דורות הראשונים/כרך ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דורות הראשונים/כרך ב
ספר דברי הימים לבני ישראל
מסוף ימי החשמונאים עד ימי נציבי רומא (חלק שני)


דורות הראשונים/כרך ב
מחבר יצחק אייזיק הלוי
שפת המקור עברית
נושא היסטוריה יהודית
הוצאה פרנקפורט
שנת הוצאה 1906
קריאת היצירה
היברובוקס ספר אלקטרוני במאגר hebrewbooks
קטלוגים
הספרייה הלאומית ספר אלקטרוני באתר הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל    001973434


פרקי הספר[עריכה]

הצדוקים וה‬בייתוסים מראשית ימיהם עד סופם[עריכה]

פרק א' - דרכם בארץ ומשפטם עם ישראל[עריכה]

[עריכה]

‫כשתי מאות ‬וחמשים שנה לפני ימי חורבן הבית השני היתה ‬חדשה גדולה‬ ‫מאד בין בני ישראל, כי קמה בתוכם כתה ‬גדולה היא כתת הצדוקים והנלוים עמהם‪.‬‬

‫מימי עולם היו בתוך בני ישראל גם ‬נסוגים לאחור, גם היו שם ימים רבים‬ (בימי הבית הראשון) אשר נמצאו בתוכם גם ההולכים אחרי ההבל ויעבדו לבעלים‪,‬‬ ‫אבל לא קראו להם שם‪ ,‬ולא התנגחו בתוך עמם‪ ,‬ולא כרו שוחה לכל ההולכים‬ ‫‫ארחות יושר‪.‬ ‬ ‫אבל כשתי מאות והמשים שנה ‬לפני חרבן הבית באה ‬ונהיתה ‬כתה ‬חדשה‬, ‫ אשר נתנו חתיתם בארץ ‬החיים‪ ,‬כתה ‬חדשה ‬אשר לא הי׳ די לה‬ם במעשיהם הם‬ ‫לעצמם, כי אם שכפעם בפעם השתמשו בכח האגרוף‪ ,‬להביא את כל העם תחת‬ ידם, ותחת הנהגתם הם, ויהי חפצם מטיל ברזל‪ ,‬ורוחם כנחל שוטף להפיק זממם‬ ביד חזקה, גם על ידי עריצי גוים אוכלי עמם.

מראה בלהות היא זאת‪ ,‬נוראה ‬מאד‪ ,‬לראות ולהתבונן מתוך דברי הימים‬ ‫‫את חרבם הקשה‪ ,‬וכל עלילות מצעדיה‬ם אשר עוללו לעמם‪ ,‬את אשר לא עשה‬‬ ‫כל אויב ומתנקם‪ ,‬ואת אשר לא עלה על לב כל צוררי היהודים‪ ,‬נעשה ‬על פיהם‬ ‫ועל ידם‪ ,‬מראה בלהות המרעשה את לב כל חוקר ומעיין בדברי ימינו‪.‬‬ ‫ אבל מראה בלהות אשר אי אפשר להסב עינינו משם בהיות כל דברי ימינו‬ ‫בימים ההם קשורים ואחוזים עם המעשים ההם‪ ,‬ואי אפשר לא לדעתם ולא להבינם‪,‬‬ ‫כי אם‬ מתוך שלשלת המעשים האלה. ‫חוקרי דברי ימינו בבואם לדבר על דבר הצדוקים עזבו לגמרי את חקירת‬ ‫דברי הימים, ‪‬ויהיו לחוקרי הדת וחוקרי המצוות‪ ,‬אשר דבר לא הי׳ להצדוקים עצמם‬ ‫בזה‪ ,‬כי על כן לא עלה בידם כל מאומה‪ ,‬ודבר הצדוקים נשאר חתום גם אחרי‬ ‫כל חקירותיהם‪ ,‬עוד יותר ממה שהי׳ לפני זה‪.‬ ‬ ‫ובהיות משוש דרכם בכל דברי ימינו לכסות את הדברים במשאון‪ ,‬ולהביאם‬ ‫בתוך החשך הענן והערפל‪ ,‬למען למשש בצהרים ולאמר ככל העולה על הרוח‪.‬‬

