משנה כלים יב
כלים פרק יב', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת כלים • פרק שנים עשר ("טבעת אדם") • >>
פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
טבעת אדם, טמאה.
טבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות, טהורות.
קורת החיצים, טמאה.
ושל אסירין, טהורה.
הקולר, טמא.
שלשלת שיש בה בית נעילה, טמאה.
העשויה לכפיתה, טהורה.
שלשלת של סיטונות, טמאה.
של בעלי בתים, טהורה.
אמר רבי יוסי: אימתי? בזמן שהוא מפתח אחד, אבל אם היו שנים, או שקשר חלזון בראשה, טמאה.
קנה מאזנים של סרוקות, טמא, מפני אונקליות.
ושל בעלי בתים, אם יש בו אונקליות, טמא.
אונקלין של כתפין, טהורה.
ושל רוכלים, טמאה.
רבי יהודה אומר, של רוכלים, שלפניו טמאה, ושלאחריו טהורה.
אונקלי דרגש, טמאה.
ושל נקליטין, טהורה.
של שידה, טמאה.
ושל אקון, טהורה.
של שלחן, טמא.
של מנורת העץ, טהור.
זה הכלל, כל המחובר לטמא, טמא.
והמחובר לטהור, טהור.
וכולן אחת אחת בפני עצמן, טהורות.
כיסוי טני של מתכת של בעלי בתים, רבן גמליאל מטמא, וחכמים מטהרין.
ושל רופאים, טמא.
הדלת שבמגדל, של בעלי בתים, טהורה.
ושל רופאים, טמאה.
הייתוכין, טמאים.
והפרכין, טהורין.
עקרב בית הבד, טמאה.
ואונקלי שבכתלים, טהורה.
מסמר הגרע, טמא.
ושל אבן השעות, טהור.
רבי צדוק מטמא.
מסמר הגרדי טמא.
וארון של גרוסות, רבי צדוק מטמא, וחכמים מטהרין.
היתה עגלה שלה של מתכת, טמאה.
מסמר שהתקינו להיות פותח ונועל בו, טמא.
העשוי לשמירה, טהור.
מסמר שהתקינו להיות פותח בו את החבית, רבי עקיבא מטמא.
וחכמים מטהרין, עד שיצרפנו.
מסמר של שלחני, טהור.
ורבי צדוק מטמא.
שלשה דברים רבי צדוק מטמא, וחכמים מטהרין.
מסמר של שלחני, וארון של גרוסות, ומסמר של אבן השעות, רבי צדוק מטמא, וחכמים מטהרין.
ארבעה דברים רבן גמליאל מטמא, וחכמים מטהרין.
כיסוי טני של מתכת של בעלי בתים, ותלוי המגרדות, וגולמי כלי מתכות, וטבלה שנחלקה לשנים.
ומודים חכמים לרבן גמליאל בטבלה שנחלקה לשנים, אחד גדול ואחד קטן, שהגדול טמא והקטן טהור.
דינר שנפסל והתקינו לתלותו בצואר קטנה, טמא.
וכן סלע שנפסלה והתקינה להיות שוקל בה, טמאה.
עד כמה תיפסל ויהא רשאי לקיימה, עד שני דינרין.
פחות מכאן, יקוץ.
האולר, והקולמוס, והמטוטלת, והמשקלות, והכורים, והכן, והכנא, טמאים.
וכל גולמי כלי עץ, טמאים, חוץ משל אשכרוע.
רבי יהודה אומר, [אף] גרופית של זית, טהורה, עד שתשלק.
- טְמֵאָה.
- טַבַּעַת בְּהֵמָה וְכֵלִים
- וּשְׁאָר כָּל הַטַּבָּעוֹת,
- טְהוֹרוֹת.
- קוֹרַת הַחִצִּים, טְמֵאָה;
- וְשֶל אֲסִירִין, טְהוֹרָה.
- הַקּוֹלָר, טָמֵא.
- שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית נְעִילָה,
- טְמֵאָה;
- הָעֲשׂוּיָה לִכְפִיתָה,
- טְהוֹרָה.
- שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל סִיטוֹנוֹת, טְמֵאָה;
- שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים, טְהוֹרָה.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהוּא מַפְתֵּחַ אֶחָד;
- אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנַיִם,
- אוֹ שֶׁקָּשַׁר חִלָּזוֹן בְּרֹאשָׁהּ,
- טְמֵאָה:
- טָמֵא,
- מִפְּנֵי אוּנְקְלִיּוֹת;
- וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים,
- אִם יֵשׁ בּוֹ אוּנְקְלִיּוֹת,
- טָמֵא.
