ויקרא רבה י ג
רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא פתר קריא באהרן בשעה שעשו ישראל אותו מעשה בתחלה הלכו אצל חור אמרו לו (שמות לב, א): "קום עשה לנו אלהים" כיון שלא שמע להן עמדו עליו והרגוהו הה"ד (ירמיה ב, לד): "גם בכנפיך נמצאו דם וגו'" וזהו דמו של חור "לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה" על אשר עשו (שמות לב, ד): "אלה אלהיך ישראל" ואח"כ הלכו אצל אהרן אמרו לו "קום עשה לנו אלהים" כיון ששמע אהרן כן מיד נתיירא הה"ד (שם, ה) "וירא אהרן ויבן מזבח לפניו" נתיירא מהזבוח לפניו אמר אהרן מה אעשה הרי הרגו את חור שהיה נביא עכשיו אם הורגים אותו שאני כהן מתקיים עליהם המקרא שכתוב (איכה ב, כ): "אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא" ומיד הם גולין ד"א "וירא אהרן" מה ראה אם בונין הם אותו זה מביא צרור וזה אבן ונמצאת מלאכתם כלה בבת אחת מתוך שאני בונה אותו אני מתעצל במלאכתי ורבינו משה יורד ומעבירה לע"ז ומתוך שאני בונה אותו אני בונה אותו בשמו של הקב"ה הה"ד (שמות לב, ה): "ויקרא אהרן ויאמר חג לה' מחר" חג לעגל מחר אין כתיב כאן אלא חג לה' מחר ד"א "וירא אהרן" מה ראה אמר אהרן אם בונין הן אותו הסרחון נתלה בהן מוטב שיתלה הסרחון בי ולא בישראל רבי אבא בר יודן בשם ר' אבא משל לבן מלכים שנתגאה לבו עליו ולקח את הסייף לחתך את אביו א"ל פדגוגו אל תייגע את עצמך תן לי ואני חותך הציץ המלך עליו א"ל יודע אני להיכן היתה כוונתך מוטב שיתלה הסרחון בך ולא בבני חייך מן פלטין דידי לית את זייע ומותר פתורי את אכיל עשרים וארבע אנונס את נסיב כך מן פלטין דילי לית את זייע ומן המקדש לא יצא ומותר פתורי את אכיל והנותר מן המנחה עשרים וארבעה אנונס את נסיב אלו כ"ד מתנות כהונה שניתנו לאהרן ולבניו אמר לו הקדוש ברוך הוא לאהרן (תהלים מה, ח): "אָהַבְתָּ צֶדֶק [וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע]" אהבת לצדק את בני ושנאת מלחייבן "עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ" אמר לו חייך שמכל שבטו של לוי לא נבחר לכהונה גדולה אלא אתה "קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ":