לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סנהדרין/פרק ראשון

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ראשון – דיני ממונות בשלשה

[עריכה]

-----------------------------------דף א

[עריכה]
ירושלמי מאיר סנהדרין א


ירושלמי סנהדרין, פרק א, הלכה א

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני’: דיני ממונות א_אבשלשה. א_בגזילות וחבלות בשלשה. נזק וחצי נזק, תשלומי כפל, תשלומי ארבעה וחמשה, א_גהאונס והמפתה ומוציא שם רע, בשלשה דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, המוציא שם רע א_דבעשרים ושלשה, שיש בו דיני נפשות:


גמ’: תנן, דיני ממונות בשלשה. מנן תיתי ליה? והא בדיני נפשות כתיב (במדבר מסעי לה כט) והיו אלה לכם לחקת משפט. וכתיב משפט אחד יהיה לכם. השווה הכתוב דיני ממונות לדיני נפשות. הייתי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בעשרים ושלשה. ומניין לדיני ממונות שהן בשלשה? שלוש פעמים נאמר אלהים בפרשת שומרים. כתיב (שמות משפטים כב ז) ונקרב בעל הבית אל האלהים. ריבה בה דיין אחד (שמות משפטים כב ח) עד האלהים יבא דבר שניהם. הרי שנים (שמות משפטים כב ח) אשר ירשיעון אלהים. הרי כאן שלשה דברי °רבי יאשיה רבי יאשיה (תנא). °רבי יונתן רבי יונתן (תנא) אמר, הראשון תחילה נאמר, ואין דורשין תחילות. אלא עד האלהים יבא דבר שניהם. הרי אחד. אשר ירשיעון אלהים, הרי שנים. ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי שלשה. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, מדכתיב בגמר דין (שמות משפטים כב ז) אשר ירשיעון אלהים. בשנים הכתוב מדבר. אתה אומר בשנים, או אינו אלא באחד? כשהוא אומר אשר ירשיעון אלהים, ירשיען אלהים אין כתיב כאן, אלא אשר ירשיעון אלהים. הרי כאן שניים, (שמות משפטים כב ח) עד האלהים יבא דבר שניהם. הרי ארבעה. ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמישה, כדי שיגמר הדין בשלושה ששלושה יהיו בדעה אחת ועל פיהם יפסק הדין. רבי אבהו רבי אבהו° בעי כ°רבי רבי יהודה הנשיא שסובר שדיני ממונות בחמשה כדי שיגמר הדין בשלושה הא הוא הדין שבדיני נפשות צריך שיהיו ארבעים וחמשה כדי שיגמר הדין בעשרים ושלושה? אשכח תני חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. הואיל ואמרה תורה הרוג על פי מטים דכתיב, אחרי רבים להטות. ואמרה תורה הרוג על פי עדים דכתיב (במדבר מסעי לה ל) כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרוצח ועד אחד לא יענה בנפש למות. מקיש דיינים לעדים. מה עדים שנים, אף מטים שנים. מכאן שצריך שיהיו לפחות שני דיינים מחייבים ושנים מזכים, אין בית דין שקול, מוסיפין עליהן אחד, הרי חמשה. תנן, דיני ממונות בשלשה. גזילות וחבלות בשלשה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] לא הן גזילות וחבלות, לא הן דיני ממונות? אשכח תני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי כתיב (שמות משפטים כא א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. אתא מימר לך בפשוטה דקרייא  כפשט הפסוק לפני כל ישראל אפילו שאינם מומחים. לפיכך מנה אותם בנפרד משום דחלוקין בדיניהן. דדיני ממונות לא בעינן מומחין, ובגזילות וחבלות, בעי מומחין. דג' פעמים אלהים קאי על גזילות וחבלות ולא על דיני ממונות, דאין עירוב פרשיות כתוב כאן. ותייא כ°רבי יוסי בר חלפתא רבי יוסי בן חלפתא שסובר שדיני ממונות די בשלושה הדיוטות. ד°רבי יוסי בר חלפתא רבי יוסי בן חלפתא אתון תרין בר נש מידון קומוי  באו שני אנשים לדון לפניו אמרו לו, על מנת שתדיננו דין תורה. אמר לון, אני איני יודע דין תורה. אלא היודע מחשבות יפרע מאותן האנשים. מקבלין עליכון מה דאנא אמר לכון. דאף שלא אמר כן אלא מרוב ענותנותו, מכל מקום משמע דסבירא ליה דאינו מומחה כשר לדיני ממונות. °רבי עקיבה רבי עקיבא כד הוה בר נש אזל בעי מידון קומיה הוה אמר לו. הוו יודעין לפני מי אתם עומדין, לפני מי שאמר והיה העולם שנאמר (דברים שופטים יט יז) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה', ולא לפני °עקיבה בן יוסף רבי עקיבא. תני, קודם לארבעים שנה עד שלא חרב הבית, ניטלו דיני נפשות. ובימי °שמעון בן יוחאי שמעון בן יוחאי, ניטלו דיני ממונות, שגזרה מלכות שלא ידונו ישראל דיני ממונות. אמר °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי. בריך רחמנא שנטלו מאיתנו את הרשות לדון דיני ממונות, דלית אנא חכים מידון. שמואל שמואל (אמורא)° אמר שנים שדנו, דיניהם דין, אלא שנקראו בית דין חצוף. רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, שנים שדנו אפילו בדיעבד אין דיניהן דין. תמן תנינן. היה א_הדן את הדין. זיכה את החייב, חייב לזכאי, טימא לטהור, טיהר לטמא. מה שעשה עשוי וישלם מביתו. משמע שאפילו אחד שדן דינו דין. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. בשאמרו לו, הרי אתה מקובל עלינו כשלושה. מה אנן קיימין? אם בשטעה בשיקול הדעת, בדא ישלם מביתו? אם בשטעה כשדנן בדין תורה, כגון בשטעה בדבר משנה, בדא מה שעשה עשוי.? הא קימא לן טעה בדבר משנה חוזר. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. בשאמרו לו, הרי אתה מקובל עלינו כשלשה, על מנת שתדיננו דין תורה, וטעה בשיקול הדעת. לפיכך מה שעשה עשוי, מפני שטעה בשיקול הדעת. וישלם מביתו, לפי שהגיס דעתו לדון יחידי דין תורה. דתנינן, אל תהי א_ודן יחידי, שאין דן יחיד אלא אחד. אמר רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. אף הקדוש ברוך הוא אין דן יחידי שנאמר (מלכים א כ"ב, י"ט) וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו. ואמרינן, דאילו מטין לכף זכות ואילו מטין לכף חובה. ואף על פי שאין דן יחידי

