דורות הראשונים/כרך ב/פרק כה
במות יוחנן כהן גדול מלך אחריו תחלה בנו הבכור אריסטובלוס שנה אחת(לג).
בני יוחנן כבר גודלו על ברכי הצדוקים ,ועוד לפני המאורע הכולל בימי יוחנן ,כבר התרועעו את ראשי הצדוקים ,על שדה מלחמה ,ועל כן כבר היו למתיונים גמורים.
ויאזעפוס אלטטי׳ XIII, 11, 3יאמר על אריסטובלוס: "אף כי הוא יקרא (בפי סופרי היונים) אוהב היונים (Philhellene) ,בכל זה עשה גם טוב כי נלחם עם בני יטור וכו׳.״
ומלך ישראל בימים ההם, אשר היונים נתנו לו שטר עדות כזו ,עד אשר יקרא בפיהם כן ,נוכל להבין כל ארחות דרכו ,גם אלו לא היו נודעים לנו איזה פרטים ממעשיו ,אבל מעשיו הנודעים לנו ישלימו את כל החזיון כלו.
ובצדק יאמר עליו הפראפעססאר שירער ח"א עמוד 274: ״הקולטור של היונים אשר החשמונאים הראשונים עמדו בכל כחם לבלי לתת לה מהלכים מצאה בו גואל ותומך.״ ולא יפלא בעינינו כל זאת אחרי אשר כבר היה באמנה עם הצדוקים מימי נעוריו ,והוא גם עזר על ידם לקרב להם גם את לב אביו ככל אשר כבר נתבאר. וכבר נתבאר לנו הדבר כל צרכו כי כל עצם דבר הצדוקים מראשיתם הנהו דבר המתיונים.
ויאזעפוס אלטטי׳ XIII, 11יתחיל דבריו על אריסטובלוס ויאמר: "כאשר מת יוחנן הורקנוס ,החליט בנו הבכור אריסטובלוס להחליף את תואר פני הממשלה ולהיות למלך (תחת עוצר בעמו השם ,אשר נשאו החשמונאים עד עתה) מכל אחיו אהב רק את אנטיננוס ,עד אשר חלק עמו את כבוד מלכים אבל את כל יתר אחיו הושיב בשלשלאות של ברזל בבתי כלאים וגם את אמו אשר יוחנן צוה כי היא תמשול בארץ ,בא הוא על זה בריב עמה ויושיב גם אותה בבית האסורים ויוסיף להתאכזר עוד ויתן אותה למות שם ברעב“. והנה לא יוכל להיות ספק כי כל מעשיו אלה עשה על ידי הצדוקים ובעצתם ,שהרי אך עמהם התהלך ,והפרושים היו רחוקים ממנו ,וכי גם לא יוכל להיות שום ספק שהפרושים היו רחוקים מאד מלהשתדל כי יהי׳ הוא המושל בארץ, האיש אשר היונים העידו עליו כי בחר בכל דרכם.
והננו רואים גם זאת כי המעשים האלה היו כל כך ידועים ומפורסמים בין כל העם ,אשר אף כי כמו שיתבאר הנה כל עיקר דברי המעשים בימי אריסטובלוס ובימי ינאי ושלמינון כתב יאזעפוס רק מתוך מקורים של הצדוקים ,בכל זה לא הי‘ אפשר נם להם לכחד תחת לשונם את כל הדברים האלה בהיותם ידועים לכל העם.
והחכם גרעץ באהבתו הגדולה להצדוקים ובשנאתו הגלויה להפרושים בא והכחיש את יאזעפוס ואת כל דבריו על אריסטובלוס. ואלו רק הכחיש את זה לבד, הנה מי משים לב לדברים כאלה. אבל כי יחד עם זה הוא גם בא ובודה דברים מבהילים על הפרושים ,לא לבד בלא כל רמז מהמקורים, כי אם גם נגדם ,רק מתוך חפצו להשחיר פניהם של ישראל.
ובח"ג עמוד 119יאמר: "הדבר הזה את אשר הי׳ אריסטובלוס אוהב דרכי היונים ,הי׳ די כי יהי' מהשנואים אצל מפלגת העם ) bei der Volksparteiכלומר אצל חכמי התורה וכל העם בכללו), והחשד לוה אותו בכל דרכיו ,ויבדו עליו כל רע ,ותחת אשר היונים אמרו עליו כי הי׳ איש ישר וטוב ,ישימו אותו היהודים לאיש אכזר וקשה לב, אמו מתה במשמר, אולי רק מחולשת זקנתה ,והנה אמרו החושדים בכשרים כי בנה נתן אותה למות ברעב. אחיו אנטיגנוס נהרג כפי הנראה על ידי הכתה אשר היתה נגד החשמונאים (לאמר על ידי הפרושים) ובעלי הלשון הפכו הדבר לאמר כי נהרג על ידי אריסטובלוס בקנאתו בו״ אלה דבריו.
