אויהי איש מהר אפרים ושמו מיכיהו
בויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי [ואת] אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה
גוישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף ליהוה מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך
דוישב את הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו
הוהאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן
ובימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה
זויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם
חוילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו
טויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא
יויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי
יאויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו
יבוימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה
יגויאמר מיכה עתה ידעתי כי ייטיב יהוה לי כי היה לי הלוי לכהן
מיכה מכין אפוד ופסל, וממנה לוי מבית לחם לכהן במקדש שלו
א
וַיְהִי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ.
ב
וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח לָךְ נגנב ממך (ואתי) וְאַתְּ אָלִית קיללת את הגנב וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי אמרת את הקללה בקול - הִנֵּה הַכֶּסֶף אִתִּי, אֲנִי לְקַחְתִּיו", וַתֹּאמֶר אִמּוֹ: "בָּרוּךְ בְּנִי לַיהוָה".
ג
וַיָּשֶׁב אֶת אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ, וַתֹּאמֶר אִמּוֹ: "הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי לאחר שהכסף ניגנב, הבטחתי שאם הוא ימצא אקדיש אֶת הַכֶּסֶף לַיהוָה, מִיָּדִי לִבְנִי מבעלותי, הינני מעבירה אותו לבן שלי לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה ישראל לעתים בתקופה זאת עבדו את ה', אך בדרכים מקולקלות שלמדו מהכנענים, וְעַתָּה לאחר שאחליף את הכסף בפסל אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ".
ד
וַיָּשֶׁב אֶת הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ, וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם ואת היתר שמרה לעצמה כֶּסֶף, וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף, וַיַּעֲשֵׂהוּ התיך את הכסף ועשה ממנו פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ.
ה
וְהָאִישׁ מִיכָה, לוֹ בבעלותו היה בֵּית אֱלֹהִים, וַיַּעַשׂ אֵפוֹד בגד מהודר, שהיו מגידים עתידות בעזרתו (ראה ח, כז)וּתְרָפִים פסלים, וַיְמַלֵּא אֶת יַד והוא מינה את אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן.
ו
בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. {פ}
ז
וַיְהִי נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה שבנחלת שבט יהודה (להבדיל בינה לבין בית לחם הגלילית)מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה שהתארח אצל משפחה משבט יהודה, וְהוּא לֵוִי וְהוּא גָר שָׁם.
ח
וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא, וַיָּבֹא הַר אֶפְרַיִם עַד בֵּית מִיכָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ כדי לנוח שם ולהמשיך בדרכו.
ט
וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה: "מֵאַיִן תָּבוֹא?", וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "לֵוִי אָנֹכִי, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לָגוּר בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא".
י
וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה: "שְׁבָה עִמָּדִי וֶהְיֵה לִי לְאָב למדריך רוחני (הלויים נודעו כאנשים רוחניים)וּלְכֹהֵן במקום הבן שלי, וְאָנֹכִי אֶתֶּן לְךָ עֲשֶׂרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים לשנהוְעֵרֶךְ ומערכת בְּגָדִים וּמִחְיָתֶךָ מזונותיך", וַיֵּלֶךְ עם מיכה אל המקדש שלו הַלֵּוִי.
יאוַיּוֹאֶל הסכים הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ, וַיְהִי הַנַּעַר לוֹ כְּאַחַד מִבָּנָיו.
יבוַיְמַלֵּא מִיכָה אֶת יַד הַלֵּוִי מיכה מינה את הלוי לתפקיד כֹהן וַיְהִי לוֹ הַנַּעַר לְכֹהֵן, וַיְהִי בְּבֵית מִיכָה.
יג
וַיֹּאמֶר מִיכָה: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יֵיטִיב יְהוָה לִי, כִּי הָיָה לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן שלח לי ה' את הלוי כדי שיכהן במקדשי". {פ}
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.