-----------------------------------דף ב

[עריכה]
ירושלמי מאיר סנהדרין ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] חותם יחידי שנאמר (דניאל י', כ"א) אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת. ואמת חותמו של הקדוש ברוך הוא. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. לעולם אין הקדוש ברוך הוא עושה בעולמו דבר, עד שנמלך בבית דין שלמעלן. מה טעם? דכתיב (דניאל י', א') ואמת הדבר וצבא גדול. אימתי חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת? בשעה שנמלך בבית דין שלמעלן. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כל מקום שנאמר וה', שיש תוספת ו' לשם ה', הוא ובית דינו. ובניין אב שבכולם (מלכים א כ"ב, כ"ג) וה' דבר עליו רעה. מהו חותמו של הקדוש ברוך הוא? אמר רבי ביבי רבי ביבי° בשם רבי ראובן רבי ראובן°, אמת. מהו אמת? אמר רבי בון רבי אבין° שהוא אלהים חיים, ומלך עולם. אמר ריש לקיש ריש לקיש°. אל"ף רישיה דאלפא ביתא. מ"ם באמצעיתה. תי"ו בסופה. לומר (ישעיהו מ"ד, ו') אני ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. אני ראשון שלא קיבלתי מאחר. ומבלעדי אין אלהים, שאין לי שותף. וכתיב (ישעיהו מ"א, ד') ֹּ ואת אחרונים אני הוא, שאיני עתיד למוסרה לאחר. רבי אבא רבי אבא° ורבי בנימין בר יפת רבי בנימין בר יפת°, הוו דיינין קומי רבי יצחק רבי יצחק° ונפק דינא עם לטובת רבי בנימין בר יפת רבי בנימין בר יפת°. אתא רבי אבא רבי אבא° בעי מיטרוף רצה לערער {{{2}}} כיוון שרבי יצחק רבי יצחק° דן יחידי. על רבי אמי רבי אמי° ואלף נכנס רבי אמי ולימד, מומחה א_זשכפף ודן יחידי, דינו דין. רבי אבהו רבי אבהו° הוה יתיב דיין בכנישתא מדרתא דקיסרין לגרמיה  לבדו. אמרין ליה תלמידיו, ולא כן אלפן רבי  לא כך למדתנו רבינו אל תהא דן יחידי? אמר לון. כיון דאינון חמי לי יתיב דיין לגרמי  כיוון שהם רואים שאני יושב ודן לבדי ואפילו הכי אתון לגביי, כמי שקיבלו עליהן. ותני כן. במה דברים אמורים? שלא קיבלו עליהן. אבל א_חאם קיבלו עליהן, דן אפילו יחידי. רבי יוחנן רבי יוחנן° אזל מידון קומי רבי חייה רבה רבי חייא רבה°. אייתוב גבי  הושיב אצלו, חד תלמיד כדי שלא יהיה יחידי. ולא כן תני, אב ובנו, א_טהרב ותלמידו, שניהן נימנין אחד? נימר חבר ותלמיד היה כרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לרבי יוחנן רבי יוחנן°. וכן מצאנו גזרי דין דנפקו מן דרב רב (אמורא)° לגרמיה  לבדו ומן ד°רבי אחא רבי אחא (תנא) לגרמיה ומן דרבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לגרמיהון. תמן תנינן. הנוטל א_ישכרו לדון, דיניו בטילין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] כיני מתניתא  כך כוונת המשנה, לא רק מי שידוע שמקבל שכר לדון, אלא אפילו החשוד ליטול שכרו בשביל לדון, אבל אם לוקח רק שכר בטלה, מותר. חד בר נש אזל מידון קומי רב הונא רב הונא°. אמר לו, אייתי לי בר נש דיסוק תחותי לדיקלא  שיעלה במקומי לגדור את התמרים. רב הונא רב הונא° הוה רעי תורין, והוה ידע שהדו עדות לבר נש. אמר לו, איתא שהד  בא ותעיד עלי. אמר לו, הב לי אגרי  תן לי שכרי שאני רועה. ותני כן, נותנין לדיין א_יאשכר בטילו, ולעד שכר עדותו. חד בר נש סאב  טימא לחד כהן. אתא עובדא קומי רבי יצחק רבי יצחק°, וחייבו להאכילו חולין. סברין מימר שיוצאין לו דמי תרומה מתוכם שהכהן היה ממילא משלם אילו היה טהור וקונה פירות של תרומה. תני, °רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי אומר. המבצע עושה פשרה בדין חוטא. והמברך את המבצע, הרי זה כמנאץ לפני המקום. שנאמר (תהלים י', ג') ובוצע ברך נאץ ה'. אלא יקוב הדין את ההר. וכך עשה משה. דכתיב כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו. אבל אהרן, קדם שיבואו לדין משים שלום בניהם, שנאמר (מלאכי ב', ו') בשלום ובמישור הלך אתי. תני °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר. מה תלמוד לומר ובוצע ברך נאץ ה'? משלו משל, למה הדבר דומה? לאחד שגנב סאה חיטין והוליכה לנחתום והפריש חלתה והאכילה לכהן. הרי זה מברך, ואינו אלא א_יבמנאץ שברך על דבר גזול. והוא הדין לשאר מצות שבתורה. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. מה תלמוד לומר ובוצע ברך נאץ ה'? אילו אחי יוסף שעשו פשרה ובמקום להרוג את יוסף הם מכרו אותו. שנאמר (בראשית וישב לז כו) מה בצע כי נהרוג את אחינו וגו'. והמשבח את יהודה הרי זה מנאץ, שהרי אף אם היה אומר להשיבו לאביו היו שומעים לו. °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אומר, א_יגמצוה לבצע שנאמר (זכריה ח', ט"ז) אמת ומשפט שלום. והרי כל מקום שיש אמת, אין משפט שלום. יש שלום, אין משפט אמת. ואי זה אמת שיש בו משפט שלום? הוי אומר זה ביצוע. כתיב [שמאל ב ח טו]’‘‘ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. אם משפט אין צדקה אם צדקה אין משפט. ללמדך שאם דן את הדין, זיכה לזכאי, חייב לחייב. מעלה עליו הכתוב כאילו עשה צדקה עם הזכאי, וכאילו עשה צדקה עם החייב. צדקה עם הזכאי שהחזיר לו ממונו. וצדקה עם החייב, שהוציא גזילו מתחת ידו. אמר רבי אבהו רבי אבהו° משפט משפט אמורין בפרשה. דכתיב, (זכריה ח', ט"ז) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. אחד לדין ואחד לביצוע. משפט אמת לדין, ומשפט שלום לביצוע. רבי זכריה רבי זכריה° בעי קומי רבי אמי רבי אמי°. עבדין עובדא כההן תנייא דאמר מצוה לבצוע? אמר לו תני, °רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא אומר. פעמים שאתה רשאי לבצע, פעמים שאין אתה רשאי לבצוע. כיצד? שנים שבאו אל הדיין. עד שלא שמע דבריהן. או מששמע דבריהן ואינו יודע היכן הדין נוטה, רשאי לומר להן צאו ובצעו. משתשמע דבריהן ויודע אתה היכן הדין נוטה, אין אתה רשאי לבצוע. שנאמר (משלי י"ז, י"ד) פוטר מים ראשית מדון, ולפני התגלע הריב נטוש. עד שלא נתגלע הריב אתה רשאי לנוטשו. משנתגלע הדין, אין אתה רשאי לנוטשו. אמר °רבי מתנייה רבי מתנייה, אף הפשרה צריכה הכרע הדעת. שצריך שיכריע עם מי הדין נוטה, ולפי זה יעשה את הפשרה ולא סתם יחלק חצי חצי. °רבי יהודה בן לקיש רבי יהודה בן לקיש אמר, שנים שבאו אל הדיין. אחד א_ידרך ואחד חזק. עד שלא שמע דבריהן, רשאי לומר להן איני נזקק לכם. שמא יתחייב החזק ויהא החזק אויבו. מששמע דיבריהן, אין רשאי לומר להן איני נזקק לכם. א_טושנאמר (דברים דברים א יז) לא תגורו מפני איש. °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אומר. הרי שהיה יושב אצל הדיין וראה זכות לעני וחובה לעשיר, מניין שלא ישתוק? שנאמר (דברים דברים א יז) לא תגורו מפני איש. אל תכניס דבריך מפני איש. ויהו הדיינין יודעין את מי הן דנין, ולפני מי הן דנין. ויהו העדים יודעין את מי מעידין, ולפני מי מעידין, לפני מי שאמר והיה העולם. שנאמר (דברים שופטים יט יז) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה'. ואומר (תהלים פ"ב, א') אלהים נצב בעדת אל. וכן יהושפט אומר לשופטים (דברי הימים ב י"ט, ו') ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו, כי לה'. וכי אפשר לבשר ודם לדון את בוראו? אלא אמר הקדוש ברוך הוא. אנא אמרית דיהא לראובן מאה דינר, ולשמעון ולא כלום. ואת נוטלן מזה ונותנן לזה, עלי לשלם לו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

7 א_ז מיי' פ ה' מהל' סנהדרין הלכה י"ח, טור ושו"ע חו"מ סי' ג' סעיף ב', סמ"ג עשין צז :

8 א_ח מיי' פ ו' מהל' סנהדרין הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' כ"ה סעיף ב':

9 א_ט מיי' פ י"א מהל' סנהדרין הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' י"ח סעיף ה':

10 א_י מיי' פ כ"ג מהל' סנהדרין הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ט' סעיף ה':


[ע"ב]

11 א_יא טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ד סעיף י"ח:

12 א_יב מיי' פ א' מהל' ברכות הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ו סעיף א', סמ"ג עשין כז :

13 א_יג מיי' פ כ"ב מהל' סנהדרין הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' י"ב סעיף ב', סמ"ג עשין קו :

14 א_יד טור ושו"ע חו"מ סי' י"ב סעיף א':

15 א_טו מיי' פ כ"ב מהל' סנהדרין הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף כ"ב, טור ושו"ע חו"מ סי' ט' סעיף ז', סמ"ג לאוין רז :


-----------------------------------דף ג

[עריכה]
ירושלמי מאיר סנהדרין ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] וליפרע מאותו האיש. תני, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, הדין בשלשה. ופשרה בשנים. יפה כח הפשרה מכח הדין. ששנים שדנו, אין דיניהם דין ויכולין לחזור בהן. א_טזושנים שפישרו, אין יכולין לחזור בהן שעושים קניין על הפשרה: תנן, האונס והמפתה ומוציא שם רע, בשלשה דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, המוציא שם רע בעשרים ושלשה, לפי שיש בו דיני נפשות. רבי מנא רבי מנא° אמר בנערה מאורסה פליגי שבאים לחייבה סקילה ולהפסידה את כתובתה. °רבי מאיר רבי מאיר אומר מפסדת כתובתה בשלשה ונסקלת בעשרים ושלשה. וחכמים אומרים מקום שנסקלת שם מפסדת כתובתה. אבל במוציא שם רע אם התברר שהעדים העידו שקר שהעדים נהרגים והבעל לוקה וחייב מאה סלע כל עמא מודו שהבעל לוקה ונותן מאה סלע בשלושה, והעדים נסקלין בעשרים ושלושה אמר לו רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, הן דלא תנינתה פלגה את עביד פלגיה. והן תנינתה דפליגי אמרת דלא פליגי. שהרי במשנה נאמר שהם חולקים רק במוציא שם רע ולא בנערה מאורסה אלא במוציא שם רע פליגי כשהוזמו העדים. °רבי מאיר רבי מאיר אומר הבעל לוקה ונותן מאה סלע בשלשה והעדים נסקלין בכ"ג, ורבנין אמרין, מקום שהעדים נסקלין שם הבעל לוקה ונותן מאה סלע. אבל בנערה מאורסה כל עמא מודו מקום שנסקלת שם מפסדת כתובתה. ותייא דרבי מנא רבי מנא° כרבי זעירא רבי זעירא° שסובר שהם שני דינים ודרבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° כרבי אבהו רבי אבהו°. דרבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא°, הביא האב עדים להזים עידי הבעל, נמצא שהם רצו לחייב את הבעל במאה סלע ואת העדים בסקילה והוזמו עידי האב. האם כשם שהם רצו לחייב את הבעל מאה כסף שדינו בשלושה, ואת העדים הם רצו לחייב סקילה שדינם בעשרים ושלושה. אף הם כשהוזמו, לוקים ונותנים מאה סלע בשלשה, ונסקלין בעשרים ושלשה? או שכיוון שיש בדינם גם מיתה, אפילו למלקות וממון נדונים בעשרים ושלושה? אמר ליה, אילו לא הוזמו עידי האב, לא נמצא הבעל לוקה ונותן מאה סלע בשלשה, ועדים נסקלין בעשרים ושלשה? נמצא שזה מה שזממו. אף להם עושים כפי שזממו לממון דנים אותם בשלושה, ולמיתה דנים אותם בעשרים ושלושה. שסבר רבי זעירא רבי זעירא° שני דינין הן מה שרצו לחייב את הבעל לבד, ואת מה שרצו לחייב את העדים לבד. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אבהו רבי אבהו°, כולו דין אחד ודנים אותם בעשרים ושלושה. רבי אבהו רבי אבהו° שאל שור הנסקל כ°רבי מאיר רבי מאיר מהו שיתן הכסף בשלשה ויסקל בעשרים ושלשה כמו מוציא שם רע שמאה כסף בשלושה והעדים נסקלים בעשרים ושלושה? אמר ליה רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° שור הנסקל כולו ממון הוא שאף מיתת הבהמה אינה אלא ממון וגזירת הכתוב שייסקל בעשרים ושלוש:

ירושלמי סנהדרין, פרק א, הלכה ב

[עריכה]

מתני’: א_יזמכות בשלשה. משום °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר בעשרים ושלשה. א_יחעיבור החדש בשלשה. עיבור השנה בשלשה דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, א_יטבשלשה מתחילין, ובחמשה נושאין ונותנין, וגומרין בשבעה. ואם גמרו בשלשה, מעוברת. א_כסמיכת הזקנים על פר העלם דבר ועריפת העגלה בשלשה, דברי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, א_כאבחמשה. א_כבחליצה ומיאונין בשלשה. א_כגנטע רבעי א_כדומעשר שני שאין דמיו ידועין, בשלשה. א_כהוההקדשות בשלשה. א_כווערכים המיטלטלין בשלשה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אחד מהן כהן. א_כזובקרקעות תשעה וכהן, א_כחואדם אם אמר דמי עלי שנערך כעבד כיוצא בהן. א_כטדיני נפשות בעשרים ושלשה. א_להרובע והנרבע בעשרים ושלשה, שנאמר (ויקרא קדושים כ טז) והרגת את האשה ואת הבהמה. ואומר, ואת הבהמה תהרוגו. א_לאשור הנסקל בעשרים ושלשה, שנאמר (שמות משפטים כא כט) השור יסקל וגם בעליו יומת. כמיתת הבעלים כן מיתת השור. א_לבהארי הזאב והדוב והנמר והברדלס והנחש, מיתתן בעשרים ושלשה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, כל הקודם להורגן זכה. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, מיתתן בעשרים ושלשה:


