל תפחדו מלשון שמעו עמים ירגזון וענינו הפחד, ורוצה לומר אם תעסקו בתורה אז לא תצטרכו לפחד לא מן הלסטים ולא מן הטעות בדרך, כי התורה תנחה אתכם ותציל אתכם מכל פחד וטעות, כאילו אמר להם הזהרו בדבר המציל אתכם מן רוגז ופחד המצוי בדרך והיינו התורה, שבעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא.
דבר אחר, שדעת הבר"ר הוא לפרש אל תרגזו לשון רוגז וכעס ממש, אך שהקשה לו וכי בדרך אל ירגזו ובביתם ירגזו, אלא ודאי שכוונתו שבדרך אתם צריכין להיות נזהר ביותר בתלמוד תורה שלא תעמידו עצמכם מד"ת אפילו שעה אחת, כדי להציל אתכם מכל פורעניות המתרגשות ובאות בדרך, והרוגז מפסיד הלימוד כי כל כעס מביא לידי טעות, ואם תרגזו אז בהכרח תצטרכו להפסיק מד"ת פן תבואו לידי טעות ע"י הרוגז, לפיכך אל תרגזו בדרך כדי שלא תצטרכו להעמיד אתכם מד"ת ולהפסיק בשעת הכעס, ולפי שבמקום הסכנה ביותר האדם צריך זירוז על כן נקט בדרך, אבל בבית אין כל כך קפידא אע"פ שבאמת הרוגז מזיק בכל מקום.
ויש מפרשים, אל תתעסקו בדבר הלכה מלשון רז"ל (זבחים מז.) מתעסק בקדשים פסול, והוא מדבר במי שאינו לומד בעיון אלא כמתעסק בעלמא בלא כוונה, ואולי כוונתם לומר שהרוגז יביאם לידי זה ויהיו קרובים אל הטעות, אמנם במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר, דעתם לפרש הרוגז שענינו המהירות והחפזה, מלשון פחז כמים המדבר בחפזון של רוגז, לפי שיוסף אמר להם מהרו ועלו אל אבי, ר"ל תמהרו לילך מכאן ואל תעמדו פה, וחשש אולי יבינו מלשון מהרו שגם בדרך לא ילכו במתון כ"א בחפזה כדי למהר הבשורה אל אביהם ועי"ז יפסיעו פסיעות גסות יותר מן הנהוג, וילכו עד הערב ממש אחר שקיעת החמה, ע"כ אמר להם אל תרגזו בדרך, דוקא מכאן מהרו ועלו, אבל בדרך עצמו על תרגזו אלא תלכו במתון בפסיעות בינונית, והכניסו לעיר בעוד החמה זורחת כי לעולם יכנס בכי טוב.
ויש אומרים, לפי שנאמר (קהלת ב.ט) אף חכמתי עמדה לי מה שלמדתי באף וכעס, ועל זה אמר אל תרגזו בדרך ללמוד החכמה באף, ואולי כוונו לדבר הצריך עיון רב כאמור, ואני מוסיף לקח טוב טעם ודעת, לפי שכל כעס מביא לידי טעות, ואמרו רז"ל (גיטין מג.) אין אדם עומד על דבר הלכה אא"כ נכשל בה תחלה, ע"כ אמרו שהחכמה שלמדתי באף וכעס אשר הביאני לידי טעות היא שעמדה לי, כי הטועה בדבר פעם אחד אז ביותר הוא נשמר ממנו להבא.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
אליהם אל תרגזו. בגימטריא זהו אל תדברו בהלכה:
אליהם אל תרגזו בדרך. בגימטריא זהו אל תפסעו פסיעה גסה:רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מה כד.
אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ
"תִּרְגְּזוּ": תריבו, תתוכחו, תדברו רעות, תחבלו תחבולות, תדאגו, תתעכבו.
- יוסף חשש שהאחים יריבו בדרך. יאשימו אחד את השני. יאימו להלשין ליעקב מה עשו ואמרו האחים. כל זה היה יכול לגרום לרצח של מספר אחים, ושאר האחים יברחו ולא יחזרו לאביהם. יוסף כבר ראה שראובן מאשים את אחיו: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" (ביאור:בראשית מב כב). כל האחים אמרו אחד לשני: "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת" (ביאור:בראשית מב כא).
- עכשו האחים חוזרים ליעקב. הם יחשבו איך לספר לו מה קרה ליוסף. יוסף אמר להם "אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ" - כלומר אל תדאגו. יעקב לא ישאל ואתם לא יודעים איך נעלמתי. מצאתם את הכותונת, ושיעקב יחשוב מה שהוא רוצה. אתם לא יודעים דבר. יוסף רמז להם שהוא לא יספר, ובנימין לא מסוגל לספר.
- תרגזו והדבר יגרום לעיכובים. אל תתעכבו ואל תסורו מהדרך. לכו ישר ובמהירות ותביאו את אביכם וכל ביתכם.
- יוסף נתן לאחים אוכל מוגבל, לדרך בלבד. הוא לא רצה שהם ישארו בכנען ויבואו פעם בשנה למצרים. ייתכן שאלוהים הורה לו לעשות זאת, ובגלל שהאוכל הוא מוגבל לדרך בלבד, לכן אסור להם להתעכב או להסס, כי אז הם יגמרו את האוכל וישארו חסרי מזון במדבר, וימותו.
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ
האחים חיכו בסבלנות להוראה ללכת. הם חיכו שיוסף ופרעה יחליטו סופית מה וכמה הם יקחו. הם לא העיזו להתערב. הם קיבלו את מרותו של יוסף בצורה מוחלטת ושמו את נפשם בידו. כאשר באה הפקודה, העגלות היו מוכנות, האוכל היה עמוס על החמורים והאתונות והם הלכו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מה כד"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.