מ"ג שמות לב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות לב · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַיהוָה מָחָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַחֲזָא אַהֲרֹן וּבְנָא מַדְבְּחָא קֳדָמוֹהִי וּקְרָא אַהֲרֹן וַאֲמַר חַגָּא קֳדָם יְיָ מְחַר׃
ירושלמי (יונתן):
וַחֲמָא אַהֲרן יַת חוּר נְכִיס קֳדָמוֹי וּדְחִיל וּבְנָא מַדְבְּחָא קֳדָמוֹי וּקְרָא בְּקַל עָצִיב וַאֲמַר חַגָּא דַיְיָ מְחַר מִנִּכְסַת קְטוֹל בַּעֲלֵי דְבָבוֹי אִלֵּין דְּכָּפְרִין בְּמָרֵיהוֹן וּפָרְגוּ עִיקַר שְׁכִינְתֵּיהּ יְיָ בְּעִיגְלָא הָדֵין:
ירושלמי (קטעים):
וַחֲמָא אַהֲרן יַת חוּר נְכִיס קֳדָמוֹי וּדְחֵיל וּבְנָא מַדְבְּחָא קֳדָמוֹי וּקְרָא אַהֲרן וַאֲמַר חֲגָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא אהרן" - שהיה בו רוח חיים שנא' (תהלים קו) בתבנית שור אוכל עשב וראה שהצליח מעשה שטן ולא היה לו פה לדחותם לגמרי

"ויבן מזבח" - לדחותם

"ויאמר חג לה' מחר" - ולא היום שמא יבא משה קודם שיעבדוהו זהו פשוטו ומדרשו בויקרא רבה דברים הרבה ראה אהרן ראה חור בן אחותו שהיה מוכיחם והרגוהו וזהו ויבן (לשון בינה) מזבח לפניו ויבן מזבוח לפניו ועוד ראה ואמר מוטב שיתלה בי הסרחון ולא בהם ועוד ראה ואמר אם הם בונים את המזבח זה מביא צרור וזה מביא אבן ונמצאת מלאכתן עשויה בבת אחת מתוך שאני בונה אותו ומתעצל במלאכתי בין כך ובין כך משה בא

"חג לה'" - בלבו היה לשמים בטוח היה שיבא משה ויעבדו את המקום

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא אהרן" - טעם זה הכתוב שראה אותם ברע (להלן פסוק כב) מכוונים אל העגל וקם ובנה מזבח וקרא חג לה' מחר שיזבחו לשם המיוחד על המזבח אשר בנה הוא לשמו ולא יבנו הם מזבחות לבשת פניהם ולא תהיה כונתם בזבחים בלתי לה' לבדו ויתכן שאמר "מחר" להאריך להם אולי יבא משה ויעזבו את העגל והם השכימו בבקר ויעלו עולות ויגישו שלמים ולא אמר הכתוב ויעלו לו עולות ויגישו לו שלמים והענין מפני שהיו בהם מכוונים לשם הקב"ה כאשר אמר אהרן ומהם משחיתים וזובחים לעגל ועל אלה אמר הקב"ה למשה (להלן פסוק ח) וישתחוו לו ויזבחו לו כי הם החטאים ואם אולי היה אהרן המקריב קרבנות אמר סתם ויעלו עולות ויגישו שלמים כי הוא מכוין לשם ה' והם דעתם אל העגל אשר עשו והיו הבעלים מפגלין

<< · מ"ג שמות · לב · ה · >>