ביאור:שמות לב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שמות לב טו: "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ, לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים."



וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ[עריכה]

וַיִּפֶן וַיֵּרֶד[עריכה]

ה' אמר למשה: "לֶךְ רֵד" ואחרי דברי ה' ושתושבת משה, משה פונה ויורד מההר. ה' לא שיחרר אותו, משה לא מבקש רשות לרדת. משה קם ויורד מההר על דעת עצמו.
משה לקח את "שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת". ה' בחר את האבן, הכין את הלוחות, וכתב "בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות כא יח), ובכל זאת, ללא בקשת רשות, משה לוקח את הלוחות ויורד לעם.
מתעורר הרושם כאילו שה' עלה ממנו והשאיר אותו לבדו.

לֻחֹת הָעֵדֻת[עריכה]

ידועים מספר פרטים על הלוחות האלה:

  • "לֻחֹת הָעֵדֻת" - כתיבה של מסמך עדות, זאת הצהרה, בכתב, שמעידה על הנושא.
  • "שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת" (שמות לא יח) - היו שני לוחות. לא ברור אם זה כפילות של אותו מידע, או הכתוב על כל לוח היה שונה.
  • "כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות לא יח) - החריטה נעשתה באצבע ה'. האם זה היה נס או מכשיר חיתוך מתקדם?
  • "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם" (שמות כד יב) - על הלוחות היה התורה והמצוה שה' כתב ואמר למשה כדי ללמד את בני ישראל. ה' ברך את יצחק: "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, וַיִּשְׁמֹר: מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה), ועכשו ה' מפרט את תורתו ואת מצוותיו, כדי שבני ישראל ידעו מה לשמור.
  • "וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לג טז) - הכתב היה חרוט ולא כתוב בדיו או יצוק.
  • "וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ" - הלוחות לא היו כבדים מדי, ואדם אחד מעל גיל 80, שהתקשה להחזיק את ידיו למעלה (שמות יז), היה יכול לסחוב אותם כל הדרך מראש ההר לתחתיתו.
  • "לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" - לא ברור עם הכתב עבר דרך הלוח לצידו השני, או שהכתיבה נעשתה בשני הצדדים כדי לחסוך בכמות האבן.
  • "וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם" (שמות לג יט) - הלוחות לא היו גמישים או חזקים כזהב או ברזל. הלוחות היו מאבן שנשברה מהמגע בסלעים או באדמת ההר במדבר.
  • "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים; וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות כד א) - הכתוב על הלוחות השניים היה זהה לראשונים, אבל לא ברור אם האבן היתה אותה אבן.
  • "וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ; וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים" (שמות כד ד) - את האבנים ללוחות השניים משה לקח מתחתית ההר, ורק אחרי שהוא גמר לפסל את הלוחות הוא עלה להר על הלוחות.
  • "וַיְהִי שָׁם עִם יְהוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה; וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית, עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" - בהנחה שדברי הברית הם "הָעֵדֻת", אז משה כתב את כל מה שנכתב בלוחות הראשונים, ותוספת "עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" היתה רק לציון שגם עשרת הדיברות היו כלולות בכתיבה, אבל הכתיבה לא היתה מוגבלת לעשרת הדברות בלבד. משה כתב את מה שה' חרת באצבע ה'. לא ברור איזה כלי ה' השתמש ובאיזה כלי משה השתמש, אבל לבטח זה לא היה "בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים". הכתיבה נמשכה 40 ימים, זה זמן ארוך מאוד לכתוב את עשרת הדיברות בלבד. לבטח משה היה זהיר ביותר, כי אי אפשר לתקן את החרוט באבן אם נעשתה שגיאה. לא נאמר שאי-פעם מישהו קרא את הכתוב, לכן אי אפשר לדעת את איכות הכתיבה, השגיאות והתיקונים.

לא ידוע:

  1. סוג האבן שה' השתמש. חז"ל העלו אפשרות שזאת היתה אבן יקרה, ומשה אסף את השברים.
  2. הרוחב, הגובה והשטח עליו היה כתוב.
  3. עובי הלוח.
  4. צורת הלוח.
  5. ניתן להניח שהשפה העברית היתה השפה בה נכתבו הלוחות.
  6. צורת האותיות וגודלן.
  7. מה היה כתוב על הלוחות, מלבד עשרת הדברות.
  8. הכלי שהשתמשו לחריתה (חריטה).

חוקי חמרובי נחקקו על אסטלה עשויה דיוריט אשר הייתה מוצבת במקדש האל הבבלי מרדוך. גובהה של האסטלה 2.25 מטר והיקפה באזור הבסיס 1.90 מטר. הכתוב באכדית כלל פתיחה ארוכה ו-282 חוקים. הכתב נכתב בהיפוך (ראי) וכנראה הגליל שימש כמכונת דפוס כאשר מרחו עליו צבע וגילגלו אותו על ניר, או שגילגלו אותו על שעווה. ללוחות הברית היו שטח קטן בהרבה מהאסטלה, אפילו אם הכתוב היה על שני צדדים. ניתן להבין שהכתב היה קטן מאוד, באיכות גבוהה ולא כלל כל כך הרבה מילים.

לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים[עריכה]

האם הכתיבה עברה דרך הלוח מצד אחד לשני?

אם כך גם זאת היתה מין מכונת כתיבה שכאשר לוחצים את הלוח על משטח מכוסה שעווה, הצד האחורי יופיע ככתיבה רגילה והאותיות יבלטו כלפי מעלה. אפשרות אחרת זה לשפוך צבע על הלוח והצבע יצא מאחור ויפיע על הניר בצורה רגילה. אולם אז כמות המילים תהיה מוגבלת רק לחצי משטח הלוח, ובגלל שזה היה לוח אי אפשר לגלגל ולהגדיל את הלחץ בנקודת המגע. נוסף קיימת בעיה באותיות 'ס' ו'ם' שהחלל האמצעי נפל.‏[1]

האם ה' השתמש בשני הצדדים של הלוח, כדי לקבל שטח כפול לכתיבה?

אם הכתיבה היתה רק של עשרת הדברות, לא היה צריך יותר מאשר שני לוחות בגודל כף יד. סביר שנכתב הרבה יותר והיה צורך בשטח הזה.




  1. ^ חז"ל הסבירו שקרה נס.