לדלג לתוכן

ביאור:שמות לב ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שמות לב ג: "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב ג.

וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם

[עריכה]

"וַיִּתְפָּרְקוּ" - 'פ-ר-ק' - נשבר לחלקים, נהרס, השתחרר, נפרד, ההפך מלטעון ולהעמיס.

אהרון רצה לוודא אם המנהיגים, שבאו אליו, יכולים להכריח את העם להפרד מנזמי הזהב היקרים שלהם, לשלם מס.
העם ביקש "אלוהים", רש"י הסביר שבפסוק: "הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים" (שמות ד טז), המילה "אלוהים" זאת מילה מחליפה לרב, שר או מנהיג.

אהרון עשה מסכה בדמות של עגל. אדם יכול לשאת מסכה על כתפיו במשקל מוגבל, במיוחד עם האיש הזה הוא זקן או מבוגר. בהנחה שניתן לחשב את משקל הנזם, ואת משקל המסכה, ניתן לחשב את מספר הנזמים שנדרשו.[1]

המנהיגים שבאו לאהרון הוכיחו את כוחם כאשר הרבה מבני ישראל השתתפו בנתינת המס. לא ברור אם המילה "וַיִּתְפָּרְקוּ" מראה שהעם השתתף מרצון או כפיה. ברור שלאחר פרסום הפקודה לתרום נזם זהב, אדם לא היה יכול ללכת עם נזם זהב בפומבי.

הַזָּהָב

[עריכה]

"הַזָּהָב" - זהב היה חומר יקר מציאות. המילה זהב מופיעה בסיפור הזה 4 פעמים כדי להדגיש שהתרומה היתה של זהב ולא של כסף או נחושת או אבני חן.
אין מילת תואר לאיכות הזהב. לא נאמר שהזהב היה באיכות גבוהה כמו: 'זָהָב טָהוֹר' (שמות כה יא) או 'זָהָב סָגוּר' (מלכים א ו כ) או "זָהָב שָׁחוּט" (מלכים א י טז) או 'זָהָב מוּפָז' (מלכים א י יח) או 'זָהָב מְזֻקָּק' (דברי הימים א כח יח) או 'זָהָב טוֹב" (דברי הימים ב ג ה) או 'זְהַב פַּרְוָיִם' (דברי הימים ב ג ו).

למרות שכתוב "כָּל הָעָם", סביר שלא לכל העם היו נזמי זהב, והחלק הזה של העם לא השתתף בנתינה. נראה כאילו ששיכבה עשירה בעם רצתה לעשות את הפסל לאלוהים והם היו היוזמים והתורמים. כנראה היתה להם סיבה כלכלית ליצור לעצמם מרכז כוח שבעתיד יחזיר להם זהב רב יותר, משאר העם.




  1. ^ מסכה במשקל של כ-5 ק"ג, ונזם במשקל של כ-1 גרם, כלומר היו כ5,000 תורמים בלבד.