גמ’: תנן, מכות בשלשה. משום °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר בעשרים ושלשה. רבי אבהו רבי אבהו° בעי, מאי טעמא דרבנן דאמרו מכות בשלשה? הרי פעמים שמת ממכותיו והרי יש בו דיני נפשות וצריך להיות בעשרים ושלושה. תנן, עיבור השנה בשלשה דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה. ואם גמרו בשלשה, מעוברת. בר קפרא בר קפרא° שמע כולהון מהדא דכתיב (במדבר נשא ו כד) יברכך ה' וישמרך מיכן שמתחילין בשלשה. יאר ה' פניו אליך ויחנך, מיכן שנושאין ונותנין בחמשה. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, מיכן שגומרין בשבעה. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° שמע כולהון מהדא (מלכים ב כ"ה, י"ח) ויקח רב טבחים את שלשת שומרי הסף, מיכן שמתחילין בשלשה. וחמשה אנשים מרואי פני המלך, מיכן שנושאין ונותנין בחמשה (ירמיהו נ"ב, כ"ה) ושבעה אנשים רואי פני המלך, מיכן שגומרין בשבעה. אמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, מיכן לסנהדרין גדולה של כל ישראל שהיא של שבעים דכתיב (ירמיהו נ"ב, כ"ד) ויקח שר הטבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן, הרי שנים. ושבעה אנשים מרואי פני המלך, הרי תשעה. וששים איש מעם הארץ, הרי שבעים חסר אחד. ומן העיר סריס אחד, הרי שבעים. אית תניי תני שבעים ואחד. מדכתיב ויקח רב הטבחים את שלשת שומרי הסף, ושבעה מרואי פני המלך, וששים איש מעם הארץ, ומן העיר לקח סריס אחד, הרי שבעים ואחד. ולמה קוריהו סריס? שמסרס את ההלכה מהפך את ההלכה לכל הכיוונים ומברר אותה. כתוב אחד אומר וחמשה אנשים מרואי פני המלך, וכתוב אחד אומר, ושבעה מרואי פני המלך, להביא שני סופרי הדיינים. תנן, עיבור החדש בשלשה. לית כאן עיבור החדש אלא קידוש החדש. שלא היו צריכים לעברו, שאם לא קדשוהו בזמנו מעצמו מתעבר. שמואל שמואל (אמורא)° אמר אין קידוש החדש פחות מעשרה. חבירים תלמידי חכמים שאינם סמוכים, מהו ליכנס לקידוש החדש? אמר רב הושעיה, חבר הוינא, ואעלני רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° לקידוש החדש. ולית אנא ידע אין סלקית ממיניינא אין לא. פשיטא דלא סליק למנין, שהרי הוא קרוב וקרוב פסול. אלא דלא ידע למה. האם רק בגין דהוה חתניה וקרוב פסול, או אפילו אם לא היה קרוב היה פסול משום שאין חבירין נכנסין לקידוש החדש. אמר רבי כהנא רבי כהנא°. חבר הוינא, ואעלי רבי תנחום בר חייה רבי תנחום בריה דרבי חייא° לקידוש החדש, וסלקית ממיניינא. הדא אמרה שחבירים נכנסין לקידוש החדש. חברים, מהו ליכנס לעיבור שנה? נישמעינה מהדא. מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל שאמר יקרוני שבעה זקינים לעלייה, ונכנסו שמנה. אמר מי הוא שנכנס שלא ברשות? עמד שמואל שמואל (אמורא)° הקטן על רגליו ואמר, אני עליתי שלא ברשות. הלכה נצרכה לי ונכנסתי לשאול עליה. אמר לו °רבן גמליאל רבן גמליאל, כל ישראל יודעים שאמרתי שאילו יש שנים כאלדד ומידד

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

16 א_טז מיי' פ כ"ב מהל' סנהדרין הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' י"ב סעיף ז', סמ"ג עשין קו :

17 א_יז מיי' פ ה' מהל' סנהדרין הלכה ד':

18 א_יח מיי' פ ה' מהל' סנהדרין הלכה ו':

19 א_יט מיי' פ ה' מהל' סנהדרין הלכה ז', מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה ט', מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה י':

20 א_כ מיי' פ ג' מהל' מעשה הקרבנות הלכה י', מיי' פ ד' מהל' סנהדרין הלכה ג', סמ"ג עשין צז, סמ"ג עשין קפג :


[ע"ב]

21 א_כא מיי' פ ה' מהל' סנהדרין הלכה ה':

22 א_כב מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף א', סמ"ג עשין נב :

23 א_כג מיי' פ ט' מהל' מעשר שני הלכה ו':

24 א_כד מיי' פ ד' מהל' מעשר שני הלכה כ':

25 א_כה מיי' פ ה' מהל' ערכין וחרמין הלכה ב':

26 א_כו מיי' פ ה' מהל' ערכין הלכה ב':

27 א_כז מיי' פ ה' מהל' ערכין הלכה ב':

28 א_כח מיי' פ ה' מהל' ערכין הלכה ב':

29 א_כט מיי' פ ה' מהל' סנהדרין הלכה ב':

30 א_ל מיי' פ ה' מהל' סנהדרין הלכה ב':

31 א_לא מיי' פ ה' מהל' סנהדרין הלכה ב':

32 א_לב מיי' פ ה' מהל' סנהדרין הלכה ב':


-----------------------------------דף ד

[עריכה]
ירושלמי מאיר סנהדרין ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] בדורנו, אתה אחד מהן וראויים כל השנים להתעבר על ידך. ואפילו כן לא עיברוה בההוא יומא, ואפלגינה במילי דאורייא  העריכו בדברי תורה ועברוה ביומא דבתרה. ממה ש°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל רצה להוציא מי שנכנס שלא ברשות, מכאן שאין נכנסים לעיבור שנה אלא סמוכין. אין מכאן ראיה כי אולי °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל רצה להוציא מי שנכנס שלא ברשות מפני שאין מעברין את השנה אלא במזומנים לה. תני, סנהדרין שראו את ההורג. אית תניי תני, שנים נעשין עדים, ומעידין בפני השאר שעד נעשה דיין. אית תניי תני, א_לגכולן עדים ומעידין בפני אחרים שאין עד נעשה דיין. אמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. כשם שחולקין כאן, כך חולקין בעדות החדש. דבית דין שראו את מולד הלבנה, לדעה אחת שנים יעידו לפני השאר, ולדעה השניה כולם יהיו עדים. תנן התם, ראוהו שלשה והן בית דין. יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד, ויעידו בפניהן ויאמרו מקודש מקודש. ואם עד נעשה דיין למה צריכים שנים להיות עדים והשאר דיינים? יצרפו רק אחד. ויקום חד ויעיד ויתיב אחר שהעיד ויצטרף כדיין, ויקום חד ויתיב חד. שנייא היא שלדעת כולם א_לדאין העד שהעיד נעשה דיין. וכל המחלוקת אם עד שלא העיד יכול להיות דין. כהדא, רב הונא רב הונא° הוה ידע שהדו  עדות לחד בר נש. אזל בעי מידון קומיה וכפר ביה שיקר כיוון שידע שאין עד נעשה דיין ולכן אף שרב הונא רב הונא° יודע לו עדות אינו רשאי להעיד. אמר לו רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°. בגין דאת ידע דרבי הונא רב הונא° אינשא רבה דיין את כפר ביה. מהו דייזיל ויסהוד, עלך קומי בית דין חורין  מה אם הוא ילך ויעיד עליך בבית דין אחר? אמר לו רב הונא רב הונא° ועבדין כן אף שכבר התחלתי לדון? אמר לו אין. ושרא רב הונא רב הונא° גרמיה מן ההוא דינא ואזל ואסהיד קומי בית דין חורון  התיר ר”ה עצמו מהדין הזה והלך והעיד לפני בית דין אחר. תני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי אומר כתיב (ויקרא בהר כה י) וקדשתם את שנת החמשים שנה. שנים אתה מקדש ולא חדשים. והתנינן ראש בית דין א_להאומר מקודש? מהו מקודש מקויים, שקובעים שזה ראש חדש אבל לא מקדשים. תני, א_לולקידוש החדש מתחילין מהגדול. אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, מתניתא אמרה כן דתנן, ראש בית דין אומר מקודש. תני א_לזלעיבור