קטגוריה:בראשית מז לא
ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה.
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק)
-
עזרה
-
תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָ/ה֙ לִ֔/י וַ/יִּשָּׁבַ֖ע ל֑/וֹ וַ/יִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַ/מִּטָּֽה׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר קַיֵּים לִי וְקַיֵּים לֵיהּ וּסְגֵיד יִשְׂרָאֵל עַל רֵישׁ עַרְסָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר קַיֵים לִי וְקַיֵים לֵיהּ מִן יַד אִתְגְלֵי עֲלוֹי יְקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ וּסְגִיד יִשְרָאֵל עַל רֵישׁ דַרְגְשָׁא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְשַׁבַּח יִשְרָאֵל עַל רֵישׁ דַרְגוּשָׁה: |
רש"י (כל הפרק)
"וישתחו ישראל" - תעלא בעידניה סגיד ליה:
"על ראש המטה" - הפך עצמו לצד השכינה, מכאן אמרו שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה (שבת יב.; נדרים מ.). ד"א על ראש המטה על שהיתה מטתו שלימה ולא היה בה רשע, שהרי יוסף מלך הוא ועוד שנשבה לבין הגוים והרי הוא עומד בצדקו:מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
מנחת יהודה (כל הפרק)
תעלה בעידניה סגיד ליה - וא"ת ולמה נקט רש"י תעלה דוקא הא יש עוד חיות שהם יותר שפלים
משועלים. וי"ל דלכך נקט שועל לפי שהוא שפל ועניו מאד, שדרכו של שועל שכופף את ראשו לארץ נגד זנבו וזנבו תולה אחריו למטה לארץ, ולא כשאר חיות שזנבו למעלה מגבו.
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
כלי יקר (כל הפרק)
"ויאמר השבעה לי". לא היה יוסף חשוד בעיניו שלא יקיים מצות אביו, אלא השביעו כדי שיהיה לו התנצלות לפני פרעה, כמו שפירש"י על פסוק כאשר השביעך שאם לא בשביל השבועה לא הייתי מניחך כו'. ומה שנאמר לשון לי ולו. השבעה לי, וישבע לו, נ"ל שהיה מתירא פן יאמר לו פרעה שיתיר שבועתו, ע"כ אמר השבעה לי היינו על דעתי, והנשבע על דעת חבירו אין לו התרה בלא דעת חבירו, כדאיתא בטור יו"ד סימן רכ"ז, על כן נאמר לי לדעתי וישבע לו.
דבר אחר, לפי שיוסף אמר אנכי אעשה כדבריך. ואמר (במדרש רבנו בחיי ויחי מז.ל) שיוסף אמר גם אנכי אעשה כמו שאתה עושה, ואצוה לבני ואחי שיקברוני בארץ כנען, ואמר יעקב השבעה לי שתעשה לי כן, כי אין אני משביעך שתצוה גם אתה לבניך כן, ואילו לא נאמר לשון לי הייתי אומר שהיה משביעו על כל דבריו אפילו על אנכי אעשה כדבריך.
דבר אחר, שהיה יעקב רוצה לכסות השבועה מפני העומדים, כי אמר לו שים ידך תחת ירכי ר"ל והשבע לי, אמר לו יוסף אנכי אעשה כדבריך בלא שבועה כי נאמן אני בדבורי, ויאמר השבעה לי היינו לי לבדי בסוד שלא ידע מזה שום אדם, כי חרפה היא לו ליוסף לומר שאביו לא היה מאמין לו והוצרך להשביעו, לכך נאמר וישבע לו לבדו.
ד"א שמתחילה אמר לו שים נא ידך תחת ירכי, כי רצה להשביעו בנקיטת חפץ ואמר לו אנכי אעשה כדבריך בלא שבועה, וחשב יעקב כי היה חרה ליוסף שבקש להשביעו שבועה חמורה, ויאמר השבעה לי בלא נקיטת חפץ וישבע לו, ולכך לא נאמר כאן וישם ידו תחת ירך אביו, כדרך שנאמר באליעזר עבד אברהם.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל
סדר המאורעות:
- יעקב חשב שהוא הולך למות והזמין את יוסף.
- יוסף בא.
- יעקב בקש: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ ... וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם" (ביאור:בראשית מז ל).
- יוסף ענה: "אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ" (ביאור:בראשית מז ל).
- יעקב הבין שיוסף מתחמק, והוא דרש: "הִשָּׁבְעָה לִי"
- "וַיִּשָּׁבַע" יוסף.
- ואז "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה".
יִשְׂרָאֵל
אכן זה שמו של יעקב, למרות שיעקב העדיף לא להיות ישראל. עורך המקרא חשב שמין הראוי לכתוב "יִשְׂרָאֵל" לכבוד כל האבות ואמהות אשר יעקב מבקש להצטרף לקברם במערת המכפלה.
וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל
יש הרואים בזה את התקימות הנבואה: "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי".
יש אומרים שיעקב נמנע מלהשתחוות ליוסף כדי שהנבואה לא תתקים:
- יעקב שלח את יהודה לפניו ובא ישר לגושן, ולא בא לפגוש את יוסף ופרעה כדי לא להשתחוות ליוסף, ככתוב: "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף, לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה, וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן" (ביאור:בראשית מו כח).
- יעקב לא השתחווה כאשר הוא נפגש עם יוסף, ככתוב: "וַיִּפֹּל [יוסף] עַל צַוָּארָיו, וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד" (ביאור:בראשית מו כט).
וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה
לאחר שדוד המליך את שלמה בחייו, נאמר: "וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּשְׁכָּב" (מלכים א א מז).
אולם יעקב לא ממליך את יוסף ליורשו היחיד כאשר נאמר: "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה".
יעקב הודה ליוסף על שבועתו ונרגע שגם הוא יקבר במערת המכפלה. אימו של יוסף לא נוכחה ואחד עשר אחיו לא היו נוכחים. כך שהנבואה לא התקימה במלואה, למרות שהעורך קורא ליעקב "יִשְׂרָאֵל" לכבוד כל בני ישראל ואבותיהם.
נבואת "הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (לי הוא אלוהים ולא יוסף) תתקיים כאשר בני ישראל ייצאו ממצרים, ואלוהים יעשה שפטים באלוהי מצרים: אל השמש, אל הירח ואלילי כוכבי הלכת. ופרעה עצמו יכיר בגדולת אלוהים ויבקש "וּבֵרַכְתֶּם, גַּם אֹתִי" (שמות יב ל).
דפים בקטגוריה "בראשית מז לא"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.
