ביאור:שמות לב לא
שמות לב לא: "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר: אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב לא.
אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה[עריכה]
וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהוָה[עריכה]
הפסוק הזה רומז כאילו שמשה עלה להר, כל הדרך חזרה, למקום שהוא קיבל את הלוחות מה'. משה לא היה צריך לעלות כל כך, אבל הוא רצה לשוב למקום ההוא ולהמשיך את השיחה עם ה' שלמעשה לא נגמרה. משה אמר את דבריו אבל ה' לא ענה לו.
אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה[עריכה]
"אָנָּא" - מילת בקשה. משה מבקש שה' יעשה חסד עם העם.
"חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה" - משה מודה באשמה. משה לא מנסה להסתיר, להתווכח, להקל, להסביר, להאשים. משה מקבל שהעם חטא. כמובן משה משתמש במילים יחסיות ואין לדעת מה פרוש המילים "חֲטָאָה גְדֹלָה" ומה עונשה של החטאה הגדולה הזאת. משה 'מניח' לה', ומאשר לו לעשות כרצונו.
וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב[עריכה]
משה מסביר את "חֲטָאָה גְדֹלָה": "וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב".
- היה תהליך איך זה קרה, ואהרון הסביר לו (שמות לב כג-כד).
- לא כל העם נתן זהב, והעם בקשו מנהיג ולא אלוהי זהב (ביאור:שמות לב א).
- העם חגג סביב המסכה, כפי שה' אמר: "עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב ח).
אולם משה מקצר לחטא העיקרי, שמרכז את כל השאר: העם עשה אלוהי זהב!