קטגוריה:שמות לב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

    ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים    
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים

* * *

וַ/יִּקַּ֣ח מִ/יָּדָ֗/ם וַ/יָּ֤צַר אֹת/וֹ֙ בַּ/חֶ֔רֶט וַֽ/יַּעֲשֵׂ֖/הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַ/יֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙י/ךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּ/ךָ מֵ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות ביאור קצר על כל הפרק ביאור מפורט על הפסוק

פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא סנונית הכתר על התורה Sefaria

  1. ^ אפשרי שמקור המילה 'מסכה' הוא מן המילה הלטינית Masca שפרושה רוח רפאים, ומערבית (ג'סטאר), שפרושה 'אדם בתחפושת'. אבל יציאת מצרים קדמה למגע עם השפה הלטינית.
  2. ^ כי רק כך ידעו שזה עגל ולא עגלה.
  3. ^ בהתבסס על קריאה שגויה של מעשה העגל, ירובעם בן נבט משבט אפרים, למרות שהוא ידע את האיסור לעשות פסל ותמונה, וידע את סיפור המסכה של עגל הזהב שעשה אהרון, התיעץ בחכמים ועשה "שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם, הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (מלכים א יב כח) במתכונת של אהרון. ירובעם הבין שכדי לשמור על עמו הוא צריך לתת להם מרכז לעבוד את ה', ובני ישראל מאז יציאת מצרים, המשיכו להאמין שעגל זהב יכול לסמל את אלוהי ישראל שהעלה אותם ממצרים.
  4. ^ רש"י הסביר ש'אלוהים' זה רב, שר, במשפט: "הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים" (שמות ד טז)