‫כי על כן הרסו את המעברות‪ ,‬גזרו את המעשים לגזרים‪ ,‬ויעבירו תער על‬ ‫כל המעשים מלפני ימי החשמונאים‪ ,‬מבלי לצרפם כל עיקר עם אשר הי׳ אחר זה‬ ‫מיד יחד‪ ,‬ויעמידו פנים כאלו לא הי׳ דבר לפני זה עד ימי יוחנן כהן נדול, וכי‬ ‫הנם חוקרים על דבר חדש אשר יבוא אז לפנינו פתאום‪. ‬‬ ‫והנה כי כן כבר הצליח חפצם בידם לאמר כדברי המאסף לכל המחנות ‬ ‫החכם ווייס (ח"א עמוד ‪ (100‬בראשית דבריו על הצדוקים:‬‬ "איזה ממאורעות הזמן ההוא אשר הי׳ סבה לצמיחתה לא נתקיים לנו ואך‬ ‫לשוא נבקש דבר ברור‪ ,‬וגם אין להתפלא על אשר תשכון עננה על מאורע גדול‬ ‫כפירוד הצדוקים אשר עשה רושם בכל עניני הדת והתמיד כמה מאות שנה‪ ,‬תלאות‬ ‫הזמן עשו זאת‪.‬"

‫והדברים האלה הנם באמת היסוד הכולל לכל חקירותיהם בכל מקום‪ ,‬טענה‬ ‫אחת כוללת כי כל הדברים הנם מכוסים בערפל‪ ,‬ועל כן טוב הדבר להביא שם‬ ‫פלפולים זרים‪ ,‬ודברי רוח הפורחים באויר‪ ,‬ודברים אשר הנם לגמרי נגד דברי הימים‪.‬‬ ‫ ועל ידי זה הי׳ לנו דבר הצדוקים לא חקירת דברי ימי ישראל‪ ,‬כי אם נתיב‬ ‫להכחשת דברי ימינו ומטרה להין.‬‬

‫החקירה על דבר הצדוקים מתוך דברי הימים‪ ,‬נעזבה לגמרי‪ ,‬החקירה מתוך‬ ‫מקורים ברורים‪ ,‬ומעשים שהיו הוסרו מן המסילה‪.‬‬

‫ותחתיהם לקחו עמדתם חקירת הדת ופלפולים זרים כרצון איש ואיש‪.‬‬ ‫פלוני ירצה למצוא המקום אשר דרך שם יוכל להראות שאין להם קבלה‬ ‫לישראל במעשי המצוות ויסודותיהם וימצא לו את הצדוקים ‬וישימם על הנס‪,‬‬ ‫ופלוני ירצה לדבר תועה על כל הנהגת חכמי התורה‪ ,‬ויתן את הצדוקים לדורשי‬ ‫טובת עמם ולאומם בכל נפשם ולבבם‪ ,‬ופלוני יצעוד עוד הלאה ולאמר שגם כל‬ ‫כתבי הקדש זמנם מאוחר הרבה‪ ,‬והנה מצא לו גם הוא את דבר הצדוקים‪ ,‬ויבן לו‬ ‫בית ולמקנהו עשה סוכות‪.‬‬ ‫ אבל כל דרכי החקירות האלה הבל‪.‬‬ ‫ לפי שכל החקירה על דבר הצדוקים דבר אין לה עם התורה והמצוה, ‬ומקומה‬ ‫חקירת דברי הימים‪ ,‬חקירת דברי המעשים‪ ,‬חקירת דבר הממשלה בארין יהודה. ‬‬ ‫כן הדבר כי טעות גדול טעו כל החוקרים יחד‪ ,‬בהשקיפם על הצדוקים‬ ‫מתוך נקודת ‬הראות של כתה דתית‪ ,‬אשר השקפותיה ‬באות מתוך דרכי אמונה. ‬כי‬ ‫הצדוקים לא היו זה‪ ,‬לא בראשית ימיהם ולא בסופם‪.‬‬ ‫דבר הצדוקים הנם מעשים מדיניים‪ ,‬אשר כל ענינם עם החיים‪ ,‬ודרכי החיים‪,‬‬ ‫ודבר אין להם עם הדת‪ ,‬כשהיא לעצמה‪.‬‬ ‫דבר הי׳ להם עם הדת של פומבי‪ ,‬הדת של באי כח הממשלה‪ ,‬אבל לא‬ ‫הי׳ להם דבר עם הדת עצמה כשהיא לעצמה‪.‬‬ ‫ולא לבד כי לא תשכון עננה ‬על המאורע מפירוד הצדוקים, כי אם שאך‬ ‫דברים מעטים מאד מדברי ימינו הנם ידועים לנו באופנים גלוים ומפורשים כדבר‬ ‫המאורע הזה‪.‬‬

