דורות הראשונים/כרך ב/פרק לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



‫אחרי המון מעשים רבים ונוראים כאלה‪,‬‬ ראו העם והכירו כי אין להם כל‬ ‫תקוה עוד להשיב את‬ ‫אלכסנדר ינאי מדרכו ולא יוכלו לקוות ממנו כי יאיר ‬‫פניו ‬אליהם‪.‬‬

ראו כי התמכר אל הצדוקים לעשות הרע, ויחדיו המה ‫על יהודה לעשות‬ ‫שמות בארץ, ראו ‫כי‬ לקול צעקתם יאטם אזניו, ואם יתאסף העם להקריב לפניו‬ ‫משפטם ודינם, יענם באש, וישלח בהם את חיל בני הנכר להומם ולאבדם. ‫ והדבר הולך כן זה שנים אחרי שנים באין תקוה לצאת מן המצר. ‬‫ ‫כי על כן נואשו לגמרי מהמשפחה הזאת אשר נהפכו להם לרועץ, ויכירו‬ ‫וידעו כי עליהם למצוא הדרך להסיר עול סובלם‪ ,‬ולכונן להם ממשלת עם‪.‬‬

כי לא לבד אשר תמה זכות אבות אצל ינאי ובניו, כי אם שאין ספק ‫אשר אלו היו חיים עוד החשמונאים הראשונים יהודה המכבי ואחיו‪,‬‬ אז היו הם הראשונים לכל בית ישראל לצאת לקראת נשק נגד אלה אשר עזבו את כל דרכי‬ ‫עמם וינזרו לבושת לאחוז בארחות דרכי המתיונים‪.‬‬

‫אבל להלחם הם לבדם נגד ינאי ‫וכל חיל בני הנכר אשר ‫עמו ידעו כי‬ היא לא תצלח‪.‬‬

‫כי על כן נועצו‬ כי יעשו גם הם כמעשי ינאי והצדוקים ולהעזר על ידי חיל בני הנכר‪.‬‬

‫כל ערי הנשק והמצודות היו רק בידי ינאי והצדוקים‪,‬‬ וכל ‫המשרות כולם‬ היו אך בידם, כי על כן הוכרחו לשכור להם שכירים מבחוץ‪.‬‬

‫ויעשו אז ממש ככל אשר עשה הורקנוס החשמונאי בנו של ינאי אחר זה‬ ‫כי ישכר לו את מושל הערביים לעזור לו נגד אריסטובלוס‬ ‫אחיו, והוא ‫עזר‬ ‫לו‬ ‫להפיק חפצו‪.‬‬

‫וכאשר עשה אחר זה גם אנטיגנוס בן אריסטובלוס אשר שכר לו את מלך‬ ‫הפרתים לעזור לו נגד אנטיפטר והורקנוס‪.‬‬

‫וכל זה הי׳ אז דבר הנהוג ומהלכות מדינה‪ ,‬ולא הי׳ בזה כל סכנה להארץ‪,‬‬ ‫וככל אשר נראה גם מהמעשה הזאת עצמה‪.‬‬

‫כי אמנם נראה לפנינו עד כמה השכילו העם במעשיהם‪,‬‬ ועד כמה ‫חששו‬ ‫להסיר כל מכשול‪ ,‬ולהיות בטוחים‪ ,‬כי מושל דאמאסקוס אשר שכרו לעוזר להם‪,‬‬ ‫לא ישוב לרודף‪,‬‬ ‫ולחפוץ לתקוע הוא יתדו‬ ‫בארין יהודה‪,‬ ונוכל ‫להבין‬ ‫כל‬ ‫זה‬ ‫מהמעשים עצמן מאת אשר נראה מפורש את אשר הי׳ אחרי המלחמה הזאת‪.‬‬

‫והננו רואים כי כל כך השכילו מעשיהם לבחור דרכם כי יהיו בטוחים לגמרי‬ ‫לבלי יעשה דבר נגד כל העם‪ ,‬עד כי אף כי נצח לגמרי את ינאי‪ ,‬וכל חילו נפזר‬ ‫והוא נשאר‬ ‫בודד‬ ‫בכל זה מיד כאשר ראה המושל הזה ‫כי החלו העם‬ ‫לפסוח על שתי הסעיפים‪ ,‬וששת אלפים מהם גם רחמו על ינאי ושבו אליו‪ ,‬מהר‬ ‫המושל הזה וישב אל ארצו‪.‬‬

‫ומזה עצמו נוכל לדעת עד כמה דאגו העם לשלום הארץ‪ ,‬וכי בהחוזה אשר‬ ‫עשו עם המושל הזה היו בטוחים מראש כי לא יעשה דבר בלעדם, וכי לא יעשה‬ ‫דבר נגד חפץ העם כלו‪.‬‬

‫והנה הי׳ כל דרכם נכון ‫לפניהם‪,‬‬ להשיב את ‫שלום‬ ארץ יהודה, לנער ‫מעליהם ממשלת עריצים‪ ,‬אשר כוננו ממשלתם על חיל בני הנכר‪ ,‬ויעשו הוזה עם‬ ‫מושל כזה אשר היו בטוחים כי מעצמו לא יעשה דבר‪.‬‬