השנה מתחילין מן הצד. אמר רבי זבידא רבי זבידא° והן בייתא דלרע הבית דין שלנו לא נהגין כן, אלא בקידוש החדש מתחילים בגדול. ולא שמיע דאמר רבי חייא בר מרייא רבי חייא בר מרייא°, ורבי יונה רבי יונה° ורבי אבא רבי אבא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי חייה רבי חייא רבה° שאמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, לקידוש החדש שאין מה לדון ולפסוק מתחילין מן הגדול. לעיבור השנה מתחילין מן הצד. וכבר נכנס רבי יוחנן רבי יוחנן° והוא היה הקטן שבהן. אמרו לו אמור הרי השנה מקודשת בעיבורה, אמר הרי השנה מקודשת בעיבור. אמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° ראה לשון שלימדנו בן הנפח. אילו אמר בעיבורה הייתי אומר אלו י"א יום שהחמה עודפת על הלבנה בכל שנה. אלא בעיבור שהוסיפו לה חכמים שלשים יום ועיברוה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לעיבור השנה הולכין אחר המינוי וותק. לבית הוועד הולכין אחר הרגיל בקיאות. והוא שיהא כל אחד ואחד מדבר במקומו לפי הבקיאות. כגון רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° פתח, רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° חתמין. רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° פתח, רבי חייא רבי חייא רבה° ורבי יסא רבי אסי° ורבי אימי רבי אמי° חתמון. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° פתח, רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° חתמין. כהנא רב כהנא° איתמני קדמיי מן רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. עאל רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° קדמיי מיניה לעיבורא. אמר הכין מרה דשמועתא רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° שאמר שבעיבור הולכים אחר וותיקות, לא מקיים לה. רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° הוה קאים מצלי. עאל רבי כהנא רבי כהנא° וקם ליה מצלי מן אחוריי. מן דחסל רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° מן צלותיה, יתיב ליה דלא מיעבור קומוי. רב כהנא רב כהנא° האריך בצלותיה, מן דחסל רב כהנא רב כהנא° אמר לו, הכין אתון נהיגין גביכון מצערין רברביכון. אמר לו רבי אנא מדבית עלי, וכתיב על דבית עלי (שמואל א ג יד) אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם. בזבח ובמנחה אין מתכפר לו אבל מתכפר לו בתפילה. וצלי עלוי וזכה למיסב האריך ימים עד דאיתעבדון טפרוי סומוקן כהדא דקקה כמו תינוק.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] ריש לקיש ריש לקיש° אקדמון ליה חד סב עם הארץ לעיבורה ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהלן אחרי שגילו שהוא עם הארץ הוציאו אותו משער אחורי, אמר כן יהא בשכרו מגיעה לו שנכנס לפני. ולא שמיע דאמר רבי קריספא רבי קריספא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° מעשה שעיברו השנה שלשה רועי בקר. והיכן מצאנו שקיבלו רועי בקר? ועונה הגמרא שרועים הסבירו מתי צריך לעבר שנה חד מינון אמר בכיר ולקיש גם התבואה המקדימה וגם המאחרת באדר מינץ ינצו יחד. זה אדר ואם לאו זהו שבט. וחורנה אמר קדום רוח באדר, פוח ליחיך ופיק לקיבליה אם אתה מצליח לחמם את האויר על ידי נשיפה זה אדר ואם לא זה עדיין שבט. וחורנה אמר תור באדר בעדרייה ימות מקור בבקר. ובטל תאנתה משכיה ישלח מרוב חום בצהרים, זה אדר ואם לא זה עדיין שבט. וחמין שתא דלית חד מינהון שבאותה שנה לא היה אחד מהדברים שבגללו מעברים את השנה, ועיברו את השנה על פיהם. אמר רבי חלבו רבי חלבו° לא הם קידשו אלא שהסכים בית דין עמהן. וראיה שלא הם קידשו לא כן אמר רבי זעירה רבי זעירא° והן שיהו כולם מורין מטעם אחד? והרי כאן כל רועה אמר סיבה אחרת. אין זו ראיה מכיון דאילין מודיי לאילין ואילין מודיי לאילין, כמו שכולן מורין מטעם אחד. ולמה רבן שמעון בן לקיש רבן שמעון בן לקיש° מקפד על הדא מילתא? שהכניסו אחר במקומו להימנות על העיבור. חשש להיא דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° (יחזקאל י"ג, ט') והיתה ידי אל הנביאים החוזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבואו. בסוד עמי לא יהיו זה סוד העיבור. ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה המינוי. ואל אדמת ישראל לא יבואו זו ארץ ישראל. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כד סלקית להכא אמרית הא גבי חדא. כד מנוני אמרית הא גבי תרתיי. כד עלית לעיבורא אמרית הא תלתיהון גבי. תנן, °רבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים. רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° אמר בשם רב רב (אמורא)°, טעמא ד°רבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק, כיון שבית דין של מעלן רואין שאין בית דין שלמטן מקדשין אותו, הן מקדשין אותו:.אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. מעשה בעשרים וארבע קריות קרונות מלאים בני אדם של בית °רבי רבי יהודה הנשיא, שנכנסו לעבר שנה בלוד. ונכנסו בהן עין רע הרומאים הרגו בהם, ומתו כולם בפרק אחד. מאותה שעה עקרוה מיהודה, וקבעוה בגליל. והשאירו רק את קידוש החדש. בעיון מיעקר אף אהן סימנא  רצו לעקור גם את קידוש החדש שהשאירו לזכר מיהודה. אמר לון רבי סימון רבי שמעון בן פזי°, אין אנו מניחין ביהודה אפילו זכר? איך אתה אומר שרק ביהודה היו מקדשים את השנה, והרי מצינו שקידשו את השנה בבעלת שהיא מערי דן? הדא בעלת, זימנין נמנת מיהודה וזימנין מדן. דכתיב למטה בני דן למשפחותם וכ”ו (יהושע י"ט, י"ד) אלתקא וגבתון ובעלת. משמע שהן מדן. וכתיב, ויהי הערים מקצה למטה בני יהודה וכו' (יהושע ט"ו, כ"ט) בעלה ועיים ועצם. משמע שהן מיהודה. אלא מימר בתים מיהודה ושדות מדן. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא°. ולוד לא מיהודא היא? אמר לו אין. ומפני מה אין מעברין בה? אמר לו, שהן גסי רוח ומעוטי תורה. הפיך אפוי וחמא  הסתובב וראה °רבי אחא רבי אחא (תנא) ורבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° שהם מלוד. אמר ליה, איטה עבדתני מבזה רבנן. א_לחעל שלשה סימנין מעברין את השנה. על אביב, ועל התקופה, ועל פירות האילן. על שנים מעברין על אחד אין מעברין ואם עיברוה, הרי זה מעוברת. וכשהיה אביב אחת מהן, היו שמיחין. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר אף על התקופה. א_לטעל שלש ארצות מעברין לשנה שבודקים בכל אחת מהארצות את שלוש הדברים שמנינו. על יהודה, ועל עבר הירדן, והגליל. על שתים מעברין, על אחת אין מעברין. ואם עיברוה, אינה מעוברת. וכשהיתה יהודה אחת מהן, היו שמיחין, מפני שהעומר בא ממנה. אין מעברין, לא מפני הצינה, ולא מפני הגשמים, ואם עיברוה אינה מעוברת. אין מעברין א_מלא מפני הגדיים, ולא מפני הגוזלין, ולא מפני החלב.