- אוּנְקְלִין שֶׁל כַּתָּפִין, טְהוֹרָה;
- וְשֶׁל רוֹכְלִים, טְמֵאָה.
- טָמֵא,
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- שֶׁל רוֹכְלִים,
- שֶׁלְּפָנָיו טְמֵאָה,
- וְשֶׁלְּאַחֲרָיו טְהוֹרָה.
- שֶׁל רוֹכְלִים,
- אוּנְקְלִי דַרְגָּשׁ, טְמֵאָה;
- וְשֶׁל נַקְלִיטִין, טְהוֹרָה.
- שֶׁל שִׁדָּה, טְמֵאָה;
- וְשֶׁל אַקּוֹן, טְהוֹרָה.
- שֶׁל שֻׁלְחָן, טָמֵא;
- שֶׁל מְנוֹרַת הָעֵץ, טָהוֹר.
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל הַמְחֻבָּר לַטָּמֵא, טָמֵא;
- וְהַמְּחֻבָּר לַטָּהוֹר, טָהוֹר.
- וְכֻלָּן אַחַת אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָן,
- טְהוֹרוֹת:
- כָּל הַמְחֻבָּר לַטָּמֵא, טָמֵא;
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא,
- וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין;
- וְשֶׁל רוֹפְאִים,
- טָמֵא.
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא,
- הַדֶּלֶת שֶׁבַּמִּגְדָּל,
- שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, טְהוֹרָה;
- וְשֶׁל רוֹפְאִים, טְמֵאָה.
- שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, טְהוֹרָה;
- הַיִּתּוּכִין, טְמֵאִים;
- וְהַפְּרָכִין, טְהוֹרִין.
- עַקְרַב בֵּית הַבַּד, טְמֵאָה.
- וְאוּנְקְלִי שֶׁבַּכְּתָלִים, טְהוֹרָה:
- וְשֶׁל אֶבֶן הַשָּׁעוֹת, טָהוֹר;
- רַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא.
- וְשֶׁל אֶבֶן הַשָּׁעוֹת, טָהוֹר;
- מַסְמֵר הַגַּרְדִּי, טָמֵא.
- וְאָרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת,
- רַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא,
- וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
- הָיְתָה עֲגָלָה שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת,
- טְמֵאָה:
- רַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא,
- טָמֵא;
- הֶעָשׂוּי לִשְׁמִירָה,
- טָהוֹר.
- מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית,
- רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא;
- וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, עַד שֶׁיִּצְרְפֶנּוּ.
- מַסְמֵר שֶׁל שֻׁלְחָנִי, טָהוֹר;
- וְרַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא.
- שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים רַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:
- מַסְמֵר שֶׁל שֻׁלְחָנִי,
- וְאָרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת,
- וּמַסְמֵר שֶׁל אֶבֶן הַשָּׁעוֹת;
- רַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא,
- וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:
- וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:
- כִּסּוּי טֶנִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים,
- וּתְלוֹי הַמַּגְרֵדוֹת,
- וְגָלְמֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת,
- וְטַבְלָה שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם.
- וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּטַבְלָה שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם,
- אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן,
- שֶׁהַגָּדוֹל טָמֵא,
- וְהַקָּטָן טָהוֹר:
- אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן,
- וְהִתְקִינוֹ לִתְלוֹתוֹ בְּצַוַּאר קְטַנָּה,
- טָמֵא.
- וְכֵן סֶלַע שֶׁנִּפְסְלָה,
- וְהִתְקִינָהּ לִהְיוֹת שׁוֹקֵל בָּהּ,
- טְמֵאָה.
- וְהִתְקִינוֹ לִתְלוֹתוֹ בְּצַוַּאר קְטַנָּה,
- עַד כַּמָּה תִּפָּסֵל וִיהֵא רַשַּׁאי לְקַיְּמָהּ?
- עַד שְׁנֵי דִּינָרִין.
- פָּחוֹת מִכָּאן, יָקֹץ:
- וְהַמִּשְׁקָלוֹת, וְהַכּוּרִים,
- וְהַכַּן, וְהַכַּנָּא,
- טְמֵאִים.
- וְכָל גָּלְמֵי כְּלֵי עֵץ,
- טְמֵאִים,
- חוּץ מִשֶּׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ.