‫ואלו לא חסמו להם חוקרי אשכנז את הדרך היו רואים הכל לפניהם. ‬ ‫אבל לאסון חכמת ישראל נשתנו סדרי בראשית בכל חקירת דברי ימינו‪,‬‬ ‫דרכי החקירה הפשוטים והברורים הבנוים על יסודי דברי הימים נעזבו לגמרי‪,‬‬ ‫שלשלת המעשים המגלים לנו כל תעלומה ‬ופרושים לפנינו, ונקראים מאליהם, כל‬ ‫זה הי' כלא הי' לפניהם‪. ‬‬ ‫ותחתיהם לקחו עמדתם דברים אשר הם עצמם יודו כי הנם מכוסים בערפל‪,‬‬ ‫חקירות בדויות‪ ,‬והמון דברים אשר אין להם מקום‪.‬‬ ‫ואך בהשתוממות אפשר לראות איך עזבו דברים גלוים וינהגו את חקירותיהם‬ ‫‫אחר המדבר‪.‬‬

פרק ב'[עריכה]

[עריכה]

‫‫והחכם קראכמאל־הזקן בספרו מורה נבוכי הזמן (שער י׳ עמוד ‪ (63‬יאמר:‬ "‬על דבר התחלת כת הצדוקים נאמר וכו' הברור אצלינו שלא היתה ‬לכת‬ ‫מיוהדת וכו׳ כי אם זמן מסוים אחרי כלות המלחמה‪ ,‬היינו סביב לשנת מאתים‬ ‫ליונים‪ ,‬ק"פ לפני החורבן‪ ,‬וזה להיות עיקר מחלוקת כת זו על גזירות הסופרים גם‬ ‫על הפירושים המקובלים להם בכתובי המצות‪ .‬ביסוד הראשי לכולם האמונה בנצחות‬ ‫הנפש‪ ,‬והיות תחית המתים נמצאת בתורה‪ ,‬הנה לפי טבע הענין ביחוד בשנות קדם‬ ‫אלו לא נתראה הניגוד והחלוקה המוחלטת רק אחר שנתחזקה ונשמרה הקבלה ומסורת‬ ‫הזקנים היטב (‬א) על ידי עמידת כת הפרושים שכפי דברי יוסף היא היתה ‬חברה‬ ‫לראשונה‪ ,‬ועוד שגם בחזיונות דניאל גם בשני דברי הימים (למכביים) הזכורים גם‬ ‫בדברי יוסף הכהן לא מצאנו כל משך ימי המלחמה היינו עד שנת ק"ע שום‬ ‫זכר ומעשה כי אם לפושעים אלו המורדים שנסוגו מאחרי התורה לגמרי ובקשו‬ ‫להיות יונים לא לאלה המתנשאים להיות משומרי דת משה בכללה ובפרטיה אלא‬ ‫‫שפקרו בפירושה ודעת הקבלה בזה.‪"‬

‫אחריו יאמר החכם גרעץ בח"ג נאטע ‪ 12‬אות ‪ 3‬לאמר:‬ "‬אין ספק שאף שאין זה מפורש בדברי יאזעפוס‪ ,‬כי רק בימי יונתן קמו‪ ,‬אבל‬ ‫הדבר ברור כי התנגדות הצדוקים תחלתה רק בימי החשמונאים ולא לפני זה‪ ,‬כי לפני‬ ‫הזמן הזה הי׳ אפשר רק זאת כי תוסד כתה של התנגדות לדת היהודים על ידי ההתחברות‬ ‫עם היונים והסורים‪ ,‬אבל לא שתוסד אז כתה ממוצעת וכו'‪ ,‬אף גם זאת כי הספר‬ ‫הראשון למכביים לא יזכיר את הצדוקים בכל דבריו אף לא ברמז‪ ,‬וכן בתלמוד‬ ‫ובדברי יאזעפוס בא תחלת ענינם ודבר התנגשותם עם שכנגדם רק בימי יוחנן‬ ‫הורקנוס‪ ,‬ומכל זה נראה ונבין כי תחלת ימי הצדוקים הנם רק ‬בימי החשמונאים‪,‬‬ ‫ומצאה שרשה רק במדת הזמן ההוא במלה אחת אך תוקף מדתם אז ברעאקציאן‬ ‫‫נגד ההעללעניסמוס אך היא יכלה להוליד את כת הצדוקים ומחאה גלויה (פראטעסט)‬ ‫והתנגדות נגד כל התרחקות לקצוות יותר מדי׳׳ אלה דבריו‪.‬‬ ‫והנה חסמו להם הדרך על ידי דברים אשר אין להם שחר אשר בדו מלבם‬

