ביאור:מניין הרעיון למנות שופטים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת שופטים - מניין הרעיון למנות שופטים? / אהובה קליין.

הפרשה פותחת במינוי השופטים: " "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק" "

זוהי מצוות עשה- למנות שופטים בכל עיר בארץ ישראל וגם שוטרים שתפקידם לאכוף את פסקי הדין ולדאוג שיצאו לפועל.

מעניין, מי שהגה את רעיון מינוי השופטים היה דווקא יתרו, הוא טען לפני משה:" "מדוע אתה יושב לבדךוכל- העם ניצב עליך מן בוקר עד-ערב" "?[שמות י"ח,י"ד]. הוא ממשיך בדבריו:" "נבול תיבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי- כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך עתה שמע בקולי איעצך... ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות ושפטו את העם בכל עת..." " [שמות י"ח ,כ"א- כ"ב]

מעניין שהתורה מספרת שגם בגיל מאה ועשרים משה נשאר צעיר: " "ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה" " [דברים ל"ד,ז] לא נס לחה - הכוונה שהלחות לא ברחה ממנו, שהרי אדם זקן הלחות עוזבת אותו ועורו יבש ומקומט - ולא בגלל עצת יתרו - לא נס לחה, אלא פשוט משה כאיש האלוקים - פגעי הזמן לא נתנו בו את אותותיו, אפילו במותו לא כהתה עינו וזאת למרות כל הגלגולים והייסורים שעבר כמנהיג של עם ישראל [כגון: מי המריבה, עגל הזהב, המרגלים..]

נשאלת השאלה, מדוע משה הסכים לעצת יתרו ואמר שאינו יכול לשאת לבדו את כל מערכת המשפט?

התשובה לפי רש"י: מפני שהיו כל כך הרבה מקרים שהיה צורך לדון בהם מבחינה משפטית, שלא היה משה יכול לשלוט לבדו על ריבוי המקרים והיה נזקק לתגבורת של שופטים.

משה שאל רשות מה' לגבי עצת יתרו והקב"ה אישר לו. משה מביא כאן את רצון העם למינוי שופטים כתוכחה, מדוע?

תשובה א] מפני שהעם שמח, לפחות בחלקו למינוי השופטים, מפני החשש שאם משה יפסוק לבדו במשפט הם יצטרכו לקבל את הדברים גם אם לא ימצאו חן בעיניהם, אבל אצל שופטים אחרים יתכן שיוכלו לשחד אותם או להגיע איתם "להסדר" לפי רצונם.

ב] הטענה השנייה בתוכחה: השמחה אצל העם הייתה גדולה מאד לרגל הבשורה של מינוי השופטים, שהרי אינה דומה שמיעה מפי המקור- מהרב - לעומת השומע מהתלמיד ובמקרה זה המקור הוא משה והתלמיד הוא השופט.

משה רצה להעביר כאן מסר חזק לעם ישראל לכל הדורות: תמיד יש ללמוד מהמקור הקרוב ביותר לשכינה, שם הכול מדויק אין טעויות בהכרעת הדין - כי אינו דומה השומע מהרב לשומע מהתלמיד.

הרעיון הזה מיושם גם בגמרא בתחום ההלכה: [שבת,מ] הכלי הראשון מבשל , הכלי השני כבר לא!

התורה מביאה לנו דוגמאות לרעיון זה :א] בבראשית הנחש בא לפתות את חוה, מדוע הוא לא ניגש אל האדם? התשובה לכך היא, מפני שהוא ידע כי האדם הוא המקור הראשון - הוא בעצמו שמע את צווי אלוקים על איסור אכילת הפרי- הוא שמע מהרב [מאלוקים], אבל חוה שמעה זאת כבר מהאדם - התלמיד ולכן היא פחות חזקה ברוחה וניתן להשפיע עליה יותר טוב.

ב] דוגמה נוספת לרעיון - אי הרצון של העם לשמוע את אלוקים במעמד הר סיני, אלא לשמוע את התלמיד, במקרה זה זהו משה ומאז חלה ירידת הדורות וגם בזמננו הירידה הרוחנית הזאת נמשכת, לצערנו.

לכן אנחנו מתפללים: יום יום:" "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה" " [תפילת העמידה]

יהי רצון שתפילה זו תתגשם במהרה.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-19.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/sig_9_6