לדלג לתוכן

דורות הראשונים/כרך ב/פרק מג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כי הנה נגד דרכו של יאזעפוס בספרו אלטטי׳ אשר יגיד שם ויספר כל‬ עלילות מצעדי החשמונאים‪ ,‬יוחנן הורקנוס אריסטובלוס (אשר מלך רק שנה אחת)‬ ‬‫ ‫ואלכסנדר ינאי‪ ,‬הנה בבואו לימי שלמינון אין לו שם מכל דברי המדינה ומכל‬ דבר המעשים כולם‪ ,‬כי אם איזה שורות בדרך כלל‪.‬‬

‫וכל‬ מה‬ שיבאר‬ ‫אחר ‫זה‬ אינו ‫כי‬ אם מענינם של הצדוקים, ודבר אריסטובלוס השני.

אבל מכל דברי המלכה עצמה וכל דברי המדינה בימים ההם לא יכתוב‬ ‫כי אם דברים קצרים כוללים‪. ‬‬ ‫וזה הוא ראשונה מפני שיאזעפוס עצמו בשנאתו הגדולה לחכמי התורה לא רצה‬ ‫לדבר בפרט על ימי ממשלתם והנהגתם הם, אחרי אשר היו אז ימי האורה, כפי‬ ‫היוצא גם מתוך דבריו הקצרים והכוללים‪,‬ ועל כן הנה נשמר מלהרבות בשבחם‬ ורום תפארת הימים ההם בפרט‪.‬‬ ‫ וזאת שנית כי בהלכו בכל דבריו אלה רק אחרי זכרונותיהם ודבריהם של‬ ‫הצדוקים‪ ,‬כמו שכבר נתבאר, ‫הנה שם הלא בודאי שלא הוזכר דבר מכל פרטי‬ המעשים הגדולים בימים הטובים ההם‪.‬‬ ‫וזה גרם להחוקרים האחרונים לחשוב‪ ,‬כי כל מה שבא שם הי׳ הכל יחד‪.‬‬ ‫כי בהיות הדברים קצרים ביותר‬ ‫ותכופים זה ‫על זה נדמה להם שכל זה‬ ‫הי‘ ברגע אחת‪.‬‬

‫אבל כשנתבונן בהדברים נראה ונכיר מיד כי אין הדבר כן.

‫ויאזעפוס עצמו לא יתחיל דבריו מכל דבר הצדוקים כי אם אחרי דבריו על‬ ‫דבר מעמד הדברים במדינה בימי המלכה וכל דבר הפרושים בימיה‪ ,‬לפי שבאמת‬ ‫הי' כל‬ ‫הדבר עם הצדוקים‬ ‫רק לאחר זמן מרובה בימי ממשלתה‪.‬‬

‫ורק אחרי אשר יסיים כל אשר ירצה להגיד על ימי המלכה שלמינון‪ ,‬ודבר‬ ‫ממשלת הפרושים בימיה‪ ,‬רק אחר זה יתחיל הנוגע להצדוקים בכלל ולאריסטובלוס‬ ‫עמהם ‫בפרט‪ ,‬וזה הוא כבר דבריו האחרונים מכל הנוגע לימי שלמינון‪.‬‬

‫ולפני אשר יתחיל את דבריו האחרונים האלה מהנוגע להצדוקים ואריסטובלוס‬ ‫יקדים לאמר: ‬ "כל הארץ באה אל המנוחה‪ ,‬רק הפרושים לא נהו כי הם הרעישו בדבריהם‬ ‫לפני המלכה להציג בשער משפט את יועצי אלכסנדר וכו׳‪.‬"‬

‫ומזה הננו רואים כי גם את אשר הציגו בשער משפט‬ ‫את האחדים מראשי‬ ‫יועצי ינאי אשר על פיהם הומתו השמנה מאות איש‪.‬‬ ‫גם זה הי׳ כבר אחרי אשר ‫כל הארץ באה אל ‫המנוחה, ‫אשר אחרי ימי‬ ‫תהו ושממון בימי אלכסנדר לא בנקל הי' זה‪ ,‬ולא ביום אחד בא הדבר‪.‬‬