-----------------------------------דף ה

[עריכה]
ירושלמי מאיר סנהדרין ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] וכולם סעד לשנה, ואם עיברוה מעוברת. רבי ינאי רבי ינאי° אמר משום °רבן גמליאל רבן גמליאל על שנים מהם מעברים. שבאיגרת שהיו כותבים לבשר לבני הגולה שבית דין מתכוון לעבר את השנה היה °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר לסופר לכתוב, אימריא רכיכין וגוזלייא דקיקין ושפר באפוי ובאפי חבריי מוספא על שתא דא תלתין יומין  הגדיים רכים והגוזלים קטנים וטוב בעיניי ובעיני חברי להוסיף על שנה זו שלושים ימים. כדתני, אמר רבי יודן רבי יודן°. מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל וזקנים שהיו יושבין על גב מעלה בהר הבית, ויוחנן סופר הלז יושב לפניהן. אמר לו °רבן גמליאל רבן גמליאל. כתוב לאחנא בני דרומא עילאה, ואחנא בני דרומא ארעייא, שלמכון יסגא. מודענא לכון, דמטא זמן ביעורא לאפוקי מעשרייא מעומרי שיבלייא. ולאחנא בני גלילא עילאה, ובני גלילא ארעייא, שלמכון יסגא. מודענא לכון, דמטא זמן ביעורא תפקון מעשרייא ממעטני זיתיא. לאחנא בני גלותא דבבל, בני גולתא דמדי, בני גולתא דיוון, ושאר כל גלוותא דישראל, שלמכון יסגא. מודענא לכון דאימריא רכיכין, וגוזליא דקיקין, וזימנא דאביבא לא מטא. ושפר מילתא באפיי ואנפי חבריי מוספא על שתא דא תלתין יומין הגדיים רכים והגוזלים קטנים וזמן האביב לא הגיעה וטוב בעיניי ובעיני חברי להוסיף על שנה זו שלושים ימים. שנת החמה מתחלקת לארבע תקופות: תקופת ניסן, תקופת תמוז, תקופת תשרי, ותקופת טבת, כל תקופה היא בערך תשעים ואחד יום ושבע שעות, התורה מצווה לדאוג שחג הסוכות יהיה דוקא בתקופת תשרי בזמן האסיף, דכתיב חג האסיף תקופת השנה, כך שברור שאם תקופת תשרי חלה קדם החג שאין מעברים, ואם תקופת תשרי חלה אחר החג שמעברים, והמחלוקת מה קורה אם התקופה חלה בתוך החג, האם אני דורש שכל ימי חול המועד יהיו בתקופה, או די אפילו ביום אחד, וזה תלוי גם במחלוקת האם יום תקופה גומר כלאמר שייך לתקופה הקדמת,או יום תקופה מתחיל ושייך לתקופה הבאה. אין מעברין לשנה, אלא אם כן תקופת תשרי היתה חסירה רוב החודש. וכמה רוב החודש? א_מאששה עשר יום. תנא קמא סובר שצריך שכל החג יהיה בתוך תקופת תשרי, ויום תקופה גומר, ואם תקופת תשרי תחול בי”ז בתשרי יום ראשון של חול המועד, נמצא שחלק מחול המועד סוכות שבו מותר במקרים מסוימים לאסוף את התבואה אינו בתקופה, שיום תקופה גומר, והתורה אמרה חג האסיף תקופת השנה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, שתי ידות שני שליש החודש, שהם אחד ועשרים יום °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי סובר שדי שחלק מחול המועד יחול בבתקופת תשרי, ויום תקופה מתחיל, כך שאם תקופת תשרי תחול בכ”ב בתשרי בשמיני עצרת, נמצא דליכא אפילו מקצת חול המועד בתקופה, ובתורה נאמר חג האסיף תקופת השנה, אבל אם התקופה תחול בכ”א שהוא היום האחרון בחול המועד לא מעברים, כי יום תקופה מתחיל ושייך לתקופה הבאה. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. והוא שיקרב העומר תחילת ניסן של תקופות. בט”ז בניסן ביום שהוא סוף תקופת טבת והתחלת תקופת ניסן. אבל אם חל התקופה בי”ז בניסן, מעברין. דכתיב, שמור את חדש האביב, מצוה שיקרב העומר בחדש שהוא אביב, והרי ט”ז חל בתקופת טבת אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא עד הפסח. שכל שבעת ימי הפסח צריכים להיות בתקופת האביב. אמר רב מתניה רב מתניה°, והוא שיטלו לולב בתחילת תשרי של תקופות. דבעינן שיהא כל החג בתקופת תשרי כדי שיטלו לולב בתוך תשרי של תקופות. אין מעברין לשנה לא פחות מחדש, ולא יותר על חדש. ואם עיברוה, אינה מעוברת. אין מעברין א_מבלא בשביעית, ולא במוצאי שביעית. ואם עיברוה הרי זו מעוברת. אימתי רגילין לעבר? א_מגבערבי שביעיות. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. מה שאין מעברין בשביעית, הדא דתימר עד שלא התיר °רבי רבי יהודה הנשיא ליקח ירק מחוץ לארץ לארץ. אבל משהתיר °רבי רבי יהודה הנשיא ליקח ירק מחוצה לארץ לארץ, היא שביעית היא שאר שני שבוע. היה °רבי מאיר רבי מאיר אומר. הרי הוא אומר (מלכים ב ד', מ"ב) ואיש בא מבעל שלישה, ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם וגו'. אין לך מבכר בארץ ישראל יותר מבעל שלישה, ולא ביכר אלא אותו המין שעורים. והביא לאיש האלהים. אימתי הביאו? לאחר העומר, שנאמר (מלכים ב ד מב) תן לעם ויאכלו. הואיל והיתה השנה צריכה להתעבר, מפני מה לא עיברה אלישע? אלא מלמד שהיו שני רעבון והיו הכל קופצים לגרנות. ואם היה מעבר, היה מאריך את זמן איסור החדש. תני א_מדאין מעברין את השנה מפני הטומאה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מעברין. שכן מצינו בחזקיה שעיבר את השנה מפני הטומאה שנאמר (דברי הימים ב ל', י"ח) כי מרבית העם מאפרים ומנשה וישראל וזבלון לא הטהרו, כי אכלו את הפסח בלא ככתוב. כי התפלל יחזקיהו לאמר, ה' הטוב יכפר בעד. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר אם מפני הטומאה עיברוה מעוברת. אלא מפני מה ביקש רחמים על עצמו? שעיבר את ניסן ואין מעובר אלא אדר. בבבלי נאמר דטעה בדשמואל שמואל (אמורא)°, דאמר שמואל שמואל (אמורא)°: אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן, ואיהו סבר: הואיל וראוי - לא אמרינן.. °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אומר משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי לא על שעיבר את השנה אלא על שעישה יחזקיהו לציבור לעשות פסח שני. וטעה דאין רוב קהל נדחים לפסח שני אית תניי תני מעברין את השנה מפני הטומאה. אית תניי תני אין מעברין. מאן דאמר אין מעברין את השנה מפני הטומאה, דכתיב, כי אכלו את הפסח בלא ככתוב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] מכאן שחזקיה הצטער שעיבר את השנה מפני הטומאה ואין עושין כן. מאן דאמר מעברין, מה מקיים כי אכלו את הפסח בלא ככתוב? שעיברו את ניסן ואין מעברין א_מהאלא אדר. הא דאמר שחזקיהו עיבר מפני הטמאה אתייא כיי דאמר רבי סימון בר זבידי רבי סימון בר זבידי° גולגולתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח. כתיב (דברי הימים ב כ"ט, י"ז) ויחילו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחודש באו לאולם ה' ויקדשו את בית ה' לימים שלשה, וביום ששה עשר לחדש הראשון כילו. והלא ליום אחד היו יכולין לבער כל עבודה כוכבים שהיה שם ולמה לקח להם כלכך הרבה זמן? אמר רבי אידי רבי אידי° מפני צלמי כשדים שהיו חקוקים בששר בצבע אדום והיו טרודים למחקם. כתיב (דברי הימים ב ל', י"ט) כל לבבו הכין לדרוש האלהים ה' אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש. רבי סימון בר זבידי רבי סימון בר זבידי° ורבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. חד אמר אפילו כמה עשה לטהרת הקודש לא יצא ידי טהרת הקודש שלא הצליח למגר את כל העבודה זרה אף שהתאמץ מאד. וחד אמר, אפילו כל מעשים טובים שעשה, לא יצא ידי טהרת הקודש שאף שהתאמץ מאד בשאר דברים לא התאמץ מספיק למגר את כל העבודה זרה. ששה דברים עשה חזקיהו מלך יהודה, על שלשה הודו לו, ועל שלשה הודו לו. ואלו שלשה שהודו לו. גירר עצמות אביו על מיטת חבלים וכיתת נחש הנחושת וגנז טבלה של רפואות והודו לו. סתם מי גיחון העליון, וקיצץ דלתות ההיכל, ועיבר ניסן בניסן ולא הודו לו. א_מואין מעברין את השנה קודם ראש השנה, ואם עיברוה אינה מעוברת. א_מזאבל מפני הדוחק התקינו שיהו מעברין אותה אחר ראש השנה מיד, ואף על פי כן אינו מעובר אלא אדר. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, ראש חודש ניסן לא נתעבר מימיו ואדר הסמוך לניסן תמיד חסר. והתנינן, עולת חדש בחדשו. חדש והבא קרבנות מתרומה חדשה. ותנן בראש חדש ניסן מביאים קטורת מתרומה חדשה אם בא החדש בזמנו. משמע שיש מציאות שלא בא בזמנו? אם בא, אבל באמת מעולם לא בא. רב רב (אמורא)° אמר אלול לא נתעבר מימיו והתנינן השוחט פרה בראש השנה של שמינית, אם היה החדש מעובר, משמט. משמע שיש מציאות שאלול מעובר? אם היה, אבל באמת מעולם לא היה. והא תניא, וכשקידשו את השנה באושא. ביום הראשון עבר °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה ואמר מלכויות עם קדושת השם ולא תקע כדברי °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השני עבר °רבי חנניה בנו של רבי יוסי הגלילי רבי חנניה בנו של רבי יוסי הגלילי ואמר מלכויות עם קדושת היום ותקע כדברי °רבי עקיבה רבי עקיבא. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל כך היינו נוהגין ביבנה. מדתני בראשון ובשני, משמע שהיה ראש השנה יומים? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב רב (אמורא)°, מהו בראשון ומהו בשני‘? שנה ראשונה ושנה השנייה. והא תני ביום הראשון וביום השני, משמע שעשו יומים? אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חסדא רב חסדא° אותה השנה נתקלקלה ועשו יומים. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם °רבי רבי יהודה הנשיא, לא מדובר בשנה אחת, אלא בשני שנים. שנה הראשונה עבר °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, ושנה השנייה עבר °רבי חנניה רבי חנניה. והא תני יום הראשון יום השני? אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרה שאותה שנה נתקלקלה. קידשוהו קודם לזמנו או לאחר עיבורו. יכול יהא מקודש? תלמוד לומר (ויקרא אמור כג ד) אלה מעדי ה’ אשר תקראו אתם. אותם שהם בזמנם אלה הם מועדי. שלא בזמנם, אין אלה מועדי. קודם לזמנו אינו מקודש הכוונה אם קדשוהו יום תשעה ועשרים. לאחר עיבורו אינו מקודש הכוונה אם קדשוהו אחר שנים ושלשים יום. ומניין שמעברין את השנה על הגליות א_מחשעלו ואדיין לא הגיעו? תלמוד לומר (ויקרא אמור כג ב) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם וכ”ו אלה הם מועדי. עשה מועדות שיעשו אותן כל ישראל שבכל ארץ ישראל. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, והן שהגיעו לנהר פרת שרק מי שבגבולות הארץ נחשב כל ישראל לעניין זה. אין מעברין את השנה א_מטאלא ביהודה. ואם עיברוה בגליל א_נמעוברת. העיד °חנינה איש אונו חנינה איש אונו, שאם אינה יכולה להתעבר ביהודה, שמעברין אותה בגליל. אין מעברין אותה בחוץ לארץ, ואם עיברוה אינה מעוברת. את חמי  בא וראה בגליל אין מעברין בחוצה לארץ מעברין? בגליל אין מעברין, ואם עיברוה מעוברת בחוצה לארץ אין מעברין, ואם עיברוה אינה מעוברת. ביכולין לעבר בארץ ישראל. אבל בשאינן יכולין לעבר בארץ ישראל, מעברין אותה בחוצה לארץ. ירמיה עיבר בחוצה לארץ. יחזקאל עיבר בחוצה לארץ. ברוך בן נריה עיבר בחוצה לארץ. °חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע עיבר בחוצה לארץ. שלח ליה °רבי רבי יהודה הנשיא תלת איגרן גבי °רבי יצחק רבי יצחק ו°רבי נתן רבי נתן. בחדא כתב, לקדושת חנניה. ובחדא כתב, גדיים שהנחת נעשו תישים. ובחדא כתב, אם אין את מקבל עליך. צא לך למדבר האטד, ותהא שוחט

