לדלג לתוכן

דורות הראשונים/כרך ב/פרק י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



‫ממשלת יוחנן הורקנוס, ודבר הצדוקים בימיו.‬‬

‫האחרון מהאחים החשמונאים שמעון אחרי אש‬ר זכה לראות‬ ‫ביהודה‪ ,‬ונצחון מוחלט על האויב מבפנים‪ ,‬ואחרי אשר הי' על פסגת האושר, וכל העם החליטו לעשות את משפחת החשמונאים לנשיאי הארץ‪ ,‬ולתת את ממשלת‬ ‫הארץ בידו לו ולזרעו לדורותם‪ ,‬נפל חלל תחת יד בן עול.

‬‬‫על כסאו ישב בנו יוחנן הורקנוס, הידוע בשם יוחנן כהן גדול‪.‬‬

‫והוא בראותו את הסכנה הגדולה הנשקפת לשלום הארץ על ידי החבורה‬ ‫הגדולה‪ ,‬שם אל לבו למצוא דרך להשקיט את רוחם הקשה.

הוא ראה ונוכח גם מהמעשה הנוראה עם אביו‪ ,‬כי אי אפשר לו לסמוך על‬ ‫העם לבדם‪ ,‬ולדחות לגמרי את כל המפלגה הגדולה הזאת‪.‬‬

‫הוא ראה והכיר כי החורים והסגנים וכל האבירים לא יחשו‪ ,‬זה כשמונים‬ ‫שנה מימי יוסף החוכר היתה כל הארץ בידם, ואם סוף סוף אחרי מלחמה ארוכה‬ ‫כשלשים שנה הצליח חפץ יונתן ושמעון להדיח אותם משאתם‪ ,‬הנה כבר הראו‬ ‫כי הנם נחש עם שבעה ראשים‪ ,‬וכבר פעמים רבות הושבו לאחור‪ ,‬והנה פרח‬ ‫הזדון עוד הפעם בכל תוקף‪.‬ ‬ ‫הוא ראה והכיר כי נם זה עתה כאשר נהרג אביו‪ ,‬לוא איחר השעה ואלו‬ ‫לא קדם הוא לבוא לירושלים הי׳ פטאלעמעאוס המרצח בראש כל אלה עומדים‬ ‫בראש הממשלה‪ ,‬וכל עמל החשמונאים כולם הי' עולה בתהו‪.‬‬

‫אף גם זאת כי כבר מאז לוקחו מהם כל מבצריהם‪ ,‬וה‬ם נתפזרו בין העם‪,‬‬ ‫לא הי׳ התנגדותם בולטת, שיטה קבועה בנוגע לתורה עוד לא קבעו להם עד‬ ‫לאחרי המאורע הכולל בימי יוחנן דה‬יינו רק בעוד ערך עשרים שנה אחרי אשר ‫מלך יוחנן‪ ,‬ובלא שיטה קבועה, מאחרי שנתפזרו בין העם‪ ,‬והממשלה לא היתה ‫בידם‪ ,‬לא הי׳ עוד דבר אשר הניח חותמו עליהם להבדילם‪.‬‬

