שיר השירים רבה א א ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שיר השירים רבה א · א · ח · >>

[א] ח (קהלת יב, ט): "וְיוֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם". אִלו אדם אחר אמרן, היית צריך לכוף אזניך ולשמוע הדברים האלה, "וְיוֹתֵר" שאמרן שלמה. ואִלו מדעתו אמרן, היית צריך לכוף אזניך ולשמֹע, "וְיוֹתֵר" שאמרן ברוח הקודש.

"וְיוֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם... וְאִזֵּן" דברי תורה "וְחִקֵּר" דברי תורה – עשה אזנים לתורה. את מוצא, שעד שלא עמד שלמה – למה היתה התורה דומה?

  • רב נחמן אמר תרתין:
    • רב נחמן אמר: לפלטין גדולה שהיו בה פתחים הרבה, וכל מי שהיה נכנס בתוכה היה טועה מדרך הפתח. בא פִקח אחד ונטל הפקעת ותלאה דרך הפתח. והיו הכל נכנסין ויוצאין דרך הפקעת. כך עד שלא עמד שלמה, לא היה אדם יכול להבין ולהשכיל דברי תורה, וכיון שעמד שלמה התחילו הכל סוברין דברי תורה.
    • רב נחמן אמר, לישנא חורי: לחורשא של קנים שלא היה אדם יכול להִכנס בה. ובא פִקח אחד ונטל את המגל וכיסח, התחילו הכל נכנסין דרך הכיסוח ויוצאין. כך שלמה.
  • אמר רבי יוסי: לקופה גדולה מלאה פירות ולא היה לה אוזן ולא היתה יכולה להטלטל, ובא פִקח אחד ועשה לה אזנים, והתחילה מטלטלת על־ידי אזניה. כך עד שלא עמד שלמה וגו'
  • אמר רבי לוי: לקיתון גדול שהוא מלא רותחין, ולא היה לו אֹזן להִטלטל. בא אחד ועשה לה אֹזן והתחיל מִטלטל על ידי אזנו.
  • אמר רבי חנינא: לבאר עמוקה מלאה מים והיו מימיה צונין ומתוקין ויפים ולא היתה בריה יכולה לשתות ממנה. בא פִקח אחד וסִפק חבל בחבל, משיחה במשיחה ודלה ממנה ושתה. התחילו הכל דולין ושותין. כך, מדבר לדבר, וממשל למשל, עמד שלמה על סודה של תורה. הדא הוא דכתיב (משלי א, א): "משלי שלמה בן דוד". משלותיו של שלמה.
  • ורבנן אמרי: אל יהי המשל הזה קל בעיניך. שעל ידי המשל הזה, אדם יכול לעמוד בדברי תורה. משל למלך שאבד זהוב מביתו או מרגלית טובה, לא על ידי פתילה ואיסר הוא מוצא אותה? כך המשל הזה, לא יהיה קל בעיניך, שעל ידי המשל אדם עומד על דברי תורה. ותדע לך שהוא כן, שהרי שלמה על ידי המשל עמד על דקדוקיה של תורה.

אמר רבי יודן: ללמדך, שכל מי שאומר דברי תורה ברבים, זוכה שתשרה עליו רוח הקֹדש של שכינה. וממי אתה למד משלמה. שעל־ידי שאמר דברי תורה ברבים, זכה ששרה עליו רוח הקֹדש. ואמר שלושה ספרים משלי, קהלת ושיר־השירים.