לדלג לתוכן

דורות הראשונים/כרך ב/פרק מ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



‫באלטטי׳ ‪ XIII, 16, 2‬יתחיל יאזעפוס דבריו ממעשי אלכסנדרא (שלמינון)‬ אשת אלכסנדר ינאי ויאמר:

"לכהן גדול בחרה את הורקנוס בנה, ראשונה מפני כי הוא הי׳ הבכור, וזאת‬ שנית מפני כי הי׳ רפה ידים(נג) ובכל יתר הדברים נתנה הכל ביד‬ ‫הפרושים ותצו לכל העם לשמוע בקולם, וכל התקנות אשר קבלו הפרושים‬ ‫מאבותיהם הראשונים, אשר יוחנן הורקנוס בטלם, שבו לכל כחם אשר הי' להם‬ ‫לפני זה, ורק שם המלכה נקרא על הממשלה‪ ,‬אבל באמת משלו אז רק הפרושים‪,‬‬ וכל דברי הממשלה התנהגו ונעשו רק יעל פיהם‪ ,‬והם קראו להגולים לשוב‬ ‫אל ארצם, ולהאסירים אשר ישבו בבתי כלאים קראו דרור‪ ,‬ולא הי׳‬ ‫חילוק של כלום בינם לבין מושלים המושלים לבדם במדינה‪ ,‬בכל זה הי׳ כל‬ ‫דבר הממשלה קרוב גם ללב המלכה‪ ,‬ותקם לה חיל וצבא רב ותאמץ ותשגיא‬ ‫את עוז כחה עד כי הי' מוראה וחתיתה על כל המושלים אשר מסביב‪ ,‬ויהיו‬ ‫מוכרחים גם לשלוח לירושלים בני התערובות (למען אשר יהיו היהודים בטוחים‬ ‫בשלומם)‪ ,‬כל הארץ באה אל המנוחה רק הפרושים לא נחו כי הם הרעישו‬ ‫לפני המלכה להרשות להם לדון בדיני נפשות את יועצי אלכסנדר ינאי אשר על‬ ‫פיהם נצלבו השמנה מאות אנשים, ראשונה דנו את דיאנענעס‪ ,‬ואחר זה נדונו גם‬ חביריו. אז באו ראשי הצדוקים‪ ,‬ואריסטובלוס בן המלכה עמהם‪ ,‬אל המלכה‪,‬‬ ‫אריסטובלוס העיר כל חמתו על הנעשה וכו׳‪.‬״‬ ‫ העתקנו את כל דברי יאזעפוס בנוגע לממשלת הפרושים‪ ,‬ועלינו לדעתם‬ ‫ולהבינם‪ ,‬ולסדר אותם לסדר דברי הימים‪.‬‬ ‫ הנה הוא עצמו יתאר לפנינו את מצב כל הדברים אז ויאמר‪:‬‬ "כי נתנה את כל ממשלת הארץ רק בידי הפרושים‪ ,‬ותצו לכל העם לשמוע‬ ‫בקולם‪.‬־‬ ‫ ויאמד לנו עוד יותר‪:‬‬ "רק שם המלכה נקרא על הממשלה‪ ,‬אבל בעצמו של דבר היו כל מיתרי‬ ‫הממשלה רק בידי הפרושים ורק על פיהם ישק הארץ ולא הי׳ חילוק של כלום‬ בינם לבין מושלים המושלים לבדם במדינה‪".‬‬

‫וממעשיהם אשר עשו בארץ‪ ,‬באו דבריו ברורים ומפורשים לאמר‪:‬‬ "כל הארץ באה אל המנוחה‪.‬־‬ ‫‬‫ ויאמר לנו עוד: ‫"להגולים קראו לשוב אל‬ ארצם ‫ולהאסירים‬ ‫אשר ישבו בבתי‬ ‫כלאים קראו דרור‪.‬״‬

ובנוגע‬ נגד ‫המושלים‬ מבחוץ יאמר לנו על מעמד הארץ אז בדברים ‫ברורים לאמר‪:‬‬ "‬ותקם לה חיל וצבא רב‪,‬‬ ותאמץ עוז ‫כחה‪,‬‬ עד כי‬ הי' מוראה וחתיתה על כל המושלים מסביב ויהיו מוכרחים לשלוח לירושלים‬ בני התערובות (למען‬ ‫אשר יהיו בני יהודה בטוחים בשלומם)." ‬‬ ‫ואם כי זה ביחוד יקרא יאזעפוס על שם המלכה עצמה‪.‬‬