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

41 א_מא מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה ב':

42 א_מב מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה ט"ו:

43 א_מג מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה ט"ו:

44 א_מד מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה ו', מיי' פ ד' מהל' ביאת המקדש הלכה י"ז:


[ע"ב]

45 א_מה מיי' פ ד' מהל' ביאת המקדש הלכה י"ח:

46 א_מו מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה י"ג:

47 א_מז מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה י"ג:

48 א_מח מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה ה':

49 א_מט מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה י"ב:

50 א_נ מיי' פ ד' מהל' קידוש החודש הלכה י"ב:


-----------------------------------דף ו

[עריכה]
ירושלמי מאיר סנהדרין ו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] ונחוניון זורק. הראו לו איגרת קדמיתא ואיקרון  ראשונה ושיבח אותם שהם תלמידי חכמים ובניהם של אנשים גדולים. תינייתא ואיקרון שניה ושיבח אותם. תליתייא בעי מבסרתון  שלישית רצה להשפיל אותם שאין בהם דעת, אמרין ליה, לית את יכיל דכבר איקרתנון. קם °רבי יצחק רבי יצחק וקרא. כתיב באורייתא, אלה מועדי °חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע. אמרין ליה מועדי י"י. אמר לון, גבן אצלינו בא”י כתיב מועדי ה' אבל אתם אחרי שאתם סומכים על מועדי חנניא אין זה מועדי ה'. קם °רבי נתן רבי נתן ואשלם, כי מבבל תצא תורה ודבר י"י מנהר פקוד. אמרין ליה (ישעיהו ב', ג') כי מציון תצא תורה ודבר י"י מירושלים. אמר לון גבן. אזל °חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע וקבל עליה  התלונן גבי °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא לנציבין. אמר ליה, צריך אתה ללכת אחריהם ואחרי המועדות שהם קבעים. אמר ליה, וכי לית אנה ידע מה שבקית תמן  וכי איני יודע מה הנחתי שם? יודע אני שלא השארתי כמותי. מאן מודע לי דאינן חכמים ויודעים לחשב כוותי? אמר ליה, וכי מכיון שאתה אמר אולי לא חכמין דכוותי ישמעון לך? אדרבא מכיון דאינון אמרין שהם חכמין ויודעים למחשבה דכוותך, חייב אתה לישמע להם. שאפילו אם ספק יודעים בארץ ישראל לחשב כמותך, חייב אתה ללכת אחריהם. קם ורכב סוסיא להודיע בגולה שנקבע המועדות כמו שקבעו בארץ ישראל. הן דמטא מטא  היכן שהגיעה הגיעה הן דלא מטא  היכן שלא הגיעה נוהגין בקילקול. כתיב (ירמיהו כ"ט, א') ואל יתר זקני הגולה. אמר הקדוש ברוך הוא. יתר עלי זקני הגולה. חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל מסנהדרין גדולה שבחוצה לארץ. כתיב (מלכים ב כ"ד, ט"ז) החרש והמסגר אלף. אף על פי כן את אמר הכן. שחביבה מהם כת קטנה שבארץ ישראל. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה°, רבי חלבו רבי חלבו° ורבנין. רבי ברכיה רבי ברכיה° אמר החרש אלף והמסגר אלף. ורבנין אמרי כולהון אלף. רבי ברכיה רבי ברכיה° בשם רבי חלבו רבי חלבו° אמר אילו החברים חכמים. ורבנין אמרין, אילו הבולווטין עשירים. רב הושעיה רב הושעיה° כד הוה מקבל סהדיא בעין טב הוה אמר לון. הוון ידעין כמה עדות יוצא מפיכם, כמה שכר בתים יוצא מפיכם שאם החדש מלא ובעדותכם חסרתם אותו, נמצא השוכר מפסיד היום ההוא שחסרתם. אמר רבי אבינא רבי אבינא°, אין כך הוא מזהירם, היה לו להזהירם אפילו בדיני נפשות. בת שלשה שנים ויום אחד שהיתה מאורסה, א_נאבא עליה הרי זה בסקילה. נמלכו בית דין לעבר ובא עליה אינו בסקילה אלא בחנק. אמר רבי אבין רבי אבין° כתיב (תהלים נ"ז, ג') אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי. בת שלשה שנים ויום אחד, נמלכו בית דין לעברו, בתולין חוזרין. ואם לאו אינן חוזרין. תנן, סמיכת הזקנים על פר העלם דבר של ציבור ועריפת העגלה בשלשה, דברי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בחמשה. מה טעמיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? דכתיב (ויקרא ויקרא ד טו) וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר. זקני, שנים. ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי שלשה. מה טעמיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? וסמכו שנים, זקני שנים, אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה. ובעגלה ערופה מה טעמיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? דכתיב (דברים שופטים כא ב) ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל העיר הקרובה. זקיניך שנים, ושפטיך שנים, אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי חמשה. מה טעמיה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? זקיניך ושופטיך שנים, אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי שלשה. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא. נראין דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בערופה דלא דריש ויצאו שנצרכה לגופה, ונראין דברי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בסמיכה דלא דריש וסמכו, שנצרכה לגופה. אין תימר נראין דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בערופה, וכמו שדרש וסמכו ידרוש ויצאו, אשכח תימר בעגלה ערופה. ויצאו שנים, זקניך שנים ושפטיך שנים, אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד, אחד הרי שבעה ולא חמישה. מה מקיים °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי זקיניך ושפטיך? זקיניך שהן שופטיך. מיוחדים שבשופטיך סנהדרין גדולה. תני °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר זקיניך זה בית דין הגדול, ושפטיך זה מלך וכהן גדול. תני, הסמיכות בשלשה, לא סמיכה היא סמיכות? הסמיכה היא סמיכת עגלה ערופה, וסמיכות הן סמיכת דיינים. דתמן בבבל קריי למנוייה סמיכותא. אמר רבי אבא רבי אבא°. בראשונה היה כל אחד ואחד ממנה את תלמידיו. כגון, °רבי יוחנן בן זכיי רבי יוחנן בן זכיי מינה את °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ואת °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה את °רבי עקיבה רבי עקיבא. ו°רבי עקיבה רבי עקיבא את °רבי מאיר רבי מאיר ואת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אמר °רבי עקיבה רבי עקיבא, ישב °רבי מאיר רבי מאיר תחילה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] נתכרכמו פני °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אמר לו °רבי עקיבה רבי עקיבא, דייך שאני ובוראך מכירין כוחך. חזרו חכמים וחלקו כבוד לבית הזה הנשיא. אמרו, בית דין א_נבשמינה שלא לדעת הנשיא, אין מינויו מינוי. ונשיא שמינה שלא לדעת בית דין, מינויו מינוי. חזרו והתקינו שלא יהו בית דין ממנין אלא מדעת הנשיא, ושלא יהא הנשיא ממנה אלא מדעת בית דין. תני, בראשונה היו כותבין שטרי חליצה וזה לשונו. א_נגבמותב פלוני ופלוני חלצה פלנית בת פלוני לפלוני בר פלוני בפנינו דקרבת קודמינא, ושרת סיניה מעילוי ריגליה דימינא, ורקת קודמינא רוקא דמיתחזי על ארעא, ואמירת  שקרבה אלינו וחלצה את הנעל מרגלו הימנית וירקה לפנינו רוק שנראה על הארץ ואמרה (דברים כי תצא כה ט) ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. ושטרי מיאונין. אלו הן שטרי מיאונין? שכותבים שאמרה בפנינו, לא רעיינא ליה, לא שוינא ליה, לא צבינא לאיתנסבא ליה  אין רצוני בו ולא שוה לי ולא חפצתי להנשא לו אחר כך תקנו שיכתבו בקיצור שפלונית מיאנה בפלוני כדי שלא יטעו ויכתבו נוסח מיעון בגט אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. הקדש שפדייו יותר על דמיו, תפס את הכל. מעשר שני שפדייו יותר על דמיו, לא תפס את הכל לכן מסתמא נשאר בסלע חלק חולין שיכול לחלל עליו. מה בין הקדש מה בין מעשר שני? אמר רבי אימי רבי אמי°. שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו. רבי זעירא רבי זעירא° בעי קומי שאל את רבי אימי רבי אמי°. נבדק אותו האיש ואמר לא לכך נתכוונתי מהו? אמר ליה לכשיבדוק ויתברר שלא התכוון להרבות להקדש אלא שטעה, לא יתפוס ההקדש אלא את השווי. רבי יונה רבי יונה° לא שמע את החילוק שחילקנו בין מעשר להקדש בעי שאל. כמאן דאמר מעשר שני כנכסיו, מובן מה ההבדל בין מעשר שני להקדש. ברם כמאן דאמר אינם כנכסיו. מה בין הקדש ומה בין מעשר שני? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לא כן כבר אתמר טעמא, שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. הקדש שפדאו ולא הוסיף חומש, הרי זה פדוי. מעשר שני שפדייו ולא הוסיף חומש, הרי זה אינו פדוי. מה בין הקדש ומה בין מעשר שני? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°. הקדש יש לו תובעין הגזבר. מעשר שני, אין לו תובעין. רבי יונה רבי יונה° לא שמע את החילוק שחילקנו בין מעשר להקדש בעי שאל. כמאן דאמר כנכסיו. ברם כמאן דאמר אינו כנכסיו הוא. מה בין הקדש מה בין מעשר שני? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ולא כבר איתמר טעמא? הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין. תנן, ובקרקעות תשעה וכהן. מאי טעמא? כנגד עשרה כהנים האמורין בפרשה. ויהיו כולם כהנים? מיעוט אחר מיעוט לרבות. ויהיו כולן ישראל? אין הפרשה יוצאה בלא כהן שהרי בכל זאת כתוב כהן הדא דתימר במקדיש גוף השדה אבל. מה הדין אם אמר דמי שדי עלי, האם גם במקרה כזה שמין בעשרה ואחד כהן? נישמעינה מהדא דתני, ערכים המיטלטלין בשלשה. וכי יש ערכים שאינן מיטלטלין הרי תמיד את הערך משלמים בכסף? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר ווה רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. האומר הרי ערכי עלי ובא לסדרו מן הקרקע, שמין לו בעשרה. מן המיטלטלין, שמין לו בשלשה. מכאן שאם בא לגבות ממטלטלים אף שחייב ערך של אדם די בשלושה, אם כך אף האמר דמי שדי עלי די בשלושה. לא כך אלא אף האמר דמי שדי עלי שמין בעשרה. דהאומר הרי ערכי עלי אינו דומה לאומר דמי שדי עלי. שהרי כשאומר ערכי עלי דמיו ידועים. ולכן אם בא לשלם במטלטלין די בשלושה. אבל האומר דמי שדי עלי צריך לשום את הקרקע. ולשום קרקע צריך עשרה ואחד מהם כהן. אבל אם אמר הרי עלי מאה מנה להקדש, שמין לו בג'. ואם אין לו, ממתינים לו לכשיעשיר ונידון בהשג יד. וצריך ליתן עד שישלים מאה מנה, שלא כמו בערכין שאם אומר דמי שדה עלי והיה עני בשעת נדר ולא נתן אלא סלע אינו צריך ליתן יותר אפילו העשיר אחר כך תני, עבדים ושטרות ומיטלטלין אין להם איגרת ביקורת. מהו איגרת ביקורת? רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° אמר א_נדאכרזה. מאי טעמא? עולא ברבי ישמעאל עולא ברבי ישמעאל° אמר, עבדים שלא יברחו. שטרות ומיטלטלין שלא יגנבו. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° בעא קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. לית הדא אמרה שעבדים נפדין בג' שהרי אם נצריך עשרה עד שיאספו עשרה העבדים יברחו? אמר לו אין. אמר לו והא תנינן ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן?

-----------------------------------דף ז

[עריכה]
ירושלמי מאיר סנהדרין ז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] אמר לו אדם דהכא  שמוזכר כאן בן חורין הוא שאמר דמי עלי. תנן התם. שום הדיינין שפחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים דאם כן מה כח בית דין יפה. אבל אם עשו איגרת ביקורת אפי' מכרו שוה מנה במאתים וכו' מכרן קיים. אמר חיננה בר שלמיה חיננה בר שלמיה° בשם רב רב (אמורא)°, אתא עובדא קומי °רבי רבי יהודה הנשיא שמכרו הדיינים בפחות משתות ורצה לעשות כרבנן ולפסוק דמכרן בטל. אמר לו °רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא. רבי, לא כך לימדתני בשם זקינין אם כן מה כח בית דין יפה? וחזר ביה ועבד כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל: פיסקא. דיני נפשות בעשרים ושלשה. רבי אבהו רבי אבהו° שאל. שור הנסקל כ°רבי מאיר רבי מאיר, דאמר נערה מאורסה מפסדת כתובתה בשלשה ונסקלת בעשרים ושלשה. מהו ליתן הכסף בשלשה ויסקל בעשרים ושלשה? אמר ליה רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. שור הנסקל כולו ממון הוא, שאף מיתת הבהמה אינה אלא הפסד ממון וגזירת הכתוב שיסקל בעשרים ושלושה, ואין להחמיר בכופר שיהיה ביותר משלשה. אגנטוס הגמון שאל ל°רבי יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי. כתיב (שמות משפטים כא כט) השור יסקל וגם בעליו יומת. אמאי גם בעליו יומת? אמר ליה שותף ליסטים כליסטים. וכשיצא אמרו לו תלמידיו. °רבי רבי יהודה הנשיא, לזה דחיתה בקנה. לנו מה את משיב? אמר להן כתיב (שמות משפטים כא כט) השור יסקל וגם בעליו יומת. א_נהכמיתת הבעלים כן מיתת השור. הקיש מיתת בעלים למיתת השור. מה מיתת בעלים בדרישה וחקירה בעשרים ושלשה, אף מיתת השור בדרישה וחקירה בעשרים ושלשה:

ירושלמי סנהדרין, פרק א, הלכה ג

[עריכה]

מתני’: א_נואין דנין, לא את השבט, ולא את נביא השקר, ולא את כהן גדול, אלא בבית דין של שבעים ואחד. ואין מוציאין למלחמת הרשות, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. ואין מוסיפין על העיר ועל העזרות, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. ואין עושין סנהדריות לשבטים, אלא בבית דין של שבעים ואחד. א_נזואין עושין עיר הנדחת, אלא בבית דין של שבעים ואחד. אין עושין עיר נדחת בספר, ולא שלש עיר נדחת. אבל עושין אחת או שתים:


