ביאור:דברים י
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים י, למהדורה המעומדת)
א בָּעֵת הַהִוא כשה' קיבל את תפילתי שלא להשמיד אתכם בגלל חטא העגל אָמַר יְהוָה אֵלַי: "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה, וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ. ב וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ, וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן". ג וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים, וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי. ד וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת, כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן, אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל, וַיִּתְּנֵם יְהוָה אֵלָי. ה וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה.
ו
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה, שָׁם במוסרה (ליד הֹר ההר - ראה ברמב"ן) מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
ז
מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה, וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.
ח
בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי מפני שבני לוי היו היחידים שלא עבדו את העגל (שמות לב כו) לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
ט
עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה בקרקע בארץ ישראל עִם אֶחָיו, יְהוָה מתנות כהונה ומעשרות שה' דאג שינתנו להם הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ראה במדבר יח כ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ.
י
וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא, לֹא אָבָה רצה יְהוָה הַשְׁחִיתֶךָ.
יא
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי להנהיג את הנסיעות של הָעָם, וְיָבֹאוּ וְיִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם". {פ}
יב וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל: מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ - כִּי אִם לא הרבה, אלא רק לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. יג לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְהוָה וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְטוֹב לָךְ לטובתך (ולא לטובת ה' כפי שמוסבר בפסוק הבא). יד הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ. טו רַק והסיבה שבחר ה' בעם ישראל היא רק בגלל ש- בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָה לְאַהֲבָה אוֹתָם, וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם, מִכָּל הָעַמִּים, כַּיּוֹם הַזֶּה כפי שאכן כך הדבר היום (ולתמיד). טז וּמַלְתֶּם תסירו אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם מה שאוטם את הלב מלקבל את דבר ה', וְעָרְפְּכֶם ואת העורף שלכם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד. יז כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים יעדיף אחד על אחר בדין וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. יח עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם אוכל וְשִׂמְלָה בגדים. יט וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. כא הוּא תְהִלָּתְךָ תתהלל בו שהוא אלוהיך, ותהלל אותו וְהוּא אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ לך אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. כב בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָׂמְךָ עשה אותך יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|