‫ורק אחרי אשר הושבו כל ‫הסדרים למקומם וחיל הצבא הובא בסדרים ‫נבונים‪ ,‬ויהי גם פי שנים מכפי שהי׳ בימי אלכסנדר ינאי‪ ,‬ואחרי אשר‬ גם נסדרו ‫כל עניני חוץ עם‬ ‫המושלים מסביב‪ ,‬עד שהי׳ להם‬ עמהם שלום אמת, והכריחו ‫אותם גם לשלוח בני התערובות לירושלים‪.‬‬

אחרי כל זה אחרי אשר הי׳ להם שלום אמת מבחוץ ומנוחה שלימה מבית, ‫אך אז הסכימו לבקשת גואלי הדם, והעמידו במשפט את האחדים ההם אשר בשלהם‬ ‫הי׳ כל הסער הגדול, ואך אז נדונו אלה‪.‬‬

‫וגם אחר זה לא ביום אחד גמרו הצדוקים‬ ‫את ‫הקנוניא‬ ‫עם‬ ‫אריסטובלוס‪,‬‬ ‬‫ ‫והדברים מתבארים מתוך דברי יאזעפוס כי זה הי׳ כבר כמעט זמן קרוב לסוף ‫ימי ממשלתה‪.‬‬ ‫ כי אחרי דבר מסירת המבצרים כולם ליד הצדוקים נאמר שם ‪XIII, 16, 3‬: ‬ "זמן קצר אחר זה שלחה את אריסטובלוס לדאמאסקוס, אבל שב בידים‬ ‫ריקניות. בעת ההיא באה השמועה כי טיגראנעס מלך ארמעניען בא לסוריא בראש‬ ‫חמש מאות אלף חלוצי צבא, וכי ישים פניו לעלות גם על יהודה ולהקיצה אליו. ‫ותשלח לו המלכה וכו' מיד אחר זה חלתה המלכה וכו'."

‫ומתוך חולי זה מתה אחרי זמן קצר כמבואר שם בדברי יאזעפוס, ויובא‬ ‫גם לפנינו.

‫ומכל זה הדבר מתבאר שכל דבר הצדוקים ואריסטובלוס לפני המלכה הי'‬ ‫בסוף ימי שלמינון‪.‬‬

‫ונראה גם את זאת כי דבר ביאת אריסטובלוס בראש הצדוקים לפני המלכה‬ ‫לא לבד כי הכריחו אז את המלכה למסור להם את כל מבצרי הארץ‪ ,‬כי אם שגם‬ ‫יחד עם זה הכריחו את המלכה להעמיד את אריסטובלוס בראש הצבא‪.‬‬ ‫ וזה הוא ההבדל הגדול בין ראשית ימיה ובין הנעשה אחר ביאת הצדוקים‬ ‫ואריסטובלוס‪.‬‬ ‫ ותחת מה שנאמר בדברי יאזעפוס במלחמות היהודים ‪ I, 5, 1‬בנוגע‬ ‫לראשית ימי מלכותה:‬ "משני בניה אשר ילדה לאלכסנדר ינאי קראה בשם כהן גדול להורקנוס‪,‬‬ ‫מפני כי הוא הי׳ הבכור‪ ,‬וכי גם הי' רפה ידים, וידעה כי לא יניח לה מכשולים‬ ‫בדרכי ממשלתה. אבל בנה השני אריסטובלוס מפני כי נפשו גחלים תלהט‬ ‫השאירה רק בתור איש פרטי‪".‬‬

‫תחת זה הננו רואים עתה כי העמידה אותו בראש הצבא ותשלח אותו להלחם‬ ‫בדאמאסקוס‪ ,‬מלחמת תגרה שלא לצורך ככל דרכי אלכסנדר ינאי‪ ,‬ואשר באמת‬ ‫שב בידים ריקניות‪. ‬‬ ‫וכל זה היתה עתה חדשה בארץ ולאסון האומה.

