משנה כלים יב ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יב · משנה ז | >>
דינר שנפסל והתקינו לתלותו בצואר קטנה, טמא.
וכן סלע שנפסלה והתקינה יז להיות שוקל בה, טמאה.
עד כמה תיפסל ויהא רשאי לקיימה, עד שני דינרין.
פחות מכאן, יקוץ.
משנה מנוקדת
דִּינָר שֶׁנִּפְסַל,
- וְהִתְקִינוֹ לִתְלוֹתוֹ בְּצַוַּאר קְטַנָּה,
- טָמֵא.
- וְכֵן סֶלַע שֶׁנִּפְסְלָה,
- וְהִתְקִינָהּ לִהְיוֹת שׁוֹקֵל בָּהּ,
- טְמֵאָה.
- וְהִתְקִינוֹ לִתְלוֹתוֹ בְּצַוַּאר קְטַנָּה,
- עַד כַּמָּה תִּפָּסֵל וִיהֵא רַשַּׁאי לְקַיְּמָהּ?
- עַד שְׁנֵי דִּינָרִין.
- פָּחוֹת מִכָּאן, יָקֹץ:
נוסח הרמב"ם
דינר שנפסל,
- והתקינו לתלותו בצוואר קטנה - טמא.
- סלע שנפסלה,
- והתקינה להיות שוקל בה - טמאה.
- עד כמה תיפסל, ויהא רשאי לקיימה? - עד שני דינרין,
- פחות מכן - יקוץ.
פירוש הרמב"ם
בצואר קטנה - על המנהג המפורסם שתולין המעות והדינרים בצוואר הנערות הקטנות.
וסלע - הוא ארבעה דינרים, ושקל הוא חצי סלע והוא שני דינרים.
ואם נשאר מהסלע פחות משני דינרים הנה אין מותר לו שיעזבהו על צורתו, אבל יחתכהו, שאולי יטעה בו אדם שאינו מכירו ויקחהו בשקל והוא פחות משקל.
ובכאן אומר אותו דין כאשר יצא לנו הדיבור אל זאת הכוונה, וזה שהמקום אשר ישתמשו בו בדינרים ובמעות במספר, הנה אינו מותר לאדם שיקיים דינר או מעה יחסר ממנו השתות אלא שיחתוך אותו, כל שכן שלא ישתמש בה או יטעה בה את הגוי. וזה אשר ידמו המון האנשים וקצת מהיחידים שזאת ההטעאה מותרת עם הגוים היא טעות, ודעת בלתי אמיתי. אמר השם יתברך בדין קניינו במוכר עצמו לעובד עבודה זרה או לעבודה זרה עצמה, כמו שבא בפירוש אמרו "וחשב עם קונהו"(ויקרא כה, נ), ואמרו ז"ל "יכול יגלום עליו, תלמוד לומר וחשב, ידקדק עמו בחשבון", ועניין "יגלום" יערים עליו ויטעהו. ואמרו "אם כן דברה תורה בגוי שתחת ידך קל וחומר בגוי שאינו תחת ידך, אם החמירה תורה על גזלו של גוי קל וחומר על גזלו של ישראל". וכן אינו מותר הבידוי והתחבולה ומיני הרמאות והאונאות והעקיפים על הגויים, אמרו ע"ה "אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעתו של גוי". וכל שכן בדבר שיוכל לבא לידי חלול השם שזהו חטא גדול והגעה לאדם תכונות רעות ואלו הרעות כולן אשר ביאר השם יתברך שהוא יתעב אותם ויתעב עושם, אמר "כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה"(דברים כה, טז), כל עושה עוול. וכבר יצאנו מכוונתינו הנה, אבל נעיר שאינו ראוי ההשמטה ממנו, ואשוב לכוונת המסכתא:
פירוש רבינו שמשון
שנפסל. שנחסר או שפסלתו מלכות או מדינה:
והתקינו. כדאמר בפ' הזהב (דף נב.) נוקבה ותולה בצואר בנו או בתו:
סלע שנפסלה. הסלע ד' דינרים:
להיות שוקל בה. הא דתניא בפ' המוכר את הספינה (דף פט:) אין עושין משקלות של מתכות התם בעשויין לשקול שמן ושמן נדבק בהן ומכביד אבל הכא בעשויין לשקול כסף וזהב:
פחות מכאן יקוץ. שלא ירמה בה בני אדם וכן יתר מכן כדמפרש בפ' הזהב (דף נב.):
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
דינר שנפסל - שפסלתו מלכות או מדינה, או שנחסר:
והתקינו - שנקבו כדי שיתלנו בצואר בנו או בצואר בתו:
סלע - ד' דינרים:
והתקינה להיות שוקל בה - כסף או זהב. דאילו דבר הנדבק כגון בשר ויין, הא תניא בפרק המוכר את הספינה [דף פט] שאין עושין משקלות של מתכת לשקול בהן דבר הנדבק:
עד שני דינרים - שהוא שקל אחד. והוא חצי סלע:
פחות מכאן יקוץ - שלא ירמו בה בני אדם שיחשבו שהוא שקל. וכן אם הוא יותר משקל נמי יקוץ יח שלא יטעו בו ויקחוהו בסלע:
פירוש תוספות יום טוב
