מ"ג דברים לד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים לד · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹא־כָהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּמֹשֶׁה בַּר מְאָה וְעֶשְׂרִין שְׁנִין כַּד מִית לָא כְהָת עֵינֵיהּ וְלָא שְׁנָא זִיו יְקָרָא דְּאַפּוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
וּמשֶׁה בַּר מְאָה וְעֶשְרִין שְׁנִין כַּד שְׁכִיב לָא כַהֲיָין גִלְגוּלֵי עֵינוֹי וְלָא נַתְרוֹן נִיבֵי לִסְתֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא כהתה עינו" - אף משמת

"ולא נס לחה" - לחלוחית שבו לא שלט בו רקבון ולא נהפך תואר פניו

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומשה בן מאה ועשרים שנה - זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים, ואלו הם: משה והלל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבא. משה היה במצרים מ' שנה, ובמדין מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה; הלל הזקן עלה מבבל בן מ' שנה, ושימש חכמים מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה; רבן יוחנן בן זכאי עסק בפרגמטיא מ' שנה, ושימש חכמים מ' שנה, ופירנס ישראל מ' שנה; רבי עקיבא למד תורה מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה; שש זוגות ששנותיהם שוות: רבקה וקהת, לוי ועמרם, יוסף ויהושע, שמואל ושלמה, משה והלל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבא:

לא כהתה עינו - מלמד שעיניהם של מתים כהות:

ולא נס ליחה - ר' אליעזר בן יעקב אומר: אל תקרי לא נס לחה, אלא לא נס לחה, עכשיו כל הנוגע בשרו של משה - לחה פורחת אילך ואילך:

<< · מ"ג דברים · לד · ז · >>