ביאור:משל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/kma/qjrim1/mjl1)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משל = שלטון, נאום, דמיון[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: משל

השורש משל נזכר בתנ"ך בכמה משמעויות:

א. פתגם או דבר-חכמה קצר, כמו בדברי דוד, (שמואל א כד יג): "כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי: מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע; וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ".

ב. שיר או נאום, כמו בדברי בלעם, (במדבר כג יח): "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע, הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר".

ג. שלטון והנהגה, כמו בדברי בני יעקב, (בראשית מה כו): "עוֹד יוֹסֵף חַי, וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".

ד. דמיון והקבלה, כמו בדברי ה', (ישעיהו מו ה): "לְמִי תְדַמְיוּנִי וְתַשְׁווּ, וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה?".

המפרשים הציעו כמה דרכים לקשר בין המשמעויות:

1. ייתכן שהמשמעות העיקרית היא שלטון - שהיא גם המשמעות הנפוצה יותר: המנהיג שולט בעמו, והנואם שולט בדבריו; גם הדובר המשתמש ב מָשָל למעשה שולט בו ומעצב אותו כרצונו - הוא גורם לעניין אחד לבטא רעיון אחר: "האמנות של הממשל, הן במציאות והן בדימיון, היא...  לגרום לנמשל לעשות את תפקידו... הממשיל ינסה לגרום למשל עצמו "לשתף פעולה" ברמה הדמיונית, דהיינו לגרום למשל לבטא את הרעיון של הממשיל בצורה הטובה ביותר, כך שגם אדם אחר (חוץ מהממשיל) יוכל, אם ירצה בכך, להזדהות עם הנאמר( המלוכה והממשלה - הקדמה לספר משלי / אורי בירן ; ודבריו דומים לדברי רמ"ד ואלי) . ע"פ מלבי"ם, השורש משל מציין שלטון של כפיה, בניגוד לשורש מלך , המציין שלטון בהסכמת העם .

2. ייתכן שהמשמעות העיקרית היא חכמה - זוהי התכונה הדרושה כדי לשיר ולנאום, כדי לחוד חידות ולמשול משלים, וגם כדי לשלוט. גם בשפות אחרות ישנו קשר בין חכמה לבין שלטון, לדוגמה: המילה הערבית חֻכּוּמָה משמעה ממשלה, והמילה הארמית מִלְכָּא משמעותה עצה; וראו גם (נחמיה ה ז): "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי..."( פירוט ). אמנם, לא כל המושלים הם חכמים, (ישעיהו ג ד): "וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם, וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם"; אולם ייתכן שזו היתה הכוונה המקורית.

לפי זה, היה אפשר לפרש שהשורש משל משמעו "שלט בחכמה". משמעות זו מתאימה לחלק מהפסוקים, המתארים מושלים חכמים, או שאמורים להיות חכמים:

  • (בראשית ג טז): "אֶל הָאִשָּׁה אָמַר: הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים, וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ"
  • (בראשית ד ז): "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ"
  • (בראשית כד ב): "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ, זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ..."
  • (בראשית מה כו): "עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם..."
  • (שופטים ח כב): "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל גִּדְעוֹן: מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בְּנֶךָ גַּם בֶּן בִּנְךָ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן. ויאמר אֶלהם גִּדְעוֹן לא אמְשָׁל אני בכם ולא ימְשָׁל בני בכם ה' ימְשָׁל בכם"
  • (שופטים יד ד): "וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל"- הפלשתים אמנם לא היו צדיקים גדולים, אך הם היו חכמים, כפי שניתן לראות ממשחקי החידות והמשלים שהשתתפו בהם.
  • (שמואל ב כג ג): "אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל: מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים"
  • (מלכים א ה א): "וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם, מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו... וידבר שלושת אלפים משל ..."
  • (ישעיהו לט ב): "וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם... בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ"
  • (ירמיהו ל כא): "וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא, וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי..."
  • (זכריה ו יג): "וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל ידוד וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם"
  • (זכריה ט י): "וְהִכְרַתִּי רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ"
  • (דברי הימים א כט יב): "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל"
  • (משלי טז לב): "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר"
  • (משלי יז ב): "עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ, וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה"
  • ואולי גם ב (משלי כב ז): "עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל , וְעֶבֶד לוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה"( פירוט
  • ואולי גם ב (משלי כח טו): "אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק, מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל. נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת..."( פירוט

אמנם, ישנם פסוקים רבים שבהם משמעות זו אינה מתאימה:

  • (בראשית א טז): "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים"- השמש והירח הם דוממים ואינם חכמים; הם "שולטים" ביום ובלילה רק משום שהאור שלהם הוא האור החזק ביותר בשמים.
  • (ישעיהו ג ד): "וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם, וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם"- מטרתו של הנביא היא ללמד שהשליטים לא יהיו חכמים אלא נערים פתיים.
  • (ישעיהו יד ה): "שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים, שֵׁבֶט מֹשְׁלִים".
  • (ישעיהו יט ד): "וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה, וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם..."- כאן המטרה היא ללמד שהמלך יהיה קשוח ואכזר, ולא שיהיה חכם.
  • (ישעיהו כח יד): "לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר ה' אַנְשֵׁי לָצוֹן, מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם"- הנביא מוכיח את המושלים על טיפשותם וחוסר רצינותם.

3. וייתכן שהמשמעות העיקרית היא דמיון: בעבר, רוב הנאומים היו בנויים כסיפור עם מוסר השכל, משל ונמשל. גם נאומי הנביאים נקראו "דימויים", (הושע יב יא): "וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה"; או "חידות", (יחזקאל יז ב): "בֶּן אָדָם! חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל"; הנביאים השתמשו במשלים כדי להעביר מסרים קשים בצורה רכה וקלה, אולם בתקופה מסויימת, השומעים כבר היו אטומים מכדי להבין את הרמזים, (יחזקאל כא ה): "וָאֹמַר: אֲהָהּ ד' ה', הֵמָּה אֹמְרִים לִי 'הֲלֹא מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּא'!". עיקרה של חכמת הנאום הוא לדמות דבר לדבר, ולכן השורש משל שימש גם ככינוי לנאום כלשהו, שיש בו חכמה (ע"פ שד"ל) ; ומכאן גם לשליט חכם, היודע לנאום ולשכנע ולזכות בתמיכת העם. ועל דרך ההלצה: " "דרכו של המוֹשֵל בעמו לומר כי הבטחות הבחירות לא היו" "אלא מָשָל ...." " ( תלמידטועה, עצור כאן חושבים ) .

ע"פ הרמב"ם, היכולת לדמות דבר לדבר היא אחד הכישרונות החשובים ביותר בהבנת דברי חכמה עמוקים, ובפרט - הנהגת ה' בעולם: "דע, כי מפתח הבנת כל מה שאמרו הנביאים ע"ה וידיעת אמיתותו, הוא הבנת המשלים וענייניהם וביאור לשונותיהם, כבר ידעת אמרו יתעלה: וביד הנביאים אדמה , וידעת אמרו: חוד חידה ומשול משל , וידעת כי מחמת ריבוי שימוש הנביאים במשלים אמר הנביא: המה אומרים לי הלא ממשל משלים הוא . וכבר ידעת מה שפתח בו שלמה: להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם . אמרו במדרש: למה היו דברי תורה דומים עד שלא עמד שלמה, לבאר שהיו מימיה עמוקים וצוננים, ולא היה אדם יכול לשתות מהן. מה עשה פקח אחד? ספק חבל בחבל ומשיחה למשיחה, ודלה ושתה. כך היה שלמה ממשל למשל ומדבר לדבר עד שעמד על דברי תורה. זה לשונם. ואיני חושב שידמה אחד מבעלי הדעות השלמות שדברי תורה הרמוז עליהן כאן, אשר בקש עצות להבנתם על ידי הבנת עניני המשלים, הם דיני עשיית הסוכה והלולב ודין ארבעה שומרים, אלא הכוונה כאן הבנת העמוקות בלי ספק" ( מורה נבוכים, חלק ראשון - הקדמה )

לענ"ד, רוב הפסוקים שמתאימים לכאורה למשמעות ג (דמיון), מתפרשים יפה גם לפי משמעות א (שלטון):

  • (ישעיהו יד י): "כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ, אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ"- גם אתה, מלך בבל, ששלטת בכולנו, נשלט ע"י המוות כמונו.
  • (ישעיהו מו ה): "לְמִי תְדַמְיוּנִי וְתַשְׁווּ, וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה?"- האם אתם יכולים לשלוט בי, כמו שאתם שולטים בפסלים?!
  • (תהלים כח א): "לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר", וכן (תהלים קמג ז): "מַהֵר עֲנֵנִי ה' כָּלְתָה רוּחִי, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר"- ה', עזור לי, כדי שהמוות לא ישלוט בי כמו ביורדי הקבר.
  • תהלים מט יג: " "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת" "נִדְמוּ... אָדָם" "בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" " - האדם דומה לבהמה, נשלט ע"י יצריו ( פירוט ).
  • (איוב ל יט): "הֹרָנִי לַחֹמֶר וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר"- שולטים בי, דורכים עליי ורומסים את כבודי כמו עפר ואפר.
  • (איוב מא כה): "אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ , הֶעָשׂוּ לִבְלִי חָת"- אין בכל הארץ מי שיכול לשלוט בו.

אולם, יחזקאל כ"א מוכיח שהמילה משל משמעה, כמו בימינו, העברת מסר ע"י דימויים; ראו הלא ממשל משלים הוא .

רוב הפסוקים יכולים להתאים לכמה פירושים:

  • (במדבר כא כז): "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים : בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן"- הנואמים, או השליטים (וחז"ל דרשו: "המושלים ביצרם").
  • (במדבר כג ז): "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, מֵהַרְרֵי קֶדֶם...", וכן (במדבר כד ג): "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן..."( פירוט ), וכן (במדבר כד טו): "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן...", וכן (במדבר כד כ): "וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד", (במדבר כד כא): "וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ, וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ", (במדבר כד כג): "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל"- כאן מתאים יותר פירוש ב - נאום; אמנם יש מעט דימויים בדברי בלעם, אולם רובם מפורשים.

כשאומרים שמישהו היה למשל , מתכוונים שכולם יספרו, ישירו וינאמו עליו (משמעות ב), או שכולם ישתמשו בו להשוואה (משמעות ג):

  • (דברים כח לז): "וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה"
  • (שמואל א י יב): "וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר וּמִי אֲבִיהֶם? עַל כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל : הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים"
  • (מלכים א ט ז): "וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים"
  • (ישעיהו יד ד): "וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה"
  • (מלכים א ה יב): "וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל , וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף"
  • ירמיהו כד ט: "וּנְתַתִּים לזועה[לְזַעֲוָה] לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה בְּכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם"
  • (יחזקאל יב כב): "בֶּן אָדָם מָה הַמָּשָׁל הַזֶּה לָכֶם עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַאַרְכוּ הַיָּמִים וְאָבַד כָּל חָזוֹן"
  • (יחזקאל יב כג): "לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִשְׁבַּתִּי אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה וְלֹא יִמְשְׁלוּ אֹתוֹ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כִּי אִם דַּבֵּר אֲלֵיהֶם קָרְבוּ הַיָּמִים וּדְבַר כָּל חָזוֹן"
  • (יחזקאל יד ח): "וְנָתַתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא וַהֲשִׂמֹתִיהוּ לְאוֹת וְלִמְשָׁלִים וְהִכְרַתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'"
  • (יחזקאל טז מד): "הִנֵּה כָּל הַמֹּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ"
  • (יחזקאל יז ב): "בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל"
  • (יחזקאל יח ב): "מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה"
  • (יחזקאל יח ג): "חַי אָנִי, נְאֻם ד' ה', אִם יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל"
  • (יחזקאל כד ג): "וּמְשֹׁל אֶל בֵּית הַמֶּרִי מָשָׁל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם"( פירוט )
  • (מיכה ב ד): "בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ חֵלֶק עַמִּי יָמִיר אֵיךְ יָמִישׁ לִי לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק"
  • (חבקוק ב ו): "הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ וְיֹאמַר הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ עַד מָתַי וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט"
  • (דברי הימים ב ז כ): "וּנְתַשְׁתִּים מֵעַל אַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנָי וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים"
  • (איוב יג יב): "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר, לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם"
  • (איוב יז ו): "וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים, וְתֹפֶת לְפָנִים אֶהְיֶה"
  • (תהלים מד טו): "תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם מְנוֹד רֹאשׁ בַּל אֻמִּים"
  • (תהלים מט ה): "אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי"
  • (תהלים סט יב): "וָאֶתְּנָה לְבוּשִׁי שָׂק וָאֱהִי לָהֶם לְמָשָׁל"
  • (תהלים עח ב): "אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם"
  • (איוב כה ב): "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו"
  • (איוב כז א): "וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר"
  • (איוב כט א): "וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר"
  • (משלי א א): "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"( פירוט )
  • (משלי א ו): "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם"( פירוט )
  • (משלי י א): "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ"( פירוט )
  • (משלי כה א): "גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה"
  • (משלי כו ז): "דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים"( פירוט )
  • (משלי כו ט): "חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים"( פירוט )
  • (קהלת יב ט): "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה"( פירוט )

לפי הקונקורדנציה של שבי"ל, ישנם שני פירושים לשורש משל:

  • משל1 = ענינו שררה ושלטון,
  • משל2 = ענינו דמיון, ורובו דיבור מליצי שממנו יוצא דבר אחר הדומה לו, ועל-ידי-זה מתחקה הדבר בלב השומע.
ראו גם: משל הנשרים והעצים - רמז / צחור -> מדרשת בר אילן .

מושלים בספר משלי[עריכה]

  • (משלי ו ז): "אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל"
  • (משלי טז לב): "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר"( פירוט )
  • (משלי יז ב): "עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה"( פירוט )
  • (משלי יט י): "לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג, אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים"
  • (משלי כג א): "כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל , בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ"( פירוט )
  • (משלי כח טו): "אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק, מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל"( פירוט )
  • (משלי כט ב): "בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם"
  • (משלי כט יב): "מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר, כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים"
  • (משלי כט כו): "רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל , ומה' מִשְׁפַּט אִישׁ"

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (בראשית לז ח): "וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו"
  • שמות כא ח: " "אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ" "
  • (דברים טו ו): "כִּי ידוד אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ"
  • (יהושע יב ב): "סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן מֹשֵׁל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְתוֹךְ הַנַּחַל וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן"
  • (שופטים ט ב): "דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כֹּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם מַה טּוֹב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כָל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמֵכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי"
  • (ישעיהו ג יב): "עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ"
  • (ישעיהו טז א): "שִׁלְחוּ כַר מֹשֵׁל אֶרֶץ מִסֶּלַע מִדְבָּרָה אֶל הַר בַּת צִיּוֹן"
  • (ישעיהו כב כא): "וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ אֶתֵּן בְּיָדוֹ וְהָיָה לְאָב לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וּלְבֵית יְהוּדָה"
  • (ישעיהו מ י): "הִנֵּה אֲדֹנָי ידוד בְּחָזָק יָבוֹא וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו"
  • (ישעיהו מט ז): "כֹּה אָמַר ידוד גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְמַעַן ידוד אֲשֶׁר נֶאֱמָן קְדֹשׁ יִשְׂרָאֵל וַיִּבְחָרֶךָּ"
  • ישעיהו נב ה: " "וְעַתָּה [מַה] [לִּי] פֹה נְאֻם ידוד כִּי לֻקַּח ע מי חִנָּם יְהֵילִילוּ נְאֻם ידוד וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ" "
  • (ישעיהו סג יט): "הָיִינוּ מֵעוֹלָם לֹא מָשַׁלְתָּ בָּם לֹא נִקְרָא שִׁמְךָ עֲלֵיהֶם לוּא קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ"
  • (ירמיהו כב ל): "כֹּה אָמַר ידָוִד כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה"
  • ירמיהו לג כו: " "גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אשוב אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים" "
  • (ירמיהו לד א): "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יָדוֹד וּנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ וְכָל מַמְלְכוֹת אֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת יָדוֹ וְכָל הָעַמִּים נִלְחָמִים עַל יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֶיהָ לֵאמֹר"
  • (ירמיהו נא כח): "קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גוֹיִם אֶת מַלְכֵי מָדַי אֶת פַּחוֹתֶיהָ וְאֵת כָּל סְגָנֶיהָ וְאֶת כָּל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ"
  • (ירמיהו נא מו): "וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ וּבָא בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְחָמָס בָּאָרֶץ וּמֹשֵׁל עַל מֹשֵׁל"
  • (יחזקאל יט יא): "וַיִּהְיוּ לָהּ מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ עַל בֵּין עֲבֹתִים וַיֵּרָא בְגָבְהוֹ בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו"
  • (מיכה ד ח): "וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם"
  • (מיכה ה א): "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם"
  • (חבקוק א יד): "וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם כְּרֶמֶשׂ לֹא מֹשֵׁל בּוֹ"
  • (דברי הימים ב ז יח): "וַהֲקִימוֹתִי אֵת כִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ כַּאֲשֶׁר כָּרַתִּי לְדָוִיד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל"
  • (דברי הימים ב כ ו): "וַיֹּאמַר ידוד אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ הֲלֹא אַתָּה הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה מוֹשֵׁל בְּכֹל מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וְאֵין עִמְּךָ לְהִתְיַצֵּב"
  • (דברי הימים ב כג כ): "וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הָאַדִּירִים וְאֵת הַמּוֹשְׁלִים בָּעָם וְאֶת כָּל עַם הָאָרֶץ וַיּוֹרֶד אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית ידוד וַיָּבֹאוּ בְּתוֹךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמַּמְלָכָה"
  • (תהלים יט יד): "גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב"
  • (תהלים כב כט): "כִּי לידוד הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם"
  • (תהלים נט יד): "כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה"
  • תהלים סו ז: " "מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה הַסּוֹרְרִים אַל ירימו לָמוֹ סֶלָה" "
  • (תהלים פט י): "אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם"
  • (תהלים קג יט): "ידוד בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה"
  • (תהלים קג כב): "בָּרֲכוּ ידוד כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ידוד"
  • (תהלים קה כ): "שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ"
  • (תהלים קה כא): "שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ"
  • (תהלים קו מא): "וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם"
  • (תהלים קיד ב): "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו"
  • (תהלים קלו ח): "אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
  • (תהלים קלו ט): "אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
  • (תהלים קמה יג): "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר"
  • (איוב יג יב): "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם"
  • (איוב כה ב): "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו"
  • (קהלת ט יז): "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים"
  • (קהלת י ד): "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים"
  • (איכה ה ח): "עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם"
  • (דניאל יא ג): "וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ"
  • (דניאל יא ד): "וּכְעָמְדוֹ תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתוֹ וְלֹא כְמָשְׁלוֹ אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתוֹ וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה"
  • (דניאל יא ה): "וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּמִן שָׂרָיו וְיֶחֱזַק עָלָיו וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב מֶמְשַׁלְתּוֹ"
  • (דניאל יא מג): "וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו"
  • (נחמיה ט לז): "וּתְבוּאָתָהּ מַרְבָּה לַמְּלָכִים אֲשֶׁר נָתַתָּה עָלֵינוּ בְּחַטֹּאותֵינוּ וְעַל גְּוִיֹּתֵינוּ מֹשְׁלִים וּבִבְהֶמְתֵּנוּ כִּרְצוֹנָם וּבְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ"



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:משל - שלטון, נאום, דמיון

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-03-17.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mjl1