דורות הראשונים/כרך ב/חלק שני/פרק ג
| יצחק אייזיק הלוי | |
| דורות הראשונים | |
|---|---|
| חלק שני/פרק ג | |
| →חלק שני/פרק ב | חלק שני/פרק ד← |
וכדרך כל טעות אשר לא יבוא בגפו וימשוך אחריו עוד טעיות רבים כי על כן מפני שטעה הרב פראנקעל וחשב כי בית שמאי נוסד רק אחרי מות שמאי. על ידי זה לא הי' לו כל הבדל בין ראשית ימיהם לסופם ועל כן בא בעמוד 45ויאמר: "משך ימי בית שמאי ובית הלל הוא לערך מאה ועשר שנה.״
ובעמוד 53יחליט זה עוד הפעם באין אומר ודברים ויאמר: "וזמן המשכת בית שמאי ובית הלל הוא מאה ועשר שנה ,אבל לא נודע בשום מקום בפירוש איזה מחלוקת קדמה בזמן ,ולכן אי אפשר להגביל כל מחלוקת בזמן ידוע״.
והנה במקום הזה הלך בדרכו למרחוק באופן כזה עד שהיו לו מאה ועשר שנים זמן המחלקאות של בית שמאי ובית הלל ,דהיינו כבר עד אחרי כל ימי יבנה עד מלחמת ביתר. ובכל זה הנה בעמוד 45עצמו אף שיאמר שם: "משך ימי בית שמאי ובית הלל הוא לערך מאה ועשר שנה" יבוא ויחשוב את בית שמאי ובית הלל רק למשך ימי דור אחד ויאמר שם:
"הדור הראשון בית שמאי ובית הלל עקביא בן מהללאל רבן גמליאל הזקן וכו׳ ר׳ יוחנן בן זכאי."
ויסיים על זה: "משך זמן הדור הזה לערך שבעים או שבעים ושתים שנה." אבל איך הוא שבעים שנה או בדקדוק וצמצום גמור שבעים ושתים שנה והרי במקום הזה עצמו יחשוב זמן המשכת בית שמאי ובית הלל מאה ועשר שנה". והרי לא ימנה את בית שמאי ובית הלל כי אם בדור הזה לבד ,אם כן אין זה דור של שבעים ושתים שנה כי אם ימי דור אחד של מאה ועשר שנה. ואין אני רוצה לדבר על דבר ימי דור של מאה ועשר שנה ,אבל היכן ראה פראנקעל גם דור נפלא משבעים ושתים שנה.
והלא ידע גם הוא כי בכל הדברים האלה לא יחשבו ימי הילדות והשחרות, כי אם ימי העמידה בראש הדור.
והוא עצמו בעמוד 203בסוף דבריו על ימי ר׳ יהודה הנשיא (רבי) יאמר: בענין "משך זמן הדור הזה אין בידינו סימן מיוחד לכן נגבילהו וכו׳ ויהי׳ משך זה הדור כ״ה שנה״.
אבל תחת מה שחשב הרב פראנקעל את ימי רבן גמליאל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי לדורם של בית שמאי ובית הלל ,הנה זה הוא באמת כבר הדור שאחרי בית שמאי ובית הלל. כי אף שגם אחרי מות שמאי והלל לא נתבטלו הבתים ההם ונמשכו גם ימי בית שמאי כל ימי חיי תלמידי שמאי וכל ימי המחזיקים בשיטת בית שמאי והשונים משנתם בשיטת בית שמאי ,עד אשר הוחלט בימי יבנה לעולם הלכה כבית הלל ,ובית שמאי במקום בית הלל אינה משנה.
אבל כל זה אין לו ענין כלל עם עיקר ימי הבתים האלה ,ועיקר ימי המחלוקאות שביניהם אשר הנם לפנינו בכל הש״ס ,שזה הי׳ בעיקרו בימי שמאי והלל ,שאך זה הוא עיקר ימי הבתים האלה.
והחכם ווייס בדו״ד ח"א עמוד 178אף שיודה במקצת בכל זה יבלבל את הדברים גם הוא ויאמר:
"מן ההלכות הנזכרות על שם בית שמאי ובית הלל יש מהן שיש ליחסן לזמן שמאי והלל או קרוב אחרי מותם ,ורובן נשנו במשך הזמן אשר ממות שני הראשים האלה עד חרבן הבית כי כשחרב הבית נשתקע שם בית שמאי מכל וכל".