‫הוא ראה נם את זאת כי בהיותם עשירי העם ואילי הכסף‪ ,‬אשר התנהל‬ ‫אצלם מכל מעשיהם בימי יוסף חוכר המסים‪ ,‬ובתיהם מלאים כל טוב ונוהגים ברמה עם עבדים ומשרתים ועוזרים על ידיה‬ם‪ ,‬הנה מטבע ההמון הגדול להיות נמשך‬ ‫ונגרר אחריהם‪ ,‬ואם ישארו בודדים במועדם עומדים לעצמם‪ ,‬יוכל לצאת מזה עוד‬ ‫הפעם אסון גדול לכל העם‪.‬ ‬ ‫כי על כן חשב יוחנן כי טוב לפניו ולטובת המדינה לקרבם אליו‪ ,‬בתקוותו‬ ‫כי יעלה בידו להנהיגם על פי דרכו‪ ,‬ולא ראה כי על ידי זה יתהפך הדבר‪ ,‬והם‬ ‫יהיו המנהיגים אותו‪. ‬‬ כבר שם שמעון אביו אל לב למעשה חלק מהעם הנגררים אחרי העשירים‬ ‫אילי הארץ האלה‪ ,‬שאין זה מפני כי יסכימו לדרכי הכחשתם בדת‪ ,‬כי אם רק‬ ‫מפני ברק הזהב הנטוי עליהם‪.‬ ‬ ‫ובאבות דר׳ נתן פ״ה נאמר על הצדוקים "והיו משתמשין בכלי כסף וכלי‬ ‫זהב כל ימיהם שהיתה דעתן גסה עליהן״.

‫אבל ההמון הגדול כורע ברך לפני הדר כבוד‪ ,‬ולפני נגה ברק הזהב‪.‬‬ ‫ וזה כבר ראה שמעון ויתן אל לבו להתראות לפני ההמון גם הוא בדרך זה‪.‬‬ ‫ובסוף ימי שמעון נאמר במכביים ט"ו ל״ה:‬

"‫והמלך אנטיוכוס שם מצור על דור וכו׳ ויסגיר את טריפהאן וכו׳ וישלח לו שמעון חיל עוזר שני אלפים‪ ,‬וכסף זזהב וכלי נשק‪ ,‬אבל אנטיוכום לא קבלם‪,‬‬ ‫ויקרע עוד גם את כל כתבי הברית אשר כרת עם שמעון‪ .‬וישלח אליו את‬ ‫אטהענאביוס אוהבו לאמר לו‪ ,‬אתם לקהתם לכם את יפו ואת עזה וכו׳ ותהיו‬ ‫אדוני מקומות רבות מארץ ממשלתי‪ ,‬ועתה שתים אנכי נוטל עליכם‪ ,‬או כי תשיבו‬ ‫לי את וכו׳ או כי תתנו המש מאות טאלאנטי כסף וכו׳ כאשר בא אטהענאביוס‬ ‫אוהב המלך לירושלים השתומם למראה ההוד וההדר אשיר מצא בבית שמעון‪,‬‬ ‫ולמראה שולחנות בית היין בכלי כסף וזהב‪ ,‬ועבדים רבים ומשרתים וכו׳‬ ‫אטהענאביוס לא השיב לשמעון דבר כי אם בקצפו שב אל המלך‪ ,‬ויספר לו את‬ כל דברי שמעון‪ ,‬ואת כל הדר יפעת כבוד ביתו ויקצוף המלך מאד וכו׳‪”.‬ ‬

‫ואין ספק כי שמעון אחד האחים הגבורים אשר עני עמם נגע עד נפשם‪,‬‬ ‫ואשר התענה בכל אשר התענו הם משך זמן שלשים שנה‪ ,‬לא הי׳ מרשה לעצמו‬ ‫לעשות כן מעמל העם אשר אוצרותיו דללו וחרבו על ידי כל המלחמות הגדולות‬ ‫והנוראות ושממת הארין‪ ,‬ואין ספק שלא הי׳ מרשה לעצמו להמשייך קנאת העמים‬ ‫עליהם על ידי זה עד שבאמת קרע מלך סוריא פתאום את כתבי הברית ויבקש‬ ‫ממנו אוצר גדול כזה‪ ,‬וכאשר ראה זה בעיניו גם אוהב המלך השתומם למראה‬ ‫עיניו והנה באה גם מלחמה בארץ‪.‬‬

‫וברור שלא לחנם כתבו זה בספר דברי הימים כי אם מפני שבאו מזה‬ ‫תוצאות רעות‪ ,‬וזה הי׳ אחד מדרכי המעשים‪ ,‬ושלשלת המאורעות אשר באו‬ ‫אחר זה‪.‬‬