‫וכבר נתבאר לנו (עמוד ‪ (71‬כי שמעון בן שטח אחי המלכה נפטר עוד‬ ‫בחייה‪ ,‬ובסוף ימיה כבר היו לראש שמעיה ואבטליון‪.‬‬

‫ואף שכן הדבר כי שלמינון היתה יראת ה' וכל מעשיה רק על פי חכמי‬ ‫הדור בכלל‪ ,‬וככל אשר יאמר זה גם יאזעפוס, אבל אין ספק כי איש עצתה ויד‬ ‫ימינה בכל המעשים הי׳ אחיה הגדול ראש הדור בימיו‪.‬‬

‫וגם בניה בעצמם נשאו פניו‪ ,‬בהיותו אחי אמם‪ ,‬ובישבו עמהם יחד בבית‬ ‫המלכות‪ ,‬ובחכמתו הגדולה ורוחב דעתו ידע איך לשום מתג ורסן בפי הצדוקים‬ ‫לבלי יעבטו ארחותם על ידי אריסטובלוס‪ ,‬וידע איך להשיבם לאחור‪ ,‬ולשמור את‬ ‫משמרת העם ולהביאם אל המנוחה. ‬ ‫אבל במותו נתרוקנה בית המלכות עצמה מכל משמר‪ ,‬ואריסטובלוס והצדוקים‬ ‫מצאו אז את השעה הראויה להוליך אימים על המלכה ולדחוק אותה אל הקיר‪.‬‬ ‫והיא עצמה הנה בכל יקר ערכה, הי׳ חסר לה חכמת לב להטות לחפצה את‬ ‫כל העוטרים אותה, וגם בימי אלכסנדר ינאי אישה לא יכלה לפעול כל מאומה‬ ‫לא על אישה ולא על שרי ביתה. ‬‫ ‫ועל כן עתה במות אחיה‪ ,‬והיא נשארה גלמודה בביתה ובהיכלה, הנה כאשר‬ ‫סבוה פתאום הצדוקים ואריסטובלוס בראשם נבהלה מאד‪ ,‬ותהרוס בידיה את כל‬ ‫עמל חכמי ישראל ראשי האומה לטובת עמם והצלחת הארץ. ‫ כן הדבר כי לכסות עינים לקחו להם אז הצדוקים טענה כי הנם יראים את‬ ‫הפרושים לבלי יעשו להם רעה.

‫אבל המליצות האלה ליפות את ‫הדברים ‬בין שנאמרו‬ רק ‫מפי יאזעפוס‬ ‫כדרכו בכל מקום לשום בפי גבוריו דברים רבים אשר לא אמרו ככל דרכי סופרי‬ ‫היונים, ובין אם אמרו איזה דברים מזה גם הצדוקים עצמם, אין זה לא מעלה ולא‬ ‫מוריד את עיקר יסוד הדבר.

כי הלא מטבע הדברים הוא כי בבואם לבקש להם גדולות ונצורות‪ ,‬למסור‬ ‫לידם את כל מבצרי הארץ, ולהעמיד את אריסטובלוס בראש כל הצבא, בודאי‬ ‫כי בחרו להם גם הם לשון ערומים‪.‬‬ ‫ ויהיו דבריהם לאמר כי יחפצו בזה מפני כי הנם יראים את הפרושים ויזכרו‬ ‫גם זכות עבודתם לינאי‪.‬‬

‫אבל עיקר הכל הי׳ לאמר כי יוכלו‬ ‫ללכת‬ ‫אל מלך הערביים‬ ונוספו על ‫אויבי היהודים בידעם את כל מסתרי‬ ‫הארץ, ואריסטובלוס גם‬ הוא ‫הרעים לפני‬ ‫המלכה כי אם לא ימולא כל חפצו אז הנהו מוכן לקום גם ביד רמה‪ ,‬וככל אשר‬ ‫יבאו לנו הדברים לפנינו‪.‬‬

אז נבהלה נחפזה המלכה‪ ,‬ומבלי ידעה מה לעשות, ומתוך מבוכתה‪,‬‬ מלאה ‫את כל חפצם‪ ,‬ועל ידי זה הביאה את כל אסון האומה‪ ,‬ותחתום את גזר דינם‪.‬‬

‫ונעתיק לפנינו את כל דברי יאזעפוס, ‬‫מבלי ‫לגרעות ‫שיחה‪,‬ רק ‫בעזיבת‬ המליצות וקישוטי הדברים אשר דבר אין להם עם דברי הימים‪.‬‬ ‫מבלי לסור מהמעשים‬ ‫עצמם‬ ‫ודרכי המעשים אשר ישים‬ ‫לפנינו ‫יאזעפוס‬ ‫מפי הצדוקים‪ ,‬מתוך שנאה גלויה אל הפרושים‪.‬‬ ‬‫