גמ’: תנן, אין דנין, לא את השבט, ולא את נביא השקר, ולא את כהן גדול, אלא בבית דין של שבעים ואחד. איתא חמי  בא וראה. אפילו שנים לאו דווקא שנים אלא כמה אנשים בעיר הנידחת אין דנים אלא בבית דין של שבעים ואחד, לא כל שכן שבט? אמר °רבי מתניה רבי מתניה, בנשיאי שבטים היא מתניתא הכוונה שנשיא שבט דנים בשבעים ואחד. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר, בבאים לדון בדיני ממונות שבין השבטים, כגון בחורש שבין שני שבטים היא מתניתא. תנן, ולא את נביא השקר אלא בבית דין של שבעים ואחד. מאי טעמא? אמר רבי זירא רבי זירא° . נאמר כאן בזקן ממרא (דברים שופטים יז יב) והאיש אשר יעשה בזדון, ונאמר להלן בנביא שקר (דברים שופטים יח כב) בזדון דברו הנביא. מה זדון שנאמר להלן בזקן ממרה, בשבעים ואחד דכתיב וקמתה ועליתה וכ”ו. אף זדון שנאמר כאן בנביא השקר בשבעים ואחד. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, נאמר כאן בזקן ממרא (דברים שופטים יז י) ועשיתה על פי הדבר אשר יורוך. ונאמר להלן (דברים שופטים יח כב) אשר ידבר הנביא בשם ה'. מה דיבר שנאמר להלן בזקן ממרא נידון בשבעים ואחד. אף דיבר שנאמר כאן בנביא השקר נידון בשבעים ואחד: פיסקא. תנן התם, אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד ואין מוסיפים על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של ע”א ובשתי תודות ובשיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כתחילה דכתיב(שמואל ב כד יט) ויעל דוד בדבר גד. זה מלך ונביא וכתיב (דברי הימים ב ג', א') ויחל שלמה לבנות את בית ה' אלהי ישראל בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו. אשר נראה, אלו אורים ותומים. לדוד אביהו, זה סנהדרין. דכתיב (דברים האזינו לב ז) שאל אביך ויגדך זקיניך ויאמרו לך. בשיר. דכתיב.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] (נחמיה י"ב, ל"ב) וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה וכ”ו וילכו אחריו בכלי שיר. בתודות דכתיב. (נחמיה י"ב, ל"א) ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין מעל החומה לשער האשפות. אמר רבי שמואל בר יודן רבי שמואל בר יודן° למה לא כתיב מהלכות אלא תהלוכות? אלא בניטלות על ידי אחר שלא היו שם אלא לחמי תודה. רב הונא בר חייה רב הונא בר חייה° בשם רב רב (אמורא)°, מייתי לה מדבר תורה דכתיב (שמות תרומה כה ט) ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת כל כליו וכן תעשו. כן תעשו לדורות. משה, זה מלך ונביא. אהרן, אילו אורים ותומים. (במדבר בהעלותך יא טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, זה סנהדרין. דכתיב (דברים האזינו לב ז) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. בשיר דכתיב, וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה וכ”ו וילכו אחריו בכלי שיר. בתודות דכתיב. ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין מעל לחומה לשער האשפה. אמר רבי שמואל בר יודן רבי שמואל בר יודן° למה לא כתיב מהלכות אלא תהלוכות? אלא בניטלות על ידי אחר, מכאן שלא היו שם אלא לחמי תודה. כיצד היו מהלכות? רבי חייה רבה רבי חייא רבה° ורבי שמעון בר רבי רבי שמעון ברבי°. חד אמר, זו כנגד זו. וחרנה אמר, א_נחזו אחר זו. ושניהן מקרא אחד דורשין. דכתיב, (נחמיה י"ב, ל"ח) והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריה. מאן דאמר זו כנגד זו דורש את המלה למואל, כנגד, דכתיב, והוא יושב ממולי. ומאן דאמר זו אחר זו, מדכתיב (ויקרא ויקרא ה ח) ומלק את ראשו ממול ערפו מאחריו. מאן דאמר זו אחר זו, נמצא כל מקום ומקום מתכפר בתודה אחת. ומאן דאמר זו כנגד זו, נמצא כל מקום ומקום מתכפר בשתי תודות. מאן דאמר זו אחר זו, יאות הא דתנינן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת. שהחיצונה היא הראשונה ועדיין לא התקדש המקום ונפסלה ביוצא. אבל השניה נאכלת שכבר התקדש המקום. מאן דאמר זו כנגד זו אי זו היא הפנימית? זו שסמוכה לבית המקדש. ומאן דאמר זו אחר זו אי זו היא הפנימית? זו שסמוכה לבית דין. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, על פי נביא א_נטנאכלת אחת ואחת נשרפת ואין טעם לדבר. אמר רבי זירא רבי זירא° . תניי תמן, אין מוסיפים על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים. נביא יש כאן אורים ותומים למה אני צריך? אשכח תני °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר צריך אורים ותומים מגזרת הכתוב. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, אתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש°. חד אמר, בונין את התוספות לעזרה ואחר כך מקדישין את המקום בשתי תודות. וחרנה אמר, מקדישין את המקום ואחר כך בונין. מאן דאמר בונין ואחר כך מקדישין, סבר דאין רואין את המחיצות כאילו הן עולות היכן שהם יבנו בסוף, ביקשו להוסיף על היכל, במה מוסיפין? שהרי צריך דבר שנאכל שם, כמו שמקדשים את ירושלים בלחמי תודה שנאכלים בכל העיר. בשתי הלחם שהם קדשי קדשים ונאכלים גם בהיכל בדיעבד. והרי אין שתי לחם אלא בחג השבועות, ואם ישארו למחר הרי נפסלו בלינה ומקדישין ביום טוב? אלא בלחם הפנים. והרי לחם הפנים נאכל בשבת, ואם ישארו למחר הרי נפסלו בלינה ומקדישין בשבת? אלא בלילה במוצאי שבת. ומקדישין בלילה? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, במנחת מאפה שאף הם קדשי קדשים ונאכלים גם בהיכל בדיעבד. ניחא בעלייתן מן הגולה, שהקריבו ואח"כ קידשו שהרי מקום המזבח כבר היה קדוש ויכלו להקריב שם. בהכנסתן לארץ במקדש ראשון במה קידשו הרי מקום המקדש לא היה קדוש קדם ולא יכלו להקריב שם? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, בשתי תודות

-----------------------------------דף ח

[עריכה]
ירושלמי מאיר סנהדרין ח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] הבאות מנוב וגבעון. °אבא שאול אבא שאול אומר, שני ביצעין היו בהר המשחה, תחתונה ועליונה, תחתונה נתקדשה בכל אלו, עליונה לא נתקדשה בכל אלו אלא על ידי עולי גולה שלא במלך ולא באורים ותומים, תחתונה שהיתה קדושתה גמורה, עמי הארץ נכנסין לשם ואוכלין שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, שהיה חמור בעיניהם מפני שמתודין עליו לפני ה' וגם הוא מעשיר וחברים אוכלים שם קדשים קלין ומעשר שני, עליונה שלא היתה קדושתה גמורה, עמי הארץ היו נכנסין שם ואוכלין שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אין אוכלין שם לא קדשים קלים ולא מעשר שני. ומפני מה לא קידשוה? שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים, ובסנהדרין של ע”א, ובשתי תודות ובשיר. מפני מה הקיפוה חומה אם לא קידשוה? מפני שהיתה תורפת ירושלים שם והיתה יכולה, שהיתה נוחה ליכבש משם. תנן, ואין עושין סנהדריות לשבטים אלא בבית דין של ע”א. ומניין שעושים סנהדריות לשבטים? תלמוד לומר (דברים שופטים טז יח) לשבטיך ושפטו את העם. תנן, אין עושין עיר הנידחת בספר, ולא שלש עיר נדחת. אבל עושין אחת או שתים: אמר רבן יוחנן רבן יוחנן° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, תלתא אמוראין. חד אמר, אחת עושין שתים אין עושין ומה שנאמר במשנה אין עושין עיר הנידחת בספר, הכוונה שאין עושים בספר כמו בשאר הארץ, שבשאר הארץ עושים שתים אבל לא שלוש, ובספר אחת ולא שתים וחרנה אמר אפילו שתים סמוכות עושין, שתים מפוזרות אין עושין וחרנה אמר. סמוכות אין עושין כל עיקר אפילו בשאר הארץ, כיוון שיווצר שטח גדול ריק. שמא יפוצו עובדי כוכבים ויבואו לארץ ישראל ויתנחלו שם. ואית דבעי מימר שמא יפוצו ישראל ויבואו לידי קרחה:

ירושלמי סנהדרין, פרק א, הלכה ד

[עריכה]

מתני’: א_ססנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד וקטנה של עשרים ושלשה. מניין לגדולה שהוא של שבעים ואחד? שנאמר (במדבר בהעלותך יא טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. ומשה על גביהן, הרי שבעים ואחד. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר שבעים. א_סאומניין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה? שנאמר (במדבר בהעלותך לה כד כה) ושפטו העדה. והצילו העדה. עדה שופטת ועדה מצלת, הרי עשרים. ומניין לעדה שהיא עשרה? שנאמר (במדבר שלח יד כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת. יצאו יהושע וכלב. ומניין להביא עוד שלשה? ממשמע שנאמר (שמות ממשפטים כג ב) לא תהיה אחרי רבים לרעות, שומע אני שאמר היה עמהן לטובה. ואם כן, למה נאמר (שמות משפטים כג ב) אחרי רבים להטות? לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה. הטייתך לטובה על פי עד אחד. א_סבולרעה על פי שנים. אין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד הרי עשרים ושלשה. וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין? א_סגמאה ועשרים. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר, מאתים ושלשים כדי שרי עשרות:


