ביאור:משל הנשרים והעצים - רמז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בפרק זה אנסה למצוא מילות מפתח שיסייעו לפתור מספר קושיות. התייחסתי רק למילים שנראו לי מיוחדות ורציתי לתהות על משמעותם בתנ"ך בכלל (שכן הרבה פעמים אנו מוצאים מילים או ביטויים שיש להם משמעות גם בימנו אך הרבה פעמים מדובר במשמעות שונה) על-מנת להגיע להבנה מעמיקה יותר של הפרק בכללותו
משל[עריכה]
המילה משל מופיעה בתנ"ך כתחליף למילה 'פתגם' של ימינו. מסופר על שלמה שדיבר משלים (מלכים א ה יב).
להלן הפתגמים בתנ"ך:
- (שמואל א י יב): "הגם שאול בנביאים"
- (שמואל א כד יג): "מרשעים יצא רשע"
- (יחזקאל יב כב): "יארכו הימים ואבד כל חזון"
- (יחזקאל יח ב): "אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"
וכן מופיעה המילה משל בהשאלה לאמירה שמצבכם יהיה כל-כך רע עד שיהפך למשל (כמו הביטוי "למשל ולשנינה" ) כביטוי בנבואות זעם [1]. בספר משלי מופיעה המילה משל בתור פתגם חכם [2]
חידה[עריכה]
המילה חידה המופיעה בפרק היא מילה מיוחדת מאחר והיא מופיעה רק בפרק זה ובסיפור שמשון (שופטים יד) שם שמשון חד לפלישתים חידה והם מוצאים את התשובה לחידה באמצעות איום על אישתו של שמשון. בסיפור שמשון המילה חידה מופיעה שש פעמים.
מהקשר זה של חידת שמשון ניתן להבין את המילה 'חידה' ממש באותו אופן שמבינים אנו אותה בימינו, שאלה הדורשת חשיבה מרובה ומחשבה מעבר לקווי הגיון רגילים. מהבנה זו ניתן להבין שאין מדובר בפרקנו במשל סתם אלא באיזשהו 'קוד' שצריכים אנו לעמול על פיצוחו.
נשר[עריכה]
בתורה[3] הנשר מוזכר ברשימת העופות האסורים באכילה, בקללות שבפרשת הברכות והקללות מתואר עם שיבוא מרחוק כמו שהנשר דואה ויקח את כל תבואת הארץ , ובפרשת האזינו מסופר איך שה' הוביל את ישראל במדבר ושמר עליהם כמו נשר את גוזליו.
בירמיהו מופיע הנשר בנבואות אל מואב ואל אדום שלוש פעמים. בשניים מתוכם מתואר איזה נושא סתמי שיעלה עליהם כמו נשר [4] (לא ברור לאיזו תכונה בנשר מתכוון הנביא), ובפעם האחת מתואר אדום שגם אם יברח גבוה כמרום הנשר גם לשם ה' יגיע [5].
בספרנו, ספר יחזקאל, מופיע הנשר בתיאור הכרובים במעשה מרכבה[6].
בשאר הנביאים מופיע הנשר כציפור מגביה עוף, ומגיע רחוק [7]
בכתובים מופיע הנשר בתור: חיה שמחדשת נעוריה[8], ציפור שעפה רחוק[9], ציפור שאוכלת נבלות[10], חיה שה' קובע את צעדיה[11].
למעשה התכונה העיקרית המיוחסת לנשר ברוב המקורות היא מעוף גבוה ולמרחק. ייתכן והנביא בחר בנשר דווקא בשל מעופה הגבוה.
כנפים[עריכה]
המילה כנפים מופיעה לרוב בהקשר הכרובים בארון שבמשכן[12], במקדש[13] ובנבואות[14]. בזכריה מופיעות שתי נשים עם כנפים[15]. בכתובים מופיעה המילה כנפים בתור אבר שיש לציפור[16].
למעשה המילה כנפיים מתייחסת (למעט בכתובים) לייצור לא טבעי בין אם מדובר בכרובי המקדש או בייצורים הנראים במחזות נבואה. ייתכן שהשימוש במילה זו נועדה על-מנת להבהיר כי הנשר אינו ייצור בגדר המציאות וכי אין מדובר בסיפור סתם אלא במשל עם מסר.
אבר[עריכה]
המילה אבר מופיעה פעמיים חוץ מבפרק שלנו:
- (ישעיהו מ לא): "יעלו אבר כנשרים"
- (תהלים נה ז): "מי יתן לי אבר כיונה"
ניתן להבין את המילה כחלק בגוף הציפור, או חלק ספיציפי שיש בגופו של הנשר וגם בגופה של היונה. כנראה הכוונה לכנפים.
נוצה[עריכה]
המילה נוצה היא מילה שמופיעה בפרק שלנו בלבד. חוץ מפעם זאת יש את המילה בחולם חסר פעם אחת בספר איוב: (איוב לט יג): "כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה". מילה זו מחזקת את הנאמר למעלה כי הנשר אינו בגדר המציאות
רקמה[עריכה]
המילה רקמה מופיעה בתיאורים של בדים יקרים אצל סיסרא[17] ובמקדש שלמה[18]. כמו-כן באותו הקשר של בדים יקרים מופיעה המילה בספרנו בנבואה שלפני שמשל שלנו. הנבואה עוסקת בקשר שבין הקב"ה וירושלים ומתאר איך שהקב"ה עטף את ירושלים בבדים יקרים[19], וכן פעמים נוספות בספר בתיאור בדים יקרים[20]. השימוש במילה זו מכוון כדי לההדיר את הנשר
רכלים[עריכה]
המילה רוכלים אינה מופיעה הרבה בתנ"ך[21]. מלבד כאן היא מופיעה רק שלוש פעמים כולם בהקשר של מסחר לכן ניתן להבין את המילה לפי משמעותה כיום.
עיר רכלים[עריכה]
עיר מסחר, כנראה מקום שלא מיועד להרבה צמחיה. למרות שנאמר שהנשר שם את הארז במקום שהוא טוב בכל-אופן אותו מקום נמצא בעיר מסחר.
אדרת[עריכה]
המילה האדרת מופיעה בתנ"ך חוץ מפרקנו בעיקר בהקשר של שער או ראש:
- עשו הוא (בראשית כה כה): "אדמוני כולו כאדרת שער"
- עכן מוצא בשלל יריחו אדרת שנער[22]
- אלישע לוקח את אדרת אליהו[23]
- בנבואת זכריה מתאר את הנביאים שלא ילבשו אדרת
כנראה שאדרת היא כיסוי לשער, ולא ברור מה הקשר של מילה זו בפרק.
בדים[עריכה]
במשכן עשו בדים למזבח[24], בנבואות יחזקאל[25] ודניאל[26] ישנו "איש לבוש בדים" ובישעיהו[27] מופיעה המילה בדים בהקשר של משהו שקרי. מעניין שלמעשה בפרקנו הפעם הראשונה שנאמרת המילה "בדים" בהקשר של צמחיה. עניין זה פותח את המילה להרבה פרשנויות.
רוח קדים[עריכה]
הביטוי רוח קדים מופיע במכת ארבה שבמצרים[28], בקריעת ים-סוף[29], פעם אחת בנבואת ירמיהו[30](נבואת זעם), בסיפור יונה[31], פעם אחת בתהלים[32] ובספר יחזקאל שלוש פעמים[33](מלבד פרקנו). לפי רוב המקראות הכוונה לרוח יבשה וכן גם בפרקנו.
ארז הלבנון[עריכה]
המילים ארז ולבנון ביחד ובנפרד מופיעים בתנ"ך פעמים הרבה. קצרה היריעה ולכן לא נזכיר את כולם כאן. הכוונה בביטוי זה היא לעץ גדול וחזק שעומד באיתני הטבע.
מילים נוספות[עריכה]
בנוסף למילים ולביטויים שהוזכרו לעיל ישנם ביטויים שמופיעים רק בפרק זה והם: "שדה זרע", "צפצפה", "(גפן) סרחת", ו"ערגות".
הערות שוליים[עריכה]
- ^ המקורות בתנ"ך: דברים כח לז, מלכים א ט ז, ירמיהו כד ט, יואל ב יז, מיכה ב ד, חבקוק ב ו, תהלים מד טו, תהלים סט יב, דברי הימים ב ז כ
- ^ משלי א ו, משלי כו ז,ט
- ^ ויקרא יא יג ודברים יד יב
- ^ ירמיהו מח מ וכן מט כב
- ^ ירמיהו מט טז
- ^ יחזקאל א י וכן י יד
- ^ עובדיה א ד, חבקוק א ח ומיכה א טז
- ^ תהלים קג ה
- ^ משלי כג ה ומשלי ל יט
- ^ משלי ל יז ואיוב ט כו
- ^ איוב לט כז
- ^ שמות כה כ, שמות לז ט
- ^ מלכים א ח ז ודברי הימים ב ה ח
- ^ ישעיהו ו ב, ישעיהו יח א, יחזקאל א ו ויחזקאל י כא
- ^ זכריה ה ט
- ^ משלי כג ה וקהלת י כ
- ^ שופטים ה ל
- ^ דברי הימים א כט ב
- ^ יחזקאל טז י ויחזקאל י ג
- ^ יחזקאל כז ז, טז, כד
- ^ מלכים א י טו ונחמיה ג לא, נחמיה יג כ
- ^ יהושע ז כא, יהושע ז כד
- ^ מלכים ב ב יג
- ^ שמות כז ו
- ^ יחזקאל ט ב
- ^ דניאל י ה
- ^ ישעיהו מד כה
- ^ שמות י יג
- ^ שמות יד כא
- ^ ירמיהו יח יז
- ^ יונה ד ח
- ^ תהלים מח ח
- ^ יחזקאל יט יב, יחזקאל כז כו, ויחזקאל מב טז
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של צחור שפורסם לראשונה במדרשת בר אילן וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-09-28.
תגובות[עריכה]
מאת: אראל
מעניין.
בלשון ימינו אדרת היא בגד שעוטף את כל הגוף, כמו גלימה. לפי זה, "אדרת שער" הכוונה אדרת שעשויה משער (פרווה).
אבל אפשר גם לפרש כמו שכתבת, שאדרת היא כיסוי לראש, ולפי זה, "אדרת שער" הכוונה לאדרת שמכסה את השער.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1217_1