קטגוריה:אסתר ב כא
בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמׇרְדֳּכַ֖י יוֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ קָצַף֩ בִּגְתָ֨ן וָתֶ֜רֶשׁ שְׁנֵֽי־סָרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִשֹּׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף וַיְבַקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵֽרֹשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בַּ/יָּמִ֣ים הָ/הֵ֔ם וּ/מָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֣ב בְּ/שַֽׁעַר־הַ/מֶּ֑לֶךְ קָצַף֩ בִּגְתָ֨ן וָ/תֶ֜רֶשׁ שְׁנֵֽי־סָרִיסֵ֤י הַ/מֶּ֙לֶךְ֙ מִ/שֹּׁמְרֵ֣י הַ/סַּ֔ף וַ/יְבַקְשׁוּ֙ לִ/שְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּ/מֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵֽרֹשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
{כא} השאלות:
- למה הזכיר פה שנית שמרדכי יושב בשער המלך וכבר הזכירו למעלה :
בימים ההם, טרם יבוא אל סיפור הצרה אשר היה לישראל, הקדים רפואה למכה, להורות כי המכה אינו למען הכות רק למען ירפא, כמו שמקיז דם שמכין תחילה הדברים הצריכים להשקיט מרוצת הדם ולעצרו ולהשיב נפשו אחר ההקזה, ועל זה אמר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, רוצה לומר שלא אשים עליך המחלה על דרך ששמתיה במצרים שהיה עיקר הכונה למען הכות הרשע, רק אשים המחלה מצד שאני ה' רופאך, ומצד זה יקדים הרפואה למכה. כי זאת עיקר הכונה, ע"כ אחר שהקדים ההכנה הראשונה שזמן ה' לרפאות שבר עמו במה שהזמין להם אחות בבית המלך וישם את אסתר לובשת כתר מלכות, סיפר ההכנה השניה מה שהזמין למרדכי זכות וחסד בבית המלך שהציל נפשו ממות, והקדים לסיפור זה מה שמרדכי יושב בשער המלך לשתי כונות, אחת שזה עורר הקנאה משומרי הסף שחרה אפם על שמרדכי יושב בגדולה וכבוד והם עומדים על רגליהם לשמור הסף כדרך השומרים, ב. שמטעם זה בעצמו סבב ה' שישב מרדכי בשער המלך כדי שיודע לו קצף הסריסים, ובאופן שישיבת מרדכי שם היתה סיבה לצרת ישראל שעי"ז נתגרה בו המן, והיא עצמה היתה סיבה לגאולתן, וזה נס האחד שעשה ה' שמרדכי ימצא שם והיה סיבה לרפואת המכה העתידה. (הנס הב') שקצף בגתן ותרש שהיו שומרי הסף, ולמשמרת זה בוחרים אנשים נבחנים לאוהבי המלך, וה' סיבב שיקצפו על לא דבר, כי אחר שהיו סריסים מה להם לקנאות בגדולת מרדכי. ג. גוף המעשה מה שבקשו לשלוח יד במלך גדול כזה, כי אם יקרה ששרים יעיזו למרוד במלכם הוא בחושבם להמליך איש מביניהם, ולא שיעשו זאת שני סריסים אשר יודעים כי בנפשם הוא :
תרגום ויקיטקסט: בימים ההם, כאשר מרדכי ישב בשער המלך, קצפו (כעסו) על המלך בגתן ותרש, שני סריסים של המלך ששירתו כשומרי הסף של דלת הארמון, ורצו לשלוח יד ולהרוג את המלך אחשורוש -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב כא.
דקויות
סריסי המלך - מקובל שסריסי המלך היו מסורסים ובמגילה הם משרתים בעיקר בתפקדי שמירה וניהול ככתוב (אסתר א י): "שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ", (אסתר ב ג): "הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים". עקב מצבם, הסריסים היו חסרי משפחה ולכן לא היו אחראים לבטחון משפחתם, אלא נאמנים למלך ולעצמם בלבד.
משומרי הסף - מקובל שבגתן ותרש היו שומרי דלת המלך ("סף הבית" מלכים א ד יד) ולא בתפקיד של שר המשקים ("סיפות כסף" מלכים א ב יד). לא נהוג ששני אנשים יהיו אחראים כשרי משקים, כי אז כל אחד יתרשל בתפקידו בהנחה שהשני יעשה עבודה נאמנה.
קצפו ... ובקשו לשלח יד במלך - כנראה שבגתן ותרש רקמו קנוניה ודיברו בעניין. קשה להבין מדוע שני סריסים בדרגת פיקוד נמוכה של שומרי הסף, ירצו להרים יד במלך. הרי הם ייתפסו ויומתו. הסריסים "קצפו" על המלך, כלומר זו לא היתה תוכנית התאבדות דתית או לאומית, ובנוסף לאחר תפיסתם וחקירתם לא נמצא שהיה להם מנהיג. קיימת אפשרות שמרדכי ראה את כעסם של הסריסים על המלך, ומלכד אותם. מרדכי הציע להרוג את המלך למען אדונו, ולהעלות בדרגה את הסריסים. כאשר הסריסים לא דיוחו למלך אודות מרדכי, ידע מרדכי את זדונם וחשפם לאסתר כדי להודיע בשמו למלך. בחקירתם הסריסים הלשינו על מרדכי, אבל זה לא עזר להם כי מרדכי כבר דיווח עליהם, ובצורה זו הם אישרו את דברי מרדכי.
שני - ככתוב (דברים יט טו): "לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָוֹן וּלְכָל-חַטָּאת, בְּכָל-חֵטְא, אֲשֶׁר יֶחֱטָא: עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר." ולכן נדרשו שני עדים כנגד כל סריס. כל אחד היה עד אחד נגד חברו, והעד השני לאשמתם היה מרדכי דרך אסתר, כי נשים אולי היו פסולות לעדות.
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "אסתר ב כא"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.