‫אבל שמעון ראה זה כהכרח לפי מעמד הדברים במדינה‪ ,‬להמשיך את עיני‬ ‫העם הנטויות אל אילי הכסף‪ ,‬וכי יראו גם בבית ראש הממשלה כבוד והדר עוד‬ ‫‬‫יתר הרבה מאד‪.‬‬ ‫ ולא נוכל כהיום לדעת אם צדקו מעשי שמעון אלה אם לא‪ ,‬אבל אין זה‬ ‫נוגע לדברי הימים‪ ,‬זה ודאי כי כבר צעד שמעון צעד אחד לאחור על דרכי‬ המתיונים אף שאין ספק שהיתה כונתו לטובה‪.

‬‬‫ועתה כאשר משל יוחנן‪ ,‬צעד עוד צעד יותר גדול לקרב את המתיונים‬ ‫עצמם אליו‪.‬‬

‫ובודאי כי גם לבד שלום הארץ קוה כי גם הם עצמם יטיבו דרכם‪ ,‬על‬ ‫ידי זה‪.‬‬ ‫אבל תכלית מעשיו היו להקים שלום הארין ועל כן נתן גם להם מהלכים‬ ‫בביתו‪ ,‬וגם פקודות במדינה‪ ,‬ולא הבדילם לרעה‪. ‬‬ ‫וכבר עוד לפני המאורע הכולל בימי יוחנן‪ ,‬אשר הניח חותמו על כל דרכי‬ ‫הצדוקים מאז ואילך‪ ,‬הננו מוצאים מפורש את אחד מראשי החבורה הזאת אוהב‬ ‫נאמן ליוחנן בזמן אשר בודאי התהלך יוחנן עוד עם חכמי התורה כמו שיובא כל‬ ‫זה ‬בפרק י״ב‪.‬‬

‫ובהיות עוד יוחנן הורקנוס איש מלחמה מנעוריו וכל השתדלותו היתה להרחיב גבולי הארץ, ‬ויעש מלחמות רבות וגדולות עם כל העמים שכני ארץ ‫יהודה‪ ,‬הנה גם מבלי משים נסחף בתוך שבולת אבירי הארץ‪ ,‬אשר התקרבו אל‬ ‫‬‫המערכה‪.‬ ‬ ‫ועל כן נם נראה את יוחנן עושה דברים עם העמים אשר כבש, נגד רוח‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ונגד דרכי התורה‪ ,‬רק על פי רוח המתיונים אשר בענינים כאלה כבר‬ ‫הלך בדרכם עוד לפני ימי המאורע הכולל‪.‬‬

‫יסוד המתיונים מראשית ימיהם הי' כי כל העמים אשר תוכו לרגלי גוי‬ ‫המושל‪ ,‬עליהם להתנהג בדרכם גם בכל מנהגי הדת‪ ,‬בהיות הדת אצלם רק מהלכות‬ ‫מדינה‪ ,‬ולא ממקור אמונה‪ ,‬ועל כן בהיות היונים אז המושלים על ישראל‪ ,‬היו הם‬ ‫אשר הלכו אל ‬אנטיוכוס עפיפהאנעס להכריח את כל בני יהודה ללכת רק בדתי‬ ‫היונים‪ ,‬עד כי לסוף העמידו נם שיקוץ משומם על מזבח ד׳‪.‬‬

