קטגוריה:שמות לח כח

<< | ספר שמות • פרק ל"ח • פסוק כ"ח | >>

ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם.

וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם.

המהדורה המוטעמת:

וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־הָאֶ֜לֶף הָ - מילית, ה' הידיעה
אֶ֜לֶף - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/505
מורפ': HTd/Acbsa וּשְׁבַ֤ע וּ - ו' החיבור
שְׁבַ֤ע - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/7651
מורפ': HC/Acfsa הַמֵּאוֹת֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֵּאוֹת֙ - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/3967
מורפ': HTd/Acbpa וַחֲמִשָּׁ֣ה וַ - ו' החיבור
חֲמִשָּׁ֣ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/2568
מורפ': HC/Acmsa וְשִׁבְעִ֔ים וְ - ו' החיבור
שִׁבְעִ֔ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/7657
מורפ': HC/Acbpa עָשָׂ֥ה עָשָׂ֥ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqp3ms וָוִ֖ים וָוִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 2053
מורפ': HNcmpa לָעַמּוּדִ֑ים לָ - מילת יחס, ה' הידיעה
עַמּוּדִ֑ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: l/5982
מורפ': HRd/Ncmpa וְצִפָּ֥ה וְ - ו' החיבור
צִפָּ֥ה - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/6823
מורפ': HC/Vpp3ms רָאשֵׁיהֶ֖ם רָאשֵׁי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 7218 a
מורפ': HNcmpc/Sp3mp וְחִשַּׁ֥ק וְ - ו' החיבור
חִשַּׁ֥ק - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/2836 b
מורפ': HC/Vpp3ms אֹתָֽם אֹתָֽ - מילית, מושא ישיר (את)
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְאֶת־הָאֶ֜לֶף גרש (שליש, דרגא 4)

וּשְׁבַ֤ע מהפך (משרת, דרגא 5) הַמֵּאוֹת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וַחֲמִשָּׁ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) וְשִׁבְעִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עָשָׂ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) וָוִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

לָעַמּוּדִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְצִפָּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) רָאשֵׁיהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

וְחִשַּׁ֥ק מרכא (משרת, דרגא 5) אֹתָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים, וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְיָת אֶלֶף וּשְׁבַע מְאָה וְשִׁבְעִין וַחֲמֵישׁ עֲבַד וָוִין לְעַמּוּדַיָּא וְחַפִּי רֵישֵׁיהוֹן וְכַבֵּישׁ יָתְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	וְיַת אַלְפָא וּשְׁבַע מְאָה וְשַׁבְעִין וַחֲמֵשׁ סַלְעִין עֲבַד וָוִין לַעֲמוּדַיָא וַחֲפָא רֵישֵׁיהוֹן וּכְבַשׁ יַתְהוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וצפה ראשיהם" - של עמודים מהן שבכולן כתיב וצפה ראשיהם וחשוקיהם כסף

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ח] וציפה ראשיהם של עמודים מהם וכו'. פירוש, שאין "וציפה ראשיהם" קאי על הווים. גם לא בא לומר שציפה ראשיהם של עמודים, דזה אין כאן מקומו לומר שהיה מצפה ראשי העמודים, דלא בא הכתוב לומר רק מה שעשו מן הכסף, ולפיכך פירשו 'וציפה ראשיהם של עמודים מהם', פירוש מן האלף ושבע מאות [ושבעים] וחמשה שקלים - ציפה ראשים של עמודים מהם (כ"ה ברא"ם):

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם – שֶׁל עַמּוּדִים מֵהֶן^[3]; שֶׁבְּכֻלָּן^[4] כְּתִיב: "וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וַחֲשׁוּקֵיהֶם כָּסֶף" (שמות לח,יט).

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים. נ"ל שהזכירם בלשון ידיעה בעבור שכבר הזכירם למעלה בחצאי שקלים הוא שאמר מחצית השקל בשקל הקדש לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, שהרי שלשת אלפים תק"ן חצאי שקלים הם אלף שבע מאות וחמשה ושבעים שקלים שלמים, ודרשו רז"ל בלשון זה כשבא משה לתת חשבון על כל דבר ודבר חסרו מן המשקל אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקלים ושכח ולא היה יודע מה עשה מהם יצאה בת קול ואמרה ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים לקיים מה שנאמר (במדבר יב) לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא ע"כ.

ואם תשכיל תמצא כי מפני שישראל חטאו בעון העגל בה"א וא"ו שבשם הוא האש והקול על כן ישראל שהיו שש מאות אלף הביאו שקלים לצורך האדנים שהם יסוד המשכן להיות להם כפרה על מה שחטאו בה"א, ואותם שהיו יתרים על שש מאות אלף שלא היה להם חלק באדנים עשו משקליהם ווים להיות להם כפרה על הוא"ו וזהו שאמר עשה ווים לעמודים והבן זה.

ואפשר שירמוז בזה ואת האלף כדי לחבר הוא"ו עם הה"א ושלא להפריד ביניהם וכן אמר דוד (תהלים קמח) הללוהו במרומים.

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ואת האלף ושבע וגו'. פירוש, הנשארים, ורבותינו ז"ל אמרו (שמו"ר פנ"א) ששכחם, וכשזכר אותם אמר: ואת האלף וגו' הם ממה שעשה ווים וגו'.

והנה, להסוברים מהחכמים (ראב"ע) כי לא היה כסף בנדבת המשכן זולת מחצית השקל, יתבאר אומרו ואת האלף על זה הדרך: לפי שמצינו שצוה ה' בתרומת הכסף מחצית השקל, ובכל מלאכת המשכן לא מצינו שצוה ה' מעשה כסף זולת האדנים והווין וחשוקיהם, וביאר באדנים שצריך ככר לאדן, והווין לא הודיע ה' שיעורן ושיעור חשוקיהן; לזה נתחכם בצלאל וחלק הנשאר מהאדנים ועשאן ווין, שהגם שלא צוה ה' שיעורן, ממה שנתן שיעור לאדנים השכילו כי הווין וחשוקיהם יהיו מהנשאר, ולזה אמר: ואת האלף וגו' עשה ווין, פירוש, שחלק הסך לווין, ואין הכי נמי אם היה נשאר יותר או פחות היה מחלק הנשאר, ואם היה אומר הכתוב ויעש ווין וגו' יהיה נשמע כי נאמר מפי אל עליון שיעור זה ולא כן הוא אלא מכללן של דברים הבין כנזכר, ודעתי אינה כסברא זו כי ודאי כי כסף אחר היה בתרומת המשכן מלבד הבקע לגלגולת כי מקרא מלא דבר הכתוב בויקהל (ל"ה כ"ד) כל מרים תרומת כסף ונחושת ובפסוק זה לא יצדיקו דברי ראב"ע שיישב בפסוק (כ"ה ג') וזאת התרומה והמשכיל יבין, ויתבאר אומרו ואת האלף על דרך מה שפירשנו בפסוק (כ"ד) כל הזהב וגו' פירוש שלא נחסר באמצעות ההתכה ופרטי המלאכה שהגם שעשה כמה פרטי מלאכה במעשה כמה ווין וחשוקיהן אף על פי כן המספר עצמו בשלימות היה בווין ולא נחסר ממנו כלום והוא אומרו ואת האלף וגו' עשה ווין והבן: