שיר השירים רבה א א ט

<< · שיר השירים רבה א · א · ט · >>

[א] ט רבי פנחס בן יאיר פתח (משלי ב, ד): "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף [וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה]". אם אתה מחפש אחר דברי תורה כמטמונים הללו, אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכרך. משל לאדם אם מאבד סלע או כילרין בתוך ביתו, הוא מדליק כמה נרות, כמה פתילות, עד שיעמוד עליהם. והרי דברים קל וחומר ומה אלו שהם חיי שעה של עולם הזה, אדם מדליק כמה נרות וכמה פתילות עד שיעמוד עליהם וימצאם, דברי תורה שהם חיי העולם הזה וחיי העולם הבא, אין אתה צריך לחפש אחריהם כמטמונים הללו הווי "אם תבקשנה ככסף וגו'".
אמר רבי אלעזר מימי לא קדמני אדם לבית המדרש, ולא הנחתי שם אדם ויצאתי. פעם אחת השכמתי ומצאתי הזבלים ותבנים ואמרתי "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה'". אנחנו לא נזבלים ולא נתבנים, אפילו כתבנים אפילו כזבלים.
מכאן תנינא היה רבי פנחס בן יאיר אומר זריזות מביאה לידי נקיות. נקיות מביאה לידי טהרה. טהרה מביאה לידי קדושה. קדושה מביאה לידי ענוה. ענוה מביאה לידי יראת חטא. יראת חטא מביאה לידי חסידות. חסידות מביאה לידי רוח הקודש. רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים. תחיית המתים מביאה לידי אליהו הנביא זכור לטוב. זריזות מביאה לידי נקיות, שנאמר (ויקרא טז,): "וכלה מכפר את הקדש". נקיות לידי טהרה, שנאמר (שם יב,) "וכפר עליה הכהן וטהרה". טהרה לידי קדושה, שנאמר (שם טז,) "וטהרו וקדשו". קדושה לידי ענוה, שנאמר (ישעיה, נז): "כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח". ענוה לידי יראת חטא, שנאמר (משלי כב,): "עקב ענוה יראת ה'". יראת חטא לידי חסידות, שנאמר (תהילים פט,): "אז דברת בחזון לחסידיך". חסידות לידי רוח הקודש, שנאמר "אז דברת בחזון לחסידך". רוח הקודש לידי תחיית המתים, שנאמר (יחזקאל לז,): "ונתתי רוחי בכם וחייתם". תחיית המתים לידי אליהו הנביא ז"ל, שנאמר (מלאכי ג,): "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא".
אמר רבי מתנא מה שעשת חכמה עטרה לראשה, עשת ענוה סנדל לעקבה. מה שעשת חכמה עטרה לראשה, שנאמר (תהילים קיא,): "ראשית חכמה יראת ה'". עשת ענוה סנדל לעקבה, שנאמר (משלי כב,): "עקב ענוה יראת ה'". תחיית המתים על ידי אליהו הנביא זכור לטוב, הדא הוא דכתיב (ה) "אז תבין יראת ה' ודעת (קדושים) [אלהים] תמצא". זו רוח הקודש.
רבי סימון בשם רבי שמעון בן חלפתא לבליוטוס שהיה גדל בביתו של מלך. אמר לו המלך שאל מה אתן לך אמר הבליוטוס אם שואל אני כסף וזהב, הוא נותן לי. אבנים טובות ומרגליות, הוא נותן לי. אמר הריני שואל בתו של מלך והכל בכלל. כך (מ"א, ג): "בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך" אמר שלמה אם אשאל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות הוא נותן לי, אלא הרי אני שואל את החכמה והכל בכלל. הדא הוא דכתיב "ונתת לעבדך לב שומע". אמר לו הקדוש ברוך הוא שלמה חכמה שאלת לך ולא שאלת עושר ונכסים ונפש אויבך חייך החכמה והמדע נתון לך, ועל ידי כך עושר ונכסים אתן לך. מיד "ויקץ שלמה והנה חלום". אמר רבי יצחק חלום היה עומד על כנו. חמור נוהק והוא יודע מה נוהק. צפור מצוצי והוא היה יודע מה מצוצי. מיד "ויבא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו". אמר רבי אלעזר מכאן שעושין סעודה, לגמרה של תורה. אמר רבי יודן ללמדך, שכל מי שמלמד תורה ברבים, זוכה ששורה עליו רוח הקודש. שכך עשה שלמה, שלמד ושרתה עליו רוח הקודש. ואמר שלושה ספרים משלי וקהלת ושיר השירים.