‫הנה גם אם אלף פעמים יכתוב על זה את שם המלכה‪ ,‬הדבר בולט לפנינו‬ ‫שרק הפרושים השכילו להעמיד את בני החיל על מעמד גבוה כזה‪.‬‬

‫והרי‬ דברי יאזעפוס‬ ברורים ‫שכל ‫ממשלת‬ הארץ היתה עתה רק בידי הפרושים, ואפי' אם הי' אפשר להסכים כי פתאום היתה שלמינון לעת זקנותה‬ לאשת חיל, אבל אחרי אשר הממשלה התנהגה רק על פי הפרושים, הלא רק ‫על ידם הלך כל זה‪ ,‬ואך על ידם נסדר כל זה‪.‬‬

‫ויותר ‫מזה‬ ‫עלינו‬ ‫להתבונן‪,‬‬ ‫הן אלכסנדר ינאי הי׳ איש מלחמות מנעוריו‪,‬‬ ‫וחי כל ימיו על חרבו, ‫ובודאי כי הגדיל את צבא חילו ‬ככל אשר השיגה ידו, ‫ובכל זה הננו רואים מדברי יאזעפוס כי הוגדל והושגב חיל המדינה הרבה יותר‬ אחר ימיו‪.‬‬ ‫ ובמלחמת היהודים ‪ I, 5, 2‬הדברים מבוארים עוד יותר ויאמר:‬‬ "יותר מכל שמה מבטה ועיניה להשגיב ולהאדיר את כח צבא חילה‪ ,‬עד כי‬ ‫העמידה את מספרם על פי שנים מאשר הי׳ עד עתה.״‬ ‫ וזה הוא דבר אשר ראוי להתבונן בו לדעת מזה את עניני הדברים במדינה ‫ומעמדם‪.‬‬

‫שהרי זה ודאי כי אלכסנדר ינאי אשר לא נח ולא שקט‪ ,‬וכל ימיו מראשם‬ ‫עד סופם היו רק מלהמה על מלחמה, ‫עד כי גם מת על שדה ‬מלחמה‪ ,‬בודאי כי‬ ‫עשה כל אשר ביכלתו להרבות צבא חילו ולהעמידם על מדרגה גבוהה.

‫ובכל זה הנה הדברים מפורשים לפנינו‪,‬ כי אך אחרי ימיו, בימי ממשלת ‬ ‫הפרושים‪,‬‬ ‫כאשר ישבה אז לכסא שלמינון‪,‬‬ אך אז ‬הובא דבר הצבא‬ ‫על מדרגה ‫נבוהה ומספרם רב פי שנים‪.‬ ‬ ‫אבל הדבר‬ ‫מתבאר‬ ‫מעצמו, כי על ידי השמות אשר עשו הצדוקים וינאי‬ ‫עמהם בכל ארץ יהודה דללו וחרבו כל מעיני הארץ, ארץ יהודה נהפכה אז‬ ‫צלמות ושדה קטל, וכל הארץ שאה שממה כמהפכת זרים‪.‬‬

ועל כן הנה בכל חפץ ינאי להגדיל ולהאדיר את צבא חילו, ‫ולהשגיא כח‬ פעלם, לא הי׳ אפשר לו להגיע לזה כראוי‪ ,‬כי לא הי׳ לו די כסף‪.‬‬ ‫לא כן עתה בימי ממשלת הפרושים אשר‬ "‬כל ‫הארץ‬ ‫באה ‫אל‬ ‫המנוחה"‬ ‫ותעש לקמצים‪ ,‬העם יצאו לפעלם ועבודתם‪ ,‬והארץ ענתה את הדגן ואת התירוש‪,‬‬ ‫כל אחד האמין במעשיו ובמשלח ידו, ומעשי ידיהם פרץ בארץ, ועל כן גברה ‫ורבתה הכנסת אוצר המדינה. ‬‫ כי על כן הנה בנקל עשו להם עתה בני יהודה חיל וצבא לרוב עד כי גם‬ ‫מבלי כל שפיכת דם נתנו חתיתם על כל המושלים מסביב‪ ,‬ויכריעו את כל הדברים‬ ‫לטובתם ולחפצם. ‬‬ ‫והן דברי יאזעפוס המפורשים גם באלטטי׳ וגם ‫במלחמות היהודים, ‫ויאמר‬

‫באלטטי' ‪XIII, 16, 2‬:‬

"ותקם לה חיל וצבא רב ותאמץ ותשגיא את עוז כחה‪,‬‬ עד כי הי' פחדה ‫ומוראה‬ נורא על כל ‬המושלים אשר מסביב ויהיו מוכרחים לשלוח גם בני התערובות לירושלים.‬״‬

‫ובמלחמת היהודים שם I, 5, 2:‬‬

"ביותר מכל שמה מבטה ועיניה להשגיב ולהאדיר את כח צבא חילה, עד‬ ‫כי העמידה את מספרם על פי שנים, ותקח גם חיל בני הנכר לתוך בני חילה,‬ ‫עד כי על ידי אשר חזקה ואמצה את כח חיל המדינה‪,‬‬ הפילה‬ חתיתה‬ על כל המושלים מסביב."