‫ראשונה טעו לחשוב כי כל דבר הכתה הזאת‪ ,‬היתה כבר אחרי ימי‬ ‫השמד והמלחמה וגם אחרי ימי הדור הראשון להחשמונאים‪ ,‬וגם כמעט אחרי‬ ‫ימי יוחנן הורקנוס ויגבילו זמנה בלשונו של קראכמאל ‬"סביב לשנת מאתים‬ ‫ליונים ק״פ לפני החורבן״‪.‬ ‬ ‫וזאת שנית יסדו להם טעות כולל כי דבר הצדוקים לא הי׳ יסודה כתה‬ ‫מדינית כי אם כתה דתית עד שיאמר קראכמאל:‬ "‬וזה להיות עיקר מחלוקת כת זו על גזירות הסופרים גם על פירושים‬ ‫המקובלים להם בכתובי המצות וכו׳‪.‬״‬

ויאמר אחריו גרעץ:‬ ‫״ומצאה שרשה רק במדת ‬הזמן ההוא במלה אחת אך תוקף מדתם אז ברעאק־‬ ‫ציאן ננד ההעללעניסמוס אך היא יכלה להוליד את כת הצדוקים ומחאה גלויה‬ ‫והתנגדות נ‪ג‬ד כל ההתרחקות (בדת) לקצוות יותר מדי‪.‬״‬

‫אבל הלא גרעץ עצמו בהלכו ‬לתומו בפנים ספרו יזהיר להשמר מלחשוב‬ ‫את הצדוקים לכתה דתית ובעמוד ‪ 99‬מה״ג יאמר‪:‬‬ ‫״אין די אומר ודברים להשתדל לעקור את הטעות אשר התפשט בנוגע‬ ‫לשלש הכתות אשר בעצמו של דבר גם לא היו כתות כלל‪ ,‬הצדוקים נם דבר‬ ‫לא הי׳ להם עם כתה איטר יסודה בדת‪ ,‬כי אם מפלגה מדינית‪ ,‬ותהי חפצם ורצונם‬ ‫להתרחק מעניני הדת‪ ,‬ורק מפני כי העם הי׳ דבוק בדתו לקחו להם גם הם צבע‬ ‫הדת״ אלה דבריו‪.‬‬

‫ופתאום ישכח גרעץ עצמו‪ ,‬את כל אזהרתו הגדולה לבלי ‬ליפול בהטעות‬ ‫הזה‪ ,‬והוא עצמו בא ומיסד את חקירותיו על היסוד הזה כי היו ‬כתה דתית‪.‬‬ ‫ומפלגה מדינית הלא יש לנו כבר מלפני ימי החשמונאים מלפני ימי השמד‬ ‫והמלחמה‪ ,‬מפלגה מדינית אשר הביאה את המלהמה‪ ,‬ואשר באמת אין בינה לבין‬ ‫הצדוקים ולא כלום‪ ,‬ככל אשר נראה כל זה לפנינו‪.‬‬

‫והנה הרגישו גם הם כי לפני ימי המתיונים בארין יהודה‪ ,‬היינו לפני ימי‬ ‫‬‫המורדים והפושעים אשר בקשו להיות ליונים גמורים‪ ,‬ולעשות כן בחזקת היד גם‬ ‫את כל עם יהודה‪ ,‬לפני הימים ההם‪ ,‬אין זכר לצדוקים ולא היו עוד‪ ,‬וזה ודאי כי‬ ‫היו רק מאז ואילך‪.‬‬ ‫ ואיך זה לא הבינו דברים טבעים ומונחים בכל דרכי ההנהגה‪ ,‬ודרך העולם‬ ‫ומנהגו‪ ,‬ואיך לא הבינו דברים פשוטים אשר אי אפשר להיות אחרת‪ ,‬כי אחרי‬ ‫המלחמה התהפכו המורדים האלה עצמם לתמונה חדשה‪ ,‬תמונה המתאימה עם‬ ‫מעמד הדברים עתה‪.‬‬

‫והלא זה ודאי כי גם אחרי המלחמה ואחרי אשר נכבשה הכתה הגדולה‬ ‫והאדירה של הפושעים המתיונים לא היו פתאום למאמינים בד׳ ובתורתו‪ ,‬ולא‬ ‫התהפכו בין לילה לשלומי אמוני ישראל‪.‬‬ ‫‫ומה יכול להיות דבר יותר טבעי מזה כי המתיונים ההם עצמם אשר בראשית‬ ‫ימי המלהמה נזורו לבושת ויעבדו לאלילי היונים בהכחישם בכל יסודי אמונה ודת‪,‬‬ ‫ובשאפם לשררה וממשלה וחיים חפשים חפצו להיות לעם אחד עם העם המושל‬ ‫היינו עם היונים‪.‬‬

‫הנה עתה בהמיר ארץ ובני יהודה היו בעצמם אדוני הארץ וממשלתם בידם‪,‬‬ ‫הלא מטבע הדברים היו כי יתקרבו אלה בכל הנהנה של פומבי אל עמם‪.‬‬

‫היונים הוכרחו לעזוב את הארין‪ ,‬ותורת ד׳ נצחה את כל מתקוממיה‪ ,‬הגילולים‬ ‫נתבערו מהארץ‪ ,‬וכל העם שב אל כל סדרי החיים אשר היו לפני ימי המלחמה‪,‬‬ ‫איך הי' אפשר להיות אחרת אז‪ ,‬כי גם אלה אשר לפני זה כרתו בריתם עם היונים‬ ‫ויעבדו גם לעצביהם עשו עתה אחרת בכל הנוגע להנהגה של פומבי והתחילו מאז‬ ‫לחיות ככל חיי העם בארצו‪.‬ ‬ ‫ואם כי לא שבו מדעתם בהכחשת התורה וכל יסודי הדת‪ ,‬אבל בהכרח שבו‬ ‫מדרכם בנוגע לכל דבר ההנהגה‪ ,‬ויהי פתגמה עתה ‬"נתת תורת כל אחד ואחד בידו"‬ ‫ככל אשר יבואר כל זה לפנינו‪.‬ ‬ ‫כי על כן תחת מה שחשב החכם קראכמאל־הזקן ‬"וזה להיות עיקר מחלוקת‬ ‫כת זו על גזירות הסופרים גם על הפירושים המקובלים להם בכותבי המצות" (ב)‪. ‬‬ ‫ותחת מה ‬שיאמר החכם גרעץ כי ריבוי הגדרים והמצוות (ככל אשר בדו‬ ‫להם זה חוקרי אשכנז) הם הולידו והביאו אז בזמן ההוא אחרי המלחמה‪ ,‬ובתוך‬ ‫ימי החשמונאים את התנגדות הצדוקים‪.‬ ‬ ‫הנה הדבר לגמרי להיפך‪ ,‬כי הימים ההם הם הביאו אז צעד גדול מאד‬ ‫לפנים בנוגע להחבורה הזאת צעד נדול לטובה‪.‬ ‬ ‫ועל ידי מעשי הימים‪ ,‬וההכרח להתקרב אל עמם עמדו על נקודה חדשה‬ ‫בכל הנונע למעשיהם ודרכם בהנהגה של פומבי ובתוך העם‪.‬‬

‫כי אמנם ‬אך בטעות חשבו עד היום כי הצדוקים האמינו נם הם בתורה מן‬ ‫השמים‪ ,‬ואך בטעות חשבו עד היום כי גם הצדוקים עמדו בחיק התורה והמצוה‬ ‫לשמור ולעשות ולקיים‪ ,‬רק שלא רצו בפירושי המצות המקובלות‪.‬‬

‫וכל זת בא רק מחסרון חקירה‪.‬‬ ‫ ויאזעפוס אשר הי' חי עם הצדוקים‪ ,‬ואשר הי׳ באמנה אתם‪ ,‬ואך על ידם‬ ‫ומהם ‬בא לו כל גדולתו (ככל אשר יבואר לפנינו) ואך המה חזקו ידיו בארץ‬ הגליל, ואשר ידע ‫היטב את כל דרכם‪ ,‬ואף כי לא הי׳ צדוקי לאמיתו הנה הי'‬ מהחיצונים (יבואר לפנינו) ואת הפרושים שנא תכלית שנאה כבל אשר יבורר ‬כל‬ ‫זה בכל המשך דברינו‪ ,‬הנה הוא אשר עדותו עליהם נאמנה מאד כעדות הצדוקים‬ ‫עצמם יאמר לנו בדברים ברורים יסוד שיטת הצדוקים‪.‬‬

ובמלחמות היהודים ‪ II , 8, 14‬יאמר:‬ "‬מן השני כתות אשר זכרנו למעלה (היינו הפרושים והצדוקים) הנה הפרושים‬ ‫הם הראשונים בין שלשת הכתות (ג) הם יתחשבו ליודעי התורה ביחוד‪ ,‬והם יאמינו‬ כי הכל בידי שמים ‬ומאת ד' ויאמרו שאף שניתנה בחירה חפשית לצדיק ולרשע‬

קישורים חיצוניים[עריכה]