ורק בדברי ימי ישראל הי׳ אפשר לעשות עט סופרים באופנים כאלה ,עד שלא הסתפק בזה לבד לנקות את אריסטובלוס ,כי אם שתחת זה ישים אשם בנפש האומה כולה ,אשר קראה בשם מפלגת העם.
ונניח כרגע שכן הדבר כי לא המית את אמו ברעב ,כי אם שהוא כדברי גרעץ ,כי מתה בבית האסודים מאוצר רעה ויגון ,ובהיותה זקנה. אבל האם אז יש מקום לאמר כי צדקו היונים בדבריהם עליו כי הי׳ איש ישר וטוב.
הן אביו צוה לפני מותו כי אשתו ,אם אריסטובלוס ,תמשול תהתיו ,ובודאי כי ידע יוחנן כי היא ראויה לזה ,וכי טוב הדבר.
והנה בא הוא אחרי מות אביו ,וימרה את פי אביו ואמו ,וביד חזקה הוריד את אמו מכסאה ויושיב אותה בבית האסורים ,ואת כל אחיו הושיב בשלשלאות של ברזל ,ומרוב יגונה מתה אמו בבית האסורים.
ובדברי הבל כאלה ירצה גרעץ להכחיש את דבר היהודים ,ולקיים דברי שונאיהם היונים אוהבי אריסטובלוס כי הי׳ איש ישר וטוב.
הזכות האחד אשר נוכל לדון בו את אריסטובלוס הוא רק זאת כי עשה כל מעשיו אלה בהסתת הצדוקים ,אשר לא היו בטוחים באשת יוחנן כי תלך גם היא בדרכי יוחנן בסוף ימיו ,ואריסטובלוס הוא הי׳ לגמרי כאחד מהם. ובאמת כי מאת אשר יתנו היונים את תהלות אריסטובלוס נוכל להבין ולדעת כי במות יוחנן צעדו הצדוקים עם אריסטובלוס בראשם צעד גדול לאחור, על דרכם הראשונה בדרכי היונים(לד).
רק כי אריסטובלוס מלך רק שנה אחת ,ואחרי מותו שבו הדברים ועמדו על מה שהועמדו בסוף ימי יוחנן ככל דבר פרשת המעשים אשר יבוארו לפנינו.
ואמנם כי התרחק החכם גרעץ מכל חקירת דברי ימינו עד כי לא הרגיש כלל את ענין דברי יאזעפוס בנונע להצדוקים והפרושים. ולא ראה גרעץ ולא הרגיש כי כל עיקר דברי יאזעפוס בנונע לההנהגה והממשלה כתב בהכרח מתוך זכרונות הצדוקים ,כי שם יתנה יאזעפוס צדקת הצדוקים ויסלף דרכי הפרושים ,וידבר עליהם תועה בשפתים דולקים ולב רע, ולא יוכל להיות שום ספק כי עיקר כל דבריו שם כתב מתוך זכרונות הצדוקים וסגנונם ,וכמו שיבואר זה עוד לפנינו בדברים ברורים.
אבל גם אם לא עמד גרעץ על כל הדברים בכלל הי׳ יכול לראות ולהכיר זה ממקום הזה עצמו ,ואלו לא הי׳ בוטה דברים כמדקרות חרב ,בי אם נהג דרך חכם חוקר ,הי׳ רואה זה לפניו.
כי גם במקום הזה מפני שלא יכלו הצדוקים להכחיש את הכל ,בהיות הדבר ידוע לכל כי אנטיגנוס נהרג על פי אחיו אריסטובלוס ,השתדלו בסגנון הדברים להקל מעליו ,ולהאשים את שלמינון אשתו כי היא בנכליה הפכה את דברי אריסטובלוס אל אנטיגנוס ועל ידי זה לא עשה רצונו ונהרג על פיו. והדבר ידוע כי שלמינון המלכה, אשת אריסטובלוס ואחר זה אשת אלכסנדר ינאי ,היתה אשה יראת ד׳ וכל מעשיה על פי החכמים ,ובאשר מלכה היא מסרה את כל ההנהגה בידי הפרושים ,והימים ההם היו ימי האור, הימים היותר טובים להארץ בכל ימי הבית השני ככל אשר נראה לפנינו.
ויאזעפוס אלטטי׳ XIII, 16, 2מרוב שיחו וכעסו ובדברו גם שם בלשונם של הצדוקים (כאשר יבואר בפרק ל"ח) יאמר: "רק שם המלכה נקרא על הממשלה, אבל בעצמו של דבר היו הפרושים המושלים בארץ."