אבל דברים פורחים באויר אין בהם גם לבעליהם כלום ,והנה יסתור גם את עצמו בהחלט.
כי במקום הזה יבדה לו מלבו לאמר: "ורובן נשנו במשך הזמן אשר ממות שני הראשים האלה עד חרבן הבית" אנל נעמוד 184יאמר הוא עצמו:
״ובפרט קשה לצייר ענין שני הבתים ממות שמאי והלל והלאה ,בית הלל נשאר קיים שמזרע הלל הנשיאים וראשי הסנהדרין והתלמוד ,אבל מה הי׳ לבית שמאי אחרי מות הראש, אלו הי' בית מדדש מיוחד בהכרח שאחד עמד בראשו, ואיך לא נזכר מי הי' הראש." ובכל זה שכח דברי עצמו ובא ומחליט ההיפך בעמוד 178ויבדה לו דברי תהו לאמר:
"רובן נשנו במשך הזמן אשר ממות שני הראשים האלה עד חרבן הבית."
ואמנם כי דבריו במקום זה גם כשהן לעצמם הנם סותרים את עצמם.
כי אחרי אשר יודה גם הוא כי שני הבתים האלה כבר עמדו בחיי שמאי הלל עד שיאמר בעצמו "מן ההלכות הנזכרוות על שם בית שמאי ובית הלל יש מהן שיש ליחסן לזמן שמאי והלל".
ואם הדבר כן מנין זה יקח לו דברי תהו אלה אשר יאמר יחד עם זה ורובן נשנו במשך הזמן אשר ממות שני הראשים האלה עד חורבן הבית". והרי לא לבד שאין לו על זה לא מקור ולא ראיה, כי רובם נשנו אחר מות שני הראשים האלה ,כי אם שהוא עצמו יאמר להיפך מזה בעמוד 184 ויחליט גם הוא:
"אילו הי' בית מדרש מיוחד בהכרח שאחד עמד בראשו ,ואיך לא נזכר מי הי' הראש".
וזה באמת רעה חולה כי בכל דבריהם היו רק למגבבי דברים מבלי לברר ענינם גם לעצמם.
ואמנם כי מתוך שלא חקרו על הדבר עברו גם לקצה האחרון בטעות. ויאמר בעמוד 178: "כי כשחרב הבית נשתקע שם בית שמאי מכל וכל".
וגם פראנקעל אף כי בעמוד 53יאמר: "וזמן המשכת בית שמאי ובית הלל הוא מאה ועשר שנה, אבל לא נודע בשום מקום בפירוש איזה מחלוקת קדמה בזמן, ולכן אי אפשר להגביל כל מחלוקת בזמן ידוע".
הנה בכל זה יהפוך ידו בעמוד 54ויאמר בשפה רפה:
"ואינו רחוק כי רוב מחלוקת ב״ש וב"ה נתהוו ממות הלל עד חרבן הבית (במשך ס' שנים) ,כי לא ארכו הימים אחר חרבן הבית וקמו חכמים אשר לא נחשבו לאחד משני בתים אלה וכח הבתים נשבת אז." וכל זה אינו כי אם דברי טעות ,וחרבן הבית ומיד אחר חורבן הבית כל זה לא שינה דבר בענין שני הבתים האלה. השינוי הגדול אשר בא בזה הי' רק אחרי מות הלל ושמאי שאז נתבטל כל עיקר דבר הבתים האלה, ובית שמאי גם לא עשו להם ראש אחד תחת שמאי הזקן ,וישארו מאז ואילך על דרך רבנן דבי רב אשי ,ובי רב אחרי מות רב.
וזה נמשך ובא כן נם אחר ההרבן ,אבל לא חמשים ושתים שנה עד ימי ביתר ,כי אם עד עיקר ימי יבנה, ואז נתבטל לגמרי גם זה. ולא מפני "שקמו אז חכמים אשר לא נחשבו לאחד משני בתים אלה" כטעותו של פראנקעל.
כי אם מפני שאז הוכרע לעולם הלכה כבית הלל ובית שמאי במקום בית הלל אינה משנה, דהיינו שהשונה משנתו על פי שיטת בית שמאי טעות הוא. ואז פסקו בית שמאי לגמרי, וככל אשר יבואר לנו כל זה לפנינו ,וענין הדברים האלה ומהלכן.
ואחרי אשר הערנו בקצרה על התהפוכות אשר נאמרו בזה ,נוכל לשוב להעמיד הדברים על מקומם ועל ענינם.
הערות