גמ’: מנין שכל דבר שבקדושה לא יהיה אלא בעשרה? רבי אבא רבי אבא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. נאמר כאן (ויקרא קדשים יט ב)דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרתה אליהם קדשים תהיו. ונאמר להלן (במדבר שלח יד כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת. מה עדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר, נאמר כאן (ויקרא אמור כב לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל. ונאמר להלן (בראשית מקץ מב ה) ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים. מה תוך שנאמר להלן עשרה, אף כאן עשרה. אמר לו רבי יסא רבי אסי° לרבי בון רבי אבין°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד ב] אם מתוך את יליף  לומד לה סגין אינון שהרי נאמר בתוך הבאים, והבאים היו הרבה. אלא נאמר כאן (ויקרא אמור כב לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל. ונאמר להלן (בראשית מקץ מב ה) ויבואו בני ישראל בתוך הבאים לשבור אוכל. מה בני ישראל שנאמר להלן עשרה, אף כאן עשרה: פיסקא ומניין להביא עוד שלשה כו'. תני, אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. בראשונה לא היו חותמין על כתובת נשים כשירות, אלא כהנים לויים וישראלים משיאין לכהונה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. בראשונה א_סדלא היתה מחלוקת בישראל. אלא סנהדרין של שבעים ואחד היתה יושבת בלשכת הגזית. ושני בתי דינין של שלשה שלשה היו יושבין, אחד בחיל ואחד בהר הבית. ובתי דינין של שלשה ועשרים היו יושבין בכל עיירות ארץ ישראל. צריך אחד מהן לשאול דבר הלכה, היה בא ושואלה בבית דין שבעירו. אם שמעו, אמרו לו. ואי לא, היה הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין הסמוך לעירו. אם שמעו, אמרו להן. ואי לא, הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין שבהר הבית. אם שמעו אמרו להן ואי לא, היה הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין שבחיל. אם שמעו אמרו להן. ואם לאו, היו אילו ואילו מתכנסין לבית דין הגדול שבלשכת הגזית, שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישראל. שנאמר (דברים שופטים יז י) מן המקום ההוא אשר יבחר ה' וגו'. סנהדרין שבלשכת הגזית אף על פי שהיתה של שבעים ואחד, לא היו פחותין מעשרים ושלשה. צריך אחד מהן לצאת היה מסתכל. אם יש שם עשרים ושלשה היה יוצא. ואם לאו לא היה יוצא. והיו יושבין מתמיד של שחר, עד תמיד של בין הערבים. ובשבתות ובימים טובים היו יושבין בבית המדרש שבהר הבית שלא יראה כאילו הם יושבים לדון. נשאלה הלכה. אם שמעו, אמרו להן. ואי לא, עומדין על המניין. רבו המזכין, זיכו. רבו מחייבין, חייבו. רבו המטהרין, טיהרו. רבו המטמין, טמאו. שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישראל. משרבו תלמידי °שמאי שמאי הזקן ו°הלל הלל הזקן שלא שמשו רביהן כצורכן. רבו מחלוקות בישראל ונעשו שתי תורות. ומשם שולחין בכל עיירות שבארץ ישראל. וכל מי שהיו מוצאין אותו חכם, עניו, שפוי שקט, עין טובה, נפש שפלה, רוח נמוכה, לב טוב, יצר טוב, חלק טוב. היו מושיבין אותו בבית דין שבעירו. ואחר כך בבית דין שבהר הבית, ואחר כך בבית דין שבחיל, ואחר כך בבית דין הגדול שבלשכת הגזית. סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה. והנשיא היה יושב באמצע, כדי שיהו רואין אותו ושומעין קולו. אמר °רבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק. כשהיה °רבן גמליאל רבן גמליאל יושב ביבנה. היה אבא ואחיו יושבין מימינו, וזקנים משמאלו מפני כבוד הזקן. כמה הן שופטי ישראל? שבע ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות. שרי אלפים שש מאות. שרי מאות ששה אלפים. ושרי חמשים שנים עשר אלף. שרי עשרות ששים אלף. נמצאו שופטי ישראל שבעה ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות. תנן, וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין‘? מאה ועשרים. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר, מאתים ושלשים כדי שרי עשרות. מה טעמא דרבנן? והוא שיהא שם בית דין של עשרים ושלשה, ושלש שורות של עשרים ושלשה תלמידים לפניהם כדי להוסיף מהם, הרי תשעים ושנים. ועשרה בטלנים של בית הכנסת, הרי מאה ושנים. והנידונים, הרי מאה וארבעה. והעדים, הרי מאה וששה. וזוממיהם, הרי מאה ושמונה. וזוממי זוממיהן, הרי מאה ועשרה. וחזן, מאה ואחד עשר. ושני סופרים, מאה ושלשה עשר. ושמש, מאה וארבעה עשר. שני גבאי צדקה, מאה וששה עשר. גבאי שלישי לחלוקת הצדקה, מאה ושבעה עשר. רופא לבלר ומלמד תינוקות, ביחד מאה ועשרים. תני °רבי רבי יהודה הנשיא אומר מאתים שבעים ושבעה. מה טעמא ד°רבי רבי יהודה הנשיא? כדי שיהא שם שנים עשר סנהדריות של שנים עשר שבטים ומשה על גביהן. דבר תקנה עשה משה. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (במדבר במדבר ג מ) פקוד כל בכור זכר בבני ישראל. היו שם עשרים ושתים אלף מאתים שבעים ושלוש בכורות ורק עשרים ושתים אלף לויים. אמר לו הקדוש ברוך הוא(במדבר במדבר ג מו מז)ואת פדויי השלושה והשבעים ומאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל, ולקחתה חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל. אמר, אי זה מקבל עליו ליתן חמשה שקלים לגולגולת? מה עשה? נטל שנים ועשרים אלף פיטקין, וכתב עליהן בן לוי. ורע"ג פיטקין, כתב עליהן חמשת שקלים. והטילן לקלפי אמר להו, בואו וטלו פיטקיכם. כל מי שעלה בידו בן לוי. היה אומר לו כבר פדאך בן לוי. וכל מי שהיה עולה בידו חמשת שקלים. היה אומר לו, מה אעשה לך, מן השמים הוא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי נחמיה רבי נחמיה מתיב תנייא לחברייא. ומה תקנה היא זו? שהרי יכולים לטעון כלפי משה, אילו כתבתני לוי סילקת  הייתי עולה. שהרי לא היה מספיק פתקי לוי כנגד כל הבכורות, ולראשונים שנטלו היה יותר סיכוי להיבחר. אלא כך עשה. נטל שנים ועשרים אלף ורע”ג פיטקין וכתב לוי. ורע"ג פתקין כתב עליהן חמשת שקלים והטילן לקלפי. אמר להן בואו וטלו פיטקיכם. כל מי שעלה בידו לוי, אמר לו כבר פדאך בן לוי. וכל מי שעלה בידו חמשת שקלים, היה אומר לו מה אעשה ומן השמים הוא. מתיב תניינא לחברייא. הגע עצמך שעלו כולם לוי? אמר לו

-----------------------------------דף ט

[עריכה]
ירושלמי מאיר סנהדרין ט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד א] מעשה נס היה גם שהעלו רע”ג מתוכם פתק שכתב עליו חמשת שקלים, וגם מסורגין עלו. שאם לא כן, עדיין הייתה להם טענה שיאמרו שלראשונים היה יותר סיכוי להעלות לוי. אמר שמואל שמואל (אמורא)°. על דעתיה דתנייה אחורייא, מעשה ניסין שלא עלו יותר מעשרים ושתים אלף לוי. על דעתיה דתנייא קדמייא, אינו מעשה ניסין שהרי היו רק עשרים ושתים אלף פתקי לוי. אמר לו כולהון מעשה ניסין היו, דמסורגין עלו כדי שלא יוכלו לטעון שום טענה. אנטונינות הגמון שאל את °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי. כשמונה הלויים בכלל נמצא מספר הלויים חסירין ממספר הבכורות. שהיו שם עשרים ושתים אלף מאתים שבעים ושלוש בכורות ורק עשרים ושתים אלף לויים, אבל כשנמנים בפרט הם יתירין. שהרי היו עוד שלוש מאות לויים, ולמה לא פדו את כל הבכורות? אמר ליה, אותן שלש מאות יתירין בכורי כהונה היו. ואין קודש מוציא קודש. כיוצא בו (במדבר בהעלותך יא טז) ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. אמר משה. אם אטול ששה מכל שבט, הרי שבעים ושנים. אם אטול עשרה מששה שבטים, ושנים מחמשה. אי זה שבט מקבל עליו להיות פגום. מה עשה? נטל שבעים פיטקין וכתב עליהן זקן, ושנים חלק והטילן לקלפי. אמר להן, בואו וטלו פיטקיכם. כל שעלה בידו זקן, היה אומר לו מינוך מן השמים. וכל מי שעלה בידו חלק, היה אומר לו ומה אעשה ומן השמים הוא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי נחמיה רבי נחמיה מתיב תנייא לחברייא. שהרי יכולים לטעון כלפי משה אילו כתבתני זקן סילקת  הייתי עולה. שהרי לא היה מספיק פתקי זקן כנגד כלם, ולראשונים שנטלו היה יותר סיכוי להיבחר. אלא כך עשה. נטל שבעים ושנים פיטקין וכתב עליהן זקן, ושנים חלקין והטילן לקלפי. אמר להן בואו וטלו פיטקיכם. מי שעלה בידו זקן, אמר לו כבר מינוך מן השמים. ומי שעלה בידו חלק, היה אומר לו ומה אעשה ומן השמים הוא. מתיב תנייא לחברייא. הגע עצמך שעלו כולם זקן? אמר לו, מעשה ניסין היה שעלו גם השניים הריקים וגם שמסורגין עלו. שאם לא כן, עדיין הייתה להם טענה שיאמרו שלראשונים היה יותר סיכוי להעלות זקן. אמר שמואל שמואל (אמורא)° קשיתיה קומי רבי אבהו רבי אבהו°. על דעתיה דתנייא אחרייא מעשה ניסים. על דעתיה דתנייא קדמייא אינו מעשה ניסים. אמר לו אף לתנייא קדמייא מעשה ניסין היו שמסורגין עלו. שאל אנטינונס הגמון ל°רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי, משה רבכם או גנב היה או לא היה בקי בחשבון. דכתיב (שמות פקודי לח כו) בקע לגולגולת מחצית השקל בשקל הקדש. עשרים וחמש שקל למנה מנה לחמישים איש, לשש מאות אלף שלשת אלפים חמש מאות וחמישים. שנים עשר אלף שבעים ואחד מנה. אין תעביד קינטרא כל כיכר מאה ליטרא מנה, חד מן אישתא שישית גנב. שהרי גבה מאה ועשרים כיכר, ובנתינת הכסף אתה מוצא רק מאה כיכר. שנאמר ומאת כיכר הכסף לצקת את אדני הקדש. ואין תעבדיניה שיתין ליטרין מנה לכיכר, פלגא גנב. שהרי גבה מאתים ואחד כיכר. אמר לו, משה רבן גיזבר נאמן ובקי בחשבון היה. אלא שמנה של קדש כפול היה, והיה שוה חמישים שקל, נמצא שהכיכר שהיה שישים מנה של קדש היה בו מאה ועשרים מנה של חול. דכתיב (שמות פקודי לח כט) ונחושת התנופה שבעים ככר ואלפיים וארבע מאות שקל. הרי אלפיים וארבע מאות שקל סלקין תשעין ושית ליטרין מנה שהרי יש עשרים וחמשה שקלים למנה, ואם יש שישים מנה בכיכר, הרי יש עוד כיכר שלם ושלושים ושש מנה עשרים וחמש שקל במנה היה צריך לאמר שבעים ואחד כיכר ותשע מאות שקל, ואיתעביד ליה פרוטרוט. מכאן ראיה שכיכר של קדש היה כפול משל חול והיה בו מאה ועשרים מנה. אמר לו אולי כיכר שווה מאה מנה ולכן תשעין ושית ליטרין נמנו בפרוטרוט משום דלא סליק קינטירא לא הגיעה לכיכר ואין תימר דסלק קינטירא כי כיכר שווה שישים מנה פלגא גנב. אמר לו והכתיב (שמות פקודי לח כח) ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים. והייד' לון סלקין שבעים וחד ליטרין מנה, ואם הכיכר שישים מנה היה צריך לכתוב כיכר ואחד עשר שקלים, ואת עביד ליה פרוטרוט. אמר לו אולי כיכר שווה מאה מנה ולכן שבעים וחד ליטרין נמנו בפרוטרוט משום דלא סליק קינטרא לא הגיעה לכיכר ואין תימר דסלק קינטירא כי כיכר שווה שישים מנה פלגא גנב.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד ב] אמר ליה והכתיב (יחזקאל מ"ה, י"ב) והשקל עשרים גרה. עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל יחד שישים שקל המנה יהיה לכם. מכאן שככרו של הקדוש ברוך הוא כפול היה. שהרי מנה של חול עשרים וחמש, שקלים ושל קדש חמישים . אלא שהוסיפו עליהם שישית נמצאו שישים. אמר ליה עכשיו אני יודע שמשה גיזבר נאמן ובקי בחשבון היה:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]

הדרן עלך פרק דיני ממונות

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_סנהדרין/פרק_ראשון"