ביאור:שמות לב כח
שמות לב כח: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב כח.
וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ[עריכה]
כִּדְבַר מֹשֶׁה[עריכה]
"כִּדְבַר" - אמירה, פקודה, ציווי - "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" (שמות כ א).
היה צריך להיות כתוב: 'כדבר אדוני', ולא 'כדבר משה'. הן משה אמר לבני שבט לוי שבאו: "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות לב כז).
כותב התורה היה מודע שמשה השתמש בשם אדוני לצרכיו הפרטים, ולכן ההרג הזה לא היה 'דבר אדוני', אלא 'דבר משה'.
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה[עריכה]
משה אמר להם: "שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ" (שמות לב כז), ואת זה בני לוי עשו:
- הם עברו במחנה מקצה לקצה, משער לשער.
- הם התרכזו בעיקר בשערים בהם ישבו מנהיגי העם.
- הם הגיעו לשער ודרשו מהמורדים במשה להזדהות.
- הם הרגו את המורדים בחרב (לא בסקילה, לא ברעל, לא בחניקה ולא בכל צורה אחרת).
- הם לא הציגו את הגופות לבזיון.
בני לוי לא רדפו אחרי אנשים במחנה, ולא הרגו נשים וטף, כי משה הגביל אותם לגברים בלבד (ביאור:שמות לב כז).
המורדים לא ניסו להלחם כי הם ידעו שאנשיו של משה לא יהססו להרוג את משפחתם, אם המשפחה תעזור ותגן על המורדים. לא היה למורדים לאיפה לברוח במדבר, עם המשפחה.
וַיִּפֹּל מִן הָעָם[עריכה]
מי כלול בעם:
- סביר שאנשי שבט לוי השתתפו במרד, כשם שקרח משבט לוי ינסה בהמשך לקחת את המנהיגות ממשה (במדבר טז א).
- אפשרי שהיו מורדים נוספים, משבטים אחרים, כשם שבני ראובן הצטרפו למרד של קרח (במדבר טז א).
אולם כיוון שמשה מדגיש לאנשי שבט לוי: "אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ"(שמות לב כז), ולאחר ההרג משה מברך ומנחם את חיליו: "מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהוָה כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה" (שמות לב כט), והדגש הוא על בנים, אחים, חברים וקרובים, ניתן להבין שההרוגים גם הם, ברובם, היו משבט לוי, ולכן משה מנחם אותם על אובדן בניהם.
כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ[עריכה]
במרד של קרח היו 250 נכבדים, ככתוב: "וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם" (במדבר טז ב). בתאור המוות של קרח ועדתו נאמר: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ" (במדבר טז לב), כלומר נשים וטף, שלא יצאו מהבתים של קרח, מתו יחד איתו. אולם כאן פקודת משה הגבילה לגברים בלבד (ביאור:שמות לב כז), ואכן הכתוב מדגיש את המילה "אִישׁ", כדי להראות שגברים בלבד מתו.
שבט לוי לא נספר ביציאת מצרים, ככתוב: "וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבֹתָם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם" (במדבר א מז), אולם סביר שהיו לשבט לוי בערך כחמישים אלף גברים, כמו לראובן, שמעון ויהודה. אם רוב המתים היו משבט לוי אז נהרגו בערך 5% מהגברים בשבט לוי. בכל משפחה היה מת, וכל השבט בכה והצטער, לכן משה מברך אותם על המעשה: "מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהוָה כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה" (שמות לב כט). שבט לוי למד לקח חשוב ונעשה טהור יותר.