‫אז ראו ינאי והצדוקים כי רעה נגד פניהם, ‫וכי העם מצא הדרך לצאת מן‬ המצר, כי על כן שלחו ‫להם דברי שלום כי יגידו חפצם, וכי יעשה להם‬ ינאי שלום.‬‬

‫אבל הם ידעו היטב כי לא יהפוך כושי עורו, וכי כל חפץ‬ ‫הצדוקים הוא ‬ ‫רק זאת כי ימירו את בריתם עם מושל דאמאסקוס, ואז ישובו לנטות ידם עליהם‪.‬‬

‫כי על כן השיבו לשלוחיו כי אין להם שלום עמו, ורק המות יחרץ ביניהם‪.‬‬ ‬‫ ‫ויאזעפוס יאמר זה בנשימה אחת‪ ,‬ויהפוך הסיגנון לאמר "כאשר שלח לשאול‬ ‫מהם חפצם ממנו צעקו כולם כי מותו יבקשו וישלחו אל ‫דעמעטריאוס אייקערוס‬ ‬‫ויקראו לו לעזור להם".‬‬

‫אבל בלא ראי׳ ממקום אחר‪ ,‬נוכל לדעת מטבע הדברים עצמם‪ ,‬כי לא הי׳‬ ‫זה ברגע אחת, ‫וכי תחלה עשו חוזה עם דעמעטריאוס‪,‬‬ ‫ואחר זה יכלו ‫להשיב‬ תשובה כזו‪. ‬‬ ‫והלא הננו רואים שידעו בעצמם כי בלא דעמעטריאוס וחילו לא יוכלו להרים‬ ‫ראש נגד ינאי‪.‬‬ ‫ ואיך ישיבו לו כן טרם עשו הוזה עם דעמעטריאוס והלא יעשה מהם כלה‪,‬‬ ‫ומי שלח ידו אל הארי ונקה‪.‬‬

‫ומה ענין לתשובה כזאת בשעה שידעו ‫בעצמם‬ ‫שינאי חזק‬ מהם עשרת ‫מונים, האם יבוא ינאי ויקריב נפשו לפניהם‪.‬‬

‫והלא גם על דברים קלים עבר ורמס וטרף ומי יעמוד להם נגדו ונגד‬ ‫אביריו בהשיבם לו תשובה כזו‪ ,‬ובדברי יאזעפוס גם לא נמיצא כלל כי עשה להם‬ ‫ינאי דבר עבור תשובתם זאת‪ ,‬ובודאי כי‬ ‫גם החוזה אשר עשו עם דעמעמטריאוס‬ ‫לא נעשתה בין לילה.‬‬

‫אבל הדברים הנם מבארים ‫את‬ עצמם, כי אלכסנדר ינאי השפיל גאונו ‫לקרוא ולבקש את השלום ולרדפהו‪,‬‬ והם יכלו להשיב לו תשובה נמרצת כזאת בשעה שכבר שמו להם עזר את דעמעטריאוס‪ ,‬ויהיו כבר עומדים סדורים במערכה.‬‬ ‫ כי בראותם אשר ימים על שנים ינקופו וינאי בעצת הצדוקים והנהגתם‪ ,‬תחת‬ ‫לשמוע ‫צעקתם ‫ויושר משאלותם, ‫עוד יוסיפו סרה‪ ,‬ויום יום יעשו להם נצחונות‬ ‫מחיי אנשים אשר ישפוך דמם לאלפים ולרבבות, וירחצו פעמיהם‬ ‫בדמי‬ ‫אנשים‬ ‫נקיים‪ ,‬והצדוקים שובבו משובה נצחת‪.‬‬

‫אז נוכחו כי אין דרך כי אם לפרוק את עול אלכסנדר ינאי‬ ‫מעל צוארם‪,‬‬ ‫בעזרת חיל זרים, ככל אשר עשו ינאי והצדוקים נגדם‪.‬‬

‫אז נבהל ינאי מאד‪ ,‬וישלח דברו אליהם לעשות שלום עמהם‪ ,‬למען אשר‬ ‫יפרו בריתם עם חיל העוזר‪.‬‬

‫אבל הם ידעו כי אך בפיו שלום ידבר ובקרבו ישים ארבו‪ ,‬על כן ענו לו‬ ‫כי רק המות יפריד ביניהם‪ ,‬ועתה רק החרב יחרץ משפטו‪.‬‬

‫והננו באים אל דבר המעשים האלה‪,‬‬ ‫אשר היו באמת עתה לחדשה בארין‬ ‫ולא לבד למרידה כוללת‪ ,‬כי אם גם למלחמה גלויה‪ ,‬להסיר עול סובלו של ינאי‬ ‫ולהשיב את ממשלת העם למקומה.‬‬

‫ונראה שם עד כמה עשו מעשיהם לטובת הארץ עד כי גם בהשתמשם בחיל‬ ‫עוזר בחרו להם כאלה אשר היו בטוחים בהם ‫כי‬ ‫לא‬ ‫יאונה‬ ‫כל‬ ‫רע‬ להמדינה ‫עצמה מזה‪.‬‬

‫ונביא דברי יאזעפוס מזה ונראה. ‬‫