קטגוריה:אסתר ב כא

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(כא) "בימים ההם ומרדכי ישב בשער המלך וכו'". הנה היה מספיק יאמר בימים ההם קצף וכו' ויודע וכו', למה הקדים ומרדכי יושב וכו'. ואמרו רבותינו ז"ל (אסתר רבה ו יג) כי העמיד המלך את מרדכי במקומם ועל כן קצף בגתן וכו'. עוד יתכן בא הכתוב להורות את בני ישראל גודל השגחתו יתברך להטיב אלינו. כי הלא בהכנה אשר הכין המן שיהנו ישראל מסעודת אחשורוש ונתחייבו שונאיהם של ישראל כליה, כאשר הסכימו רבותינו ז"ל במדרש חזית (אסתר רבה ז יג), היה מעותד להצר לישראל כאשר עשה אחר כך. ולהיות לאל ידו לעשות, היה צריך יגדל מאד. או מטעם רבותינו ז"ל (אסתר רבה ז ב) שכדי להגדיל מפלתו העלהו תחלה שלא יאמרו גולייר היה. ומה עשה הוא יתברך טרם יעלוהו לגדולה הכין מפלתו בשני דברים, א. להעלות במעלה את עוכריו הם מרדכי ואסתר, ב. להכין לו העץ מעתה ואחר כך תבא גדולתו על נכון לנפול מגבוה, כי לכך מאד נעלה. והוא כי ראשונה עשה הוא יתברך ככל נפלאותיו, כי במשתה ההוא אשר החטיא את ישראל שם הוא עצמו יכין לו הדרך ליטול את שלו, כי שם יעץ להרוג את ושתי שעל ידי כן תמלוך אסתר תחתיה להפילו ארצה על ידי משתה, הוא זימן את ישראל להפילם והיא תזמן אותו להפילו כאשר יבא בס"ד. ואחרי המליך הוא יתברך את אסתר, וגם את מרדכי הקימו והיה בשער המלך, הרי גדלו מפיליו ועוכריו של המן, עתה צריך להכין לו את העץ, מה עשה הוא יתברך הקציף עבדים על אדוניהם כדי שיגיד מרדכי ויכתב בספר הזכרונות, שעל ידי כן יבא חרבונא ויאמר הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עומד בבית המן. גם למאמר רבותינו ז"ל (ילקוט אסתר תתרנט) שאמרו כי בעצת המן היה ענין בגתן ותרש, שעל כן אמר המלך תלוהו עליו, נמצא שענין בגתן ותרש סיבב תליית המן. אחר שני אלה הדברים גדל המלך את המן אחר שהוכן מפלתו. וזהו אומרו בימים ההם ומרדכי יושב וכו', כלומר בימים ההם שכבר מלכה אסתר וגם ומרדכי גם הוא יושב בשער המלך, וזהו תוספת הוי"ו של ומרדכי, קצף בגתן וכו' ויכתב בספר דברי הימים וכו' שעל ידי כן הוכן העץ. אחר הדברים האלה שהם הקמת עוכריו והכנת העץ, גדל וכו' שישמן אחר שהושחזה סכינו:

