קטגוריה:משלי א א

השורש משל נזכר בתנ"ך בכמה משמעויות:

א. פתגם או דבר-חכמה קצר, כמו בדברי דוד, (שמואל א כד יג): "כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי: 'מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע'; וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ".

ב. שיר או נאום, כמו בדברי בלעם, (במדבר כג יח): "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע, הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר".

ג. שלטון והנהגה, כמו בדברי בני יעקב, (בראשית מה כו): "עוֹד יוֹסֵף חַי, וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".

ד. דמיון והקבלה, כמו בדברי ה', (ישעיהו מו ה): "לְמִי תְדַמְיוּנִי וְתַשְׁווּ, וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה?".

כל המשמעויות הללו נמצאות בספר משלי:

א. יש בו פתגמים קצרים עם מסר קולע, כמו ב(משלי כא כג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ - שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ"*. רוב הפסוקים בפרקים י-כב, כה-כט הם מסוג זה.

ב. יש בו נאומים שיריים עם מסר מורכב, כמו הנאום במשלי ו6-11 המתחיל במילים: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם"*. רוב הפרקים א-ט, כג-כד, ל-לא מחולקים לנאומים מסוג זה.

ג. יש בו הנחיות לשלטון והנהגה, כמו ב(משלי כה ה): "הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ - וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ"*.

ד. ויש בו גם דימויים והקבלות רבים, הממחישים עקרונות מוסריים בעזרת דוגמאות מהטבע והחיים, כמו (משלי כז יח): "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד"*. ולפי מפרשים רבים, גם הפסוקים הנראים פשוטים, למעשה כוללים דימויים נסתרים (רש"י, מצודות).

שתי משמעויות של המילה משל התקיימו בשלמה, (מלכים א ה א): "וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם, מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו... וַיְּדַבֵּר שְׁלֹשֶת אֲלָפִים מָשָׁל...""". המשלים של שלמה משקפים את ניסיונו כמושל.