דורות הראשונים/כרך ב/פרק כב
ממשלת הצדוקים בארץ. כאשר נתבונן בהמאורע הכולל בימי יוחנן הורקנוס (יוחנן כהן גדול) נראה מיד את ההבדל הגדול בסדרי ההנהגה בין הזמן אשר לפני ימי ממשלת הצדוקים, הזמן אשר כל ההנהגה הלכה ובאה על ידי חכמי התורה ,לבין הזמן שאחר זה, אחרי אשר נתן יוחנן ידו להצדוקים ,ויהיו הם למנהיגי הארץ.
את סדרי ההנהגה במדינה לפני זה נראה ונכיר מתוך המעשה הזאת עצמה. יוחנן הורקנוס כעס מאד על יהודה בן גרידיה על אשר אמר לו "הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן״. ככל זה גם אותו לא דן הוא עצמו ,דינו הי׳ מסור לבית דין ,וכאשר דנו אותו למלקות ולא למיתה כעס יוחנן עליהם על פי הסתת הצדוקי ,לאמר כי לולא הי׳ דעתם כדעת חברם יהודה בן גדידה ,אז לא הקלו בעונשו והיו דנים אותו למיתה.
אבל יוחנן עצמו בכח ידו בתור מושל לא עשה בזה דבר ,ולא הי׳ יכול לעשות דבר לפי סדרי הארץ עד עתה.
והוא ככל דבר סדרי מדינה מסודרת אשר המשפט מסור אל השופטים היושבים כסאות למשפט ,ולא לחפץ איש אחד יהי' מי שיהי׳ וכי אי אפשר גם להמושל להמית בלא משפט השופטים היושבים כסאות למשפט ועל פי חוקי משפט. אבל מה הננו רואים מיד אחר זה כאשר בכעסו על חכמי ישראל נתן ידו אל הצדוקים ,שם נאמר בהברייתא המדוייקת במס' קדושין ד' ס"ו: ויאמר אלעזר בן פועירה הדיוט שבישראל כך הוא דינו ואתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך ,ומה אעשה אם אתה שומע לעצתי רומסם ,ותורה מה תהא עליה וכו׳ מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה ויהרגו כל חכמי ישראל והי׳ העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה. והנה פתאום היו כל סדרי הארץ לתהו ובהו ויהפכו לבלהות. ובלא חקירה, ובלא דין ומשפט ורק על פי הסתת איש אחד ,ובכח ידו לבד הוציא להורגים לא את האיש האחד לבד ,אשר חטא נגדו ,כי אם מסר לטבחים את כל ראשי חכמי ישראל ,עד כי הי׳ העולם שמם מחכמי הדור ,אשר מהם נהרגו ומהם ברחו מהארץ. והנה פתאום לפתע בטלו כל הסדרים במדינה וישובו הסדרים אשר היו שם בימי המלחמה על פי הנהגת המתיונים בשעה שהיתה תוקף הממשלה בידם.
ויכול להיות כי זה הוא גם דבר שני הנוסחאות השונות על חמטבעות אשר טבע יוחנן כהן גדול(כז). כי יש מהם כאלה אשר כתוב עליהם: "יהוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים" ויש מהן אשר כתוב עליהם: "יהוחנן הכהן הגדול ראש חבר היהודים".
כי בראשית ימיו היו שם שני כוחות שוים אשר נהלו יחד את כל דבר העם ,יוחנן והסנהדרין ,אשר היו דבר אחד עם העם.
יוהנן נהג בעיקרו של דבר את ההנהגה כלפי חוץ בנוגע לבני ישראל עם שכניהם מהעמים, ובפנים הי׳ הוא כנשיא והמוציא לאור את כל דבר הסנהדרין,
ועל כן יכול להיות כי מהימים ההם הוא שנמצאו בידינו המטבעות עם הכתוב עליהם שני מנהיגי העם יהד בעומדים זה בצד זה. אבל אחרי המאורע הגדול הזה ,אז חדשה נהיתה ,הסנהדרין כמו נתבטלה פתאום ,ראשי חכמי הדור העומדים ברשות עצמם מהם נהרגו ומהם ברחו מהארץ, ועל מקומם לא הוקם אחרת עומדת לעצמה ,כי אם בהיכל ממשלתו של יוחנן הוכנו גם כסאות למשפט אשר הצדוקים דנו שם תהת שמו של יוחנן והוא הי' שם לא לבד הנשיא כי אם ראש אב בית דין (יבואר לפנינו בפרק כ״ז).
אז שנו את נוסח המטבעות ,ויכתבו עליהם נוסח חדש(כח): "יהוחנן הכהן הגדול ראש חבר היהודים".
ונראה דבר הצדוקים והמעשים במדינה חוזרים לכל מראה פניהם בראשית ימי הצדוקים ,היינו בימי תקפם וגבורתם בימי היונים ,רק בדרך האפשר בימי ממשלת היהודים בארצם. כי גם עתה שבו למעשיהם הראשונים להכריח ביד חזקה לבלי לקיים את מעשי הדת אשר נגד רצונם. ואס כי אז עשו זה על כל המצות, גם על מצות התורה עצמה ,ועתה הנה יוחנן הורקנוס לא הי׳ ממכחישי תורה ,וגם הם עצמם כבר עמדו בחוג התורה הכתובה.
אבל את אשר לא רצו לקיים גם עתה דהיינו התקנות מדרבנן ,בזה שבו לדרכם הראשונה לבלי להסתפק בזה לבד להניח לכל איש חפשי להתנהג על פי הפצו ורצונו והרגשותיו.
כי אם העמידו כח האגרוף ויכריחו ביד חזקה ,לעשות דוקא כרצונם וכחפצם הם ולבלי לתת לאיש לקיים משמרת לתורה. והן דברי יאזעפוס XIII, 10, 6: "אז הוסיף יונתן (הצדוקי) להשתדל עוד יותר עם יוחנן הורקנוס עד כי עלה בידו כי קרע יוחנן הורקנוס את כל בריתו עם הפרושים ,ויבוא בברית עם הצדוקים ,וכל המצות מדרבנן לא לבד כי בטל אותם יוחנן הורקנוס כי אם שגם שם עונש על כל איש אשר יקיים אותם". וזה הי׳ הצעד הראשון ,אבל עוד מעט ,ובימי אלכסנדר ינאי כבר לקחו בידם גם חרב נוקמת על כל הדברים האלה חרב נוקמת על העם שומרי תורה ומצוה להכריחם להתנהג רק על פי דרכם ככל אשר נראה כל זה לפנינו.