וכל הדברים במקום הזה בדברי יאזעפוס אשר כל סגנונם הוא להשתדל להקל אשמת אריסטובלוס על ידי אשר יאשימו את שלמינון ,האם יוכל להיות ספק שמקורו מהצדוקים שונאי המלכה ואוהבי אריסטובלוס ,ולא מהפרושים שונאי אריסטובלוס ומכבדי שלמינון(לה).
והלשון בדברי יאזעפוס על דבר אנטיגנוס ואריסטובלוס זה הוא:
"ונמצאו הרבה אנשים רעים אשר אחדות שני האחים הי׳ רעה בעיניהם ,והם הביאו דבתו רעה לפני המלך, וישתמשו בזה אשר בא אל המקדש בראש חילו העוטרים אותו ונצחונו במלחמה לאמר עליו כי יבקש לו המלוכה ,ובכל אשר לא רצה אריסטובלוס להאמין זה ,באו הדברים אל לבו ,ולמען אשר לא ירגיש אחיו אנטיגנוס כי יחשוד אותו ,ובחפצו לדאוג לנפשו, צוה לחיל שומרי ראשו להסתתר אצל הבירא מקום אשר שכב שם בחליו ,ויצו אותם לאמר אם יראו כי אנטינגוס בא אליו מזוין, יתנפלו עליו ויהרגו אותו ,ולאנטיגנוס שלח לבקשו לבוא אליו בלתי מזוין. אבל המלכה ואלה מבית המלך אשר שנאו את אנטיגנוס הסיתו את השליח להפוך דברי המלך ,ולאמר לו כי בקשו לבוא בכלי זיינו החדשים, אנטיגנוס אשר ידע אהבת המלך אליו מהר ויבוא אליו בכל כלי נשקו ,ובהלכו דרך הבירה התנפלו עליו שומרי ראש המלך וימיתוהו". והנה הדברים בולטים לפנינו כי נכתבו מאיש אשר חפין ביקרו של אריסטובלוס, ומבלי יכולת להכחיש את כל הדבר בהיות כל זה ידוע ומפורסם כי נהרג על פי אחיו ,וכי הרגו אותו שומרי ראש אריסטובלוס ,על פי דבריו אליהם, השתדל הכותב להסב פני הדבר ,כי המלכה אשמה בזה כי היא ואנשיה הפכו דבריו, ואלו לא הפכו הם הדברים לא הי׳ נהרג.
אבל בזה לא יוכל להיות שום ספק שכל הדברים האלה נכתבו מאוהבי אריסטובלוס ושונאי המלכה ,והיינו מהצדוקים ולא מהפרושים.
וגם בראש הסיפור כבר הדברים בולטים כי נכתבו מאוהבי האחים ואנשי בריתם ,ולא משונאיהם ומנדיהם ,וכל סננון הדברים הם כי אך דבת שוא בדו מחרחרי ריב על אנטיגנוס ,וכי הוא בא אל המקדש בראש חילו רק להתפלל שם כי יקום אחיו המלך מחליו.
והלשון שם הוא:
"בתחלה לא שם אריסטובלוס לב לדברי שונאי אנטיגנוס וכו׳ אבל כאשר יום אחד בא אנטיגנוס משדה מלחמה בקול המון חוגג אף כי אריסטובלוס שכב אז על ערש דוי, וכאשר הגיע אז מועד חג הסוכות בא אנטינגוס בתרועת שמחה וקול המון בראש חילו לבית המקדש, לחוג את החג, ויותר מכל להתפלל שם ולבקש על אחיו המלך כי יקום מחליו, אבל אנשים רעים אשר חפצם הי׳ להפריד בין האחים, הנה מדבר תרועת השמחה ומנצחונו במלחמה, הפכו פני הדברים לאמר למלך כי כל דרכי אחיו אינם בתור איש פרטי כי אם שיבקש לו המלוכה."
ומי לא יראה שסגנון הכותב הוא דברי איש המתהפך בתחבולות להצדיק את שני האחים יחד ולהרשיע את המלכה ואת אשר עמה.
