דורות הראשונים/כרך ב/פרק לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



ממשלת הפרושים‪.‬‬

‫רגילים הם כותבי הדורות ודברי הימים לאמר כי על כן הלכו יוחנן הורקנוס‬ ‫בסוף ימיו ואריסטובלוס וינאי בניו כל ימיהם בדרכי הצדוקים ועמהם‪ ,‬לפי שהפרושים‬ ‫העמידו את כל דרכי העולם רק על התורה והמצוה לבד‪ ,‬ולא נתנו לבם לטובת‬ ‫העם ואשרם מבית ומחוין‪ ,‬לא כן הצדוקים אשר גם העולם הי׳ נתון בלבם‪,‬‬ ‫והמושלים אשר היתה חובתם לדאוג לשלום העם ולטובתו בדרכי העולם הוכרחו‬ ‫ללכת רק עם הצדוקים‪.‬‬

‫אבל הטעות הגדול הזה יתברר לנו מיד כאשר אך נשים לב להמעשים עצמם‪.‬‬

‫לפנינו ולעינינו שני זמנים בימי החשמונאים‪ ,‬האחד זמנו של אלכסנדר ינאי‬ ‫אשר אז היתה יד הצדוקים בכל משלה‪.‬‬

‫והשני זמן שלמינון אשת אלכסנדר ינאי אשר אז היתה כל ההנהגה ביד‬ ‫הפרושים‪.‬‬ ‬‫ ורק בשני הזמנים האלה היתה ההנהגה או ביד הצדוקים או ביד הפרושים(נא)‪.‬‬ ‫ועלינו עתה לראות ולדעת את אשר הי' שם בשני הזמנים האלה זה‬ ‫לעומת זה‪ ,‬על פי הודאת בעל הדין עצמו‪ ,‬ועל פי המעשים עצמם הגלוים‬ ‫וידועים ומוסכמים לכל. ‬‫

הערות

הערה (נא): בימי יוחנן הורקנוס באו הצדוקים רק בסוף ימיו ומאז אין לנו מעשים רק זאת: "מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה ויהרגו חכמי ישראל והי׳ העולם משתומם."‬ ובסוף ימי הבית כאשר הרימו הצדוקים ראשם עוד הפעם עד שהביאו את חורבן הבית, זה יבואר לנו בדברינו שם. ‬‫