‬ואחרי‬ ‫דברים‬ ברורים ומפורשים כאלה בסדרי המעשים מה נוכל לאמר ‫לדברי יאזעפוס‬ בסגנונם‬ של הצדוקים בסוף כל דבריו אלטטי׳ ‪XIII, 16, 6‬,‬ ‫אשר יסיים דברי ימי שלמינון ויאמר‪:‬‬

"תמיד הביטה רק על ההוה, ולא על אשר יוצא מזה, ות‬שים לב רק לתשוקתה להיות למושלת, ולא שמה לב לא ליושר‬ ולא לצדק. ועל ידי זה הביאה את בית מלכותה לתחתית המדרגה, עד כי עוז כחה אשר‬ ‫הוקמה ברוב אונים‪ ,‬עברה עתה ובטלה, וכל זה גרם מפני ‫כי כל דברה הי' רק‬ ‫עם אלה אשר היו נגד בית המלכות (הפרושים) ותקח מהמדינה את מגיניה היותר‬ ‫חזקים (את הצדוקים)‪.‬״‬

‫ורק למצח נחושה כהצדוקים הי׳ אפשר לעשות זר מעשיהם באופנים כאלה‪.‬‬

‫בעצמו יאמר כי כל הארץ באה אל המנוחה, בעצמו יאמר כי הצלחת הארץ‬ ‫גדלה כל כך עד כי הי׳ אפשר להרבות ולהשגיא ‫את צבא החיל פי שנים מה‬ ‫שלא הי' יכול ינאי בימיו לעשות‪ ,‬ובעצמו יאמר ‫כי ארץ יהודה עמדה אז ברום‬ המעלה ובכל תוקף ועוז עד ‬כי כל המושלים מסביב הוכרחו לשלוח בני התערובות‬ ‫לירושלים למען אשר יהיו בני יהודה בטוחים בשלומם, ‫ובעצמו יאמר כי הי'‬ ‫פחדם וחתיתם על כל העמים‪.‬‬

‫ובכל זה מפני שלא הי׳ זה על ידי אוכלי עמם הצדוקים‪,‬‬ כי אם על ידי הפרושים כי על כן: ‬ "הנה הביאה את בית מלכותה לתחתית המדרגה, עד כי עוז כחה אשר‬ ‫הוקמה ברוב אונים‪ ,‬עברה עתה ובטלה."

וזה יראה לנו לדעת ולהבין מה טיב ענין סגנון דברי יאזעפוס ‫אשר ‫לקח‬ ‫דבריו מזכרונות הצדוקים‪.‬ ‬ ‫ויחד עם זה נוכל לדעת את רום תפארת מעשי הפרושים בהנהגתם‪ ,‬עד כי‬ ‫גם ‫הצדוקים עצמם לא הי' אפשר להם להכחיש את המעשים עצמם. וכל זר מעשיהם‬ לא הי' יכול להשתרע כי אם רק על הסגנון לבדו, ורק משם יכלו לירות חיצים וזיקים. ‬‫

הערות

הערה (נג): כונתו לאמר כי על כן ‬היתה בטוחה בו, ותוכל למנותו בשם פקודה גבוהה כזו, אף שהי' נפשו ולבו אל הצדוקים. ‬ ‫ובמלחמת היהודים ‪ I, 5, 1‬דבריו מפורשים יותר ויאמר שם ״משני בניה אשר ילדח לאלכסנדר ינאי‫ קראה בשם כהן גדול את הורקנוס, האחת מפני שהוא הבכור, וגם כי בהיותו רפה ידים לא יניח לה מכשולים בדרכי הממשלה."‬

והמכשולים בדרכי הממשלה, הכונה רק זאת לתת ידו עם הצדוקים אוהביו, ולחזק ‪עלילות מצעדיהם‪.‬‬

‫ובהיות אשה המושלת בארץ, הנה הכבוד האפפיציעללי, שם כהן גדול, אשר בשם ‬זה משלו החשמונאים ‫בארץ, נתנה על שכם בנה הורקנוס, אשר ידעה כי בכל זה לא יתערב בעניני הממשלה. ‬‫