ואם כי לא הי׳ אפשר לו להכחיש את הכל ,בהיות כל זה אז מהדברים הידועים והמפורסמים כי הומת על פי אחיו אשר חשדו כי יחפוץ להסב אליו המלוכה ,וכי נהרג על ידי שומרי ראש המלך במצות המלך ,בדה לו הכותב דברים כי אריסטובלוס התנה תנאי בדבר ,והמלכה ואשר עמה הפכו את התנאי, ואף כי הי׳ ידוע לכל שחשד המלך בא מפני כי אנטיננוס הראה דרכו לפני כל, עד כי בזמן ההוא עצמו ,אשר אחיו המלך נשפך דמו לארץ והנהו שוכב על מטתו ומתאבק עם המות ,בא אנטיגנוס בתרועת שמחה וקול המון ובראש חילו להתראות לפני העם במקדש ד׳ ,הנה יאמר לנו הכותב הזה כי הי׳ זה רק לשפוך שיחו ולהתפלל שם עבור אהיו, ורק אנשים רעים וחטאים הפכו מעשיו לרעה.
ומבואר נגלה לכל שזה ודאי שמקור כל דברי יאזעפוס אלה הנם מאיש אשד הי׳ הפץ ביקרם של שני האחים אריסטובלוס ואנטיגנוס, ושונא להמלכה אשת אריסטובלוס ,וזה הוא נעלה מכל ספק ,בהיות כל זה מוכח מתוכו ומראה על עצמו.
והנה לא הבין גרעץ דברים פשוטים כאלה ,ולא ראה את אשר לפניו, ויבוא לאמר כי כל הדברים האלה נכתבו ונאמרו משונאי שני האחים ,ומאוהבי המלכה.
וכל זה גרם להם את אשר לא חקרו ולא שמו לב לדברי ימינו ,ויהיו עינם ולבם רק לבית מלחמתם להפוך בלהות על ישראל שומרי תורה ומצוה. והלך בדרכו למרחוק כל כך עד שהבחיש את המקורים כדי לחפות דברים אשר לא כן על בני ישראל.
ותחת מה שהצדוקים עצמם הודו בעיקר הדבר ,כי נהרג על פי אריסטובלוס, משומרי ראש המלך. הנה הי׳ לנו גרעץ לצדוקי יותר מהצדוקים עצמם ,והוא יכחיש זה לגמרי, כי לא הי׳ זה כלל על פי אריסטובלוס והוא גם לא ידע מזה כל עיקר ,ורק הפרושים ,שונאי אריסטובלוס ואנטיגנוס ,הם עצמם הרגו את אנטיגנוס ,ויוציאו דבתם רעה לאמר כי נהרג מאריסטובלוס. ודברים כאלה נאמרו לשם חקירה ,ודברים כאלה נכתבו לשם דברי ימי ישראל ,אף שאין שם כי אם עקימת שפתים להשתדל לעקור דברי ימינו משרשם, ולהפכם לתהו ובהו.
ואחרי אשר נתבאר לנו כל זה נוכל לשוב לימי אלכסנדר ינאי ,כי אריסטובלוס לא מלך כי אם שנה אחת ומיד אחרי אשר נהרג אנטיננוס אחיו מת נם הוא כי נשפך לארץ מררתו ,ואז מלך תחתיו אחיו אלכסנדר ינאי בן יוהנן כהן גדול. והוא מלך עשרים ושבע שנים ,ובכל הימים ההם כולם משלו הצדוקים בארץ ,וכל ימי אלכסנדר ינאי היתה המשרה על שכמם ,וכל הנהגת הארץ תחת ידם. ועלינו לראות ולדעת את כל סדר הארץ בכל הימים ההם, ואת דבר כל סדרי המעשים אז.
הערות
הערה (לג): כבר הערנו כי מעשיהם הכוללים יבואו כולם במקומם בחלק שלפני זה, וכל דברינו במקום הזה אינם כי אם בנוגע להצדוקים ומעשיהם בארץ מראשית ימיהם עד סופם, לדעת את כל דבר המפלגה הזאת ביחוד.
הערה (לד): וכבר הערנו בפרק י׳ על מעשיו עם בני יטור שהיו גם הם רק על פי הצדוקים ורחוקים לגמרי מדרכי חכמי התורה ושירער ח"א עמוד 275טעה בזה.
הערה (לה): החכם גרעץ שם אצל אלכסנדר ינאי בחפצו להפוך את דברי הימים ישים לו טענות להכחיש את יאזעפוס כי שלמינון היתה תחלה אשת אריסטובלוס ואחר זה אשת אלכסנדר ינאי ,ואין זה נוגע לדברינו במקום הזה ,שהרי זה ודאי כי יאזעפוס עצמו והמקורים אשר מהם כתב דבריו הם הולכים בכל הדברים האלה על שלמינה המלכה, שהרי דברי יאזעפוס מתפרשים כן, שהיא היתח תחלה אשת אריסטובלוס ואחר זה אשת אלכסנדר ינאי וכל דברינו בפנים הלא הנם על המקורים עצמם.
ואמנם כי גם דברי גרעץ שם הבל המה וטעה בדברים פשוטים ככל אשר יבואר בפרק כ"ו.