וכן סלע שנפסלה והתקינה כו'. אם צריכה מעשה כמו חתוך. אתי שפיר דנקט התקינה. דמידי דמחוסר מלאכה אין טמא במחשבה [כדתנן במ"ד פכ"ו] ואי אינה צריכה חתוך. הוי התקינה ל"ד. דכל הכלים יורדים לידי טומאתן במחשבה. תוס' פ"ד דב"מ דף נב:
פחות מכאן יקוץ. כ' הר"ב וכן אם הוא יותר משקל נמי יקוץ. והא דתנן שהוא רשאי לקיימה עד ב' דינרין. מוקי בגמ' דב"מ שם בדנפלה לנורא ופחתה לה בחד זימנא:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יז) (על המשנה) והתקינה. אם צריכה מעשה כמו חיתוך, אתי שפיר דנקט התקינה, דמידי דמחוסר מלאכה אין טמא במחשבה. (כדתנן במ"ד פכ"ו). ואם אינה צריכה תתוך, הוי התקינה לאו דוקא. דכל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה. תוס':
(יח) (על הברטנורא) והא דתנן שהוא רשאי לקיימה עד ב' דינרים, מוקי בגמרא בדנפלה לנורא ופחתה לה בחד זימנא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
וכן סלע שנפסלה וכו': וי"ס דלא גרסי מלת וכן. גם ה"ר יהוסף ז"ל מחקו:
תפארת ישראל
יכין
דינר שנפסל: שפסלתו מלכות או שנפסל ע"י שנשחק ונחסר משקלו הראוי:
והתקינו לתלותו בצואר קטנה: שעשה בו מעשה. שנקבו או עשה בו אוזן [כתוס' ב"מ נ"ב ב'. וחולין די"ב ב'] ואע"ג דכל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה [כלקמן ספכ"ה] היינו באין חסר מלאכה לתשמיש השני וכמש"ל סי' ס"ג [וכן מוכח מלקמן [פכ"ו מ"ז]. ולפ"ז התקינו דרישא בדינר לתלות. היינו דוקא. שעשה בו מעשה. ונקבו. דהרי חסר מלאכה זו. אבל התקינו דסיפא. הוא לאו דוקא. דהרי למשקל אפשר שישתמש גם בלי מלאכה. ולהכי ביחוד לחוד סגי [כספכ"ה]. והרמב"ם [כלים פ"ח ה"ו] כתב סתם כלשון המשנה. וגם שם [ה"י] לא חילק בין חסר מלאכה לתשמיש השני או לא. ורק [שם פכ"ד ה"ו] בעורות למושב כ' חילוק זה. ואפשר דס"ל דרק במושב לא סגי ביחיד מדאומרים לו עמוד ונמ"ל. ועי' לקמן פכ"ב מ"ט ופכ"ז מ"ה. ומיהו נ"ל דעכ"פ בדינר שא"א שתתלנו בצוארה אם לא תנקבו. וכ"כ בכל כלי מתכות שחסר בו מלאכה. גם רמב"ם מודה דאמק"ט ביחוד לחוד. דלא עדיף מגולמי כ"מ]:
טמא: מק"ט. אבל מטבע אמק"ט. אף דכל פשוטי כ"מ מק"ט. מטבע אינו כלי תשמיש:
וכן סלע: נקט וכן סלע. מדבעי למנקט בסיפא עד כמה תפסל. ואילו בדינר אפי' ביותר מחציה א"צ לקוץ. מדא"א למטעי בה בחצי דינר דלא עשו חצי דינרין:
והתקינה להיות שוקל בה: בדינר שהוא דק ואינו רגיל ליחדו למשקל. מדנשפשף מהר נקט לתלותו בצואר בתו. ובסלע לא נקט לתלותו בצואר בתו הקטנה מדחושש להפסד מרובה שתאבדנו או מדהוא עב. א"א לנקבו בקלות:
עד שני דינרין: היינו חצי סלע. דסלע הוא ד' דינרין:
פחות מכאן יקוץ: האי פחות מכאן קאי בין אב' דינרין שנשארו. ובין אב' דינרין שנפחתו. דבין שנשאר פחות מב' דינרין ובין שנפחת פחות מב' דינרין יקוץ ויחתכנו. כדי שהמקבלו לא ירמה בו לבני אדם. דבנשאר פחות מב' דינרין ידומה שהוא שקל. ובנפחת פחות מב' דינרין ידומה שהוא סלע שלם. מיהו ודאי דלצדדין קתני. דבפחות צריך לקצצו לגמרי. אבל ביותר הלא סגי בשיקוץ היתר על ב' דינרין וכן נראה מש"ס [ב"מ דנ"ב] דס"ל לרב הונא פחות מכאן יקוץ. יתר מכאן יקוץ. והרי קשה לדבריו. א"כ למה קאמר תנא רק פחות מכאן יקוץ אע"כ דפחות מכאן דמשנה ס"ל לרב הונא דבין אפחיתה ובין אהשארה קאי. והכי קיי"ל [ח"מ רכ"ז סי"ח]. ונ"ל עוד דהא דנקט הך דינא הכא. ה"ט דקמ"ל דבאינו רשאי לקיימה כך אף שהתקינה לבתו ולמשקולת אפ"ה אמק"ט. דמדהתקינה באיסור בטלה דעתו. וגם אפשר שיחזירו. ואמק"ט עד שיעשה בו מעשה רבה שינקבו באמצע. דאז א"א תו שיחזירו [כב"מ דנ"ב ב']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת