קטגוריה:דברים לד ז
ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹא־כָהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/מֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְ/עֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּ/מֹת֑/וֹ לֹֽא־כָהֲתָ֥ה עֵינ֖/וֹ וְ/לֹא־נָ֥ס לֵחֹֽ/ה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמֹשֶׁה בַּר מְאָה וְעֶשְׂרִין שְׁנִין כַּד מִית לָא כְהָת עֵינֵיהּ וְלָא שְׁנָא זִיו יְקָרָא דְּאַפּוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמשֶׁה בַּר מְאָה וְעֶשְרִין שְׁנִין כַּד שְׁכִיב לָא כַהֲיָין גִלְגוּלֵי עֵינוֹי וְלָא נַתְרוֹן נִיבֵי לִסְתֵיהּ: |
רש"י
"לא כהתה עינו" - אף משמת
"ולא נס לחה" - לחלוחית שבו לא שלט בו רקבון ולא נהפך תואר פניו
מפרשי רש"י
[ח] ולא נהפך תאר פניו. מדכתיב "לא כהתה עינו", ופירושו מלשון "עין הבדולח" (במדבר יא, ז), שלא נשתנה תאר פניו (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא נָס לֵחֹה – לַחְלוּחִית שֶׁבּוֹ; לֹא שָׁלַט בּוֹ רִקָּבוֹן, וְלֹא נֶהְפַּךְ תֹּאַר פָּנָיו (אונקלוס).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
לא כהתה עינו. זה קרון עור פנים שקבל מסיני, מלשון (במדבר יא) ועינו כעין הבדולח, (יחזקאל א) כעין הקרח הנורא.
ולא נס לחה. לחותו, ולפי שממנהג הזקן שיתגבר עליו היובש וייפרד הלחות ממנו, העיד הכתוב בכאן במשה שלא נפרד ממנו לחותו, ומילת לחה מצאנוה בתוספת ה"א. והתבונן כי כשנולד הנביא הוסיף הכתוב ה"א, גם עתה במותו הוסיף, וזה לבאר כי השכינה דבקה עמו מדי היותו גם אחרי מותו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• [[ספרי על דברים לד|לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק]] •
ומשה בן מאה ועשרים שנה - זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים, ואלו הם: משה והלל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבא. משה היה במצרים מ' שנה, ובמדין מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה; הלל הזקן עלה מבבל בן מ' שנה, ושימש חכמים מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה; רבן יוחנן בן זכאי עסק בפרגמטיא מ' שנה, ושימש חכמים מ' שנה, ופירנס ישראל מ' שנה; רבי עקיבא למד תורה מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה; שש זוגות ששנותיהם שוות: רבקה וקהת, לוי ועמרם, יוסף ויהושע, שמואל ושלמה, משה והלל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבא:
לא כהתה עינו - מלמד שעיניהם של מתים כהות:
ולא נס ליחה - ר' אליעזר בן יעקב אומר: אל תקרי לא נס לחה, אלא לא נס לחה, עכשיו כל הנוגע בשרו של משה - לחה פורחת אילך ואילך:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דברים לד ז"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.