‫עתה באשר נהפך הגלגל ובני יהודה שמו משטרם על העמים אשר‬ ‫סביבותיהם‪ ,‬הנה הפכו את דרכם זה נגד העמים, ויכריחום למול את בשר ערלתם‬ ‫ובעצתס עשה כן יוחנן להאדומים‪ ,‬ואריסטובלוס לבני יטור וכו׳‪.‬‬ ‫ והיסוד הזר עצמו אשר בימי היונים עשה את המתיונים למושכים בערלתם‬ ‫ולרודפים את כל איש אשר מל את בנו‪ ,‬היסוד הזה עצמו נתן עתה חרב בידם‬ ‫בימי ממשלת בני יהודה להכריח את השבטים אשר כבשו למול את בשר ערלתם‪.‬‬ ‫אף כי ידעו היטב כי גם אחר זה ישארו גוים גמורים בכל פרטי הדת‪.‬ ‬ כי לא יסוד של אמונה ותורה ומצוה הובילה אותם בדרכם‪ ,‬כי אם הלכות‬ ‫מדינה, שיהיו בני המדינה שוין‪ ,‬ולא יהי׳ דבר חיצוני המבדילם‪.‬‬ ‫והלא אריסטובלוס בן יוחנן, אשר הוא הי׳ כבר מהמתיונים לאמיתו‪ ,‬כאשר‬ ‫יעידו עליו סופר‬י היונים וגם יאזעפוס‪ ,‬בכל זה עשה נם הוא כן בכבשו את בני‬ ‫יטור ושבטים אחרים‪ ,‬להכריחם למול בשר ערלתם‪.‬‬

‫וזה הוא דבר שאין צריך לאמר שהוא לא עשה כן מתוך קנאתו לדתו‬ ‫אשר הי׳ רהוק ממנה לגמרי ואשר הגוים האלה נשארו רחוקים ממנה גם אחרי‬ ‫‫אשר נמולו‪. ‬‬ ‫אבל הי׳ זה יסוד המתיונים ושיטתם מהלכות מדינה שבל בני המדינה צריכים‬ ‫להיות על דרך אחת בכל הלכות מדינה והנהגה של פומבי‪.‬‬

‫ובכל זה הלך יוחנן עצמו בדרכי אבותיו ויהי משומרי תורה ומצוה, וכל‬ דבר הנהגת הסנהדרין אל העם וכל מעשי חכמי התורה גם נקראו על שמו, ככל דבר נשיאי הדור, אשר שב עתה והלך על ידי המושל במדינה. ‫

‫אבל היחתה איש גחלים בחיקו ורגליו לא תכונה‪ ,‬ואם יאמר איש אני ארבה‬ ‫ולא אסור‪ ,‬והדבר יעלה לו‪.

‫הוא האמין להמשיך את הצדוקים אחריו‪ ,‬אבל החבורה הגדולה הזאת אשר‬ גדלו על ברכי ההשתדלות וחליפת המעמדים השונים‪ ,‬ואשר הדיפלאמאטיע היתה‬ ‫לחם חוקם זה דור הרביעי, הם היו חזקים הרבה ממנו ופתאום נסחף יוחנן אל תוך‬ ‫הזרם, ויבוא מאחריהם‪.‬‬ ‫ ההתקרבות הגדולה עם ראשי החבורה הזאת פעלה ראשונה על בניו כי הם‬ ‫היו כבר למתיונים גמורים‪ ,‬ועל ידי בניו נדחף נם הוא אל תוכם‪.‬‬ ‫ועל ידי כל זה קבלה אז גם כל דבר החבורה הזאת את חותמה הטבועה‪.‬‬ ‫ ‫ואך ‪ על‬ידי כל הדברים האלה נוכל להבין את כל פרטי דברי יאזעפוס‬ ‫בנוגע לשלשלת המאורע הגדול והכולל הזה, וכן כל פרטי דברי הברייתא בגמרא מזה‪.‬‬ ‫אין ספק שיאזעפוס כתב כל דבריו ההם מתוך מקור של הצדוקים‪ ,‬אבל‬ ‫בכל זה הנה הם נקראים ומתבארים ומובנים כמו שהם‪ ,‬ומפרשים את עצמן‪.‬‬ ‫ונבין גם את כל דבר המאורע הגדול הזה עצמו‪ ,‬אשר בכל אשר הפכו‬ ‫שם כותבי הדורות ופלפל שם פלפולים זרים לא הבינו ענינם כלל. ‫