  או קרוב לזה, שבא לתת טעם אל גדולת מרדכי אשר הקימו ה' ויושיבהו בשער המלך עם היותו בורח מן השררה, כי גם שעל ידי כן רודפת אחריו לא בשער גויים, כי אדרבה טוב שלא להתודע לרשות. ואמר אחרי אומרו למעלה ובהקבץ וכו' ומרדכי יושב וכו', אמר עתה תדע למה העמידו הוא יתברך בשער המלך במעלה, למה שנתגלגל עת המן על ידו, כי בהיות המן מוליכם לסעודת אחשורוש היה מרדכי צווח להם שלא ילכו. ויהי כן כי בימים ההם להיות מרדכי יושב בשער המלך נתגלגל שקצף וכו' ויודע הדבר למרדכי וכו', והיה סבת מפלת המן, ואחר כך גדל וכו' כאמור:  ואומרו קצף ולא אמר קצפו בגתן ותרש. אחשוב כי זה תירצו רבותינו ז"ל (מגילה יג ב) באומרם שהאחד אמר לשני, מיום שבאת זו לא ראינו שינה בעינינו, בא ונטיל ארס בספל וכו'. אמר לו והלא אין משמרתי ומשמרתך שוין, ופרש"י אתה ממונה על עבודה אחת ואני ממונה על עבודה אחרת וכו'. הנה כי האחד היה המיעץ והאחד היה דוחה אותו באומרו אין משמרתי וכו'. יורה כי האחד היה אשר קצף לעשות הרע ומשך אחריו את השני באומרו אני אשמור משמרתי ומשמרתך. ובזה יתיישב אומרו קצף לשון יחיד, כי הוא אשר קצף אלא שמשך את תרש עמו. וזה יכוין באומרו משומרי הסף כי הצד השוה שבהם הוא כי שניהם משומרי הסף, אך בשמירת הסף יהיו עבודות חלוקות. או יחזור משומרי הסף אל תרש אך לא בגתן כי אין משמרתן שוה:

  

אסתר רבה ב כא 

קצף בגתן ותרש (אסתר ב, כא) וגומר בגמרא מגילה (דף יג:) אמר ר' יוחנן הקציף הקדוש ברוך הוא אדונים על עבדים לעשות רצון צדיק ועבדים על אדוניהם לעשות רצון צדיק אדונים על עבדים דכתיב (בראשית מ, ב) ויקצוף פרעה על שני סריסיו לעשות רצון צדיק ומנו יוסף דכתי' (שם מא, יב) ושם אתנו נער עבד עברי עבדים על אדוניהם דכתיב (אסתר שם) קצף בגתן ותרש שני סריסים משומרי הסף, לעשות רצון צדיק ומנו מרדכי דכתיב (שם כב) ויודע הדבר (ספר אור חדש עמוד קכג) למרדכי עד כאן, פירש אף שהקצף הוא הפך הרצון מכל מקום כמה גדול הצדיק אשר הש"י הוציא מן הקצף שהקציף עבדים על האדונים ואדונים על העבדים לעשות רצון הצדיק והנה יוצא מן הקצף הרצון שהוא הפך הקצף ודבר זה מורה כמה גדול כח הצדיק, ועוד פירש זה כי הקצף הוא השחתה כאשר האדם בקצף ואמרו חכמים (נדרים דף כב.) גיהנם שולט באדם כאשר הוא בקצף וכמה דברים שאמרו על הקצף כמו שמבואר במקומו והנה השם יתברך הקציף עבדים על אדוניהם ואף כי זה השחתה גמורה ועם כל זה פעל השם יתברך דבר זה שהיה פועל הקצף שהוא השחתה ושממה גמורה בשביל לעשות רצון הצדיק ופירש זה מוכח במדרש (אסתר רבה ו, יג) דאמר במדרש לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ (תהלים מו, ט) הקציף עבדים על אדוניהם כו' הרי לך שרצה לומר כי אף שהקצף הוא שממה והשחתה ומכל שכן להקציף האדון על עבדו כי העבד הוא שלו וכן העבד על אשר הוא אדון לו.

קצף בגתן ותרש (אסתר ב, כא) וגומר בגמרא (מגילה דף יג:) מפרש מה הקצף הזה אמר רבי חייא בר אבא בגתן ותרש טרסוים היו והיו מספרים לשון טרסי מיום שבאת זאת לא ראינו שינה בעינינו באו ונטיל ארס של סם בספל של מים שימות והם לא ידעו כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית והיה יודע שבעים לשונות וכו', דקדקו לפרש מה שכתוב בימים ההם ולא הוי ליה לכתוב רק ויקצפו בגתן ותרש וכו' רק שהכתוב בא לומר כי הקצף באותן הימים שנשאת אסתר לאחשורוש כמו שאמרו מיום שבאת זאת לא ראינו שינה בעינינו.

ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנג) אחר שהעביר אל שנים והעמיד את מרדכי וגם למדרש הזה אמר בימים ההם כאשר מרדכי ישב בשער המלך שהושיבו המלך במקום בגתן ותרש לכך קצף בגתן ותרש וגומר ויש לשאול למה עשה מרדכי זה שהיה מציל הרשע הרי אם נותנים לו סם המות היה מציל את אסתר ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנג) ויודע הדבר למרדכי זה מחול וזה ערול וחס עליו, רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר מזקנים אתבונן יעקב בירך את פרעה יוסף לא גילה לו את חלומו דניאל לא גילה לנבוכדנאצר אף אני אגיד לאסתר המלכה דבר אחר למה אמר מרדכי לומר למלך וכי אין כתיב בתורה לא תכרות להם ברית (שמות כג, לב) אלא אמר מרדכי מוטב שיחיה זה מי שנתן לי רשות לבנות בית המקדש דבר אחר מוטב זה שאני מכירו שאם בא דבר לישראל אני אומר לו והיא עושה דבר אחר שלא אמרו כל ימים שהיה נשוי גויה היה שמור ועכשיו שנשא בת ישראל מת דבר אחר שלא יאמרו כל ימים שהיו גוים משמרים אותו היה שמור ועכשיו מששמרו מרדכי נהרג לכך נאמר ויגד לאסתר המלכה (אסתר ב, כב) ולמה אמרה למלך בשם מרדכי אמרה יודעת אני שהוא צדיק ואעפ"י שלא היה מבקש הדבר מן הקדוש ברוך הוא והוא עושה לכך נאמר ויבוקש הדבר וימצא ויש אומרים שמעו בגתן ותרש שנאמר למלך והעירו הנחש מן הקיתון וברא הקדוש ברוך הוא נחש בתוך הקיתון בשביל מרדכי לכך נאמר ויבוקש הדבר וימצא א"א וימצא אלא לדבר האבוד ונמצא בעניין שנא' או מצא אבידה ופירש המדרש זה כי לכך היה מרדכי מזהיר אותו אף שהיה מן הסברא שלא יהיה חס עליו כדי שיוציא אסתר מתחת ידו מכל מקום מפני כי הש"י הוא שומר את העולם ומעמיד המלך לשמור העולם ולכך אמרו (אבות פרק ג, ב) הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו, ומכל שכן שיש להגיד עליו אם אחד רוצה להמית אותו אבל לפי' דבר אחר הוקשה לו שאין דבר זה דומה ליעקב וליוסף ולדניאל כי יעקב היה לפני פרעה וראוי לעשות זה למלך לברך אותו כאשר הוא עמו וכן פרעה שאל יוסף על חלומו וכן נבוכדנצר שאל לדניאל אבל זה שלא שאל אחשורוש על זה דבר זה הוא כריתת ברית לכך אמר הטעם משום שנתן לו רשות לבנות בית המקדש ועוד מפרש מפני שהוא (ספר אור חדש עמוד קכד) מכירו וזה טוב לישראל ועוד מפרש שלא יאמרו שכל זמן שהיה נשוי גויה היה שמור כו' ואף על גב שלא היו יודעים כי אסתר בת ישראל היא היה ירא שמא יודע להם שהיא בת ישראל ויאמרו כך ויש לשאול למה לא אמר מרדכי בעצמו וי"ל זה כי דבר זה יותר טוב כי עתה היה אחשורוש מחזיק טובה למרדכי וגם לאסתר שהיא היתה אומרת הדברים לאחשורוש ועוד חשב מרדכי כי באולי המלך לא יאמין לו ויחשוב שאני עושה משום טובתי אבל כאשר לא אמר הדברים רק לאסתר לא יאמר אחשורוש כי מרדכי עושה בשביל שיחזיק לו המלך טובה על זה ויעשה לו בשביל זה איזה טובה כי יאמר אחשורוש כי לא ידע מרדכי כי אסתר תאמר בשם מרדכי כי אחשורוש לא אמר צריך לומר בשם אמרו.