- טְמֵאִים,
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- (אַף) גְּרוֹפִית שֶׁל זַיִת, טְהוֹרָה,
- עַד שֶׁתִּשָּׁלֵק:
- (אַף) גְּרוֹפִית שֶׁל זַיִת, טְהוֹרָה,
נוסח הרמב"ם
(א) טבעת אדם - טמאה.
- טבעת בהמה והכלים, ושאר כל הטבעות - טהורות.
- קורת החיצים - טמאה,
- ושל אסירים - טהורה.
- הקולר - טמא.
- שלשלת -
- שיש בה בית נעילה - טמאה.
- העשויה לכפיתה - טהורה.
- שלשלת -
- של סיטונות - טמאה.
- של בעלי בתים - טהורה.
- אמר רבי יוסי:
- אימתי? - בזמן שהוא מפתח אחד,
- אבל אם היו שנים, או שקשר חילזון בראשה - טמאה.
(ב) קנה מאזניים -
- של סרוקות - טמא, מפני אונקיות.
- ושל בעלי בתים, אם יש בו אונקיות - טמא.
- אונקלי -
- של כתפים - טהורה.
- ושל רוכלים - טמאה.
- רבי יהודה אומר: של רוכלים -
- שלפניו - טמאה,
- ושל אחריו - טהורה.
- אונקלי -
- של דרגש - טמאה.
- ושל נקליטין - טהורה.
- של שידה - טמאה.
- ושל אקון - טהורה.
- של שולחן - טמאה.
- של מנורת העץ - טהורה.
- זה הכלל -
- המחובר לטמא - טמא,
- והמחובר לטהור - טהור.
- וכולן, אחת אחת בפני עצמן - טהורות.
(ג) כסוי טני של מתכת -
- של בעלי בתים -
- רבן גמליאל - מטמא.
- וחכמים - מטהרין.
- של רופאים - טמא.
- של בעלי בתים -
- הדלת שבמגדל -
- של בעלי בתים - טהורה.
- ושל רופאים - טמאה.
- היתיכים - טמאין,
- והפרכים - טהורין.
- עקרב בית הבד - טמאה.
- ואונקלי שבכתלים - טהורה.
(ד) מסמר הגרע - טמא.
- של אבן השעות - טהור.
- רבי צדוק - מטמא.
- של אבן השעות - טהור.
- מסמר הגרדי - טמא.
- וארון של גרוסות -
- רבי צדוק - מטמא.
- וחכמים - מטהרין.
- היתה עגלה שלו של מתכת - טמאה.
(ה) מסמר -
- שהתקינו להיות פותח ונועל בו - טמא.
- והעשוי לשמירה - טהור.
- מסמר שהתקינו להיות פותח בו את החבית -
- רבי עקיבה - מטמא.
- וחכמים - מטהרין, עד שיצרפנו.
- מסמר של שולחני - טהור.
- ורבי צדוק - מטמא.
- שלשה דברים רבי צדוק מטמא - וחכמים מטהרין.
- מסמר השולחני, וארון של גרוסות, ומסמר של אבן השעות -
- רבי צדוק - מטמא.
- וחכמים - מטהרין.
- מסמר השולחני, וארון של גרוסות, ומסמר של אבן השעות -
(ו) ארבעה דברים רבן גמליאל מטמא - וחכמים מטהרין.
- כסוי טני של מתכת של בעלי בתים,
- ותלוי המגרדות,
- וגולמי כלי מתכות,
- וטבלה שנחלקה לשנים.
- ומודים חכמים לרבן גמליאל,
- בטבלה שנחלקה לשנים, אחד גדול ואחד קטן -
- שהגדול - טמא,
- והקטן - טהור.
- בטבלה שנחלקה לשנים, אחד גדול ואחד קטן -
(ז) דינר שנפסל,
- והתקינו לתלותו בצוואר קטנה - טמא.
- סלע שנפסלה,
- והתקינה להיות שוקל בה - טמאה.
- עד כמה תיפסל, ויהא רשאי לקיימה? - עד שני דינרין,
- פחות מכן - יקוץ.
(ח) האולר, והקולמוס,
- והמטוטלות, והמשקלות,
- והכידים, והכן, והכנה - טמאין.
- כל גולמי כלי עץ - טמאין, חוץ משל אשכרוע.
- רבי יהודה אומר:
- אף גרופיות של זית - טהורה, עד שתישלק.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה כלים, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב